המושך הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבט פנורמי באינפרא-אדום הקרוב של כל השמים - המושך הגדול מצוין בחץ הכחול הארוך בפינה הימנית התחתונה תחת השם Norma & Great Attractor

המושך הגדולאנגלית: Great Attractor) הוא מושך או אנומליה גרביטציונית בחלל הבין גלקטי בתחומו של צביר-על הידרה-קנטאורי, אשר כוללת עשרות אלפי גלקסיות, באזור שהיקפו מאות מיליוני שנות אור. אנומליה גרביטציונית בסדר גודל כזה בסקאלה האינטרגלקטית, מצביעה על נוכחותו של חומר אפל, חומר שאינו ניתן לצפייה ישירה אך ניתן להסיק על קיומו מניתוח השפעת המסה שלו על תנועת הגלקסיות וצבירי הגלקסיות הקשורים אליהן.

אנומליית המושך הגדול גורמת לכך שהגלקסיות שבאזור צביר-העל הידרה-קנטאורי מוסטות לאדום בהתאם לקבוע האבל, כך שניתן להסיק שהן מתרחקות גם מאיתנו וגם זו מזו. המדידות מראות שהשינויים בהיסט לאדום שלהן גדולים מידי, והם מסגירים את קיומה של האנומליה. השתנות ההיסט לאדום שלהן נקראת מהירות משונה, והיא נעה בתחום של בין כ-700 ק"מ לשנייה ל-800 ק"מ לשנייה, תלוי בנטייה הזוויתית מכיוונו של המושך הגדול.

החריגה מאחידות בהתפשטות היקום נתגלתה לראשונה בשנת 1973, ואז שוב בשנת 1978. מיקומו של המושך הגדול נקבע לבסוף בשנת 1986, במרחק של 153 עד 258 מיליון שנות אור בערך משביל החלב, בכיוונן של קבוצות הכוכבים הידרה וקנטאור. העצמים באזור זה נמצאים במישור הגלקטי, כלומר בחלק השמיים המוסתר על ידי שביל החלב ולכן קשה לחקור אותם באור נראה, אבל תצפיות רנטגן גילו כי באזור זה של החלל, הנמצא בצביר נורמה (ACO 3627), ישנה שכיחות גדולה של גלקסיות גדולות ועתיקות, שרבות מהן מתנגשות עם שכנותיהן, ומקרינות גלי רדיו בכמויות גדולות.

בספרות הבדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות הבדיונית, מוזכר המושך הגדול בסדרה "פיפ פלינקס" מאת הסופר אלן דין פוסטר (שכתב את "הנוסע השמיני" והיה שותף בכתיבתם של תסריטי "מלחמת הכוכבים" ו"מסע בין כוכבים"), בספר "Flinx's Folly". המושך הגדול מוצג כניסיון של גזע חייזרי עתיק ליצור אמצעי בעל כוח משיכה שיכול להעתיק גלקסיות ממקומן, ביניהן גם את שביל החלב.

באופן דומה מוצג המושך הגדול גם בסדרת הספרים "זילי" מאת סטיבן בקסטר, במיוחד בספר "טבעת", שבו המושך הגדול מתואר כשרשרת קוסמית בצורת לולאה, שנוצרה באופן מלאכותי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]