הל (אלה נורדית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רציחת בלדר
הל (1889), מופיעה בתמונה עם כלב הציד שלה גארם
הרמולד לפני הל (1909)

הל, היא אלת המוות ושליטת עולם המתים במיתולוגיה הנורדית. הל היא בתם של לוקי – אל התכסיסים ושל אנגרבודהענקית. אחיה של הל הם הזאב המפלצתי פנריר והנחש המקיף את העולם יורמונגנד. שמה כנראה נובע מהמקור למילה המתארת את הגיהנום בשפות אירופיות שונות, אולם המילה הייתה בשימוש בכל השפות הפרוטו-גרמאניות עוד לפני פלישות הוויקינגים לאירופה[1].

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הל מתוארת כשתי נשים שהתמזגו: חצי גופה האחד הוא כשל אישה צעירה בעלת שיער כהה וארוך, חצי גופה השני הוא כשל אישה מתה: שיערה קמל, עורה יבש ועינה עצומה.

חטיפת בלדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הל הייתה מאוהבת נואשות בבלדר, אל האביב ובנם של אודין ופריג. היא בקשה מאביה התכסיסן המדופלם שיעזור לה לקבל את בלדר, כי הוא סלד ממנה ובז למראה. לוקי, בתכסיסי מרמה, גרם לאחיו העיוור של בלדר, הוד, להרוג את בלדר בשוגג. בשעה שפריג התחננה בפני הל שתחזיר את בנה אל עולם החיים, ואיתה מתחנן כל יצור בעולם, לוקי נמנע מלהתחנן ובכך גרם לכך שבלדר יישאר בעולם המתים, עולמה של הל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]