המודל הטהור של הביורוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המודל הטהור של הביורוקרטיה, שניסח מקס ובר, מתאר את העקרונות לפיהם בנויה ביורוקרטיה.
בהם:

מקס ובר
  • חלוקת אחריות (דיפרנציאציה) קבועה בין בעלי תפקידים בעלי הכשרה פורמלית לתפקידם, על פיה לכל אדם אחריות חלקית ביותר והוא אינו נדרש להכיל את שאר חלקי המערכת. במובן זה קיימת דיפרנציאציה אופקית (חלוקה בין עובדים שעוסקים בתחומים שונים) ודיפרנציאציה אנכית (חלוקה בין ממונים, שרצונם בביצוע העבודה, לכפופים, שרצונם בתגמול)
  • היררכיה מעמדית ברורה, התואמת את עיקרון האחידות – לכל עובד ממונה ישיר אחד בלבד.
  • קיום מערך חוקים אבסטרקטיים רשומים וסופיים, מדויקים ורציונליים, שאינם ניתנים לשינוי על פי שיקולי רגע. חוקים אלו הם אוניברסליים – אינם תלויים באופיים ותכונותיהם של בני האדם המעורבים בהם.
  • אימפרסונליות: אין חשיבות לאישיות, לתודעתו ולרגשותיו המסוימים של האדם העוסק בביורוקרטיה, וההירארכיה הביורוקרטית מורכבת אך ורק מחוקים ומשרות פורמליים.
  • מומחיות של העובדים בתחום הביורוקרטיה, ותפישתם אותה כקריירה אישית הדורשת את מרב זמנם.
  • הפרדה של רכוש המערכת ביורוקרטית מרכושם של העובדים בה, המונעת ניגודי אינטרסים מסוימים.

המילה "טהור" מציינת שמדובר במודל אידאלי. במציאות, רק לעתים נדירות יציג ארגון נתון את כל העיקרונות. כך שאם חוקרים ארגון ומאפיין אחד או יותר מאלו המתוארים לעיל חסר, עדיין אין זה שולל את עובדת היותו ארגון ביורוקרטי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה שנהב, אידאולוגיות ניהול בעידן הרציונליות, 1991.