המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלות היא מועצה שנועדה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, כחלק מהכבוד של החברה בישראל לראשי המדינה. המועצה הוקמה בשנת 1986 מכוח החוק להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה התשנ"ו-1986 (להלן : "חוק ההנצחה").[1]

תוכנית ההנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד המועצה הוא להכין תוכנית הנצחה לזכרו של כל מי שכיהן כנשיא המדינה או כראש ממשלה, אשר תפרט את פעולות ההנצחה שתבצע הממשלה ואת פעולות ההנצחה שיבצעו גופים ציבוריים (בתמיכת הממשלה), בשים לב לאישיותה ופועלה של האישיות המונצחת.[2] המועצה מפקחת על ביצוע תוכניות ההנצחה, ומדווחת לממשלה על ממצאיה בצירוף המלצותיה, אשר לה הסמכות לאשר או לדחות את תוכנית ההנצחה.[3] במסגרת תפקידה, יש למועצה הסמכות לקבל מידע ולדרוש מסמכים מכל גוף שעוסק בפעילות הנצחה במימון הממשלה.[4]

המועצה, הפועלת תחת משרד ראש הממשלה, מעבירה בכל שנה תמיכות לעמותות ציבוריות המנציחות את ראשי המדינה, באמצעות תוכניות חינוך לבני נוער, הרצאות, ימי עיון ועוד. אחד מהאירועים שעורכת המועצה הוא אזכרה שנתית כללית בא' בניסן (ראש השנה למלכים, על פי המסורת היהודית) לכל ראשי המדינה שנפטרו.

חברי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש המועצה הוא ראש הממשלה המכהן, וחברים בו עוד שישה נציגי הממשלה, כגון יושב ראש ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, שר המדע, התרבות והספורט, שר החינוך ועוד. בנוסף, חברים בה גם אישי ציבור, סופרים ואנשי תרבות (ב-2017 כיהנו בה 5 נציגי הממשלה בנימין נתניהו, נפתלי בנט, מירי רגב, אופיר אקוניס וד"ר יעקב לזוביק; 13 נציגי הציבור עוה"ד יוסף צ'חנובר (יו"ר ועדת ההיגוי), רון לובש, יהורם גאון, דוד קוליץ, גילה אלמגור, נירה פרידמן, לילי ויינשטיין, אורית רשפי, ד"ר לאה נס, ציפי נגל אדלשטיין, דבורה גנני, אביגדור קהלני). תקופת הכהונה של כל חבר היא 5 שנים, וניתן לחדש את כהונתו.[5]

במשרד ראש הממשלה מכהן מזכיר המועצה להנצחה והוא זה שנושא באחריות להפעלת מערכות ההנצחה השונות. כמזכיר המועצה הראשון כיהן סגן מזכיר הממשלה, אריה זהר ולאחריו כיהנו עו"ד עמיחי עורקבי, אורן מגנזי, אבי וידרמן, שרה לזר, וכיום מכהן ראובן פינסקי.

ב-26 במרץ 2015 אושרה תוכנית ההנצחה של המועצה לשנת 2015,[6] שעיקריה הם:

  • תמיכה במוסדת ציבוריים העוסקים בפעילות הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, בהיקף כספי כולל של עד 2,100,000 ₪, באמצעות מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד ראש הממשלה למוסדות ציבור המנציחים את זכרם ופעלם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.
  • קידום פעולות להנצחת זכרם ופועלם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, ובהן: פעילויות חינוכיות, אירועי הנצחה, כנסים, הפקת סרטים, תערוכות, הרצאות ותרגום אתר האינטרנט של המועצה להנצחה. האומדן הכספי לצורך ביצוע פעולות הנצחה אלו הוא 3,000,000 ₪.

ביקורת מצד מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2013, חוק ההנצחה אינו מספק מענה לצורכי ההנצחה הקיימים וכתוצאה מכך נוצר חוסר שווין בהנצחת ראשי המדינה. לדעת מבקר המדינה, מספר ראשי ממשלה זכו למרכזי הנצחה גדולים, ואילו אחרים מונצחים על ידי עמותות דלות אמצעים וזאת בשל ההבדל בין התאגידים לעמותות: תקצוב התאגידים גדול פי 20 מתקצוב העמותות, ולרשותם המדינה העמידה מבנים קיימים או קרקע להקמת מבנים ואילו העמותות שוכרות משרדים בתשלום. בעקבות ביקורת זו, קרא מבקר המדינה לשינוי החוק אשר יתקן את המצב הקיים לטענתו, לפיו הנצחתם של ראשי מדינה מותנית ביכולת של מוקירי זכרם להביא לחקיקת חוק אישי ולזכות במשאבים. ולכן, על המדינה לקבוע מדיניות שתבטיח הנצחה ראויה וממשית לכל ראשיה שהלכו לעולמם.[7]

בנובמבר 2015, התלוננה הבמאית אילנה צור, כי באתר המועצה פורסם ללא רשותה סרטון המכפיש את יצחק רבין ומכיל קטעים מסרטה "אלטלנה".[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 1 לחוק ההנצחה
  2. ^ סעיף 4 לחוק ההנצחה
  3. ^ סעיף 4(ג) לחוק ההנצחה
  4. ^ מתוך אתר המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלות
  5. ^ סעיף 2 לחוק ההנצחה
  6. ^ החלטה מספר 2473 של הממשלה מיום 26.03.2015, באתר משרד ראש הממשלה
  7. ^ חדשות 2, דוח המבקר קובע: חוסר שוויון בהנצחת ראשי המדינה, באתר חדשות ערוץ 2, 8 במאי 2013
  8. ^ נירית אנדרמן, במאית דורשת ממשרד רה"מ הבהרות על הסרטון שייחס לרבין אחריות ל"טבח אלטלנה", באתר הארץ, 23 בנובמבר 2015