הלל הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלל הורוביץ
2הלל הורוביץ.jpg
תאריך לידה 31 במרץ 1964 (בן 53)
תאריך לידה עברי י"ט בניסן תשכ"ד
כנסות 19
סיעה הבית היהודי
עיסוק קודם רב חטיבת גבעתי, ר"מ בישיבת הסדר
עיסוק נוסף רב, מראשי היישוב היהודי בחברון וראש קרן יחד

הרב הלל אילן[1] הורוביץ (נולד בי"ט בניסן תשכ"ד, 31 במרץ 1964) הוא עסקן ציוני דתי, ראש מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים ומראשי היישוב היהודי בחברון. כיהן לתקופה קצרה כחבר הכנסת ה-19 בשלהי כהונתה מטעם סיעת הבית היהודי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הורוביץ גדל במרכז שפירא. הוא תושב חברון מגיל 13. למד בישיבת אור עציון, בישיבת בית אל ובישיבת מרכז הרב, שם הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא.

לאחר שסיים קורס רבנים צבאיים בהצטיינות בתשמ"ז (1987), התגייס לרבנות הצבאית כאיש קבע ומונה לרב חטיבת גבעתי בתקופת האינתיפאדה הראשונה. משרת במילואים בדרגת רס"ן. בעל תואר שני במנהל עסקים.

בשנת תש"ן (1990) החל לשמש כר"מ בישיבת ההסדר בקריית ארבע במשך 3 שנים.

כתב טור שבועי במשך כשנה וחצי בעלון השבת "גילוי דעת".

אב לתשעה ונשוי לנעמי, אשת חינוך, בתו של הרב זלמן מלמד.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת תשנ"ב (1992) הוא משמש כמנהל היישוב היהודי בחברון. בשנות פעילותו הצליח הורוביץ לחבר לחברון תורמים מהארץ ומחו"ל.

הרב הורוביץ קידם את פרויקט "נעלה לחברון" המביא תלמידים ממערכת החינוך ותנועות הנוער לביקור בחברון ובמערת המכפלה. את הפרויקט יזם משרד החינוך בראשות השר גדעון סער[2]‬. בהמשך הצטרפו גם משרד הביטחון וצה"ל לפרויקט. לדברי הורוביץ, "מקום שתואר בתקשורת כמקום בו מתגוררים 400 יהודים קיצוניים עם אלף חיילים, הפך למוקד תיירותי של קרוב ל-700 אלף איש בשנה מכל העולם, ביטוי אדיר של חיבור עם ישראל לשורשים[3]."

הורוביץ כיהן כיועץ בכיר[4] במשרד החינוך בתקופת כהונתו של צבי הנדל כסגן שרת החינוך (2003–2004) עד לפרישת סיעתו מהקואליציה על רקע תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף. לבקשת מנכ"לית המשרד, נשאר במשרד למשך עוד כחצי שנה גם לאחר פרישת סיעתו. בתקופה זו פורק משרד הדתות ואגף מוסדות התורה הועבר לאחריות משרד החינוך. הורוביץ היה אחראי על הטמעת האגף במשרד.

לקראת פינוי גוש קטיף, עבר עם משפחתו לכפר דרום כדי לתמוך במתיישבים. הוא ומשפחתו נשארו לגור עם המפונים ונדדו איתם במשך שנה וחצי, לבאר שבע ואשקלון וסייעו בשיקומם.

מאז 2010 הוא יועץ של ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, במטרה לחזק את ההתיישבות היהודית בעיר ובגליל ולמנוע את ההגירה השלילית מהעיר. במסגרת תפקידו הוביל הבאת משפחות דתיות לעיר, הקמת ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית ומכינה קדם צבאית.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 (2009) הוצב בתחילה במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי[5], רשימה משותפת למפלגות מפד"ל, תקומה ומולדת, אך לאחר התפרקות האיחוד לא נכלל ברשימת המועמדים לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 (2013) נבחר למקום החמישי ברשימת "האיחוד הלאומי - תקומה" לכנסת ה-19, ועם איחוד הרשימה לתוך רשימת הבית היהודי הוא הוצב במקום ה-13 ברשימה המאוחדת. הרשימה זכתה ב-12 מנדטים. בעקבות פטירת השר אורי אורבך, בכ"ז שבט תשע"ה, (16 בפברואר 2015), כחודש לפני הבחירות לכנסת העשרים, נכנס הורוביץ לזמן קצר לכנסת ה־19.

בדצמבר 2013 הקים את "קרן יחד", המאגדת אלפי משפחות כרשת ביטחון כלכלית שתעניק סיוע כספי למשפחות החברות בה במקרה פטירה של אחד ההורים[6].

החל משלהי 2013, מכהן כראש מועצת בתי העלמין בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים 6524, רשומות
  2. ^ ‫"דיברתי הבוקר עם אחד הבכירים במשרד החינוך שאחראים על הפרויקט החשוב הזה "נעלה לחברון", פרויקט שאותו יזם שר החינוך", מספר הרב הורוביץ בראיון - 'לא חוששים מפעילות השמאל בחברון', באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2012
  3. ^ ראיון לעלון השבת "ארץ ישראל שלנו", 22 בדצמבר 2012
  4. ^ מתמודד נוסף לרשימת "הבית היהודי", באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2012‬
  5. ^ אדם צחי, ‏הבית היהודי: העשירייה הפותחת, באתר כיפה, 17 בדצמבר 2008
  6. ^ נתנאל כ"ץ, קרן חדשה תעניק תמיכה ליתומים, באתר ערוץ 7, 8 בדצמבר 2013