המגדלור (סרט, 2019)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המגדלור
The Lighthouse
כרזת הסרט המגדלור (2019)
כרזת הסרט המגדלור (2019)
מבוסס על סיפור קצר מאת אדגר אלן פו;
הטרגדיה במגדלור סְמוֹלְז (1801)
בימוי רוברט אגרס
הופק בידי רודריגו טישיירה
ג'יי ואן הוי
רוברט אגרס
לורנסו סנט'אנה
יורי הנלי
תסריט רוברט אגרס
מקס אגרס
עריכה לואיז פורד
שחקנים ראשיים רוברט פטינסון
וילם דפו
מוזיקה מארק קורוון
צילום ג'ארין בלאשקי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
חברת הפקה A24
Regency Enterprises
Arts & Labor
RT Features (ברזיל)
חברה מפיצה Focus Features (הפצה בינלאומית)
A24 (הפצה בארצות הברית)
הקרנת בכורה 19 במאי 2019 (פסטיבל הקולנוע בקאן)
16 באוקטובר 2019 ישראלישראל  ישראל
משך הקרנה 109 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה אימה; פסיכולוגי; דרמה
תקציב 4 מיליון דולר[1]
הכנסות 18.1–18.3 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו thelighthouse
פרסים
  • פרס FIPRESCI (פסטיבל קאן; אגרס)
  • פרסי עיתונאי הקולנוע של אינדיאנה לשחקן המשנה הטוב ביותר (דפו) ולחזון המקורי ביותר (אגרס)
  • פרס מבקרי הקולנוע של לאס וגאס לשחקן המשנה הטוב ביותר (דפו)
  • פרס מבקרי הקולנוע של פילדלפיה לצילום הטוב ביותר (ג'ארין בלאשקי)
  • פרס מבקרי הקולנוע של סן דייגו לצילום הטוב ביותר (בלאשקי)
  • פרס מבקרי הקולנוע של סיאטל לשחקן המשנה הטוב ביותר (דפו)
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb

המגדלוראנגלית: The Lighthouse) הוא סרט אימה פסיכולוגי תקופתי לשני שחקנים (אנ') משנת 2019, שביים והפיק רוברט אגרס. בתפקידים הראשיים משחקים רוברט פטינסון ווילם דפו שמגלמים שני שומרי מגדלור יריבים המאבדים את שפיותם כאשר סופה על-טבעית מתחוללת על האי שהם מוצבים בו. אגרס כתב את התסריט יחד עם אחיו מקס, בהשראתם של סיפור קצר שלא הושלם מאת אדגר אלן פו[2], ופרשת הטרגדיה במגדלור סְמוֹלְז (אנ'), שהתרחשה בשנת 1801 על אי מול חופי ויילס[3].

הקרנת הבכורה התקיימה ב-19 במאי 2019 במסגרת "שבועיים של הבמאים" (Directors' Fortnight) שמחוץ לתחרות בפסטיבל הקולנוע בקאן, שם זכה רוברט אגרס בפרס בחירת המבקרים מטעם ההתאחדות הבינלאומית של מבקרי הקולנוע (FIPRESCI) (אנ')[4].

הסרט זכה לשבחים רבים בעולם, והמבקרים העלו על נס את הצילום, התפאורה, התסריט והבימוי של אגרס, והופעתם של שני השחקנים הראשיים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי המאה ה-19 נשלח אפרים וינסלואו (רוברט פטינסון) בסירה אל אי מבודד מול חופי ניו אינגלנד, שם ישמש כשומר מגדלור מתחיל במשך ארבעה שבועות תחת פיקוחו של תומאס וֵייק (וילם דפו) שומר ותיק, קשיש חם-מזג, שהיה ספן בעברו. ביומו הראשון בתפקיד, וינסלואו מוצא צלמית מגולפת של בת ים שהשאיר אחריו קודמו בתפקיד, ותוחב את הצלמית לתוך מעילו. בלילה רואה וינסלואו את וייק עולה לחדר הפנסים של המגדלור, שם הוא מתפשט עירום. אחר כך רואה וינסלואו הזיות וחלומות ובהם מעין משושים במגדלור, שלושה גדמֵי עצים צפים במים, ומראות של בת ים (וַלֶרִייָה קראמאן) במרחק.

במהלך ימי שהותו במגדלור, וייק רודה בווינסלואו ומטיל עליו עבודות שחורות: לשאת מכלי קרוסין כבדים, לתדלק את הפנסים ולפנות שני סירי לילה עם הפרשות. בחלוף הימים, וינסלואו נתקל פעם אחר פעם בשחף בעל עין אחת. וייק מזהיר אותו שהריגת שחף מביאה ביש מזל, מאחר שהוא מחזיק באמונה טפלה שלפיה נשמותיהם של ספנים מתגלגלות בבעלי חיים. וינסלואו מתחיל לאונן למראה דמות בת הים, וממשיך לראות את וייק עירום. באחד הערבים השניים משוחחים במהלך ארוחת הערב ומתוודעים זה לזה. וייק מספר ששומר המגדלור הקודם שעבד תחתיו מת זמן קצר אחרי שאיבד את שפיותו, ואילו וינסלואו מגלה שהוא עבד כחוטב עצים בקנדה, אך החליט לשנות את מקצועו.

ביום שלפני עזיבתו המיועדת של וינסלואו, הוא רואה שממשאבת המים זורמים מים מהולים בדם, ומוצא שחף מת צף בבור המים. השחף בעל העין האחת צולל מלמעלה ותוקף את וינסלואו, והלה חובט את השחף למוות כנגד קיר בור המים. אחר הצהריים משתנה כיוון הרוח באופן קיצוני, בלילה מכה סופה באי, ושני הגברים נצורים בבקתת המגורים ושותים לשוכרה. בבוקר שלמחרת, לא מגיעה המעבורת שעל סיפונה היה וינסלואו אמור לעזוב את האי. אל החוף נשטפת גופה מן הים, וינסלואו ניגש אל הגופה ורואה שזו בת הים שראה בהזיותיו. הוא רץ בחזרה אל בקתת המגורים, שם אומר לו וייק שמלאי המזון שלהם נפגע בסופה. הם חופרים ומוציאים ארגז שאמור להכיל צידה נוספת, אך מוצאים בו רק משקאות חריפים.

הסופה נמשכת גם בלילות הבאים, והשניים מתקרבים זה לזה על אף שהם נותרים יריבים. כאשר וייק ישן, וינסלואו מנסה ללא הצלחה לגנוב ממנו את המפתח לחדר הפנסים. כמו כן, הוא רואה הזיות של מלכודת סרטנים ובה ראשו הכרות שתום העין של שומר המגדלור שעבד בעבר תחת וייק. ערב אחד מספר וינסלואו השיכור לווייק ששמו האמיתי הוא תומאס הווארד, והוא אימץ את זהותו של אפרים וינסלואו, חוטב עצים שנהרג בתאונה שהווארד לא ניסה למנוע. וייק מאשים אותו שהוא חשף את פרצופו האמיתי, והווארד מנסה להסתלק בסירת הצלה אך וייק הורס את הסירה בגרזן ורודף אחרי הווארד לתוך הבקתה, שם הוא טוען שהווארד הוא זה שהרס את הסירה ותקף אותו. מאחר שלא נותר להם משקה חריף, השניים מערבבים משקאות מכוהל מפוגל, והסופה מתחזקת עד כדי כך שגלי האוקיינוס פורצים דרך חלונות הבקתה.

למחרת בבוקר מוצא הווארד יומן שבו תיעד וייק את הפרות המשמעת שלו וכתב המלצה לפטר את הווארד ללא שכר. וייק נוזף בהווארד על עבודתו הגרועה, ואילו הווארד מאשים את וייק בהתעללות נפשית, תוקף ומכניע אותו תוך שהוא רואה הזיות של בת הים, ושל וייק כמפלצת ים. הווארד קושר את וייק בחבל, קובר אותו בתוך בור מלאי המזון ולוקח את צרור המפתחות. בעוד הוא מתכוון לעלות לחדר הפנסים, וייק מופיע ומכה את הווארד בכתפו עם גרזן. הווארד מוציא את הגרזן מידו של וייק, הורג אותו ועולה אל המגדלור. כאשר הוא מתקרב אל עדשת פרנל, העדשה עוצרת על מקומה ונפתחת כלפיו. הוא בוהה באקסטזה במראה שבתוך העדשה וצורח צרחה לא-אנושית כאשר האור מתחזק. הווארד מחליק, שובר את רגלו ונופל במדרגות המגדלור. בתמונת הסיום הווארד שוכב עירום על הסלעים, עינו האחת חסרה ושחפים מנקרים בקרביו בעודו בחיים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח התסריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט החל כניסיון של מקס אגרס, אחיו של רוברט, לעבד לקולנוע סיפור קצר מאת אדגר אלן פו, סיפור שמעולם לא הושלם ולא ניתנה לו כותרת, כנראה עקב מותו של פו, ולימים הוא נפוץ בשם "המגדלור". הדבר נודע לרוברט כאשר שוחח עם מקס על קשייו לקדם את הפקת סרט הביכורים שלו, "המכשפה" (אנ'), והוא הציע לעבד במשותף את הסיפור על-פי חזונו. בסופו של דבר, התסריט כלל לא דמה ליצירתו של פו, מלבד הכותרת[5].

רוברט עשה תחקיר על מגדלורים, ספנות ומיתולוגיה ימית, וגילה את פרשת "הטרגדיה של מגדלור סמולז", מגדלור על אי מול חופי ויילס שאויש על ידי שני שומרים ששניהם נקראו "תומאס" (כמו בסרט) והיו יריבים. כאשר הקשיש ביניהם מת, הצעיר חשש שיואשם בהריגתו, הכניס את הגופה לארון מתים מאולתר והשליך אותה לאוקיינוס. כך שלדברי רוברט אגרס, התסריט מבוסס על סיפור אמיתי, והסוף דומה למדי לסופו של הסיפור הקצר "הלב המסגיר" מאת פו[5].

דיאלוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לשוות לדיאלוגים ממד אותנטי, נעזרו האחים אגרס ביצירותיהם של הרמן מלוויל, רוברט לואיס סטיבנסון וה' פ' לאברקרפט ובמילונים של סלנג ומונחי ימאות מהמאה ה-19[5][6]. עבור הסגנון הנטורליסטי נדרשו השניים לכתביה של שרה אוֹרְן ג'וּאִיט (אנ')‏ (18491909), סופרת ומשוררת תושבת מדינת מיין בניו אינגלנד, ובעיקר לשתי יצירות שלה שפורסמו בשנת 1890: "Tales of New England" (בעברית: "סיפורי ניו אינגלנד") ו-"Strangers and Wayfarers" (בעברית: "זָרִים ונוסעים"). לצורך עבודותיה, ג'ואיט ראיינה ספנים ואיכרים, ולעיתים קרובות כתבה בדיאלקטים שלהם[6]. אגרס סיפר שבעקבות ג'ואיט הוא הגיע למסקנה שבתקופה ההיא התקיים דיאלקט ייחודי של ספנים, שנבדל מזה של איכרי מזרח ניו אינגלנד (אנ') ומחוזות הים במזרח קנדה (אנ'), וברוח זו נערכו הדיאלוגים בסרט. בעוד דמותו של דפו נוטה לדבר בסגנונם של שייקספיר ומילטון, פטינסון מדבר בדיאלקט של איכרי ניו אינגלנד[6].

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית פברואר 2018 נמסר שווילם דפו לוהק לככב בסרט[7]. אגרס סיפר שאחרי שדפו התרשם לחיוב מ"המכשפה", הוא שלח לו אימייל והציע לשחק בכל סרט עתידי שלו, אך באותה עת לא היה תפקיד מתאים. כאשר הוחלט להפיק את "המגדלור", אגרס החליט מיד שדפו מתאים לשחק בו[5]. כעבור כשבוע נמסר שפטינסון מצטרף לדפו וישחק בסרט[8]. על כך סיפר אגרס שהוא הציע לפטינסון בזמנו לגלם תפקיד של ג'נטלמן ויקטוריאני בהפקה אחרת, אולם השחקן דחה את ההצעה בנימוק שהוא מעוניין בתפקידים יותר מוזרים ומאתגרים. כאשר התסריט ל"המגדלור" הושלם, אגרס שלח אותו לפטינסון בצירוף הערה: "האם זה מוזר ומאתגר מספיק עבורך?", והשחקן ענה מיד בחיוב[5].

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרס רצה לצלם בצבעי שחור ולבן וביחס גובה רוחב צר בסגנון וינטג'[5]. בסופו של דבר, "המגדלור" צולם בשחור ולבן באמצעות סרט צילום 35 מ"מ עם אסתטיקה אורתוכרומטית (רגישות לכל הספקטרום הנראה, פרט לאדום[9]) ביחס גובה-רוחב 19:16 המתקרב לריבוע. יחס זה מתאים לתפאורה גבוהה וצרה, באופן שמסתיר פרטי מידע מהצופים[10]. הצלם ג'ארין בלאשקי, ששיתף פעולה עם אגרס ב"המכשפה", הסביר שכיום, בעידן הצילום הפנכרומטי (רגישות לכל צבעי הספקטרום הנראה[11]), לא ניתן למצוא סרטי צילום אורתוכרומטיים שרווחו בשימוש עד שנות ה-20 של המאה ה-20, ועל מנת לדמות סגנון של צילום מהמאה ה-19, הוא שילב עדשה פנכרומטית נגטיבית בשחור-לבן מדגם "איסטמן" Double-X 5222 עם מסנן אופטי. כמו כן, הוא השתמש במצלמות Panavision Millennium XL2 שעליהן הותקנו עדשות משנות ה-30, ואת מפתח הצמצם הוא כיוון ל- T2.8 באופן שהדמויות יהיו תמיד במוקד התמונה[10].

עקב הרגישות הנמוכה של המצלמות, ומכיוון שלא היה די בתאורה טבעית, בלאשקי השתמש באמצעי תאורה מלאכותיים בכל שעות היממה. בשעות היום נעשה שימוש בנורות חשמל בעוצמה נמוכה, ובאריגי מוסלין לצורך החזרת אור. בשעות הלילה – בפנסים שלהם הותאמו נורות הלוגן בעלות הספק של 500 ואט[10].

אתרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי החוץ נעשו בפארק "ליף אריקסון" בחצי האי קייפ פוֹרְשׁוּ שבקצה הדרומי של נובה סקוטיה בקנדה. לצורך הצילומים הקים מעצב ההפקה, קרייג לאת'רופ, דגם של מגדלור פעיל בגובה 20 מטר על סלע געשי בים. לדברי אגרס, אור המגדלור נראה למרחק של כ-25 קילומטרים[12][10]. צילומי הפנים נעשו על במה אקוסטית ליד העיר הליפקס ובהאנגר בנמל התעופה הבינלאומי בעיר ירמות'[10].

שלב הצילומים התחיל ב-9 באפריל 2018 ונמשך 34 יום בתנאי מזג אוויר קשים ובלתי צפויים. אזור פארק "ליף אריקסון" נסגר בפני קהל המבקרים לשלושה ימים, עד 11 במאי[13][14][15].

הפצה והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת הבכורה של "המגדלור" התקיימה ב-19 במאי 2019 במסגרת "שבועיים של הבמאים" (Directors' Fortnight) שמחוץ לתחרות בפסטיבל קאן[16]. כן הוקרן הסרט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובפסטיבל "אטלנטיק" (אנ') המתקיים מדי שנה בהליפקס, נובה סקוטיה[17].

"המגדלור" הופץ לבתי הקולנוע ב-18 באוקטובר 2019, בארצות הברית על ידי חברת "A24" (אנ'), וההפצה הבינלאומית נעשתה על ידי חברת "Focus Features" (אנ')[4]. בישראל התקיימה הצגת הבכורה ב-16 באוקטובר 2019 במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[18].

מיציאת הסרט לקהל הרחב ועד 18 בדצמבר 2019 הסתכמו הכנסות הסרט בארצות הברית ובעולם ב-12,021,658 דולר[19].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאגר ביקורות הסרטים "Rotten Tomatoes" עומד הסרט על 92% דעות חיוביות בשקלול 284 ביקורות, שסיכומן הוא שמדובר בסיפור מרתק המצולם באופן מבריק ומובל על ידי שתי דמויות ראשיות בעלות עוצמה, ורוברט אגרס ממשיך לבסס את מעמדו כקולנוען עם כישרון יוצא דופן[20]. באתר "Metacritic" זוכה הסרט בממוצע משוקלל של 83 מתוך 100, המוגדר באתר כתהילה בינלאומית[21].

בעקבות ההקרנה בפסטיבל קאן, דייוויד רוני כתב ב"הוליווד ריפורטר" שאגרס מצדיק את המוניטין שרכש עם "המכשפה" כאשף הגותיקה של ניו אינגלנד, עם סרט קלאוסטרופובי נוסף. הוא, שחקניו, צוות אנשי מקצוע מוכשרים באופן מרשים, כולל עבודתו של טכנאי הקול דמיאן ווֹלְפּ, הופכים את הידרדרות שתי הדמויות לחיזיון מְשַׁתֵּק[22]. בריאן טאלריקו כתב אחרי ההקרנה בפסטיבל טורונטו, שמדובר בהישג מרשים הודות להיעדר הפחד אצל אגרס, ושני שחקנים מסוּרים לחלוטין. זה לא סיפור על שני בני אדם שנמצאים בקצה שפיותם, אלא שבאמצעות הנדסת קול ואמצעים קולנועיים, הסרט דוחף לשם גם את הצופה, כמו לצפות בסיוט של מישהו אחר[23].

אוֹואֶן גלייברמן כתב במגזין "וראייטי" שזהו סרט אפל ומרגש, עשוי במיומנות יוצאת דופן. הסרט, נוסף על "המכשפה", מוכיח שיותר מאשר אגרס שולט באופן מושלם בסוגה זו, יש לו יכולת לנעול את הצופה בתוך קדחת ההתרחשויות על המסך[24]. רובי קולין מ"הטלגרף" העניק לסרט חמישה כוכבים מושלמים, הגדיר את הופעתו של דפו כמדהימה, והשווה את זו של פטינסון למשחקו של דניאל דיי-לואיס בסרט "זה ייגמר בדם". קולין ציין שלא תהיה זו קלות דעת לומר שמדובר בקולנוע שגורם לצלצולים בראש ובנשמה[25].

בישראל, יעל שוב העניקה לסרט ציון 4 מתוך 5, והביעה את דעתה שהסרט מציע חוויה יוצאת דופן ומרתקת, ועשוי לזכות למעמד של קלאסיקה[26]. אור סיגולי כתב שזוהי דרמת מתח פסיכולוגית סהרורית, עם גוונים ותאורה המשווים לסרט מראה של סרט בלהות אקספריוניסטי, אך לא סרט אימה. אגרס נאמן למסגרת הקולנועית הקשוחה שקבע לעצמו, ומשתמש בה בצורה מעוררת השתאות. סיגולי ציין שדפו ופטיסנסון מגיעים בסרט לנקודות שיא בקריירה שלהם. עם זאת, לתחושתו, הסרט מתארך בהרבה מהנחוץ[27]. נעמה רק כתבה ב"טיים אאוט" שצילומי השחור לבן והפריים הריבועי מחזקים את תחושת המחנק והקלאוסטרופוביה, והתוצאה היא סרט אינטנסיבי וחד פעמי שעוד ידובר בו רבות[28].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס מועד הטקס קטגוריה שם המועמד/ת תוצאה
פרס אוסקר 9 בפברואר 2020 הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
התאחדות מבקרי הקולנוע של אוסטין 6 בפברואר 2020 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
פרס באפט"א לקולנוע 2 בפברואר 2020 הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
פסטיבל הקולנוע בקאן 25 במאי 2019
FIPRESCI/Directors' Fortnight/Critics' Week
רוברט אגרס זכייה
התאחדות מבקרי הקולנוע של שיקגו 14 בדצמבר 2019 הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
פרסי בחירת מבקרי הקולנוע[29] 12 בינואר 2020 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
התאחדות מבקרי הקולנוע דאלאס–פורט וורת' 16 בדצמבר 2019 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו סגנות
אגודת מבקרי הקולנוע של דטרויט 9 בדצמבר 2019 השחקן הטוב ביותר רוברט פטינסון מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
התסריט הטוב ביותר רוברט אגרס; מקס אגרס מועמדות
פרסי גותהאם 2 בדצמבר 2019 השחקן הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
פרסי התאחדות המבקרים של הוליווד 9 בינואר 2020 הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
אגודת מבקרי הקולנוע של יוסטון 2 בינואר 2020 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
פרסי אינדפנדנט ספיריט[30] 8 בפברואר 2020 הבמאי הטוב ביותר רוברט אגרס מועמדות
השחקן הראשי הטוב ביותר (גבר) רוברט פטינסון מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר (גבר) וילם דפו זכייה
העריכה הטובה ביותר לואיז פורד מועמדות
הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי זכייה
ארגון עיתונאי הקולנוע של אינדיאנה 16 בדצמבר 2019 הסרט הטוב ביותר המגדלור מועמדות
התסריט המקורי הטוב ביותר רוברט אגרס; מקס אגרס סגנות
שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו זכייה
פרס החזון המקורי רוברט אגרס זכייה
אגודת מבקרי הקולנוע של לאס וגאס 13 בדצמבר 2019 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו זכייה
חוג מבקרי הקולנוע של אוקלהומה 15 בדצמבר 2019 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו סגנות
חוג מבקרי הקולנוע של פילדלפיה 8 בדצמבר 2019 הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי זכייה
חוג מבקרי הקולנוע של פיניקס 14 בדצמבר 2019 סרט האימה הטוב ביותר המגדלור מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
אגודת מבקרי הקולנוע של סן דייגו 9 בדצמבר 2019 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי זכייה
חוג מבקרי הקולנוע של אזור מפרץ סן פרנסיסקו 16 בדצמבר 2019 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו מועמדות
פרסי סטלייט 19 בדצמבר 2019 סרט הדרמה הטוב ביותר המגדלור מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו זכייה
אגודת מבקרי הקולנוע של סיאטל 16 בדצמבר 2019 הסרט הטוב ביותר המגדלור מועמדות
הבמאי הטוב ביותר רוברט אגרס מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו זכייה
הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות
התאחדות מבקרי הקולנוע של סנט לואיס 15 בדצמבר 2019 סרט האימה הטוב ביותר המגדלור מועמדות
הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי סגנות
התאחדות מבקרי הקולנוע של טורונטו 8 בדצמבר 2019 שחקן המשנה הטוב ביותר וילם דפו סגנות
התאחדות מבקרי הקולנוע של אזור וושינגטון הבירה 8 בדצמבר 2019 הצילום הטוב ביותר ג'ארין בלאשקי מועמדות


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marshall, Lee. 'The Lighthouse': Cannes Review. Screen Daily, May 19, 2019
  2. ^ Cranmer, David. Literary Mysteries: Edgar Allan Poe’s “The Light-House”. Criminal Element, February 26, 2015
  3. ^ Carradice, phil. From the Skerries to the Smalls, the automation of Welsh lighthouses. BBC, September 30, 2014
  4. ^ 1 2 Hopewell, John. Robert Pattinson, Willem Dafoe’s ‘The Lighthouse’ Wins Cannes Critics’ Award. Variety, May 25, 2019
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 Fear, Dave. Drunken Sailors and Movie Stars: Robert Eggers on Making ‘The Lighthouse’. Rolling Stone, October 25, 2019
  6. ^ 1 2 3 The Lighthouse. A24 Press Notes, p. 7. Retrieved january 12, 2020
  7. ^ Kilkenny, Katie. Willem Dafoe to Star in Thriller From 'The Witch' Helmer. Hollywood Reporter, February 7, 2018
  8. ^ Galuppo, Mia. Robert Pattinson Joins Willem Dafoe in A24 Horror Film 'The Lighthouse'. Hollywood Reporter, February 15, 2018
  9. ^ אוֹרְתוֹכְרוֹמָטִי. מילון ספיר המקוון, אוחזר ב-24 בדצמבר 2019
  10. ^ 1 2 3 4 5 James, Daron. Atmosphere infuses the ‘particularly photographic’ black-and-white ‘Lighthouse’. Los Angeles Times, November 12, 2019
  11. ^ פַּנְכְרוֹמָטִי. מילון ספיר המקוון, אוחזר ב-25 בדצמבר 2019
  12. ^ קובץ וידאו רוברט אגרס על המגדלור שנבנה בקייפ פורשו, סרטון בערוץ The Canadian Press באתר יוטיוב, 25 באוקטובר 2019
  13. ^ Deehan, Tom. Willem Dafoe and Robert Pattinson head to Nova Scotia for The Lighthouse. The Location Guide, March 15, 2018
  14. ^ FEATURE FILM - YARMOUTH- BACKGROUND PERFORMERS: BEARDS!. Hennessey Casting. retrieved December 25, 2019
  15. ^ Valentini, Valentina I. How Bright Bulbs Enabled ‘The Lighthouse’s’ Tough Black-and-White Shoot. Variety, October 17, 2019
  16. ^ Wiseman, Andreas. Cannes: Directors’ Fortnight Includes Robert Pattinson Pic ‘The Lighthouse’, Takashi Miike, Netflix Film ‘Wounds’ & Luca Guadagnino Short. Deadline, April 23, 2019
  17. ^ Lang, Brent. Toronto Film Festival: ‘Joker,’ ‘Ford v Ferrari,’ ‘Hustlers’ Among Big Premieres. Variety, July 23, 2019
  18. ^ המגדלור THE LIGHTHOUSE. פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-36, חיפה, אוחזר ב-25 בדצמבר 2019
  19. ^ The Lighthouse (2019). Box Office Mojo. Retrieved December 25, 2019
  20. ^ THE LIGHTHOUSE. Rotten Tomatoes, Retrieved December 25, 2019
  21. ^ The Lighthouse 2019. Metacritic. Retrieved December 2019
  22. ^ Rooney, David. 'The Lighthouse': Film Review, Cannes 2019. The Hollywood Reporter, May 19, 2019
  23. ^ Tallerico, Brian. THE LIGHTHOUSE. RogerEbert.com, october 18, 2019
  24. ^ Gleiberman, Owen. Film Review: Robert Pattinson and Willem Dafoe in ‘The Lighthouse’. Variety, May 19, 2019
  25. ^ Collin, Robbie. The Lighthouse, review: ‘A film that will make your head and soul ring’. The Telegraph, May 19, 2019
  26. ^ שוב, יעל, ‏הסרט הזה עוד עשוי להגיע למעמד של קלאסיקה, באתר "Time Out ישראל", 9 בינואר 2020
  27. ^ סיגולי, אור. פסטיבל חיפה 2019: "המגדלור", "קופים", "הנביא כהנא", "מעברים". סריטה, 18 באוקטובר 2019
  28. ^ רק, נעמה, ‏בשולי השטיח האדום: 6 סרטים מומלצים מפסטיבל קאן, באתר "Time Out ישראל", 26 במאי 2019
  29. ^ Melas, Chloe. See who won at the Critics' Choice Awards. CNN, January 13, 2020
  30. ^ Bucksbaum, Sydney & Derschowitz, Jessica. Film Independent Spirit Awards 2020: See the full winners list. Entertainment, February 8, 2020