אברהם אבלי הלוי גומבינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף המגן אברהם)
אברהם אבלי הלוי גומבינר
ציור המיוחס למגן אברהם
ציור המיוחס למגן אברהם
ציור המיוחס למגן אברהם
לידה 1637
ה'שצ"ז
גומבין, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1682 (בגיל 45 בערך)
ג' בתשרי ה'תמ"ג
קאליש, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי ה"מגן אברהם"
מקום קבורה פוליןפולין קאליש, פולין
מדינה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
מקום מגורים קאליש עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 5 באוקטובר 1682 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אשכנז עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה, מדרש
תפקידים נוספים דיין עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו ר' יצחק בן אליקום
חיבוריו מגן אברהם -
פירוש לשולחן ערוך אורח חיים ולתוספתא נזיקין, זית רענן על הילקוט שמעוני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים. מכונה על שם ספרו "מגן אברהם", מהפירושים הבולטים לחלק "אורח חיים" ב"שולחן ערוך".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר גומבין שבפולין בשנת ה'שצ"ז (1637) לדיין רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי הקוזקים בסכסוכים הנוספים לאחר גזרות ת"ח–ת"ט, בשנת 1655. למד תורה אצל רבי יצחק מפוזנא. בשנת ת"כ הגיע לעיר קאליש בפולין, שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן קיבל משרת ראש ישיבה ותפקיד דיין בבית הדין של רבי ישראל שפירא.

לפי המסופר, כאשר ביקר בעירו רבי שבתי הכהן (הש"ך), התפלא לשמוע מאחד מתלמידי המגן אברהם תשובה מחודדת לשאלה קשה ששאל. אז דרש הש"ך שתינתן לו משרה רבנית. נמצאה לו בסוף רק משרת מו"ץ, שכן לפי הנטען היה עניו מכדי לנשל מישהו ממשרתו. הוא מעולם לא כיהן ברבנות עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. הוא זכה לתהילה מעטה בחייו; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר מותו, הקנה לו את שמו.

לרבי אברהם היה בן בשם רבי חיים, ובת שנישאה לרבי משה יקותיאל קופמן שהיה רבה של קוטנא ומחבר הספר לחם הפנים.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל האמרי אמת מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו (דרך סבו הרב יהודה לייב קמינר).

אחרי השואה, נעלם האוהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע. בשנים האחרונות סומן קברו מחדש, במקום המשוער של קבורתו.

ציון קברו כיום בעיר קאליש

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגן אברהם החל לכתוב את ספרו בשנת תכ"ה, ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת תל"א סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, רבי יהודה, נסע בשנת תל"ג לאמסטרדם כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד ואחרים.

בנו היחיד, רבי חיים, שחפץ להדפיס את הספר לאחר פטירת אביו, עמד בפני קשיים רבים. כתב היד של הספר נפל בידי זרים שלא רצו להחזירו, על אף פסקי דין מבתי דין שונים, רק חרם מוועד ארבע ארצות שכנע אותם לבסוף להחזירו. בהמשך עמדה לו לרועץ בעיית המימון: הוא הצליח לאסוף בקאליש רק חלק קטן מן הסכום הדרוש. ועמל רב נדרש ממנו, כדי לשכנע את המדפיס רבי שבתי משורר בס להשקיע את יתר הסכום, ולהדפיס את הביאור לאורח חיים יחד עם ביאורו של הט"ז.

מתוך כתביו הרבים שאבדו במשך הזמן, שרדו, מלבד פירושו לאורח חיים שבשולחן ערוך, פירוש לתוספתא נזיקין (ייתכן כי חיבר פירוש לכל התוספתא ורק פירושו לסדר זה שרד), הנדפס כיום צמוד לתוספתא וכן פירוש "זית רענן" על ילקוט שמעוני; פירוש משמעותי ביותר, (הפירוש הנפוץ כיום בשם זה המופיע בשולי דפי הילקוט, הוא רק תקציר מהפירוש המקורי הנפוץ הרבה פחות).

חתנו, רבי משה יקותיאל קויפמן, חיבר כמה ספרים, ובהם "חוקי חיים חוקי דעת", "לחם הפנים" ועוד. בספריו אלו הוא מביא הרבה קטעים מכתבי יד חמיו על החלקים האחרים של השו"ע. בין הקטעים הללו ישנו גם חיבור שלם על שמות אנשים ונשים בגיטין.

בעל המגן אברהם שלח ידו גם בפיוט, שני פיוטים משלו שרדו, האחד לשבועות, השני קינה לתשעה באב (נדפסו על ידי חתנו בספרו חוקי חיים (דפוס ברלין תס), ובסוף ספר לחם הפנים (דפוס הענא תעו, דפים עד ב-עה א). הקינה בנויה על מאמרי חז"ל הבאים: "עשר (דרגות) קדושות בארץ ישראל" (משניות כלים א, ו), "עשרה דברים נאמרו בירושלים" (ב"ק פב, ב), "עשר מסעות נסעה שכינה וכנגדן גלתה סנהדרין" (ר"ה לא, א). בעשרים בתי הפיוט הוא משלב לסירוגין, בבית האחד: אחת מדרגות הקדושה שאבדו ואחד מהדברים שהיו בירושלים ואבדו, ובמשנהו: אחת מגלויות השכינה ואחת מגלויות הסנהדרין.

פירושו לשו"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושו "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה עצומה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם. דבריו מאוד קצרים, עם הרבה הפניות לעיין במקומות אחרים בלי לפרש מה כוונתו. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים לפרש את דבריו הסתומים, כשהמפורסם שבהם הוא פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין. פירושים אחרים שנכתבו הם "אשל אברהם" (בתוך "פרי מגדים") של רבי יוסף תאומים, "בגדי ישע" של שמואל בן יוסף הלוי מביאליסטוק, "יד אפרים" ו"לבושי שרד". מלבד הפירושים והביאורים השיטתיים, דנים האחרונים השונים רבות בשיטתו. וכן ישנם חיבורים חשובים רבים המסתמכים על המגן אברהם כפוסק המרכזי, כמו שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה.

בפירוש המגן אברהם, הרב גומבינר מרבה להתווכח בקיצור נמרץ עם דעות אחרות תוך הסברת סיבת המחלוקת והבאת ראיות לשיטתו, הכל תוך כבוד לדעה החולקת. אולם כלפי דעותיו של רבי שמואל בן יוסף בספריו "עולת תמיד" ו"עולת שבת" נהג אחרת ודחה אותן מכל וכל[1].

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו כיצד יקרא לספרו כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: נר יפה של רבי אברהם הלוי). כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו, שהדפיס את הביאור יחד עם ביאורו של הט"ז, החליט בכל זאת לקראו בשם אביו, אם בשל רצונו לכבד את אביו או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של רבי אברהם מגן אברהם נ"י, כאשר נ"י הוא ראשי תיבות של השם המקורי; וחיבורו של רבי דוד – מגן דוד ט"ז, כאשר ט"ז הוא ראשי תיבות של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - מגיני ארץ. בסופו של דבר רק השם מגן אברהם נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם מגן דוד על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, וכולם מכנים אותו בשמו המקורי טורי זהב, כנראה משום שגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה, שנדפס כחמישים שנה קודם לפירושו על אורח חיים, קרוי כך.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם יהודה גולדראט, "'מיעוט דמות' של ספרים", בתוך: תגים, בני ברק תשכ"ט, עמ' 22–27, באתר היברובוקס.
תקופת חייו של הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן