המדיום הוא המסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כך נוצרה מדורת השבט. צפייה משותפת בטלוויזיה

המדיום הוא המסראנגלית: "The medium is the message") הוא ביטוי שטבע הפילוסוף מרשל מקלוהן ב־1964. הביטוי מתייחס לכך שלא תוכן התקשורת, כלומר "המסר", הוא המכריע בהתקבלותה ובהשפעתה, אלא אופיו וסוגו של אמצעי הקישור, "המדיום". הביטוי והתפיסה מאחוריו היו מהפכניים לשעתם ושינו את האופן שבו התקשורת מובנת. המונח צבר פופולריות גם בעקבות ספרם של מקלוהן ושל המעצב קוונטין פיוֹרי מ־1967, "The Medium is the Massage", ששמו היה משחק מילים שנגזר מהביטוי.[1] מקלוהן היה הראשון שהגדיר את המעבר החברתי והתרבותי ל"חברה אלקטרונית", שהחל להתרחש עם ההתפתחויות התקשורתיות במחצית השנייה של המאה ה־20

עיקרי הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מקלוהן, הכלי (מדיום) שבו נעשה שימוש לצורך העברת מסר, משולב בתוך המסר עצמו, ושילוב זה הוא בעל השפעה בלתי נפרדת על מהותו ותפיסתו של המסר בקרב הקהל שאליו הוא מיועד. מקלוהן טוען כי המכונה, ולא מוצריה, היא שמשפיעה על האדם ועל סביבתו החברתית. כדי להסביר זאת הוא מתאר שלושה שלבים עיקריים:

  1. השלב השבטי, שבו לא קיימת טכנולוגיה, התקשורת בין אדם לחברו מפותחת, ויש תחושה של "יחד", שבטיות.
  2. שלב הפרישה מן השבט, המתרחש עקב התפתחות הכתב, הדפוס והקריאה. פעולות אישיות מביאות אז לניכור, אינדיווידואליזם. אלה פעולות שדורשות חשיבה מעמיקה, משמעת עצמית, סבלנות ודחיית סיפוקים.
  3. מדורת השבט החדשה (הטלוויזיה) יוצרת תחושת אחדות מחודשת. טלוויזיה אחת בבית גורמת לכינוס של כל המשפחה שוב יחד ולהיווצרות תחושה של כפר גלובלי, מתוך צפייה משותפת באירועים שהתרחשו במקומות רחוקים. בשלב זה לא קיימים עוד לכאורה מרחקים, בזכות התפתחותה של הטכנולוגיה.

השפעת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלוהן היה אבי הגישה הטכנולוגית, שעיקרה הוא הטענה שטכנולוגיות תקשורתיות חדשות משפיעות על בני אדם ועל התנהגותם. הוא טען כך בשנות ה־60, כאשר הטלוויזיה החלה לפרוח בעיקר בארצות הברית ובאירופה. הוא תיאר שתי השפעות שהביאה הטלוויזיה:

  1. אחווה משפחתית ותחושה של יחד, שבטיות. הטלוויזיה גם נתנה תחושה של שיתוף עולמי, שלו העניק מקלוהן את הכינוי "כפר גלובלי". כל אחד יכול לדעת בזכות הטלוויזיה או הרדיו מה קורה ביבשת רחוקה ממנו (כמו הנחיתה הראשונה על הירח) ולהיות מאוחד עם העולם.
  2. פעולה באמצעות צילומים מהירים ומקוטעים, ובשידור חי ככל האפשר.

בעקבות העובדה כי הטלוויזיה היא מוצר זול יחסית, היא נמצאת כיום כמעט בכל בית ובכך יש חזרה לשלב השני של מקלוהן (הפרישה מהשבט) אשר מדבר על ניכור, התבודדות ואינדיבידואליזם.

הערכה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה־21 רבים טוענים כי מקלוהן צדק. [דרוש מקור] בני האדם הושפעו מהטלוויזיה והאדם הפך ל"מיידי". האדם המיידי הוא תוצרה של טכנולוגיית הטלוויזיה, שכופה על צרכניה סיפוקים מידיים. זהו אדם קצר רוח, עצבני, חסר סבלנות, לא סובלני, וולגרי וילדותי. כמו כן ניתן לומר כי כיום ישנו שינוי במדורת השבט המאוחדת, סביב הטלוויזיה. בעקבות העובדה כי הטלוויזיה הייתה למוצר זול, יש בבתים ריבוי טלוויזיות, וכך יש חזרה לשלב השני של מקלוהן (הפרישה מהשבט): ניכור, התבודדות ואינדיבידואליזם.

מקלוהן הצליח להשפיע על יוצרי פופ רבים כגון אנדי וורהול. הייתה לו השפעה גדולה גם על מנהלי חברות מחשבים גדולות, ביניהן IBM, וכן על חברות פרסום רבות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרשל מקלוהן, המדיום הוא המסר, דן כספי (עורך), תקשורת המונים: זרמים ואסכולות מחקר – מקראה, האוניברסיטה הפתוחה, 1995
  • Ferrier, Jean Louis (1999), Art of the 20th Century, Edition du Chene, Turin, p. 611.
  • Britannica multimedia 99,CD-ROM, Mcluhan, Britannica, 1999.
  • Marshall McLuhan: "The Medium is the Message"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי בנו של מקלוהן באתר המוקדש לאב, כותרת זו הייתה טעות דפוס שמצאה חן בעיני אביו והוא החליט להותירה על כנה.