הלמוט שטיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלמוט שטיף
Hellmuth Stieff
Bundesarchiv Bild 101I-146-1547-17, Hellmuth Stieff.jpg
לידה 6 ביוני 1901
דויטש איילאו, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 8 באוגוסט 1944 (בגיל 43)
כלא פלצנזה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת שותף לניסיון הפלת השלטון הנאצי בשנת 1944
שנות הפעילות 1922-1944
מקצוע קצין, לוחם מחתרת, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד גנרל במחלקת ארגון המפקדה העליונה בצבא גרמניה
מפלגה המפלגה הנאצית
פרסים והוקרה הצלב הגרמני בזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הלמוט שטיף (1901-1944; בגרמנית: Hellmuth Stieff), היה גנרל במחלקת ארגון המפקדה העליונה בצבא גרמניה הנאצית, הוורמאכט, במהלך מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1938–1944. שטיף היה שותף לניסיון הפלת השלטון הנאצי בשנת 1944, "קשר העשרים ביולי".[1]

תפקידו ושנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות חייו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמוט שטיף נולד בעיירה דויטש איילאו (אנ'), בפרוסיה המערבית. שטיף היה בן למשפחה מהבורגנות הגבוהה אשר התחנך על המורשת הפרוסית - גרמנית. בתום מלחמת העולם הראשונה, מיד לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, התנדב לשרת בצבא הקיסרי.[1]

שנותיו הראשונות בתפקידו (רפובליקת ויימאר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמוטטות הרייך השני, חוזה ורסאי והקמתה של רפובליקת ויימאר בשנת 1918 היוו בשביל שטיף אסון לאומי. מאחר שראה בצבא גוף על-מפלגתי שהוא יסוד לתחייה לאומית, שטיף הצטרף לרייכסווהר, צבא גרמניה בין השנים 1919–1935. בדצמבר 1918, בהיותו חייל צעיר, התבטא שטיף בתקווה ובגאווה:

"מקצוע החיילות גרם לי עד עכשיו שמחה רבה, בייחוד בבית הספר היונקרי". בשנת 1927 הועבר שטיף למטה הכללי של הרייכסווהר, שם שירת גם לאחר עליית השלטון הנאצי. שטיף מתואר כקצין צעיר שמילא את תפקידו בצבא הרפובליקה במסירות, זאת מתוך אהבה למולדת ונאמנות בלא סייג.[2]

תפקידו במהלך מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה, מינויו של היטלר לקנצלר עורר בשטיף תקווה חדשה. הוא טען כי מפלגות הן אסונו של העם ואילו האמון בנשיא הרפובליקה ועוצמתו של הרייכסווהר מגלמים את אחדות הרייך, ולכן הם יכולים לשמש בסיס למפלגה. לאחר מות הנשיא פון הינדנבורג, שטיף עדיין האמין ביכולותיו של היטלר להשיג את יעדיה העיקריים של גרמניה: התחמשות מחודשת, הנהגת גיוס חובה והחזרת כושר ההרתעה שלה.

שמעתי את נאומיהם של היטלר [...] וגבלס על שאלות הגזע. נאומו של היטלר היה בעיני יוצא מן הכלל והקנה, בשכנוע רב, מבט מעמיק על השקפת עולמו בתור מייסדה של אידיאולוגיה חדשה המבשרת תקופה חדשה. את בעיות הגזע של האנושות אפשר, כך אני סבור, לשלב בעקרונות הנצרות. ברצוני לציין את דבריו של [אלפרד] רוזנברג, שהציג לפני תמונה ברורה ואוהדת של התנועה הנאצית

אני בוש בהיותי גרמני

אך כבר באותה שנה, החל שטיף לבקר את המשטר הנאצי. הוא ביקר בחריפות את השתלטות המפלגה הנאצית על מוסדות המדינה, את ריכוז הסמכויות בידי היטלר והמפלגה הנאצית, וכן את מהלכיו המדיניים של היטלר. בסתיו 1938 שטיף קודם בדרגה והועבר לאגף המבצעים של המטה הכללי בוורמאכט, צבא גרמניה בין השנים 1935–1945. המפנה ביחסו אל היטלר ומשטרו נחתם ב-1938, עם ההקצנה במדיניות החוץ, מחשש שמא יסבך את גרמניה במלחמה שתתקשה לעמוד בה, ובעקבות פוגרום "ליל הבדולח".

כחודשיים וחצי לאחר פרוץ המלחמה, שטיף כתב לאשתו מכתב בעת ביקורו בפולין. המכתב מביע היטב את הזעזוע שחש בעקבות מעשי הרצח שביצעו ה-ס"ס בפולנים וביהודים:

אין מילים לתאר את הטרגדיה המתרחשת בוורשה. החיילים שם אינם מרגישים מנצחים אלא אשמים. לכך נוספים הדברים שלא ייאמנו שאירעו בשוליים, שאותם נאלץ הצבא לראות בידיים כבולות! הזוועה שהדמיון הפרוע ביותר יכול להעלות על הדעת היא כאין וכאפס לעומת הדברים שמבצעת שם כנופיה מאורגנת של רוצחים, שודדים וגנבים מטעם הסמכות הגבוהה ביותר כביכול. עקירה זו של דורות שלמים מן השורש, על נשיהם וטפם, יכולים לעשות רק תתי-אדם שאינם ראויים עוד להיקרא גרמנים. אני בוש בהיותי גרמני! המיעוט הזה, שרוצח, שודד ומבעיר, מכתים את השם הגרמני. אם לא יחוסל בקרוב יהיה אסונו של כל העם הגרמני כי דברים כאלה חייבים לעורר את גמול הנקמה.

רוזן, חיים, אני בוש בהיותי גרמני

ניסיון ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת תנועת ההתנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיף היה חבר בתנועת התנגדות אותה הקימו קציני הצבא וורמאכט היות שהיו עדים לאירועים בעלי דפוס קיצוני אשר התרחשו במהלך המלחמה. גנרל הלמוט שטיף, ממחלקת ארגון במפקדה העליונה, הפך לאנטי-נאצי בעקבות טבח שנעשה בפולין, רצח של יהודים ופולנים.

ניסיון ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמוט שטיף היה שותף לניסיון ההתנקשות בהיטלר הנקרא "קשר העשרים ביולי" אשר נערך בעשרים ביולי 1944. הלמוט שטיף היה קשור בכמה ניסיונות התנקשות בהיטלר אך בחלקם הפסיק לקחת חלק מכיוון שלא היה אמיץ מספיק, למרות היותו קרוב מאוד להיטלר.

הוצאתו להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוגוסט 1944, הלמוט שטיף וחבריו לניסיון ההתנקשות בהיטלר הועמדו למשפט לצד גרמנים שבגדו וקיבלו דין מוות על בגידתם כלפי העם, הפיהרר והרייך. על פי בקשתו של היטלר, הלמוט שטיף ושותפיו הוצאו להורג על ידי תלייה יום למחרת בכלא פלצנזה בברלין.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלמוט שטיף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 חיים רוזן, אני בוש בהיותי גרמני, יד ושם, 2014
  2. ^ דני אורבך, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר, ידיעות אחרונות, 2009