לדלג לתוכן

המחאה בנקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המחאה בנקאית או שיק בנקאיאנגלית: Bank Cheque) הוא המחאה המונפקת על ידי בנק, ולא על ידי אדם פרטי או ישות משפטית אחרת. זהו אמצעי תשלום בטוח יותר משיקים רגילים, כיוון שהבנק מתחייב לשלם את הסכום הנקוב בשיק במלואו, ללא תלות במצב החשבון של הלקוח שהזמין את השיק. המחאה בנקאית נחשבת לבטוחה מבחינה פיננסית כי הכסף נלקח מחשבון הלקוח כבר בעת הנפקתו, ולא ביום ההפקדה כמו בשיק רגיל, ולכן הבנק יכול להבטיח את התשלום למוטב[1].

שיק רגיל מייצג הוראה להעביר סכום כסף מחשבון המושך לחשבון המוטב. כאשר המוטב מפקיד את השיק לחשבונו, השיק מאומת במסלקה ולאחר מכן מתבצעת העברת הכספים מתבצעת. לכל אדם, או חברה, המפעילים חשבון עו"ש יש סמכות למשוך שיקים כנגד הכספים המאוחסנים בחשבון זה, אלא אם הוגבלו על ידי הבנק. עם זאת, אי אפשר לחזות מתי יופקד השיק לאחר משיכתו. מכיוון שהכספים המיוצגים על ידי שיק אינם מועברים עד להפקדת השיק וסליקתו, ייתכן שבחשבון המושך לא יהיו מספיק כספים כדי לכבד את השיק כאשר ההעברה תתרחש לבסוף. השיק הלא מכובד או ה'מוחזר' הזה הוא כעת חסר ערך והמוטב לא מקבל כסף, וזו הסיבה ששיקים בטוחים פחות ממזומן.

לעומת זאת, כאשר אדם מבקש שיק בנקאי, סכום השיק, בתוספת כל עמלות והחיובים הרלוונטיים, מחויב מיד מחשבונו. יש בנקים המאפשרים רכישה של שיק בנקאי בעבור מי שאינו לקוח הבנק, או שאינו בעל חשבון בנק כלל. אז, אותו אדם יידרש לשלם עבור השיק במזומן, בכפוף לחוק החלת איסור הלבנת הון, ולמדיניות ההנפקה של הבנק. מכיוון שכספי השיק הבנקאי חויבו מראש, הם כבר הוכחו כזמינים. המשמעות היא שהסכום יתכבד, אלא אם השיק מזויף, גנוב, מבוטל או שהבנק שהנפיק אותה פשט את הרגל לפני שההמחאה הופקדה וסולקה. ישנו סייג בכך שהפרוטוקולים של הבנק עשויים להכריז על המחאה כישנה מידי מכדי שתהיה תקפה. במדינת ישראל, תוקפו של שיק בנקאי הוא 7 שנים. כמו סוגים אחרים של שיקים, גם המחאה בנקאית נדרש לסלק, ולכן יחלפו מספר ימים עד שהכספים יזוכו באופן מוחלט בחשבון המוטב.

במדינות שונות קיים "שיק קופאי", מוצר הדומה לשיק בנקאי אך לא זהה. שיק קופאי נמשך ישירות על ידי הבנק המנפיק אותו, חתום על ידי נושא משרה או עובד בבנק מטעם הבנק כמושך, ומהווה התחייבות ישירה של אותו בנק[2].

בפקודת השטרות, המחאה בנקאית מוגדרת בסעיף 83 (ב) כך: ”מימשך בנקאי“... פירושו מימשך בר־פרעון עם דרישה, משוך על ידי בנק או מטעמו על עצמו, בין שפרעונו במשרדו הראשי ובין במשרד אחר שלו"[3].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המחאה בנקאית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]