הלל שוקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלל שוקן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 ביוני 1947 (בן 76)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה אדריכלות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלל שוקן (נולד ב-4 ביוני 1947) הוא אדריכל ישראלי ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, שם שימש כראש בית-הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי בין השנים 2004 ל-2008. הוא בנו של גרשום שוקן, שהיה עורך "הארץ", ואח של עמוס שוקן ושל רחלי אדלמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 סיים תואר B.Sc.Eng בהנדסת תעשייה וניהול בטכניון ואחר כך למד בבצלאל. בשנת 1976 סיים לימודי ארכיטקטורה ב-Architectural Association School of Architecture בלונדון. בשנת 1978 הקים משרד אדריכלים. בין השנים 1982 ל-1987 שימש כאדריכל הראשי של הקרן לירושלים.

הוא לימד בבצלאל ובטכניון. בשנת 1994, החל לשמש כמרצה בכיר בבית-הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, עם היווסדו, ובשנת 2004 מונה כראש בית הספר.

בשנת 2000 אצר את תערוכת הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה בה הוצגה תאוריה אורבנית מקורית שחיבר – "אנונימיות אינטימית". בין עבודותיו הידועות: מבנה הכניסה לרחבת הכותל המערבי (עם מוני לומברוזו), חללי התצוגה במוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד (עם ארי אברהמי), מוזיאון המדע בירושלים (עם ארי אברהמי), בנין חברת 'מיניקום' בהר חוצבים בירושלים, 'כפר הנוער'- אכסניית נוער בקמפוס האוניברסיטה העברית.

שוקן קיבל את אות השימור של המועצה לשימור אתרים עבור שימור בית חיים ויצמן ברחובות (1999), פרס ראשון בתחרות לתכנון המוזיאון למדע בחיפה שלא מומש (1978), עליה לשלב הגמר בתכנון בית המשפט העליון (1985). נבחר השופטים בתחרות תכנון משרד ראש הממשלה (1995).

מבחינת עמדותיו מזוהה שוקן עם מחנה השמאל בישראל. הוא תומך בפינוי כל ההתנחלויות, בהדגשת דמותה הדמוקרטית והליברלית של המדינה ובהפרדת הדת מהמדינה.[1]

נשוי לאפרת, אדריכלית העובדת עמו, ואב לארבעה. מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלל שוקן, בזכות הפתק הלבן, אתר 'הגדה השמאלית', 18 בנובמבר 2002