המועצה הישראלית לתרבות ואמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל המועצה הישראלית לתרבות ואמנות

המועצה הישראלית לתרבות ואמנות היא גוף ממשלתי, שהוקם ב-2004, מכוח חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002. תפקידה לייעץ לממשלת ישראל ולמשרד התרבות והספורט בתחומי התרבות והאמנות והשפעתה רבה, משום שבין השאר היא היועצת לשר בנושא התמיכה במוסדות התרבות והאמנות ובאמנים אישית.

הקמת המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הישראלית לתרבות ואמנות הוקמה כתחליף ל"מועצה הציבורית לתרבות ואמנות" שקדמה לה. אותו גוף קודם, הוקם ב-1982 על פי החלטה ממשלתית בלבד ולא על פי חוק, וסמכויותיו והרכבו לא היו ברורים דיים והיוו מקור למינהל בלתי תקין.[1] הגוף החדש הוקם במתכונתם ולצידם של כמה גופים ממשלתיים דומים, כמו "המועצה לקולנוע" לפי חוק הקולנוע, התשנ"ט-1999, "מועצת המוזיאונים" לפי חוק המוזיאונים, התשמ"ג-1983, ו"המועצה לספריות ציבוריות" לפי חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975. נקבע בחוק במפורש, כי בעניינים הנוגעים לסמכות המועצות הקיימות, המועצה החדשה תפעל בתיאום עמן ולא מעליהן או במקומן.

ממשלת ישראל ממנה את המועצה לפי הצעתו של שר התרבות והספורט.

תפקידי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי ההסבר להצעת חוק התרבות והאמנות מתארים את תפקידי המועצה:

מטרת החוק המוצע היא לתת מעמד סטטוטורי לגוף אשר תפקידו יהיה לנסח מדיניות תרבות ואמנות רב שנתית, שתיתן ביטוי לדגשים הראויים בחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך התייחסות לצורכי החברה הישראלית בכל רחבי המדינה, ולייעץ בעניין לממשלה, לשר המדע התרבות והספורט ולמשרד המדע התרבות והספורט.[2]

תפקידי המועצה מפורטים בסעיף 3 לחוק:

(1) להציע לשר –

(א) תוכנית רב שנתית למדיניות בתחומי התרבות והאמנות;
(ב) תוכנית רב שנתית בנושא התמיכה במוסדות תרבות ואמנות;
(ג) יוזמות, פעולות, מפעלים והקמה של גופים חדשים בתחומי התרבות והאמנות;
(ד) יוזמות, פעולות ומפעלים לעידוד ולקידום היצירה והאמן, לרבות באמצעות מענקים, מלגות ופרסים;
(ה) הצעות בדבר חיזוק, טיפוח ועידוד של תחומי תרבות ואמנות חדשים;

(2) לגבש המלצות בנושאים בתחומי התרבות והאמנות או בנושאים שהשר ביקש שתדון בהם; ההמלצות יובאו לעיונו של השר;
(3) ליזום מחקרים בענייני תרבות ואמנות וקיום כנסים, ימי עיון ודיונים ציבוריים;
(4) לייעץ לשר לעניין קביעת אמות מידה לתמיכה במוסדות תרבות ואמנות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובכלל זה לעניין גיבוש כללים ועקרונות להכרה או לביטול הכרה לצורך תמיכה במוסדות תרבות ואמנות וכן לצורך מתן מעמד לעניין חיקוקים אחרים;
(5) לייעץ לממשלה ולשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום התרבות והאמנות ובכל עניין הנוגע לביצוע חוק זה.

חברי המועצה ופעיליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סעיף 4 לחוק, מספר החברים במועצה יכול להיות בין תשעה עשר לשלושים ואחד, כאשר לפחות חצי מהם "בעלי מעמד בשדה היצירה, העשיה, הביצוע והמחקר בתחומי תרבות ואמנות", שאינם עובדי המדינה. גם שאר החברים, אסור שיהיו עובדי מדינה, והם צריכים להיות לפחות "מעורים בתחומי תרבות ואמנות". מי שממנה את החברים וגם בוחר מביניהם את יושב הראש, היא הממשלה, בהמלצת השר. המינוי הוא לארבע שנים, כאשר תקופה זו ניתנת להארכה בשנתיים נוספות.

יו"ר המועצה מאז דצמבר 2015 הוא יגאל עמדי. קדם לו ד"ר חיים פרלוק, יושב הראש הראשון, בשנים 20042007 ובקדנציה נוספת בשנים 2009–2015.[3]. בין שתי הקדנציות שלו, בשנים 2007–2009, כיהן כיו"ר המועצה יחיאל לקט.

במועצה מדורים לנושאי תרבות שונים, שבראש כל אחד מהם עומד חבר המועצה. מדורים אלה הם: מוזיקה, פרינג', מחול, אמנות פלסטית, זמר עברי, בתי ספר לאמנות, ספרות, מחקר ומורשת, תרבות ערבית, תרבות דרוזית וצ'רקסית, תרבות בקהילה, תיאטרון.

בין מי שכיהנו בעבר כחברים במועצה נמנים: ניצה שאול, יוסי אלפי, יהורם גאון, ספי ריבלין, קובי אריאלי, נסים גרמה, מיכל סנונית, אליעזר יערי, מירון איזקסון, ישראל אייכלר, אמילי עמרוסי, ששי קשת, קובי אושרת, משה איבגי, דביר בנדק, אבנר בר חמא, אורי לוי, אבי גיל ועוד.

בנוסף לחברי המועצה, ישנם או היו גם אנשי רוח פעילים נוספים, במדורים השונים של המועצה, בלי להיות חברים בה. בהם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]