המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Money Coin Icon.svg
סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי

המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאותאנגלית: Israel Accounting Standards Board ; ראשי תיבות: IASB) עוסק בתקינה חשבונאית שוטפת, במטרה להעלות את רמת התקינה החשבונאית בישראל, מבחינה כמותית ואיכותית גם יחד ולשפר את הטיב והאמינות של המידע הכלול בדוחות הכספיים. מטרת המוסד לפרסם תקנים חשבונאיים שוטפים אשר כוללים פרסום כללי חשבונאות ודיווח חדשים, עדכון, תיקון או ביטול כללי חשבונאות ודיווח קיימים. כן עוסק המוסד במתן תקנים חשבונאים זמניים והבהרות מקצועיות. תקנים חשבונאים אלה מהווים עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסד לתקינה הוקם בחודש אפריל 1997 על פי הסכם מסגרת בין לשכת רואי חשבון בישראל לבין רשות ניירות ערך. עד להקמת המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות הגוף שעסק בקביעת כללי חשבונאות מקובלים בישראל היה [לשכת רואי חשבון בישראל. ההסכם בין לשכת רואי חשבון לבין רשות ניירות ערך קבע כי מעתה המוסד לתקינה יהיה אחראי על תקני חשבונאות ודיווח כספי ואילו לשכת רואי החשבון תהיה אחראית על תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסד לתקינה מורכב משני גופים:

  1. ועדה מקצועית המונה שבעה חברים, כאשר אחד מהם מכהן כיושב ראש הוועדה בשכר ושישה חברים נוספים (ללא שכר) אשר 3 מהם מתמנים על ידי לשכת רואי חשבון ושלושה האחרים על ידי רשות ניירות ערך. בנוסף לחברי הוועדה, מוזמנים להשתתף בישיבות הוועדה, באורח קבע ללא זכות הצבעה, 7 משתתפים קבועים, שנבחרים בהסכמה של רשות ניירות ערך ולשכת רואי חשבון. יו"ר הוועדה רשאי להזמין לדיוני הוועדה אנשים בעלי ידע מקצועי נרחב בתחומים בהם עוסקת הוועדה.
  2. מועצה המונה 17 חברים. המוסד לתקינה מעסיק בשכר סגל מקצועי קבוע, שכפוף לוועדה. היקף כוח האדם נקבע על פי צורכי המוסד לתקינה ומגבלות התקציב שלו. הוועדה רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, שלא מבין עובדי המוסד לתקינה.

מעבר לתקינה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974, כשנה לאחר ייסודו של ארגון ה-IASC, הצטרפה ישראל כחברה בארגון. הצטרפות זו כללת התחייבות לפעול לשם התאמת התקינה החשבונאית המקומית (IL-GAAP) לתקינה החשבונאית הבינלאומית. הצטרפות זו הביאה לפרסומו של גילוי דעת (ג"ד) ביוני 1981 אשר קבע כי בכל עניין בו התקנים הישראלים הקיימים אינם מטפלים, וכן לא קיימת פרקטיקה מקובלת בישראל, ייושמו התקנים הבינלאומיים כפי שמפורסמים על ידי ארגון ה-IASC.

מדיניות זו אשר ננקטה על ידי ישראל, בה התקנים הבינלאומיים משמשים רק במקרים בהם אין כלל מקומי או פרקטיקה, דמתה לנוהג אשר התקיים בתקופה גם בשאר המדינות החברות בארגון[1].

בתחילת שנות האלפיים, התקבלה החלטה במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות לפעול לשם התאמתם של התקנים הישראלי לתקן דיווח כספי בינלאומי. כתוצאה מהחלטה זו, בין השנים 2001 ל-2007 פורסמו יותר משלושים תקני חשבונאות ישראליים שהתבססו על התקינה הבינלאומית.

התקנים הישראלים אשר פורסמו בתקופה זו כללו שינויים מעטים ביחס לתקנים המקוריים אשר פורסמו על ידי ארגון ה-IASC (אשר הפך לארגון ה-IASB בשנת 2001). בתקנים אלו נכלל גילוי (Disclousre) כדלקמן: "תקני חשבונאות ישראליים המתפרסמים על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות מתבססים לעיתים או עשויים לכלול חלקים מנוסח תקני חשבונאות בינלאומיים המתפרסמים על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים".

בישיבת מועצת המוסד שנערכה ב-31.05.05 פורסמה הצהרה על אימוץ גורף של התקינה הבינלאומית בשנת 2008.

תקן חשבונאות ישראלי מספר 29 (פורסם ביולי 2006) היה התקן שהשלים את מהלך המעבר לתקינה הבינלאומית. התקן קבע חובת דיווח החלה על כלל החברות ציבוריות  הכפופות לחובת עריכת דוחות בהתאם לתקנות ניירות ערך, החל מהדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של שנת 2008, כאשר ניתנה אפשרות ליישום מוקדם כבר בדוחות כספיים החל מיום 31 ביולי 2006. אימוץ התקינה הבינלאומית היה במתכונת מלאה, דהיינו מוסדות התקינה המקומיים מוותרים על עצמאותם בתחומים אלה ומאמצים את התקינה הבינלאומית כפי שהיא מתפרסמת ובהתאם להנחיות המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית.

בשנת 2010 תוקנו תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) כך שהוראת תקן חשבונאי ישראלי 29 בדבר החובה החלה על חברות ציבוריות לערוך דוחות כספיים בהתאם לתקינה הבינלאומית הפכה לחלק מהתקנות עצמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zeff, S. A. 2012. The Evolution of the IASC into the IASB, and the challenges it faces. The Accounting Review 87: 807-837, בעמוד 813