לדלג לתוכן

המועצה הבין-לאומית למוזיאונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המועצה הבין-לאומית למוזיאונים
International Council of Museums
פעילות שימור, תקשורת לחברה של המורשת הטבעית והתרבותית בעולם
תחום מוזיאונים
שפה רשמית אנגלית, צרפתית
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מטה הארגון פריז
מקום פעילות עולמי
יושב ראש Alberto Garlandini עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1946–הווה (כ־79 שנים)
פרסים והוקרה מסדר ההצטיינות בתרבות של ברזיל (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
icom.museum
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המועצה הבין־לאומית למוזיאונים, ידועה גם כאיגוד המוזיאונים הבין-לאומי, איקו"ם (באנגלית: The International Council of Museums; בצרפתית: Conseil international des musées; בראשי תיבות: ICOM) נוסדה בשנת 1946 והיא הארגון היחיד בעל היקף עולמי העוסק במוזיאונים ואנשי מקצוע המחויבים לקידום והגנה על מורשת טבעית ותרבותית, בהווה ובעתיד, מוחשית ובלתי מוחשית. עם כ־30,000 חברים ב־137 מדינות, המועצה היא רשת של אנשי מקצוע הפועלים במקצועות המוזיאונים במגוון רחב של דיסציפלינות ומוזיאון מורשת קשורה. מקום מושבה של המועצה הוא בפריז.

המועצה היא ארגון לא ממשלתי ללא מטרות רווח הקשור לארגון אונסק"ו ובעלת מעמד מייעץ של האו"ם. המועצה משתפת פעולה עם גופים נוספים, על מנת למלא את משימותיה הבין־לאומיות בשירות הציבורי הכוללים לחימה בסחר בלתי חוקי במוצרים תרבותיים וקידום ניהול סיכונים והיערכות לשעת חירום כדי להגן על העולם התרבותי והמורשת במקרה של אסונות טבע או מעשה ידי אדם. המועצה מפעילה גם את "יום המוזיאונים הבינלאומי".

ועדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ICOM מפעילה 32 ועדות בין־לאומיות על מגוון התמחויות מוזיאוניות, המבצעות מחקר מתקדם בתחומן לטובת קהילת המוזיאונים. ICOM מורכבת גם מ־124 ועדות לאומיות המבטיחות שהאינטרסים של הארגון מנוהלים במדינות שלהם. הוועדות הלאומיות מייצגות את חבריהן בתוך ICOM והן תורמות ליישום תוכניות הארגון.

  • AFRICOM - המועצה הבין־לאומית למוזיאונים אפריקאים
  • AVICOM - אודיו־ויזואלי וטכנולוגיות חדשות ומדיה חברתית
  • CAMOC - מוזיאונים של ערים
  • CECA - חינוך ופעולה תרבותית
  • CIDOC - תיעוד
  • CIMCIM - מוזיאונים ואוספים של כלי נגינה ומוזיקה
  • CIMUSET - מדעים וטכנולוגיה
  • COMCOL - איסוף
  • COSTUME - הוועדה הבין־לאומית למוזיאונים ואוספים של תלבושות
  • DEMHIST - מוזיאוני בתים היסטוריים
  • GLASS - מוזיאונים ואוספי זכוכית
  • ICAMT - אדריכלות וטכניקות מוזיאון
  • ICDAD - אומנויות דקורטיביות ועיצוב
  • ICEE - חילופי תערוכות
  • ICFA - אמנות
  • ICLM - מוזיאונים ספרותיים
  • ICMAH - ארכאולוגיה והיסטוריה
  • ICME - אתנוגרפיה
  • ICMEMO - מוזיאוני זיכרון
  • ICMS - אבטחת המוזיאון
  • ICR - מוזיאונים אזוריים
  • ICOFOM - מוזיאולוגיה
  • ICOMAM - נשק והיסטוריה צבאית
  • ICOM-CC - שימור
  • ICOMON - מוזיאוני כסף ובנקאות
  • ICTOP - הכשרת כוח אדם
  • INTERCOM - ניהול
  • NATHIST - מוזיאוני טבע
  • ICOM MPR - שיווק ויחסי ציבור
  • UMAC - מוזיאונים באוניברסיטה

אספה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האספה הכללית היא הנציגות של החברים והגוף שמקבל את ההחלטות של ICOM. האספה קובעת את התקנון, בוחרת את חברי המועצה המבצעת ומאמצת את התוכנית האסטרטגית של ICOM. האספה הכללית של ICOM מתקיימת כל שלוש שנים ומרכזת אנשי מקצוע ממספר מדינות. האספה הראשונה נערכה בפריז בשנת 1948. בשנים האחרונות נערכו אסיפות כלליות בסיאול בשנת 2004 (המפגש הראשון באסיה), בווינה בשנת 2007, ובשאנגחאי בשנת 2010. האספה הכללית בשאנגחאי באה בעקבות תערוכה עולמית שבה נחנך ביתן ICOM ונקרא "מוזיאונים, לב העיר". האספה הכללית נערכה בריו דה ז'ניירו ב־2013, במילאנו ב־2016, בקיוטו ב־2019, בפראג ב־2022. נושא הכנס של האיגוד שהתקיים בפראג היה "כוחם של מוזיאונים". דובאי תארח את האספה הכללית ה־27 ב־2025 שנושאה יהיה "עתיד המוזיאונים בקהילות המשתנות במהירות".

שותפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור האסמכתא החשובה ביותר עבור מוזיאונים ואנשי מקצוע במוזיאונים, ICOM עובדת עם שותפים בעלי שם עולמי כדי להשיג מטרות משותפות.

שיתוף פעולה עם ארגונים בין־לאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הפדרציה של מוזיאונים בין־לאומיים לזכויות אדם (FIHRM)
  • האגודה הבין־לאומית למוזיאונים חקלאיים (AIMA)
  • האגודה הבין־לאומית של ילדים במוזיאונים (HO!I)
  • האיגוד הבין־לאומי של אוספי תאגידים של אמנות עכשווית (IACCCA)
  • האיגוד הבין־לאומי של מוזיאוני מכס/מס (IACM)
  • האיגוד הבין־לאומי של ספריות ומוזיאונים לאמנויות הבמה (SIBMAS)
  • האיגוד הבין־לאומי של מנהלי מתקני מוזיאון (IAMFA)
  • האגודה הבין־לאומית למוזיאונים להיסטוריה (IAMH)
  • האיגוד הבין־לאומי של מוזיאוני תחבורה ותקשורת (IATM)
  • הקואליציה הבין־לאומית של אתרי זיכרון (ICSC)
  • הוועדה הבין־לאומית למוזיאונים ואוספים של אמנות מודרנית (CIMAM)
  • הקונפדרציה הבין־לאומית של מוזיאונים לאדריכלות (ICAM)
  • הקונגרס הבין־לאומי למוזיאונים ימיים (ICMM)
  • המועצה הבין־לאומית למוזיאונים אפריקאים (AFRICOM)
  • התנועה הבין־לאומית למוזיאולוגיה חדשה (MINOM)
  • הארגון הבין־לאומי של מוזיאונים פתוחים לארכאולוגיה וארכאולוגיה ניסויית (EXARC)
  • איגוד המוזיאונים של האיים הקריביים (MAC)
  • איגוד המוזיאונים של איי הפסיפיק (PIMA)
  • איגוד המוזיאונים הימיים של הים התיכון (AMMM)
  • איגוד המוזיאונים הפתוחים באירופה (AEOM)
  • איגוד המוזיאונים של חבר העמים (CAM)

פעילות איקו"ם בישראל (איגוד המוזיאונים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימת פעילות של איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל כחלק מהמועצה הבין-לאומית למוזיאונים (ICOM). על פי אתר האיגוד: "האיגוד וחברי ההנהלה פועלים בזיקה לעקרונות איקו"ם (ICOM: International Council Of Museums), המועצה הבין-לאומית למוזאונים, והוא האיגוד הלאומי (National Committee) המוכר והייצוגי של ישראל באיקו"ם, הפועל בזיקה לאונסק"ו".

יו"ר איקו"ם ישראל כיום היא רז סמירה[1], ובעבר כיהנו בתפקיד נאווה קסלר ודורית ווליניץ.

איקו"ם ישראל נוסד ב־1988[2] ובין מטרותיו הרשמיות "לקדם את המוזיאונים בארץ וליצור שיתוף פעולה ביניהם. לקדם את שיתוף הפעולה בין עובדי המוזיאונים. להרחיב תודעת הביקור במוזיאון לציבור הרחב. לפתח ולשפר את עבודת המוזיאונים על ידי עזרה הדדית של המוסדות שעובדיהם חברים לעמותה. לפעול להגדלת המשאבים העומדים לרשות המוזיאונים"[1] כמו כן, מטרות נוספות של העמותה:

  • שיתוף פעולה בין המוזיאונים בארץ והעובדים בהם.
  • התארגנות ופעילות של חטיבות מקצועיות (International Committees) לפי נושאים מוזיאליים שנקבעו והוגדרו על ידי ארגון איקו"ם הבין-לאומי שבפריז. החטיבות עצמאיות, פועלות לפי עקרונות איקו"ם ומקיימות קשר הדוק עם האיגוד.
  • קידום מקצועי של סגל המוזיאונים על ידי קיום כינוסים מקצועיים, חלוקת מלגות, פרסום מידע ומאמרים בנושאים מוזאליים וכיוצא באלה.
  • הפצה בקרב הציבור את ייעוד המוזיאונים ואת תפקידם.
  • פיתוח קשרים מקצועיים עם מוסדות חינוך ותרבות בארץ ועם מוסדות דומים בחוץ-לארץ.
  • ניסיון לאגד במסגרת האיגוד את כל המוזיאונים בארץ, ובמידת האפשר ייצוגם כלפי הממשלה, מועצת המוזיאונים ומוסדות ציבוריים.

בשנת 2019 איקו"ם ישראל היה שותף בתהליך ההגדרה מחדש של המושג "מוזיאון" ותפקידו[3] באספה הכללית של המועצה הבין-לאומית למוזיאונים, לאחר שההגדרה המקובלת למוזיאון לא שונתה במשך חמישה עשורים. נאווה קסלר, יו"ר איקום ישראל באותם דיונים "בהליך פתוח שפורסם באתר איקו"ם, הוגשו לוועדה 269 הצעות הגדרה ל'מוזיאון' מ-69 מדינות ב-25 שפות. הוועדה גיבשה חמש הצעות הגדרה שהוגשו להנהלה ומהן נבחרה אחת שהוגשה לאישור ב-7 בספטמבר". אך הדיון על ההצעות החדשות להגדרה לא הגיע לכדי הצבעה. רק בהמשך [מקורות ופרטים להשלמה] הובאה הגדרה שזכתה לרוב קולות, וגם חברי האיגוד בישראל השתתפו בהצבעה.

חברים באיקו"ם ישראל המשמשים נציגים בוועדות המקצועיות (IC)[1] מטעם המועצה הבין-לאומית למוזיאונים (ICOM)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורית ווליניץ - יו"ר ועדת NATHIST; תמנע זליגמן - נציגה בהנהלת DEMHIST; חבצלת יהל, נוגה ראב"ד - נציגות בוועדת ICR; אפרת שפירא - נציגה בהנהלת COSTUME; עמירם (עמי) גניגר - נציג בהנהלת AVICOM; אורית לב שגב - נציגה בוועדה קבועה לנושאים משפטיים LEAC.

שינוי הגדרת המונח "מוזיאון" במועצה הבין-לאומית למוזיאונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנס איקו"ם הבין-לאומי שהתכנס בפראג ב-24.8.22, נבחרה הגדרה חדשה למוזיאון[4].

הדיון המרכזי בכנס היה הצבעה על ההגדרה החדשה של מוזיאון. ההגדרה נבחרה ברוב קולות בהליך דמוקרטי, שכלל חברות וחברי איגוד ממדינות שונות. נאוה קסלר, יו"ר איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל באותו זמן הייתה פעילה בהליך הבחירה כחברת הוועדה MDPP2, שהוקמה להוביל את תהליך הגדרת המונח מוזיאון ופעלה בשנים 2020 - 2022[5]. הדיון וההצבעה בקיץ 2022 התקיימו לאחר שבכינוס הבין-לאומי שהתקיים בקיוטו, יפן, בשנת 2019, קמה סערה ולא הגיעו לידי החלטה על ההגדרה החדשה שהוצעה להצבעה[6]. בהליך פתוח שפורסם באתר איקו"ם, הוגשו לוועדה במהלך 2019, 269 הצעות הגדרה ל'מוזיאון' מ-69 מדינות ב-25 שפות. הוועדה גיבשה חמש הצעות הגדרה שהוגשו להנהלה ומהן נבחרה אחת שהוגשה לאישור במהלך הכינוס בקיוטו. קסלר[6] "הסיבה להתנגדות היא שההגדרה החדשה לא נראית כהגדרה אלא כשתי פסקאות של הצהרת כוונות, כאשר הפסקה התחתונה היא למעשה הרחבה או שינוי של ההגדרה המקורית. החלק התחתון עבר שינויים שיש לו השלכות משפטיות, בחקיקה ובתקציב. למשל, צמד המילים 'מוסד קבוע' הורד מההגדרה המקורית באופן שיכול להתפרש כאילו כל מוזיאון פופ-אפ - אפילו מוזיאון הגלידה בניו יורק - יכול להיחשב כמוזיאון, גם אם הוא נודד בין מקומות".

ההגדרה החדשה של 'מוזיאון' עליה הצביעו בכינוס המועצה הבין-לאומית בקיץ 2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

“A museum is a not-for-profit, permanent institution in the service of society that researches, collects, conserves, interprets and exhibits tangible and intangible heritage. Open to the public, accessible and inclusive, museums foster diversity and sustainability. They operate and communicate ethically, professionally and with the participation of communities, offering varied experiences for education, enjoyment, reflection and knowledge sharing.”

בתרגום חופשי ההגדרה החדשה למונח מוזיאון היא: מוזיאון הוא מוסד קבע, ללא כוונת רווח, הפועל בשירות החברה, אשר חוקר, אוסף, משמר, מפרש ומציג מורשת מוחשית ובלתי מוחשית. המוזיאונים פתוחים לציבור, נגישים, מכילים ומטפחים מגוון וקיימות. הם פועלים ומתקשרים באופן אתי, מקצועי ובשיתוף קהילות, ומציעים חוויות מגוונות של חינוך, הנאה, התבוננות ושיתוף ידע[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המועצה הבין-לאומית למוזיאונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 בעלי תפקידים- איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל | איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל, באתר www.icom.org.il
  2. ^ איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל (ע"ר) | גיידסטאר - אתר התאגידים של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
  3. ^ ICOM Israel on Facebook, www.facebook.com, ‏7 בספטמבר 2019
  4. ^ 1 2 הגדרה חדשה למונח מוזיאון | איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל, באתר www.icom.org.il
  5. ^ הגדרה חדשה למונח מוזיאון | איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל, באתר www.icom.org.il
  6. ^ 1 2 צאלה קוטלר הדרי, ‏ההגדרה החדשה למושג "מוזיאון" מעוררת סערת רוחות, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המועצה_הבין-לאומית_למוזיאונים&oldid=40190519"