המוזיאון לתולדות חולון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המוזיאון לתולדות חולון
חזית המוזיאון באוקטובר 2010
חזית המוזיאון באוקטובר 2010
מידע
סוג היסטוריה
שנת ההקמה 1988
מיקום חולון, ישראל
כתובת לאון בלום 26, חולון
מייסדים אברהם הרצפלד
קואורדינטות 32°01′14″N 34°46′13″E / 32.020416666667°N 34.770333333333°E / 32.020416666667; 34.770333333333
אתר המוזיאון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המוזיאון לתולדות חולון (בית הרצפלד) מציג בפני המבקרים את האתגרים האזרחיים והביטחוניים עמם נאלצו תושביה הראשונים של חולון להתמודד. המוזיאון שוכן בביתו הפרטי של אברהם הרצפלד, שהקדיש את המבנה לצורכי העיר ותושביה. המוזיאון נמצא בפינת הרחוב הנושא את שמו של הרצפלד בחולון. המוזיאון לתולדות העיר חולון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].

בית המגורים של אברהם הרצפלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצפלד, שהיה רווק ללא ילדים, התגורר שנים רבות בחדר שכור בתל אביב[2]. בתחילת שנות החמישים, עם עלייתם לישראל של אחותו[3] אנה ושני בניה מקליפורניה שבארצות הברית, החליט הרצפלד לבנות בית מגורים לו ולאחותו[2]. בהיותו מנהיג פועלים וראש המרכז החקלאי, בחר הרצפלד להקים את ביתו בחולון, שהייתה ידועה כעיר הפועלים[2]. הוא חכר מן הקרן הקיימת לישראל ב-31.10.1950 חלקת אדמה בשכונת הפועלים קריית עבודה[4], והזמין ב-20 ביוני 1950 את אנשי חברת סולל בונה שיבנו את ביתו[5]. הרצפלד תכנן את ביתו כך שיהיה מחולק לשני אגפים נפרדים. אגף אחד עם שני חדרים הוקצה למגורי אחותו ובניה, והאגף האחר עם חדר אחד שימש את אברהם הרצפלד. כפעיל ציבור הוא בילה את מרבית ימיו בנסיעות בין היישובים החקלאיים השונים בארץ ישראל, וביתו בחולון שימש אותו כמקום שינה ואכילה בלבד[2]. כשנתיים לאחר עלייתה לארץ חזרה אחותו עם ילדיה לארצות הברית, והרצפלד נשאר לגור בבית לבדו[2].

פעילותו של הרצפלד בעיר חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולון הייתה באותה עת עיר קטנה בראשית התפתחותה, והחלטתו של איש אשכולות דוגמת הרצפלד לקבוע בה את מקום מגוריו התקבלה בשמחה רבה. חיים קוגל, ראש עיריית חולון, קיבל את פניו במכתב ברכה מלא שבחים:[6]

הנני מברך אותך בשם העירייה ובשמי לרגל השתקעותך בחולון. שמחה יתרה וכבוד הוא לנו לארח בתוכנו אזרח חדש ונכבד כמוך. אולי יש בזה מן הסמל שהחלטת לבנות את ביתך בקריית עבודה, שתושביה הפכוה ממדבר שממה ליישוב פורח ועקרו מתוך החולות גינות ירק ונוי... אני בטוחים שתתרום ממרצך גם לחולון ותהיה שותף נאמן לפיתוחה.

מכתב של חיים קוגל לאברהם הרצפלד מיום 26.3.1951

בהיותו חבר כנסת ופעיל פוליטי נרתם אברהם הרצפלד לסייע לידידו ד"ר חיים קוגל בהעלאת שאילתות בכנסת הקשורות לחולון בפני שר הפנים[7]. גם כאזרח מן השורה גילה הרצפלד מעורבות בחיי הקהילה. הוא תרם בגדים ישנים למחסן "בגד זול" של לשכת הסעד העירונית[8], הסכים לשלם מכיסו את עלות הטיפול בגינה העירונית הקרובה לביתו[9], ובמהלך מלחמת סיני אירח במרתף ביתו אשר שימש כמקלט את שכניו בני משפחות מילמן ובורוכוב[2].

לרגל חגיגות היובל לעלייה השנייה, ברך פנחס אילון, ראש העיר החדש של חולון, את תושב העיר המכובד תוך שהוא פותח במילים "חבר הרצפלד היקר והאהוב":[10]

תושבי העיר הצעירה חולון - אשר נפל בחלקה הכבוד הגדול לקבלך בה כתושב, - חברי מועצתה, רעיתי ואנוכי, שולחים לך את מיטב הברכות והאיחולים במלאת יובל שנים לעליה השנייה.

מכתב של פנחס אילון לאברהם הרצפלד מיום 21.12.1954

פנחס אילון בישר לאברהם הרצפלד על ההחלטה להעניק לו אזרחות כבוד של העיר:[11]

הריני שמח להודיעך, כי מועצת העיריה בישיבתה מיום 8.3.62, החליטה פה-אחד להעניק לך אזרחות-כבוד של העיר חולון. החלטה זו של מועצת העיריה היא ביטוי מנוע של הוקרה לפועלך הרב והמבורך במשך עשרות בשנים בבניין הארץ... העיר חולון מתברכת בכך, שקבעת בה את מקום מושבך ועתה רוצה היא לגמול לך, ולו במעט, על רוב הטובה שהשפעת עליה עם ישיבתך בתוכה.

מכתב של פנחס אילון לאברהם הרצפלד מיום 21.3.1962

הצוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר הטוב שיצר אברהם הרצפלד עם הנהגת העיר חולון ועם תושביה הניעו אותו להחלטה לתרום את ביתו לטובת הציבור בחולון. ב-19 בינואר 1968 כתב אברהם הרצפלד צוואה בה קבע כי לאחר מותו יועמד הבית לרשות עיריית חולון וזאת במטרה שישמש למטרה ציבורית:[12]

הרכוש דלא ניידי שלי... הנמצא בחולון ברח' בלום מס' 26 וידוע לפי הרשום בספרי האחוזה כחלקה מס' 71 בגוש מס' 7172, יעבור כולו ובמלואו לקרן קיימת לישראל... במטרה ועל מנת שרכוש זה יסודר וישמש תמיד לתכלית ציבורית-תרבותית-עירונית, לפי ובהתאם למה שיקבע בהסכמה הדדית בין הדירקטוריון של הקרן ובין עיריית חולון. הרכוש דלא ניידי שלי... הנהו מגרש ובית בנוי עליו המכיל כיום שתי דירות נפרדות, שבאחת מהן שני חדרים, הול, מטבח והנוחיות, ובשנייה חדר אחד, מטבח והנוחיות ושאני גר בה כיום.

צוואתו של אברהם הרצפלד

בשנותיו האחרונות הלך מצב בריאותו של הרצפלד והתדרדר, והוא כמעט ואיבד את ראייתו. בשלב מסוים הוא אפשר לזוג עולים חדשים מבוגרים מרומניה להתגורר ללא תשלום בדירת שני החדרים שהייתה צמודה לדירת החדר בה התגורר הוא עצמו, ובתמורה הם דאגו לצרכיו[2]. אברהם הרצפלד נפטר בשנת 1973. עם פטירתו המשיכו זוג העולים להתגורר בדירה הגדולה שבבית ודירתו של הרצפלד עצמו לא הייתה בשימוש. בשנת 1976 שקלה עיריית חולון להשאיל את הדירה לקופת חולים כללית על מנת לפתוח בה מרכז יום לקשישים[13], אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל והדירה נותרה ריקה.

תהליך הקמת המוזיאון לתולדות חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה להקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-70 הציע עוזיאל שלו, תושב וותיק ופעיל במגוון תחומים חברתיים בחולון, להקים מוזיאון היסטורי וארכיון לתיעוד תולדות העיר חולון. הוא פנה בנושא לראש העירייה פנחס אילון, ולחץ עליו להקים את המוסד הזה[14]. בעקבות פניותיו החוזרות ונשנות של עוזיאל שלו החליט ראש העיר להיענות לבקשתו, ובשנת 1976 פנה אילון לאשר שילוני[15] והציע לו את התפקיד של מנהל הארכיון ההיסטורי של חולון[14].

אשר שילוני, ששימש שנים רבות כעיתונאי ועסק בנושאים היסטוריים, קיבל על עצמו להתחיל ולרכז את הקמת הארכיון העירוני. הוא אסף את המסמכים ההיסטוריים שהצטברו במשרדי העירייה ובמגנזה העירונית, פנה לוותיקי העיר בבקשה לקבל מסמכים וחפצים שהיו ברשותם, הקליט (בסיוע ברוך פארי, לשעבר שופט בבית המשפט העירוני) את זיכרונותיהם של ראשוני חולון והשכונות שקדמו לה, והעתיק מארכיונים אחרים מסמכים ותמונות הקשורים להתפתחות העיר חולון[14]. את המידע הרב שצבר ריכז בשלב ראשון באחד ממשרדי העירייה שהועמד לרשותו[16].

התאמת בית הרצפלד כמוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערימות המידע שהלכו ונערמו חייבו את אשר שילוני לחפש אכסניית קבע לארכיון העירוני. הוא פנה אל ראש העיר והציע לו להשתמש בביתו הריק של אברהם הרצפלד[14]. אילון נענה להצעה ובחודש מאי 1977 ניתן אישור ראשוני להעביר את הארכיון למרתף הריק שבביתו של הרצפלד[17]. בסוף שנת 1977 נחתם ההסכם בין הקרן הקיימת לישראל ועיריית חולון להפעלת צוואתו של אברהם הרצפלד והקדשת ביתו באופן רשמי לטובת ארכיון ומוזיאון עירוני לתולדות העיר חולון[18].

בשלב ראשון קבע שילוני את משרדו בדירת החדר הריקה של אברהם הרצפלד, ובשיתוף מוסדות העירייה פעל לפינוי בני הזוג שהתגוררו בדית שני החדרים שבבית[16]. בתחילת שנות ה-80 העמידה העירייה דירה חלופית אליה עברו זוג הדיירים ובית הרצפלד בשלמותו עמד ריק ומוכן לשיפוץ ולהתאמה לתפקידו החדש[16]. בחודש פברואר 1983, זמן קצר לפני שסיים את תפקידו כמנהל הארכיון ההיסטורי ויצא לגמלאות, העביר אשר שילוני לארכיטקטית דלית לפידות את הצעתו לתכנון הרעיוני של תוכן המוזיאון העתיד לקום בבית הרצפלד[19].

נעמי כץ, שהחליפה בחודש יולי 1983 את שילוני כמנהלת הארכיון והמוזיאון, המשיכה לקדם במרץ רב את התאמת בית הרצפלד לתפקידו כמוזיאון וארכיון[20]. עיריית חולון שקלה את האפשרות להוסיף קומה שנייה לביתו של הרצפלד, אולם לאור העלות הגבוהה הוחלט לבסס את המוזיאון של המבנה הקיים[2]. נעמי כץ גיבשה בשיתוף דלית לפידות את תכנון הקמת לוחות התצוגה ורשימת המוצגים במוזיאון לתולדות חולון[14].

המוזיאון נחנך ב-11 ביולי 1988[21][22][23][24][25][26]

מבנה המוזיאון לתולדות חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום המוצגים בשני חדרי המוזיאון

המוזיאון לתולדות חולון נמצא במבנה שנועד במקור לשמש כבית מגורים, דבר המגביל מאוד את שטח התצוגה והמרחב המיועד לקהל המבקרים. חלקה העיקרי של התצוגה ממוקם לאורך קירות שני חדרי המגורים שבחזית הבית, ומתבסס על תמונות, מסמכים וחפצים קטנים. במקום מוקרנת תוכנית אורקולית "מסע אל החולות" המספרת את סיפורה של חולון.

הכניסה למוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגינת הבית, לצד שביל הגישה אל המוזיאון, מוצג בפני המבקרים סליק מן הסוג ששימש את אנשי ההגנה בחולון. מולו מוצג פסל של שקנאי מעשה ידיו של האמן דוד פולוס[27]

חדר התצוגה הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד בכניסה למוזיאון נמצא חדר תצוגה ראשון המתמקד בתיאור השטח עליו הוקמה העיר חולון, ובתיאור חיי היום יום של תושבי השכונות הראשונות של העיר. מספר מוצגים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה מאיירים את ההיסטוריה היישובית העשירה של האזור, ואת שטחי דיונות החול עליו הוקמו השכונות הראשונות של חולון בשנות השלושים של המאה ה-20. אורח חייהם של תושבי העיר הראשונים מומחש בעזרת תמונות, מסמכים ומספר מוצגים קטנים.

חדר התצוגה השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמוד לחדר התצוגה הראשון נמצא חדר התצוגה העיקרי של המוזיאון, המעוצב באופן הדומה לתצוגה בחדר המבוא. משקל רב ניתן להיבטים הביטחוניים עמם נאלצו תושבי חולון להתמודד בתקופת המרד הערבי הגדול ובתקופת מלחמת העצמאות. תקופות סוערות אלו מוצגות באמצעות תמונות, מסמכים ומספר מוצגים קטנים. התצוגה בחדר זה עוסקת גם בתהליך גיבושה של חולון כמועצה מקומית וכעיר, בפיתוח אזור התעשייה הגדול של חולון, ובשכונה השומרונית שהוקמה בעיר ביוזמתו של יצחק בן-צבי.

חדר העבודה של אברהם הרצפלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחד מחדרי המוזיאון, המשמש כחדר הרצאות, נשמרו חלק מרהיטי הבית המקורי ששימשו את אברהם הרצפלד וחלק מספרייתו העשירה. מרבית הספרים נתרמו לאחר מותו למוסדות ציבור שונים בעיר חולון.

מוצגים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור המעבר שבין חדרי התצוגה ובין חדר ההרצאות של המוזיאון רוכזו מספר מוצגים המשקפים את המצב הביטחוני הקשה בו היו תושבי חולון נתונים בתקופת המאורעות ובזמן מלחמת העצמאות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיק תיעוד - בית הרצפלד, המכון הטכנולוגי בחולון, יולי 2010.
  • צפריר רינת, פעם כבר היו כאן מחנות אהלים, בתוך: שתי ערים, 11 בינואר 1991.
  • אשר שילוני, כך באמת הוקם המוזיאון, בתוך: שתי ערים, 18 בינואר 1991.
  • אשר שילוני, מוזיאון שצמח מן החולות, בתוך: על המשמר, 19 ביולי 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 138
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 תיק תיעוד - בית הרצפלד, יולי 2010
  3. ^ לאברהם הרצפלד היו שלוש אחיות (אידה, אנה וגולדי) שנולדו לאביו מנישואים שניים. שלוש האחיות התגוררו בקליפורניה
  4. ^ פרוטוקול ישיבה בין הקרן הקיימת לישראל ועריית חולון - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  5. ^ תוכנית המבנה של הרצפלד - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  6. ^ מכתב של חיים קוגל לאברהם הרצפלד ב-26.3.1951 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  7. ^ מכתב של חיים קוגל לאברהם הרצפלד ב-31.5.1951 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  8. ^ מכתב תודה של מנהל מחלקת הסעד לאברהם הרצפלד ב-5.11.1953 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  9. ^ מכתב של חיים קוגל לאליהו לוסטיג ב-13.2.1952 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  10. ^ מכתב של פנחס אילון לאברהם הרצפלד ב-21.12.1954 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  11. ^ מכתב של פנחס אילון לאברהם הרצפלד ב-21.3.1962 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  12. ^ צוואתו של אברהם הרצפלד - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  13. ^ מכתב מזכיר העיר חולון ליו"ר ועדת הסעד העירונית ב-2.2.1976 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 מכתב של אשר שילוני לנעמי כץ ב-11.1.1991 - תיק אשר שילוני (מס' 35א 358) בארכיון חולון.
  15. ^ הביוגרפיה של אשר שילוני באתר מוזיאון ראשון לציון
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 מכתב של אשר שילוני לפנחס אילון ב-6.1.1983 - תיק אשר שילוני (מס' 35א 358) בארכיון חולון.
  17. ^ פרוטוקול ישיבת מנהלי עזבונו של המנוח אברהם הרצפלד ב-6.5.1977 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  18. ^ הסכם החכירה המתוקן עם הקרן הקיימת לישראל ב-1.12.1977 - תיק אברהם הרצפלד (מס' 3א 31) בארכיון חולון.
  19. ^ פרוגרמה לארכיון ומוזיאון היסטורי לחולון, 23.2.1983 - תיק אשר שילוני (מס' 35א 358) בארכיון חולון.
  20. ^ פרטיכל מישיבת ועדת הארכיון והמוזיאון לתולדות חולון, 7.7.1983 - תיק אשר שילוני (מס' 35א 358) בארכיון חולון.
  21. ^ אשר שילוני, מחר פתיחת מוזיאון היסטורי בבית הרצפלד, על המשמר, 10.7.1988
  22. ^ בן כספית, גם לחולון יש מוזיאון, מעריב, 8.7.1988
  23. ^ עמרם גבאי, ביתו של הרצפלד הוסב למוזיאון של חולון, דבר, 8.7.1988
  24. ^ נחנך המוזיאון העירוני לתולדות חולון, השקמה - גיליון מס' 100, 26.7.1988
  25. ^ המטבעות הראשונים של מדינת ישראל שהוטבעו בחולון מוצגים במוזיאון לתולדות חולון, הד חולון, יולי 1988
  26. ^ חולוני, עיר משמרת את עברה, חולון גיליון 212, יולי 1988
  27. ^ פסל השקנאי