הלנה חצקלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הלנה חַצְקֶלֶס (כאצקעלעס) (18821973), סופרת יידיש, מתרגמת ומחנכת.

הלנה חצקלס נולדה בקובנה (אז באימפריה הרוסית), זכתה לחינוך משכילי בקובנה, וסיימה בה את הגימנסיה לבנות. יצאה לסנקט פטרבורג להשלמת לימודיה באוניברסיטה, ושם הצטרפה לתנועת "הבונד". היא שמרה אמונים כל חייה לרעיונות ה"בונד". תחת שמה המחתרתי "רחל", חצקלס הפכה לפעילה ניידת של התנועה ונסעה מעיר לעיר לארגן יהודים צעירים לתנועה המהפכנית.

בשנת 1905 עברה חצקלס מקובנה לוילנה, לאחר שהשתחררה מתקופת מאסר שנגזרה עליה בשל פעילותה בבונד. בווילנה התמסרה להקמת רשת חינוך יהודית של בתי ספר עממיים, לימדה בבתי הספר הללו וניהלה גימנסיה לבנות. בעשור השנים שבין 1920 לשנת 1930 יצא שמה כמחנכת מעולה, המחנכת ברוח המהפכה, והיא גם השתתפה בעריכת כתב עת יידישאי פדגוגי, ברוח ה"בונד" והמשטר הסובייטי. גם פעילותה כמורה מדריכה ומנהלת בסמינר למורים יהודים בווילנה הייתה מוקדשת לניסיון להשתלב בעולם המהפכה הרוסית.

חצקלס יצאה לסיור בכמה מארצות אירופה בראשית שנות ה-40. במסעה הגיעה גם לארץ ישראל, ביקרה בכמה מוסדות לימוד והתעמתה עם החינוך הציוני. עם הפלישה הנאצית לפולין וההסכם בין הסובייטים לנאצים, נמלטה הלנה חצקלס עם משפחתה למרכז אסיה. לאחר הניצחון הסובייטי שבה לוילנה בשנת 1945, והתמסרה לשיקום והצלת שרידי החינוך היהודי בעיר ובליטא. היא הקימה, בין השאר, מעונות לילדים יהודיים שהוריהם נספו בשואה. בשנת 1947 זכתה הלנה חצקלס בעיטור הסובייטי הנכבד "אות לנין", ובהוקרת המשטר. היא הטביעה את חותמה על חינוך הילדים היהודים בברית המועצות, והייתה לאחת המעצבות של מערכת החינוך היידישיסטית הנאמנה ללא גבול למשטר.

חצקלס פרסמה קרוב לעשרים כרכים ביידיש: סיפורים, ספרי לימוד ותרגומים של סופרי אירופה. בין השאר תרגמה מיצירתם של הקטור מלו, לוסי פיץ'-פרקינס, ארווין סטיפנסון, פייר ז'יל סטאל, ואחרים. לעברית לא תורגם שום ספר מספריה.

חצקלס נפטרה בגיל 91 בקובנה.