לדלג לתוכן

המוזיאון הלאומי אז'ן דלקרואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוזיאון הלאומי אז'ן דלקרואה
מידע כללי
סוג גלריה, מוזיאון לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת הרובע השישי של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרובע השישי של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל שירות המוזיאונים של צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
נגישות לא נגיש לכסא גלגלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 74,564 (נכון ל־2019)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1971
תאריך פתיחה רשמי 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°51′17″N 2°20′07″E / 48.8546°N 2.3354°E / 48.8546; 2.3354
www.musee-delacroix.fr
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוזיאון הלאומי אז'ן דלקרואהצרפתית: Musée national Eugène Delacroix; באנגלית: National Eugène Delacroix Museum), הידוע גם בשם הפשוט מוזיאון דלקרואה (Musée Delacroix), הוא מוזיאון אמנות המוקדש לצייר אז'ן דלקרואה (1798–1863). המוזיאון שוכן ברובע השישי של פריז, צרפת. המוזיאון פתוח למבקרים מדי יום, למעט בימי שלישי, והכניסה אליו כרוכה בתשלום.

המוזיאון שוכן בדירתו האחרונה של הצייר אז'ן דלקרואה; הוא עבר להתגורר במקום זה ב-28 בדצמבר 1857, ונשאר בו עד מותו ב-13 באוגוסט 1863. בשנת 1929 נוסדה אגודת ידידי אז'ן דלקרואה (Société des Amis d’Eugène Delacroix) במטרה למנוע את הריסת המבנה. בשנת 1952 רכשה האגודה את הדירה, הסטודיו והגן הסמוך, ובשנת 1954 מסרה את הנכס לידי ממשלת צרפת. בשנת 1971 הוכר האתר כמוזיאון לאומי, ובשנת 1999 שופץ הגן. האמן לאון פרנטאן (Léon Printemps) החזיק סטודיו באותו בניין, ובו הלך לעולמו ב-9 ביולי 1945. מאז שנת 2004 מנוהל המוזיאון על ידי מוזיאון הלובר.[1]

הפולני, מוצג באוסף המוזיאון

כיום כולל המוזיאון מזכרות אישיות ויצירות של דלקרואה, והוא מציג עבודות כמעט מכל שלב בקריירה האמנותית שלו. בין היתר מוצגות בו שלוש יצירות הפרסקו היחידות שיצר, מן האתר בואלמון (1834); הציור "חינוכה של הבתולה" (L'Éducation de la Vierge), שצויר בנואן בשנת 1842; והיצירה "מגדלנה במדבר" (Madeleine dans le désert), שהוצגה בסלון של 1845. בנוסף לכך, כולל המוזיאון:

  • רישומים, בעיקר סקיצות שנעשו כהכנה לציורים שביצע בקפלת המלאכים בכנסיית סן-סולפיס, וכן רישומים של כמה מידידיו ועמיתיו של דלקרואה, בהם לסאל-בורד, הואה, פוטרלה, סן-מרסל וקולן.
  • פתקים, סקיצות ומזכרות ממסעו של דלקרואה למרוקו בשנת 1832, ובכלל זה פריטי לבוש מסורתיים כגון בורנוסים (מעילים עם ברדס), חייקים (גלימות קלות), כפתנים, ג'לאביות, וכן תכשיטים, חרבות, כריות, נעלי בית, מגפיים ופריטי קרמיקה.
  • חפצי סטודיו, ובהם כן ציור, פלטות, שולחנות עבודה, כוס ששימשה לרחצה, קבוצת כלי חרס מזוגגים מעוטרים, וזוג פמוטים.
  • תצלומים של דלקרואה משנותיו האחרונות, וכן מכתבים מאת האמן ואליו.
  • ספרייה ומסמכים הנוגעים לדלקרואה ולמעגל הקרוב לו, הכוללת למעלה מ-1,000 פריטים – מונוגרפיות, קטלוגים של תערוכות, מחקרים ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "The musée national Eugène-Delacroix". Louvre.