המוזיאון ההיסטורי של פפאלץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוזיאון ההיסטורי של פפאלץ
Historisches Museum der Pfalz
מידע כללי
סוג מוזיאון היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום שפייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1910
תאריך פתיחה רשמי 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל גבריאל פון זיידל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 49°18′57″N 8°26′30″E / 49.3157°N 8.44157°E / 49.3157; 8.44157
museum.speyer.de
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוזיאון ההיסטורי של פפאלץגרמנית: Historisches Museum der Pfalz) הוא מוזיאון שנמצא בעיר שפייר שבריינלנד-פפאלץ, ליד קתדרלת שפייר. המוזיאון נפתח במיקומו הנוכחי בשנת 1910 והוא כולל כמיליון מוצגים (נכון לשנת 2018).

במוזיאון מבקרים למעלה מ-200,000 מבקרים בשנה. יש בו אוספים נרחבים, תערוכות קבועות ותערוכות מיוחדות ומגוונות, ובכך הוא אחד המוזיאונים ההיסטוריים החשובים ביותר בגרמניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקים המוזיאון היה אנטיקנהאלה(גר') ויזם אותו נשיא המחוז יוזף פון שטיכנר. הוא נבנה על ידי יוהאן פיליפ מטלנר(גר') בשנת 1826 בבניין קתדרלת שפייר והוצגו בו בעיקר חפצי אבן, בעוד שאר החפצים אוחסנו בבית העירייה.

בשנת 1869 שולבו כל אוספי האגודה ההיסטורית של פפאלץ(גר'), מחוז הריין, ריינלנד-פפאלץ והעיר שפייר, כדי להציג את ההיסטוריה של פפאלץ. בשנת 1873 הועברו כמה חפצים מאולם העתיקות למרתף מבנה בית הספר, אך זמן קצר לאחר מכן הוצבו בחצר, שכן המרתף הושכר ככל הנראה לאנשים פרטיים. בשנת 1874 הובאו לבסוף החפצים מחצר בית הספר ומהאולם העתיק לבית המלאכה לשעבר של בית הספר. במקביל, התצוגה שהוצגה בקומה השלישית גדלה כך שלבסוף התרחבה על כל הקומה של האגף המזרחי. בעיר הוקם אז הבניין הנוכחי של המויאון ליד קתדרלת שפייר על פי תוכניותיו של האדריכל גבריאל פון סיידל(גר'). בסוף 1909 עברו האוספים מבית הספר לבניין החדש שנחנך בשנת 1910. לאחר כ-80 שנה, בשנת 1990, המוזיאון שופץ הורחב.

"המוזיאון ההיסטורי" של קרן פילנתרופית פאלץ שפייר הפך למוזיאון חסות של המוזיאון ההיסטורי של ריינלנד-פפאלץ בשנת 1985. התורמים היו האגודה המחוזית של פפאלץ, העיר שפייר, הכנסייה האוונגליסטית של פפאלץ, מדינת ריינלנד-פפאלץ והאגודה ההיסטורית של פפאלץ.

מנהלי המוזיאון היו מדענים שייצגו כיוונים שונים: מינרד מריה גרווניג היא היסטוריונית לאמנות, קורנליה אוויגלבן היא ארכאולוגית, אלכסנדר קוך היה חוקר פרהיסטוריה. יורשו של קוך היה הארכאולוג אקרט קוהנה, שהיה בעבר ראש מוזיאון רייניש לנדסמייזר בטריר. אחריו הגיע ההיסטוריון אלכסנדר שוברט, שעבד בעבר כמנהל מדעי במוזיאוני רייס אנגלהורן במנהיים.[1]

בנוסף למשימות המסורתיות של איסוף, שימור וחקר, נקבע מבטא חשוב חשוב בתחום הגישור עם אוריינטציה עקבית של מבקרים. הביקור במוזיאון אמור להיות חוויה מיוחדת עבור המבקרים, בה מוצגים היסטוריה ותרבות בצורה מרגשת ותוססת. המוזיאון מבצע את משימותיו של מוזיאון ממלכתי באזור פפאלץ ומטרתו לעורר מעורבות בהיסטוריה התרבותית של האזור.

הנהלה (דירקטורים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון ההיסטורי של פלייר שפייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרידריך ספריטר (1920–1949)
  • קרל שולץ (1949–1977)
  • אוטו רולר (1977–1992)
  • מינרד מריה גרווניג (1992–2000)
  • קורנליה יוויגלבן (2000–2005)
  • אלכסנדר קוך (2005–2011)
  • אקארט קוהנה (2011–2014)
  • אלכסנדר שוברט (מאז 2014)[2]

מספרי מבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: 157,333
  • 2006: 191,201
  • 2007: 240,000
  • 2008: 200,000
  • 2009: 210,000
  • 2014: 243,743
  • 2015: 252,537
  • 2016: 160,982
  • 2017: 180,586
  • 2018: 199,307
  • 2019: 180,962
  • 2020: 100,186 (סגירה הקשורה לנגיף קורונה החל מ-15 במרץ עד 31 באוגוסט והחל מ-1 בנובמבר עד 31 בדצמבר 2020)

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רוט בלאו", מיצב קל מאת מייקל סייל, 1998
מבט מדרום מזרח (2009)

תערוכות הקבע של המוזיאון מוצגת ההיסטוריה של האזור מפרהיסטוריה ועד תקופת רומא העתיקה והעת החדשה. ישנם תערוכות מיוחדות לילדים, מתבגרים, מבוגרים ומשפחות.

תערוכות קבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף הקבע של המוזיאון מתמקד באלה:

אוצר הקתדרלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר הקתדרלה מציג את החפצים שנמצאו בקתדרלת שפייר.

בגדיו האחרונים של הקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון נמצאת תערוכת "בגדיו האחרונים של הקיסר". שם נמצאים ממצאים מהקברים האימפריאליים והמלכותיים בקתדרלת שפייר, המוזיאון מציג את תוצאות המחקר והשימור של טקסטיל חשוב מימי הביניים מקברי הקיסרים והמלכים הקבורים בקתדרלה.

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרהיסטוריה של פפאלץ מציגה תערוכות המתעדות את ההתפתחות התרבותית, החברתית והכלכלית בפאלאטין מהעקבות הראשונים של נוכחות אנושית ועד ערב הכיבוש הרומי.

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסף מהתקופה הרומית מספק תובנות לגבי התקופה בה שלטו הרומאים באזור פלטינה של ימינו, שהיה שייך באותה תקופה למחוז גרמאניה סופריור. אובייקט מיוחד קיים בציור מרגע הכיבוש של אוגוסטוס קיסר את הקנטאור.

זמנים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"העידן המודרני" מכיל מידע ומוצגים מתקופת הרנסאנס ועד לתקופת מלחמת העולם השנייהמרטין לותר ועד קונראד אדנאואר). ליבת התערוכה הקבועה מורכבת מחרסינה פרנקנטל, מציורי הבארוק ומהגלימות היקרות מעיזבון משפחת בסרמן-ירדן, וכן מהדגל השחור, האדום והזהב שנשא בפסטיבל המבך. עבודותיו של האמן יליד שפייר אנסלם פוירבך נמצאות שם.

מוזיאון יין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון היין, היין הרומי, שנוצר בשנת 325 לערך (התגלה בשנת 1867), נחשב ליין הענבים המשומר העתיק ביותר בעולם.

"אוסף מוזיאון היין" מציג תערוכות ייחודיות מעולם היין, כולל היין העתיק ביותר שנמצא, שיוצר במאה הרביעית. הם נותנים תובנה בהיסטוריה התרבותית של גידול גפנים וצריכת יין לאורך תקופה של 2000 שנה.

כנסייה אזורית אוונגליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של הכנסייה האוונגליסטית של פפאלץ מוצגת. המצגת משתרעת על קשת מהקדם-רפורמציה דרך הרייכסטאג של שפייר. הקשר ההדוק בין התפתחות הכנסייה הפרוטסטנטית להיסטוריה של פפאלץ מוצג בתערוכה זו.

נשדד ושקע בריין - האוצר הברברי (2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני יותר מ־1700 שנה טבע אוצר ברברי בשיטפונות הריין. בפרויקט בינלאומי הציג המוזיאון ממצא זה לציבור יחד עם מוזיאונים נוספים בגרמניה, בלגיה ולוקסמבורג. עם למעלה מ 1000 פריטים - כלי נשק, מטבעות, כלים, אביזרי סירה ועגלה, כמו גם כלי שולחן ומטבח - עשויים כסף, ברונזה, פליז וברזל. זוהי מציאת המתכות הרומיות הגדולה ביותר באירופה. המוזיאון הראה גם העתק של עגלת תובלה רומאית עמוסה עם תחתית שטוחה. בנוסף לאוצר זה, הוצגו ממצאים רבים אחרים, כולל מתנות לאלים ותכשיטים. תערוכה נוספת בתערוכה הייתה מזבח הניצחון באוגסבורג, אחד המסמכים הכתובים שנותרו בחיים על תולדות הפלישות הגרמניות.

אטילה וההונים (2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 1800 המוזיאון הציג את ההיסטוריה והתרבות של הונים. למבקר הוצגו חיי הנוודים של ההונים באמצעות שחזורים, חפצים מעשיים ושחזור של מבצר רומאי מותקף, מוצג בתערוכה גם יורט. בעזרת ההלוואות רבות מגרמניה ומחוצה לה וכן הפקות משוכללות הצליחו לסיים את התערוכה.

סמוראי (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התערוכה הגדולה הזמין המוזיאון את המבקרים לגלות את ההיסטוריה והתרבות של הסמוראים. המבקרים נתקלו בשריון הייחודי, והם יכלו גם לעלות לבמה של תיאטרון נו ולחוות את ההשפעה שהייתה לסמוראי על האמנות והתרבות של יפן העתיקה.

הוויקינגים (2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון הקדיש תערוכה מיוחדת מקיפה לויקינגים. מוצגות - אבני רונה, כלי נשק, תכשיטים, אוצרות כסף, מטבעות, חלקי ספינות, מלאי קברים אליליים, עדויות לנצרות ועוד - הגיעו ממוזיאונים, אוספים ומכונים במדינות סקנדינביה עצמם וכן מהאזורים שאיתם ויקינגים היו בקשר.

מכשפות - מיתוס ומציאות (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתערוכה שכותרתה "מכשפות - מיתוס ומציאות" חוו המבקרים כיצד נראית אמונת המכשפות בעבר וכיצד התפתחו פנטזיות מכשפות בעידן המודרני. במסגרת זמן מהתקופה המודרנית המוקדמת ועד ימינו, המוזיאון ניגש לתופעת המכשפות דרך המכלולים התמטיים של אמונה במכשפות, רדיפות מכשפות וקבלת מכשפות. מבוסס על תפיסת העולם והידע של המאות ה-16 וה-17. התערוכה הראתה את הסיבות השונות לרדיפת המכשפות. סכסוכים דתיים, מלחמות ותקופת הקרח הקטנה, המשברים החקלאיים הנלווים, הרעב והמחלות, אך גם תחילתו של עידן תקשורתי חדש, עיצבו את חיי היומיום בהם הקסם היה חלק טבעי מכל מעמד. מסמכים נדירים כמו מכתבו של ראש עיריית באמברג, יוהנס ג'וניוס, נתנו תובנה לגורלם הנוקב של אנשים שהיו קורבנות ציד המכשפות.

עתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכות כללו דוגמאות לאמנות ספרים ושן שנהב מימי הביניים וכן ממצאים ארכאולוגיים מהמאה ה -11 וראשית המאה ה -12. מֵאָה. המבקרים קיבלו תובנות על חיי הקיסרים, עקבו אחר ההיסטוריה של הקהילה היהודית בשפייר מימי הביניים וחוו כיצד נבנתה קתדרלת שפייר באתר הבנייה הגדול ביותר בימי הביניים.

גילוי אוצרות מצרים - יצירות מופת מהמוזיאון המצרי טורינו (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הציג המוזיאון עדויות לתרבות מצרים העתיקה מהמוזיאון המצרי (טורינו). הכולל פסלי פרעונים, מומיות, חפצים יומיומיים שלמים ותכשיטים יקרים. החפצים מאוסף טורינו כללו, למשל, את פסלו בן 3000 שנה של פרעה תחותמס הראשון, הסרקופג של הסופר המצרי העתיק בוטהמון, שבתוכו מה שמכונה פולחן פתיחת הפה מתאר את דרכו של המנוחה לחיים שלאחר המוות, או את כמעט מתחם ממצאים משומר לחלוטין מקבר מינהוטפ, שתוספותיו מעידות על עבודות הסדנאות המצריות העתיקות באסיוט. בתערוכה שולבו עדויות חשובות מכל השלבים המרכזיים בהיסטוריה של מצרים במערך עם תחנות מדיה אינטראקטיביות. במקביל, הוצגו תוצאות מחקריות חדשות מאסיוט, מצרים, המבוססות על שיתוף פעולה בינלאומי עם מדענים מאוניברסיטת סוהאג במצרים, אוניברסיטת מיינץ ו-האוניברסיטה החופשית של ברלין.

טיטניק - התערוכה: ממצאים אמיתיים, גורלות אמיתיים (2014/2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה "טיטניק" "ממצאים אמיתיים, גורלות אמיתיים" התבססה על התערוכה שכבר הוצגה בפריז, באמסטרדם ובבריסל והציגה 250 יצירות מקוריות ששוחזרו במהלך המסעות בין השנים 1987–2010, וכן שחזורים של חדרים שונים של הטיטאניק. התערוכה שופכת אור גם על הרקע לתכנון, הנסיבות סביב טביעת הטיטאניק והסיבות לנוסעים לנסוע עם ספינה זו. המצגת בשפייר שמה דגש מיוחד על מהגרים מפפאלץ שרצו לצאת לחיים חדשים ביבשת אמריקה על הטיטניק.

החיים אחרי לותר - היסטוריה תרבותית של הכנסייה הפרוטסטנטית (2015/2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2014–2017, המוזיאון ההיסטורי הגרמני שלח את התערוכה "חיים אחרי לותר - היסטוריה תרבותית של הכומר הפרוטסטנטי" לסיור ארצי. זה מורכב מ-30 לוחות תמונה וטקסטים, אשר משלימים כמה דגמים, תחנות מדיה ואלמנטים חינוכיים במוזיאון. בנוסף, התערוכה במיקום התערוכה בהתאמה מתרחבת לעיתים קרובות כך שתכלול תערוכות מהאזור. בשפייר היא הייתה מ-12 בספטמבר 2015 עד 10 בינואר 2016.

טירת דראכנפלס - נסיעה לימי הביניים (2010 עד 2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל הילדים והמבקרים הצעירים, התערוכה המעשית מימי הביניים אמרה: "עקוב אחר קיסרים ומלכים, סע איתם לעולם ימי הביניים, על פני ערים מפוארות וחצרות מפוארות. בתערוכה המשפחתית "בורג דראכנפלס - מסעות בימי הביניים", הילדים הכירו את החיים ואת חיי היומיום של תקופה זו על כל פניה: בכיכר העיר הם יכלו לעקוב אחר המולת בעלי המלאכה והסוחרים. כאן יכלו המבקרים הקטנים לגלות ולהתנסות רבות: איזה סחורה מציע הסוחר למרחקים ארוכים בחנותו? מי עובד בסדנאות? באתר הבנייה המרשים של הקתדרלה הם ראו כיצד מקימים קירות ענקיים בעזרת מנוף גדול. הם חקרו את טירת דראכנפלס והכירו את החיים בטירה עם אולם אבירים מפואר, מגדל גבוה וצינוק חשוך. למרגלות הטירה הייתה ההזדמנות לטבול בחיים הפשוטים של החקלאים וללמוד עוד על חייהם העמוסים והקשים של משפחות באזור הכפרי. לעומת זאת, היה שקט בסקריפטוריום של המנזר. כאן תוכלו לנסות את עיצוב האותיות או להכיר את צמחי המרפא בגן המנזר. התערוכה טירת דראכנפלס - מסעות בימי הביניים סיפקה תובנות תוססות על חייהם של אנשים בימי הביניים עם עמדות משחק משוכללות, מקורות רבים מאחזקות מוזיאון ההיסטוריה של פאלץ ודידקטיקה המתאימה לילדים.

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המוזיאון ממוקם במרכז העיר שפייר. הוא נוצר על פי תוכניות ובהנחיית האדריכל גבריאל פון סיידל ונפתח בשנת 1910. בשנת 1990 הוגדל שטח התערוכה באמצעות הרחבה. חלקים גדולים מהאוספים מאוחסנים במחסן של "מרכז האיסוף לסביבון כותנה ישן". המבנה הפינתי עשוי אבן חול אדומה ומוכתר בשני צריחים. החזיתות משני הצדדים לבנות מטויחות, החלונות ממוסגרים באבני חן אדומות.

חצר מקורה, נקרא "הפורום"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]