המהומות בדטרויט ב-1967

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
24 ביולי 1967: נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון במהלך התייעצות בחדר הסגלגל על המהומות בדטריוט, יחד עם ראש ה-FBI ג'ון אדגר הובר, מזכיר ההגנה רוברט מקנמארה, ממלא מקום יושב ראש המטות המשולבים גנרל הרולד קית' ג'ונסון ומזכיר הצבא סטנלי רוג'ר ריסור

המהומות בדטרויט ב-1967 המוכרות גם כ"מהומות רחוב 12" היו מהומות על רקע בין-גזעי שפרצו בדטרויט בקיץ 1967 והיו מהמהומות האלימות ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. במהלכן נהרגו 43 בני אדם, מאות נפצעו, כ-1,400 בניינים הועלו באש וכ-2,500 חנויות נבזזו.

המהומות פרצו ביום ראשון, 23 ביולי 1967 לאחר פשיטה משטרתית על מתחם בילוי לא חוקי בפינת רחוב 12 וקליירמאונט בשכונת וירג'יניה פארק שבעיר. האזור היה ידוע כמקום בילוי של צעירים אפרו-אמריקאים ובו מועדונים שכללו שתיית אלכוהול שנאסרה באותו עת בעיר דטרויט. פשיטות משטרה במתחם נעשו באופן תדיר והיו מוקד לחיכוך בין המשטרה שרובה המוחלט הורכב משוטרים לבנים לבין האוכלוסייה המקומית שרובה המוחלט אפרו-אמריקאית. ויליאם וולטר סקוט השלישי, צעיר בן ה-19 שאביו הפעיל את המועדון בו נערכה הפשיטה, טיפס על גג מכונית והחל להלהיט את הסובבים נגד המשטרה, בשלב מסוים לקח בקבוק ריק והשליך אותו לעבר סמל המשטרה. היה זה פתח להתלקחות מהומות רחבות היקף בחלקים שונים בעיר.

מושל המדינה ג'ורג' רומני שלח את כוחות המשמר הלאומי של מישיגן להשליט סדר וכשהמהומות יצאו מכלל שליטה ביקש את התערבות הנשיא לינדון ג'ונסון. לעיר נשלחו כוחות צבא גדולים שכללו רכבים קרבים משוריינים, ואלפי חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-82 ומהדיוויזיה המוטסת ה-101.

המהומות שככו רק לאחר חמישה ימים של עימותים בין כוחות הביטחון למתפרעים ובמהלכם נעצרו מעל 7,000 איש. במהומות נהרגו 43 בני אדם (10 לבנים ו-33 אפרו-אמריקאים), מהם 4 אנשי כוחות הביטחון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]