המאסף (פירוש למשנה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המאסף הוא כינויו של פרשן אלמוני, הפרשן הקדום ביותר שפירושו השלם לכל שישה סדרי משנה נשתמר. הוא מכונה כך בשל המילים אמר המאסף הפותחות את הפירוש.

זהות מחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי זהות המחבר נחלקו הדעות. אחרוני החכמים הנזכרים בפירוש הם רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) ורבי נתן מרומי, בעל "הערוך". לדעת מתרגם החיבור הרב יוסף קאפח, וכן פרופ' אליעזר שלוסברג, חיבר את הפירוש אחד מקדמוני חכמי תימן שחי סביב שנת 1100. ‫לדעתו של פרופ' שמחה אסף, המלקט הוא חכם מחכמי מצרים קודם לזמנו של הרמב"ם, וחי בשנים 1105-1170.[1]

גילוי הפירוש והוצאתו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש יצא לראשונה בהוצאת "אל המקורות" בשנת ה'תשט"ו, תחת השם: "פירוש ששה סדרי משנה שפירש רבינו נתן אב הישיבה [בארץ ישראל]". שם זה לקוח מכתב היד שעליו התבסס הספר. עם זאת, המחבר אינו רבי נתן אב הישיבה, שהרי בהקדמת החיבור כתב המחבר שצירף בחיבור את פירושי רבי נתן עם פירושים נוספים מספרייתו. מנחם צבי פוקס הראה כי פירוש רבי נתן עצמו (שלא שרד לימינו) אינו אלא ביאור מילים קשות.

כתב היד שעליו התבססה ההוצאה נמצא על ידי הרב יחיא קאפח ונכדו הרב יוסף קאפח בין ספרים וקטעי דפים שנגנזו בבית קברות בצנעא בירת תימן, כפי שמתאר הנכד בהקדמתו לפירוש. הרב יוסף קאפח העתיקו כמה פעמים עוד בתימן. המהדורה האמורה כוללת את תרגומו, בתוספת מבוא, הערות וציונים של הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש. בספר היובל לרב קאפח, הנקרא "לראש יוסף", פרסם מנחם צבי פוקס עוד מפירושיו של המאסף בתרגומו של יוסף טובי. עם השנים התגלו כתבי יד נוספים ומדויקים יותר של הפירוש שעדיין לא תורגמו ולא יצאו לאור.

תוכן הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולטת זיקתו של המאסף לתורת חכמי בבל למרות שגם התלמוד הירושלמי היה לפניו, אותו הוא מכנה "הגמר הא"י" או "תלמוד ארץ ישראלי".

במסכת שביעית כתב:

הנני להזכירו, שכל המתעלם מלימוד משפטי הקרבנות ומשפטי בניין בית המקדש וכליו, ומצוות התלויות בארץ ישראל, הרי הוא מן הכופרים, שנאמר: "עוזבי ה' השוכחים את הר קדשי".

פירוש המאסף, משנה, מסכת שביעית, פרק א'

חלק מפירושי גאוני בבל המובאים בפירושו של המאסף אינם מוכרים ממקור אחר. לצד פירושיו, כתב המאסף גם מבואות לכמה מן המסכתות, ומבואו לכל הפירוש כולל את השתלשלות מסירת התורה מימות משה רבינו ועד חתימת התלמוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ"צ פוקס, "המשנה בתימן – כתוב יד מפירוש רב נתן אב הישיבה", אסופות ח (תשנ"ד), עמ' קסג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]