המועצה הטורקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המועצה הטורקית
Turkkon emblem.svg
Flag of the Turkic Council.svg
מטה הארגון פאתיח עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.turkkon.org/en
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המועצה הטורקית, רשמית המועצה לשיתוף פעולה של מדינות טורקיות, היא ארגון בינלאומי המורכב מהמדינות בעלות המורשת הטורקית. הארגון כולל את המדינות טורקיה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, קזחסטן וקירגיזסטן. זהו ארגון בין-ממשלתי שמטרתו הכוללת לקדם שיתוף פעולה כולל בין מדינות דוברות שפות טורקיות. המועצה הטורקית הוקמה ב-3 באוקטובר 2009 בנחצ'יוואן. הרעיון להקים מועצה שיתופית זו הועלה לראשונה על ידי נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, בשנת 2006.

המזכירות הכללית נמצאת באיסטנבול. טורקמניסטן אינה כרגע חברה רשמית במועצה בשל מעמדה הנייטרלי. עם זאת, כברירת מחדל של המורשת הטורקית שלה, היא חברה עתידית אפשרית במועצה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם ב -3 באוקטובר 2009 בהסכם נחצ'יוואן שנחתם בין אזרבייג'ן, קזחסטן, קירגיזסטן וטורקיה. לדברי חליל אקינצ'י, המזכ"ל המייסד של הארגון, המועצה הטורקית הפכה לברית האסטרטגית ההתנדבותית הראשונה של מדינות טורקיות בהיסטוריה.

בשנת 2012 אומץ דגל המועצה הטורקית.

ב־30 באפריל 2018 הוכרז כי אוזבקיסטן תצטרף למועצה הטורקית[2] ותשתתף בפסגה הקרובה של הארגון בבישקק.[3] היא הגישה בקשה רשמית לחברות ב־12 בספטמבר 2019.[4]

מאז סוף 2018, הונגריה הייתה משקיפה ועשויה לבקש חברות מלאה.[5] הונגריה הייתה תחת כיבוש עות'מאני במשך מאות שנים, ואף על פי ששפה ההונגרית אינה ממשפחת השפות הטורקיות, המורשת התרבותית הטורקית היא חלק מזהותה עוד כיום. בשנת 2020, הצהירה סגנית שרת החוץ האוקראינית, אמין צ'פר, כי אף אוקראינה מעוניינת להיות משקיפה.[6]

מטרות ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקדמה של הסכם נחצ'יבן מאשרת מחדש את רצונן של המדינות החברות לדבוק בתכליות ובעקרונות המעוגנים במגילת האומות המאוחדות, ומגדירה את המטרה העיקרית של המועצה הטורקית כהעמקת שיתוף הפעולה המקיף בין מדינות דוברות טורקיות, כמו גם תרומה משותפת לשלום וליציבות באזור ובעולם. המדינות החברות אישרו את מחויבותן לערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, שלטון החוק ועקרונות הממשל התקין.

הסכם נחצ'יוואן מפרט את מטרותיו ומשימותיו העיקריות של הארגון באופן הבא:

  • חיזוק הביטחון ההדדי והחברות בין הצדדים;
  • פיתוח עמדות משותפות בנושאי מדיניות חוץ;
  • תיאום פעולות למאבק בטרור בינלאומי, בדלנות, קיצוניות ופשעים חוצי גבולות;
  • קידום שיתוף פעולה אזורי ודו-צדדי יעיל בכל תחומי האינטרס המשותף;
  • יצירת תנאים נוחים למסחר ולהשקעות;
  • שאיפה לצמיחה כלכלית כוללת ומאוזנת, התפתחות חברתית ותרבותית;
  • הרחבת האינטראקציה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, החינוך, הבריאות, התרבות, הספורט והתיירות;
  • עידוד אינטראקציה בין מדיה המונית ואמצעי תקשורת אחרים;
  • קידום חילופי מידע משפטי רלוונטי ושיפור שיתוף הפעולה המשפטי.

מבנה ותפעול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגופים העיקריים של המועצה הטורקית כוללים:

  • מועצת ראשי המדינה
  • מועצת שרי החוץ
  • ועד פקידים בכירים
  • מועצת הזקנים (Aksakals)
  • המזכירות

הגורם העיקרי לקבלת ההחלטות והשלטון של המועצה הטורקית הוא פסגת ראשי המדינה, שבראשה עומד ראש המדינה המארחת. יושב הראש של הפסגה מתחלף על בסיס שנתי, בין ראשי המדינות במועצה. כל הפעילויות של המועצה הטורקית מתואמות במעקב מזכירות המועצה, הממוקמת באיסטנבול בהתאם להסכם נחצ'יבאן, בו נוסדה המועצה. ראשי המדינות נפגשים אחת לשנה. שרים ובעלי תפקידים אחרים, נפגשים על בסיס קבוע.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שההסכם המייסד שלו מגדיר שיתוף פעולה מקיף בין מדינות טורקיות כמטרה העיקרית של הארגון ואת סיבתו, המועצה הטורקית עובדת על מגוון שלם של פרויקטים. הפרויקטים מקובצים בשישה תהליכי שיתוף פעולה שהם: כלכלה, תרבות, חינוך, תחבורה, מכס ופזורה. דוגמאות לפרויקטים כוללים הקמת האיחוד האוניברסיטאי הטורקי[7] וכתיבת ספר לימוד משותף להיסטוריה. המועצה הטורקית עובדת גם על דרכים להגביר את הפיתוח הכלכלי באזורים לא מפותחים במדינות החברות. המזכירות מאגדת שרי כלכלה, שרי חינוך, שרי תחבורה, ראשי מינהלי מכס ופקידים בכירים אחרים ממשרדים וסוכנויות שונים במטרה לעבוד על דרכים לקידום שיתוף פעולה בתחומים הרלוונטיים. לפני שהובא בפני שרים וראשי ממשלות, פרויקטים ונושאי שיתוף פעולה משוכללים על ידי קבוצות עבודה. פרויקט אחד שהושק לאחרונה הוא הקמת מנגנון לשיתוף פעולה הדוק יותר בין תפוצות טורקיות בכל רחבי העולם.

גופים וארגונים מסונפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזורים בהם מדוברות שפות טורקיות

המועצה הטורקית מתפקדת כארגון גג לכל מנגנוני שיתוף הפעולה האחרים כמו:

דגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגל הנוכחי של המועצה הטורקית אומץ בפסגה השנייה שלה, שהתקיימה בבישקק ב־23 באוגוסט 2012 והונף רשמית ב־12 באוקטובר 2012.[8] הדגל משלב את הסמלים של ארבע המדינות החברות המייסדות:

מפגשי פיסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסגה השביעית של מועצת שיתוף הפעולה של המדינות הדוברות טורקית בבאקו

לאחר התפרקות ברית המועצות ארגנו מדינות טורקיה החדשות עצמאיות של אזרבייג'ן, קזחסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן וכן טורקיה את פסגת ראשי המדינות הדוברות טורקיות. מפגש הראשון התקיים בשנת 1992 באנקרה. מפגשים אלה התקיימו עוד לפני הקמת המועצה הטורקית. לאחר הקמתה, בפסגה העשירית, הוחלט לשנות את שם הפגישות של ראשי המדינות לפסגת המועצה הטורקית.

פסגת המועצה הטורקית היא גולת הכותרת של השנה לפיה ראשי מדינות מעריכים את תוצאות התקופה האחרונה וקובעים יעדים לשנה הבאה. הפסגה הראשונה התקיימה באלמטי שבקזחסטן בתאריכים 20–21 באוקטובר 2011 והתמקדה בעיקר בשיתוף פעולה כלכלי. הפסגה השנייה נערכה בבישקק, קירגיזסטן, בין התאריכים 22–23 באוגוסט 2012 והתמקדה בשיתוף פעולה חינוכי, מדעי ותרבותי. הפסגה השלישית התקיימה בתאריכים 15–16 באוגוסט 2013 בקבלה, אזרבייג'ן עם נושא תחבורה וקישוריות.[9]

ב-15 באוקטובר 2019 אורגנה בפסגה הפסגה השביעית של המועצה הטורקית בבאקו בהשתתפות נשיאי המדינות החברות אילהם אלייב, סואורונבאי ג'נבקוב, רג'פ טאיפ ארדואן, שבקט מירזייאיב, וכן פורלי אגמירדוב כאורח, ויקטור אורבן כמשקיף. וראשי מוסדות שיתוף פעולה טורקיים. המשתתפים חגגו את יום השנה העשירי להסכם נחצ'יוואן על הקמת המועצה הטורקית בנוסף להצטרפותה של אוזבקיסטן לארגון כחבר מן המניין. תואר יו"ר הכבוד של המועצה הטורקית הוענק לנשיא לשעבר קזחסטן נורסולטן נזרבייב. בסיום הפסגה חתמו ראשי המדינות על הצהרת באקו. חוץ מזה, הנשיאות במועצה עברה רשמית לאזרבייג'ן.[10][11]

פסגה יוצאת דופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגה יוצאת דופן של המועצה הטורקית, שהתמקדה במאבק במגפת הקורונה, נערכה באמצעות ועידת וידאו ביוזמתו של יו"ר הארגון אילהם אלייב ב-10 באפריל 2020. הכנס שכותרתו "שיתוף פעולה וסולידריות במאבק נגד מגפת הקורונה" נערך בהשתתפות יו"ר ארגון הבריאות העולמי, תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, ביחד עם ראש מדינות המדינות החברות. המשתתפים דנו בצעדים שננקטו ברמה הלאומית למאבק נגד מגפת הקורונה, שיפור שיתוף הפעולה הרב-צדדי בתחום הבריאות, וביצעו את האתגרים הנפוצים שנגרמו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. בהחלפת דעות על דרכי ההתגברות על ההשפעות השליליות של נגיף העטרה על הכלכלה הלאומית והעולמית, הם נגעו ביחסי סחר ותחבורה מתמשכת והפקידו את משרדי המסחר והתחבורה של המדינות החברות לבדוק את התהליך באמצעות ועידת וידאו ולהציג פתרונות מעשיים זרימה חופשית של סחורות בין מדינות המועצה הטורקיות ברחבי המסדרון הטרנס-כספי.[12][13] הצהרת באקו התוותה רשימה של 18 נקודות סדר עדיפויות הדדיות של כל המדינות החברות.[14]

שיתוף פעולה בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למועצה הטורקית מעמד של משקיפה בארגון לשיתוף פעולה כלכלי. הארגון הגיש בקשה למעמד של משקיף גם באו"ם ובארגון שיתוף הפעולה האסלאמי. מלבד זאת, המועצה הטורקית מקיימת קשרי שיתוף פעולה הדוקים עם הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה והוועידה לאמצעי אינטראקציה ובניית אמון באסיה.

עמדת המועצה במלחמת נגורנו קרבאך השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת נגורנו קרבאך השנייה

מלחמת נגורנו קרבאך השנייה החלה בחודש יולי 2020 כהתכתשויות צבאיות לאורך המובלעת המדינית של נגורנו קרבאך. לקראת סוף ספטמבר הפכה למלחמה מלאה בין אזרבייג'ן לארמניה. הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן החלו בפלישה מסיבית אל דרום נגורנו קרבאך. בסוף אוקטובר 2020 הגיעו הכוחות לגבול הבינלאומי עם ארמניה ויצאו ב"מתקפת לכין" על מסדרון לכין, מסדרון צר אשר דרכו עובר הכביש הראשי בין ארמניה ונגורנו קרבאך.

לאחר מלחמה בת כמעט חודשיים, נחתם הסכם הפסקת האש של נגורנו קרבאך מ-2020 אשר נחתם בידי נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב מצד אחד, ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן מצד שני, ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בתור מגשר. הסכם הפסקת האש הביא לכניעה מעשית של ארמניה. במסגרת הכניעה, עברו שטחים נרחבים, מעל שליש מחבל נגורנו קרבאך, לרשות אזרבייג'ן.

במהלך המלחמה, הביעה המועצה הטורקית תמיכה גורפת באזרבייג'ן במלחמתה נגד ארמניה, בהסכמת כל החברות בה. הלחץ הפוליטי תרם לבידודה של ארמניה, להתערבות הפדרציה הרוסית שתמכה באזרבייג'ן, ולבסוף לכניעתה של ארמניה. רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, אף הצהיר כי בכוונתו לבקר באופן פורמלי בשטחים שנכבשו מארמניה בחבל נגורנו קרבך, כתמיכה באזרבייג'ן.[15]

מדינות חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה שפה הערות
חברות מלאות
אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן אזרית
קזחסטןקזחסטן  קזחסטן קזחית
קירגיזסטןקירגיזסטן  קירגיזסטן קירגיזית
טורקיהטורקיה  טורקיה טורקית
אוזבקיסטןאוזבקיסטן  אוזבקיסטן אוזבקית
משקיפות
הונגריההונגריה  הונגריה הונגרית השפעה היסטורית ותרבותית


אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

30 באוקטובר 1992 טורקיה אנקרה הפסגה הראשונה של מדינות טורקיות
12 ביולי 1993 קזחסטן אלמטי הסכם אלמטי להקמת TURKSOY
18 באוקטובר 1994 טורקיה איסטנבול פסגת המדינות המדברות הטורקיות השנייה
28 באוגוסט 1995 קירגיזסטן בישקק פסגה שלישית
21 באוקטובר 1996 אוזבקיסטן טשקנט הפסגה הרביעית
9 ביוני 1998 קזחסטן נור-סולטן הפסגה החמישית
8 באפריל 2000 אזרבייג'ן באקו הפסגה השישית
26 באפריל 2001 טורקיה איסטנבול הפסגה השביעית
17 בנובמבר 2006 טורקיה אנטליה הפסגה השמינית
21 בנובמבר 2008 טורקיה איסטנבול הסכם איסטנבול להקמת TURKPA
3 באוקטובר 2009 אזרבייג'ן נחצ'יוואן הפסגה התשיעית, הסכם נחצ'יוואן להקמת המועצה הטורקית
15 בספטמבר 2010 טורקיה איסטנבול הפסגה העשירית (סיום הפסגות הלא-ארגוניות של מדינות מדינות טורקיות)
21 באוקטובר 2011 קזחסטן אלמטי פסגת המועצה הטורקית האחת עשרה, שיתוף פעולה באזור הכלכלי ובאזור הסחר
23 באוגוסט 2012 קירגיזסטן בישקק פסגת המועצה הטורקית בת 12, שיתוף פעולה בחינוך, מדע ותרבות[16]
16 באוגוסט 2013 אזרבייג'ן קבאלה פסגת המועצה הטורקית השלוש עשרה, שיתוף פעולה בתחבורה[17]
5 ביוני 2014 טורקיה בודרום פסגת המועצה הטורקית הארבע עשרה, שיתוף פעולה בתיירות[18]
24 בדצמבר 2014 אוקראינה קייב פתיחת מרכז התפוצות האזורי הראשון של המועצה הטורקית[19]
11 בספטמבר 2015 קזחסטן נור-סולטן פסגת המועצה הטורקית החמש עשרה, שיתוף פעולה בתקשורת ובמידע
2 בספטמבר 2018 קירגיזסטן כולפון אתא פסגת המועצה הטורקית השש עשרה
15 באוקטובר 2019 אזרבייג'ן באקו פסגת המועצה הטורקית השבע עשרה
10 באפריל 2020 התקשרות טלפונית פסגת וידאו יוצאת דופן[20]
31 במרץ 2021 התקשרות טלפונית פסגת וידאו בלתי פורמלית[21]
2021 טורקיה איסטנבול פסגת המועצה הטורקית השמונה עשרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המועצה הטורקית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Turk Dili Konusan Ulkeler Isbirligi Konseyi'nin Kurulmasina Dair Nahcivan Anlasmasi". Turkkon.org. אורכב מ-המקור ב-2012-01-06. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2014. 
  2. ^ "Uzbekistan decides to join 'Turkic alliance' during Erdogan's visit". hurriyetdailynews.com. בדיקה אחרונה ב-30 באפריל 2018. 
  3. ^ "Uzbekistan decides to join 'Turkic alliance' during Erdogan's visit". Hurriyet Daily News. בדיקה אחרונה ב-1 במאי 2018. 
  4. ^ https://www.rferl.org/a/uzbekistan-officially-applies-for-membership-in-turkic-council/30162275.html
  5. ^ "Hungary is now part of the assembly of "Turkic Speaking Countries"". Hungarian Free Press (באנגלית). 25 בנובמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2019. 
  6. ^ https://www.haberturk.com/ukrayna-turk-konseyinde-gozlemci-ulke-olmak-istiyor-2780830
  7. ^ "Turkic University Union". Turkic Council. בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2020. 
  8. ^ turkkon.org
  9. ^ "Third Summit of the Turkic Council Press Release". Turkkon.org. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2014. 
  10. ^ "Seventh Summit of Turkic Council held in Baku". Parliamentary Assembly of Turkic Speaking Countries. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2019. 
  11. ^ "Baku hosted 7th Summit of Cooperation Council of Turkic-Speaking States VIDEO". azertag.az (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2019. 
  12. ^ "Leaders of the Turkic Council held an Extraordinary Summit on 10 April 2020 on Corona Virus Epidemy". Website of the Turkic Council. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  13. ^ "Extraordinary Summit of Turkic Council held through videoconferencing on the initiative of President Ilham Aliyev". Official website of President of Azerbaijan (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  14. ^ "BAKU DECLARATION OF THE EXTRAORDINARY SUMMIT OF THE COOPERATION COUNCIL OF TURKIC SPEAKING STATES". Turkic Council. 
  15. ^ דין שמואל אלמס, התגרות טורקית: ארדואן יבקר בנגורנו קרבאך, ישראל היום, 31.3.2021
  16. ^ "From Rep. of Turkey Ministry of Foreign Affairs". Republic of Turkey Ministry of Foreign Affairs. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
  17. ^ "From Rep. of Turkey Ministry of Foreign Affairs". Republic of Turkey Ministry of Foreign Affairs. אורכב מ-המקור ב-11 November 2014. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
  18. ^ "From Rep. of Turkey Ministry of Foreign Affairs". Republic of Turkey Ministry of Foreign Affairs. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
  19. ^ "Türk Dili Konuşan Ülkeler İşbirliği Konseyi". Turkkon.org. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
  20. ^ "Presidents of the Turkic Council will hold an Extraordinary Video Summit on 10 April 2020 on Corona Virus | News". Türk Keneşi. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2020. 
  21. ^ "Turkistan Declaration of the Informal Summit of the Cooperation Council of Turkic Speaking States". Turkic Council. 31 במרץ 2020.