המאסף (פירוש למשנה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המאסף הוא כינויו של פרשן אלמוני, הפרשן הקדום ביותר שפירושו השלם לכל שישה סדרי משנה נשתמר. הוא מכונה כך בשל המילים אמר המאסף הפותחות את הפירוש.

מחבר הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרוני החכמים הנזכרים בפירושו הם רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) ורבי נתן מרומי, בעל "הערוך". לדעת מתרגם החיבור הרב יוסף קאפח, וכן אליעזר שלוסברג, חיבר את הפירוש אחד מקדמוני חכמי תימן שחי סביב שנת 1100 לספירה. ‫לדעתו של שמחה אסף, המלקט הוא מחכמי מצרים קודם לזמנו של הרמב"ם, וחי בשנים 1105-1170.[1]

גילוי הפירוש והוצאתו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש יצא לראשונה בהוצאת "אל המקורות" בשנת תשט"ו, תחת השם פירוש ששה סדרי משנה שפירש רבינו נתן אב הישיבה [בארץ ישראל]. שם זה לקוח מכתב היד שעליו התבסס הספר. עם זאת, המחבר אינו רבי נתן אב הישיבה, כפי שהוא כותב בהקדמתו שצירף בחיבור את פירושי רבי נתן עם פירושים נוספים מספרייתו. מנחם צבי פוקס הראה כי פירוש רבי נתן עצמו אינו אלא ביאור מילים קשות.

את כתב היד שבבסיס הספר מצאו הרב יחיא קאפח ונכדו הרב יוסף קאפח בין ספרים וקטעי דפים שנגנזו בבית קברות בצנעא בירת תימן, כפי שמתאר הנכד בהקדמתו לפירוש. הנכד העתיקו כמה פעמים עוד בתימן. המהדורה האמורה כוללת את תרגומו של הנכד, עם מבוא, הערות וציונים של הרב מרדכי יהודה ליב זקש. בספר היובל לרב קאפח, הנקרא "לראש יוסף", פרסם מנחם צבי פוקס עוד מפירושיו של המאסף בתרגומו של יוסף טובי. עם השנים התגלו כתבי יד נוספים ומדויקים יותר של הפירוש שעדיין לא תורגמו ולא יצאו לאור.

תוכן הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולטת זיקתו של המאסף לתורת בבל למרות שגם התלמוד הירושלמי היה לפניו, אותו הוא מכנה "הגמר הא"י" או "תלמוד ארץ ישראלי".

בשביעית פרק א' כתב: "הנני להזכירו שכל המתעלם מלימוד משפטי הקרבנות ומשפטי בנין בית המקדש וכליו, ומצוות התלויות בארץ ישראל, הרי הוא מן הכופרים, שנאמר, עוזבי ה' השוכחים את הר קדשי". חלק מפירושי גאוני בבל המובאים בפירושו של המאסף אינם מוכרים ממקור אחר. לצד פירושיו, כתב המאסף גם מבואות לכמה מן המסכתות, והמבוא שלו לכל הפירוש כולל את השתלשלות מסירת התורה מימות משה רבינו ועד חתימת התלמוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ"צ פוקס, המשנה בתימן - כתוב יד מפירוש רב נתן אב הישיבה, אסופות, ח, תשנ"ד, עמ’ קסג. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש רבינו נתן אב הישיבה באוצר החכמה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קריית ספר (כתב עת), י, עמ’ 381 ואילך.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.