המחאה נגד חוק האזרחות בהודו
 | |
| הפגנת סטודנטים בג'מיה מיליה איסלאמיה, ניו דלהי | |
| תאריכי המאבק |
4 בדצמבר 2019 – 14 במרץ 2020 (14 שבועות ו־4 ימים)  |
|---|---|
| מקום |
 הודו |
| סטטוס | פעיל |
המחאה נגד חוק האזרחות בהודו הייתה מחאה נגד תיקון לחוק האזרחות, שנחקק באותה עת, המאפשר להעניק אזרחות לבני מיעוטים דתיים נרדפים שהיגרו להודו, למעט מוסלמים מהמדינות השכנות - פקיסטן, בנגלדש ואפגניסטן. המחאה החלה ב-4 בדצמבר 2019 באסאם, ונמשכה עד מרץ 2020.
מבקרי החוק טענו כי הוא מערער את חוקת הודו, שהיא חילונית באופייה, על ידי סיווג האזרחות על בסיס דת, ומאפשר אפליה דתית כלפי מוסלמים. המפגינים דרשו לבטל את החוק, וכן את מרשם האוכלוסין הלאומי.
המחאה החלה בהתנגדות בלתי אלימה ושביתות רעב, אך הפכה לאלימה בתוך מספר ימים. בחלק ממוקדי ההפגנה שרפו והרסו מבני ציבור והשחיתו תחנות רכבת. בעקבות המהומות נרשמו גם מקרים רבים של אלימות משטרתית, שגם היא הפכה לאחד מנושאי המחאה. המשטרה עצרה אלפי מפגינים. במחאה נהרגו לפחות 65 מפגינים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
את התיקון לחוק האזרחות ההודי (אנ') (משנת 1955) יזם בדצמבר 2019 שר הפנים של הודו, עמית שאה. התיקון מאפשר התאזרחות בתוך 5 שנים (במקום 11) לכל אדם שסבל מרדיפה דתית באפגניסטן, בנגלדש או פקיסטן, בתנאי שהוא שייך לקבוצת מיעוטים הינדים, סיקים, בודהיסטים, ג'יינים, פארסים או נוצרים, שנכנסו להודו בשנת 2014 או לפני כן[1].
החוק חל רק על בני הדתות המצוינות בו, ואינו כולל מוסלמים ובני דתות אחרות. כמו כן החוק אינו כולל קבוצות פליטים גדולות המתגוררות בהודו, בהן פליטים טמילים ממלחמת האזרחים בסרי לנקה, פליטי רדיפת הרוהינגיה במיאנמר, פליטים נפאלים מבהוטן ופליטים טיבטים שסבלו מרדיפה בסין. החוק נועד, בעיקרו, להסדיר את המעמד החוקי של עשרות אלפי פליטים הינדים, סיקים ומעט נוצרים, בלי לאפשר זאת למוסלמים ולקבוצות אחרות של פליטים[2].
המחאה נגד החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיקון לחוק עורר מחאות אדירות בהודו. המחאה החלה במדינת אסאם ובמדינות צפון-מזרח הודו, בהן יש מתנגדים רבים להענקת אזרחות הודית לפליטים ולמהגרים, ללא קשר לדתם, מכיוון שהם חוששים מהפרת האיזון הדמוגרפי במדינה ומעלייה באבטלה. ההפגנות באסאם החלו בהתנגדות בלתי אלימה ושביתות רעב, והפכו לאלימות. המשטרה עצרה מעל ל-3,000 מפגינים.
לדברי מבקרי החוק, התיקון שהוצע אינו חוקתי, מכיוון שהוא מפר את סעיף 14 בחוקת הודו המבטיח שוויון לכלל התושבים. לטענתם החוק החדש מבקש להפוך את המוסלמים בהודו לאזרחים מדרגה שנייה[3]. הפוליטיקאית ההודית טבלין סינג תיארה את החוק כ"חוק נירנברג הראשון בהודו".
החוק ספג ביקורת מצד ארגוני זכויות האדם, איגודי סטודנטים, וארגונים ליברליים, פרוגרסיביים וסוציאליסטים ברחבי הודו.
מניעי המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי יאשוואנט סינג, שהיה בעבר שר האוצר של הודו, המחאה התעוררה על רקע שפל כלכלי שהודו חוותה, הכולל ירידה בקצב הצמיחה, הגדלת החוב של משקי הבית, אינפלציה גוברת, אבטלה ואי-שוויון כלכלי. ראגורם רג'אן, כלכלן הודי, ייחס את המצב הכלכלי לריכוזיות יתר של גופי השלטון תחת ראש הממשלה נרנדרה מודי[4].
באירועי המחאה מחו על מספר נושאים: התנגדות לתיקון חוק האזרחות, התנגדות למרשם האוכלוסין הלאומי, מחאה על המצב הכלכלי, ותמיכה באיגודי עובדים המתנגדים למדיניות הממשלה.
לצד אירועי המחאה הרבים התקיימו גם הפגנות תמיכה בממשלה ובחוק האזרחות, בקנה מידה קטן יותר, שאורגנו על ידי מפלגות הקואליציה, ראשטריה סוויאמסווק סאנג ומפלגת העם ההודית.
אירועים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דצמבר 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 בדצמבר 2019 אושרה הצעת התיקון לחוק לאזרחות על ידי מועצת שרים לפני הגשתה לפרלמנט. לאחר האישור פרצו מחאות אלימות באסאם, בעיקר בעיר גוואהטי, ובאזורים נוספים במדינה. בהפגנות באגרטלה נהרגו שישה בני אדם וחמישים איש נפצעו.
ב-9 בדצמבר הוצגה הצעת החוק בלוק סבהה, הבית התחתון של הפרלמנט ההודי, על ידי שר הפנים, עמית שאה.
ב-10 בדצמבר הצעת החוק עברה בלוק סבהה, עם 311 קולות בעד ו-80 נגד. למחרת היא אושרה ברג'יה סבהה, הבית העליון של הפרלמנט, עם 125 קולות בעד ו-105 נגד. החוק אושר ונחתם על ידי נשיא הודו ראם נאת' קובינד, והוסכם שהוא ייכנס לתוקף ב-10 בינואר 2020. ראשי השרים של המדינות מאדהיה פרדש, מערב בנגל, פנג'אב, צ'האטיסגאר וקרלה, הצהירו כי לא יאכפו את החוק במדינותיהם.
ב-12 בדצמבר שני מפגינים נהרגו בעיר גוואהטי. למחרת פרסמו ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, ישראל, צרפת וקנדה אזהרת מסע לאזרחיהן המבקרים באזור צפון-מזרח הודו, שם התרחשו רוב ההפגנות[5].
ב-14 בדצמבר נהרג מפגין מירי משטרתי במחאה באסאם.
מחאות נוספות התקיימו ברחבי הודו, בהשתתפות מיליוני בני אדם. רוב המחאה הייתה התנגדות בלתי אלימה או סאטיאגרהא, ולצידה מחאות אלימות במספר מוקדים ועימותים עם המשטרה[6]. במספר מקרים הותקפו המפגינים בנשק חם על ידי לאומנים הינדים.
ב-24 בדצמבר אישר ממשלת הודו את פרויקט עדכון מרשם האוכלוסין הלאומי והקצתה עבורו תקציב בשווי של כחצי מיליארד דולר.
ינואר 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 בינואר התיקון לחוק האזרחות נכנס לתוקף.
ב-22 בינואר החל הדיון ב-144 עתירות נגד החוק שהוגשו לבית המשפט העליון של הודו. בית המשפט החליט שייערך דיון נפרד בנוגע למדינות אסאם וטריפורה, הסובלות מבעיית הסתננות.
ב-26 בינואר כ-7 מיליון איש בהודו השתתפו בשרשרת אנושית באורך של 590 קילומטר במחאה נגד החוק, מדרום מדינת קרלה ועד צפונה. המחאה אורגנה על ידי איחוד מפלגות השמאל של קרלה.
פברואר-מרץ 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 בפברואר פרסם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הודעה לפיה התיקון לחוק האזרחות מפר באופן ברור את חוקת הודו ואמנות בינלאומיות בנושאי זכויות אדם, ומעניק לגיטימציה לאפליה דתית.
ב-23 בפברואר החלו מהומות אלימות נגד מוסלמים בצפון מזרח דלהי, שנמשכו מספר ימים. לאומנים הינדים תקפו מוסלמים והעלו באש בתי מגורים ומבני עסקים. במהומות נהרגו 53 איש, רובם מוסלמים.
הפסקת המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחאה נקטעה עקב התפרצות מגפת הקורונה בהודו.
תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
154 מחברי הפרלמנט האירופיהוציאו הודעת גינוי לתיקון חוק האזרחות, שהצהירו כי הוא "מסמן שינוי מסוכן לגבי האופן בו תיקבע האזרחות בהודו, והוא עלול ליצור את משבר הפליטים הגדול ביותר בעולם ולגרום לסבל אנושי עצום."
האספה הלאומית של פקיסטן הצהירה כי החוק מהווה אפליה דתית וכי הוא נוגד הסכמים והבנות שנחתמו בין הודו לבין פקיסטן, במיוחד אלו המגינים על הביטחון ועל זכויות המיעוטים בכל מדינה.
גינויים נוספים לחוק פורסמו במספר ערים בארצות הברית וקנדה. קהילות הודיות ערכו הפגנות נגד החוק בערים שונות בעולם, בהן אמסטרדם, ברלין, ברצלונה, הלסינקי, וושינגטון די. סי., ז'נבה, טוקיו, ניו יורק, סן פרנסיסקו, פריז וקייפטאון.
קורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 בדצמבר 2019 הצהיר ארגון Human Rights Watch כי "משטרת הודו הפעילה כוח מופרז כלפי מפגינים המוחים נגד החוק, בהם סטודנטים רבים. כל מקרי המוות באירועי המחאה התרחשו במדינות הנשלטות על ידי מפלגת העם ההודית, השולטת בהודו."
במחאה נהרגו לפחות 65 מפגינים, רובם צעירים ובהם גם מספר קטינים וילדים. בין ההרוגים מירי משטרתי נמנו 21 בני אדם במדינת אוטר פרדש, 3 בקרנטקה ו-5 באסאם. 53 בני אדם נוספים נהרגו במהומות בצפון-מזרח דלהי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רויטרס, מוחים נגד חוק האזרחות: לפחות 19 בני אדם נהרגו בהפגנות אלימות בהודו, באתר מעריב אונליין, 21 בדצמבר 2019.
- ^ How many immigrants will benefit from Citizenship Act? 25,447 Hindus, 5,807 Sikhs, 55 Christians, two Buddhists and two Parsis, says Intelligence Bureau-India News , Firstpost, באתר Firstpost, 15 בדצמבר 2019 (באנגלית).
- ^ מהומות חוק האזרחות בהודו: 17 מפגינים נהרגו, מודי בכינוס חירום, באתר וואלה!, 21 בדצמבר 2019.
- ^ Disruption, Concentration, and the New Economy, 15 בינואר 2019 (באנגלית).
- ^ נטע בר, משבר זהות הודי: החוק שמפלה מוסלמים גובה מחיר כבד, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2019
- ^ איתמר מרגלית, הודו: עלה ל-23 מניין ההרוגים בהפגנות נגד חוק האזרחות החדש, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בדצמבר 2019