המוזיאון היהודי (טולדו)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון  |
| מיקום |
טולדו |
| מדינה |
ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1971 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1971 |
| קואורדינטות | 39°51′21″N 4°01′46″W / 39.855769444444°N 4.0293111111111°W |
| אתר רשמי | |
 | |
  | |
המוזיאון הספרדי (בספרדית: Museo Sefardí) שוכן בבית הכנסת של שמואל הלוי, הידוע גם בשם בית הכנסת אל טרנסיטו, ברובע היהודי של העיר טולדו (אנ'). המבנה, שנבנה במאה ה־14, הוא מן העדויות המרשימות ביותר למורשת ההיספנו־יהודית בספרד, ומשמש כיום מוזיאון לאומי לתרבות ולאמנות יהודית־ספרדית.
תולדות המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נבנה ביוזמתו של שמואל הלוי, איש חצרו של פדרו הראשון, מלך קסטיליה, אשר שימש בתפקידים רמי מעלה ובהם יועץ, דיפלומט וגזבר מלכותי. המבנה נחשב לעדות מרגשת להיסטוריה של ספרד ולמורשת היהודית שלה.
לאחר גירוש היהודים בשנת 1492 נמסר בית הכנסת למסדר קלטרווה בתמורה לנכסים אחרים, ובהם האלקאזר וארמונות גליאנה עם כנסיית סנטה פה. בשנת 1494 צורף המבנה לפריורי של סן בניטו, ובוצעו בו שינויים ניכרים: אולם התפילה הגדול הפך למקדש ולמקום קבורה נוצרי, ושטח בית הספר הרבני וגלריית הנשים שימש כבית חולים ומקלט לאבירי המסדר. במהלך המאה ה־16 חדל המבנה לשמש כמקלט והוסב לכנסייה בלבד. בתקופה זו נוספו לו שער לקודש וקשת שקועה בסגנון פלאטרסק, הוצבו מזבחות חדשים, וגלריית הנשים נסגרה ושימשה למגורים. בצד המערבי הותקן ריצוף עץ למקהלה.
במאה ה־17 נודע המקום בשם סן בניטו אל טרנסיטו, בעקבות ציור "המעבר של הבתולה" (El Tránsito de la Virgen) מאת חואן קוראה דה ויבר. במאה ה־18 נחלש כוחם של המסדרים הצבאיים, והכנסייה ירדה מחשיבותה. בתקופת המלחמות הנפוליאוניות שימש המבנה כצריף צבאי, וניזוק לאורך המאה התשע־עשרה תוך שימוש מתמשך כנזיר עד להחרמתו.
בשנת 1877 הוכרז בית הכנסת כאנדרטה לאומית, ובין השנים שלאחר מכן ועד 1910 נערכו בו עבודות שחזור מקיפות לשיקום מצבו הירוד. בשנת 1910 הופקד בית הכנסת בידי חבר הנאמנים של מוזיאון דל גרקו, שנוהל על ידי המרקיז דה לה וגה־אינקלן, אשר המשיך לשקם אותו. בין השנים 1910 ל־1968 נוהל הבניין בידי קרן וגה־אינקלן, ובוצעו בו תיקונים ושחזורים, ובהם שיפוץ דוכני המקהלה, עבודות גבס, ריצוף ונגרות, וכן ריפוד משי המדמה בדים ממנזר לאס הואלגאס בבורגוס.
ייסוד המוזיאון הספרדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1964 נוסד המוזיאון הספרדי בצו ממשלתי ונקבע בבית הכנסת של שמואל הלוי, המבנה ההיספנו־יהודי החשוב ביותר בספרד. בשנת 1968 הוכרז המוזיאון כ"מוזיאון הלאומי לאמנות יהודית־היספנו", וב־1969 נותק מניהול קרן וגה־אינקלן והחל לפעול כמרכז עצמאי. בשנת 1971 פתח המוזיאון את שעריו לציבור, ומאז בוצעו בו עבודות שיפוץ נרחבות, ובהן חפירות ארכאולוגיות ושחזורים של עבודות הגבס והתקרה המקומרת. שינויים אלו נועדו להתאים את המבנה לצרכים מוזיאולוגיים מודרניים, ולהציג את בית הכנסת עצמו כמוצג המרכזי של המוזיאון.
כיום מהווה המוזיאון מוסד ממלכתי התלוי במשרד התרבות והספורט של ספרד, ומנוהל על ידי המנהל הכללי של המוזיאונים הממלכתיים. מטרתו העיקרית היא לשמר ולהעביר את המורשת ההיספנו־יהודית והספרדית כחלק בסיסי מההיסטוריה של ספרד.
האוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של אוסף המוזיאון בשנת 1911, כאשר המרקיז דה לה וגה־אינקלן (1858–1942), הנציב המלכותי לתיירות, תכנן להקים בבית הכנסת אל טרנסיטו מוזיאון קטן לאמנות מודח’אר וספרייה ללימודים עבריים. בשנת 1915, בעקבות הצעת מועצת הארכיונים, הספריות והמוזיאונים של משרד ההוראה, הועברו לבית הכנסת מצבות עם כתובות עבריות מבית הקברות היהודי הישן של טולדו. מצבות אלו הגיעו מן המוזיאון הארכאולוגי של העיר, שהיה סגור לציבור.
לאחר הקמתו הרשמית של המוזיאון בשנת 1964, שהוגדר בצו כמוזיאון הלאומי לאמנות יהודית־היספנו־יהודית, החלו האוספים לכלול יצירות שנמסרו ממוזיאונים שונים בספרד ומאוספים פרטיים. החל משנות ה־80 נקט המוזיאון במדיניות של רכישת פריטים לאוסף משלו, וכן בייצור העתקים של חפצים יהודיים הקיימים בספרד. באותה עת הוחל גם בהרחבת האוסף הביבליוגרפי בשפה העברית ובהקמת ספרייה בסיסית בתחומים הקשורים לפעילותו של המוזיאון.
בין שנות ה־90 לתחילת המאה ה־21 המשיך האוסף לגדול בדרכים מגוונות, ובהן רכישות של משרד התרבות ותרומות רבות מאגודת ידידי המוזיאון. כן נוספו הלוואות של נכסים ארכאולוגיים והיסטוריים ממוסדות לאומיים ובינלאומיים, ופריטים טקסיים שנמסרו ממשפחות ספרדיות, אשר אפשרו להשלים את האוסף בהיבט של ההיסטוריה החיה של העם היהודי. בנוסף נכללו במוזיאון ממצאים מחפירות ארכאולוגיות, שהאחרונה שבהן הושלמה בשנת 2020, והעניקה מידע רב ערך על סביבתו של המבנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון היהודי, ברשת החברתית פייסבוק
המוזיאון היהודי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון היהודי
