המחאות בהונג קונג (2019–2020)

Gnome globe current event 1.svg
יש לעדכן ערך זה. ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
המחאה בהונג קונג נגד חוק ההסגרה (נקרא גם "מחאת המטריות")
מאות אלפי מפגינים צועדים במחאה ב-9 ביוני 2019
מאות אלפי מפגינים צועדים במחאה ב-9 ביוני 2019
תאריכי המאבק 31 במרץ 2019 – סוף 2020
מקום הונג קונגהונג קונג הונג קונג
קואורדינטות 22°17′00″N 114°10′00″E / 22.283333333333°N 114.16666666667°E / 22.283333333333; 114.16666666667
עילה הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בסין על ידי ממשלת הונג קונג
מטרה
שיטת המאבק מחאה, שביתה, מרי אזרחי, הפגנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המחאות בהונג קונג החלו עם המחאה נגד חוק ההסגרה שהתקיימה בשנת 2019, שהיא סדרה של הפגנות מחאה בהונג קונג ובמקומות נוספים ברחבי העולם בדרישה לבטל את הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג, סין. המפגינים מביעים חשש כי הצעת החוק תגרום להונג קונג, אשר הוא אזור מנהלי מיוחד בסין, להיות כפופה לחוק הסיני, וכי תושבי הונג קונג יהיו כפופים למערכת משפט אחרת.

בין ההפגנות הבולטות שהתקיימו, ניתן לציין את ההפגנה ב-9 ביוני שארגנה החזית האזרחית לזכויות אדם (CHRF), אשר להערכת המארגנים השתתפו בה 1.03 מיליון בני אדם, וזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הבינלאומית[1].

בתחילה התעקשה ממשלת הונג קונג להעביר את הצעת החוק, וטענה כי היא מתקנת "פרצה" משפטית. עם זאת, תחת לחץ ההפגנות, נדחתה ההצבעה בקריאה שנייה שתוכננה במקור ל-12 ביוני, וכמוה גם ההצבעה ב-13 ביוני. ב-15 ביוני הודיעה ראש הרשות המבצעת של הונג קונג, קארי לאם, כי הצעת החוק מושעית ללא הגבלת זמן[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ההסגרה הוצע על ידי ממשלת הונג קונג בפברואר 2019 אחרי רצח פון יו-וינג על ידי בן הזוג שלה בטאיוואן במהלך ביקור של השניים במדינה. כיוון שסין לא חתמה על הסכם הסגרה עם טאיוואן (ממשלת הרפובליקה העממית של סין לא מכירה בעצמאות האי) הציעה ממשלת הונג קונג תיקון לפקודת העבריינים הנמלטים ולפקודת העניינים הפליליים כדי לקבוע מנגנון להעברת פושעים נמלטים להונג קונג שלא חתומה על הסכם הסגרה[3].

התיקונים לפקודות אלו כללו גם את סין היבשתית, דבר שעורר חששות בקרב תושבים ואקדמאים בהונג קונג מפני פגיעה במדיניות מדינה אחת, שתי שיטות וכן בשל חוסר האמון במערכות אכיפת החוק של סין. המתנגדים דרשו מממשלת הונג קונג לבחון חלופות כמו הסכם הסגרה עם טאיוואן שיבוטל מיד לאחר העברת החשוד[3][4].

ההפגנה הראשונה: 31 במרץ 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה הראשונה שאורגנה על ידי החזית האזרחית לזכויות אדם התקיימה ב-31 במרץ 2019. המפגינים קראו "עם ההסגרה ליבשת הונג קונג הופכת לכלא חשוך" ו"עצרו את החוק הרע". לם וינג-קי, הבעלים של חברת הספרים קאוזויי ביי, ואשר נעלם יחד עם עמיתים אחרים שלו ב-2015, הוביל את ההפגנה, יחד עם אחרים. מאז ההפגנה יצא לם מהונג קונג לטאיוואן מחשש לביטחונו האישי[5].

לפי מארגני ההפגנה, השתתפו בה 12 אלף איש, בעוד משטרת הונג קונג הודיעה כי בפועל השתתפו בה 5,200 מפגינים. המארגנים גם הודיעו כי זו לא תהיה ההפגנה האחרונה באם הממשלה תתעקש על העברת החוק.

ההפגנה השנייה: 28 באפריל 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפי מפגינים ברחוב נגד הצעת החוק, 28 באפריל 2019
אלפי עורכי דין מפגינים בשחור נגד הצעת חוק ההסגרה, 6 ביוני 2019

ב-28 באפריל נערכה הפגנה נוספת, כשעל פי המארגנים 130 אלף איש צעדו, בעוד המשטרה העריכה כי בהפגנה השתתפו 22,800 בלבד. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר מאז השתתפו 510 אלף במחאת 1 ביולי 2014.

יום לאחר ההפגנה, אמרה מנכ"לית הונג קונג כי היא עומדת על כך שהצעת החוק תתקבל ואמרה כי על חברי המועצה המחוקקת להעביר חוקי הסגרה נוספים עוד בטרם פגרת הקיץ.

צעדת עורכי הדין: 6 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפגנה נדירה, למעלה מ-3,000 עורכי דין בהונג קונג, כרבע מעורכי הדין בעיר, צעדו במחאה נגד הצעת החוק. לבושים בשחור, צעדו עורכי הדין מבית המשפט לערעורים למשרדי הממשלה. הם עמדו לפני בניין הממשלה והביטו עליו במשך שלוש דקות בדממה[6]. זו הייתה צעדת המחאה החמישית והגדולה ביותר של עורכי דין בהונג קונג מאז 1997[7].

שעה שעורכי הדין הביע הסתייגות מהפתיחות וההוגנות של מערכת המשפט הסינית, הגישה המוגבלת של עורך הדין בה, ושכיחות העינויים, אמר מזכיר הביטחון ג'ון לי כי המגזר המשפטי לא מבין את הצעת החוק. לעומתו, עורך דין בכיר התלונן כי חוסר היכולת או חוסר הרצון של הממשלה להקשיב "מקטב" לדבריו, וכי "זה כל כך טיפשי, כל כך יהיר".

ההפגנה השלישית: 9 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

המארגנים טענו כי 1.03 מיליון מפגינים היו ברחובות ב-9 ביוני 2019

המחאה בהונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדת היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך למחאה נגד הצעת החוק, ארגנה "החזית האזרחית לזכויות אדם" צעדה באורך שלושה קילומטרים שהתקיימה ב-9 ביוני 2019. מאות אלפי מפגינים הגיעו להפגין והיו לבושים בלבן כדי לסמל את "האור, הבהירות והצדק" בדרישה "לגנוז את החוק הרשע", "ההסגרה של סין" וקראו לקארי לאם להתפטר מתפקידה. זאת לצד הנפת דגלי טאיוואן. מנגד, למעלה מתריסר אניות שנשאו ססמאות בזכות הצעת החוק שטו בנמל ויקטוריה.

המפגינים גם ארגנו שביתה כללית בהונג קונג משעות אחר הצהריים המוקדמות ועד הלילה המאוחר. בשעות אלו הצליחה המשטרה למנוע מרכבות לעצור בקרבת ההפגנה, כדי להקשות על מפגינים נוספים להצטרף. בנוסף, היא דחקה במפגינים לצעוד מפארק ויקטוריה לפני השעה 15:00, במטרה להקל על הצפיפות. במהלך הצעדה היו כמה מקרים בהם התנועה נבלמה בשל נתיבים צרים, ובשל כך עלתה הדרישה מהמשטרה לחסום עוד כבישים לטובת המפגינים. המשטרה ניאותה לעשות כן רק לאחר שכמה מהמפגינים טיפסו מעל המחסומים וצעדו על הנתיבים השמורים לכלי רכב. לאחר מכן נחסמו כל הנתיבים.

ג'ימי שאם, מתאם החזית האזרחית אמר כי 1.03 מיליון בני אדם השתתפו בצעדה - המחאה הגדולה ביותר בהונג קונג מאז 1997 - שיעור מפגינים העולה על זה באירועי כיכר טיין-אן-מן ב-1989. המשטרה פרסמה הערכה שונה לפיה השתתפו בהפגנה 270 אלף איש.

אירועי הלילה בדרך הרקורט בליווי כוחות משטרה

העימותים בשעות הלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הלילה, בחזית המטה של הממשלה חנו מאות מפגינים אליהם הצטרפו מפגינים נוספים שתומכים בעצמאות חבל הארץ. החזית האזרחית הודיעה רשמית על סיום הצעדה בשעה 22.00, אולם כמאה מפגינים נותרו בכיכר. קבוצות תומכות עצמאות, סטודנטים ואחרים קראו למפגינים להישאר גם ביום שאחרי הצעדה. חלק מהמפגינים קראו לאירועים נוספים כמפגן כוח נוסף, בעוד אחרים התעקשו על מחאה שקטה.

בסביבות חצות, ההתנגשות בין המפגינים למשטרה החמירה כשהממשלה הודיעה כי העברת הצעת חוק תימשך כמתוכנן, ללא שינוי. המפגינים החלו לזרוק בקבוקים וחפצי מתכת על המשטרה, שניסתה לרסס אותם בגז פלפל. קציני משטרה הגיעו למקום והתרו במפגינים כי הם "יפעילו כוח הולם". המחאה הסתיימה בשעה 03.00 לפנות בוקר, עם כמה פצועים משני הצדדים. כמו כן נעצרו 19 מפגינים; 358 מפגינים (80% בני פחות מ-25) נדרשו להתייצב בתחנת המשטרה עם תעודת הזהות שלהם[8].

הפגנות סולידריות ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפחות 29 עצרות ב-12 מדינות התקיימו להבעת סולידריות עם המפגינים, כולל 4,000 מפגינים בלונדון, 3,000 בסידני ועצרות נוספות בניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, בוסטון, טורונטו, ונקובר, ברלין, פרנקפורט, טוקיו, קנברה, מלבורן וטאיפיי.

ההפגנה הרביעית: 12 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים בדרך הרקורט ב-12 ביוני 2019

המחאה בהונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה חודשה ב-12 ביוני בעקבות הודעת הממשלה כי העברת החוק תימשך. נטען כי המשטרה מנעה במתכוון ממפגינים נוספים להגיע לאתר המחאה המיועד. כאשר הקהל התאסף בצד השני של הגשר המוביל למטה הממשלה, החלו התנגשויות בין המשטרה למפגינים, שבסופו של דבר הצליחו לפרוץ לנתיב התנועה הראשי בהונג קונג.

אחר הצהריים החלו כוחות המשטרה להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות מול המפגינים שהתאספו מחוץ למתחם המועצה המחוקקת. בעודם צועקים "לסגת!", לבשו המפגינים מסיכות פנים, משקפי מגן, מטריות ושריון גוף כדי להגן על עצמם[9].

שימוש בגז מדמיע נגד המפגינים

השוטרים הואשמו במעשיהם במהלך ההפגנות. המחנה הפרו-דמוקרטי גינה את עוצמת הכוח שהשתמשו בו וציין כי הוא אינו מידתי, שכן המפגינים הם "צעירים נטולי נשק". איגוד העיתונאים של הונג קונג האשים את המשטרה כי היא "רמסה את הכתבים", והתעלמה מביטחונם. עוד טען האיגוד כי המשטרה הפריעה באופן בלתי סביר לעבודתם, ושכמה שוטרים השתמשו בלשון גסה, כינו אותם "זבל" וצעקו "לכתבים אין זכות מיוחדת"[10].

במהלך הלילה, 2,000 מפגינים מקבוצות דתיות קיימו משמרות מחוץ למשרדי הממשלה עם מזמורי שירה ותפילה. גם האיגודים המקצועיים, בתי העסק ובתי הספר התחייבו למחות. איגוד המורים של הונג קונג קרא לשביתה במשך שבוע. לפחות 4,000 מורים נענו לקריאה.

מחאת האימהות: 14 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביוני קיימה קארי לאם ריאיון ברשת TVB בו היא קוננה על כך שכאם היא לא הייתה סובלת את התנהגות ילדיה אם היו מתנהגים באלימות, כפי שעשו המפגינים הצעירים בהפגנה לטענתה. ב-14 ביוני, כ-6,000 איש (לדברי המארגנים), רובם אמהות, התאספו לבושים בשחור בגן צ'טר ודרשו מהמשטרה לבטל את הצעת החוק.

המשך המחאות בשנת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה דרשו המפגינים רק למשוך את חוק ההסגרה. בעקבות הסלמה בחומרת טקטיקת השיטור ב-12 ביוני 2019, מטרת המפגינים הייתה להשיג את חמש הדרישות הבאות (תחת הסיסמה "חמש דרישות, לא אחת פחות")[11]:

  • נסיגה מוחלטת של הצעת חוק ההסגרה מהליך החקיקה: למרות שהוחלט להודיע על השעיה ללא הגבלת זמן של הצעת החוק ב-15 ביוני, מעמדה של "ממתין לחידוש קריאה שנייה" במועצה המחוקקת גרם לכך שניתן היה לחדש את קריאתה במהירות. הוא הוסר רשמית ב-23 באוקטובר 2019.
  • ביטול אפיון "ההתפרעות" להפגנות: הממשלה אפיינה במקור את מחאת 12 ביוני כ"התפרעויות", פשע יש עונש מרבי של 10 שנות מאסר, ולאחר מכן אמרה שיש "כמה" מתפרעים למעט חמישה אנשים ב-12 ביוני[12].
  • שחרור וזיכוי של מפגינים שנעצרו: המפגינים ראו במעשים פורעי החוק שלהם מניעים בעיקר מסיבה צדקנית פוליטית; הם גם הטילו ספק בלגיטימיות של משטרת מעצר של מפגינים בבתי חולים באמצעות גישה לנתונים הרפואיים החסויים שלהם תוך פגיעה בפרטיות המטופל.
  • הקמת ועדת חקירה עצמאית על התנהלות המשטרה ושימוש בכוח במהלך ההפגנות: קבוצות אזרחיות חשו כי רמת האלימות שהמשטרה נוקטת נגד מפגינים ועוברי אורח, עצירה וחיפוש שרירותית, וכישלון השוטרים שים לב להוראות הכלליות של המשטרה הצביעו על התמוטטות האחריות. גם היעדר עצמאות של גוף הביקורת, המועצה העצמאית לתלונות משטרתיות, הוגדרה בעיה.
  • התפטרותה של קארי לאם ויישום זכות בחירה כללית לבחירות למועצה המחוקקת ולבחירת ראש הרשות המבצעת של הונג קונג[13]: הוא נבחר בבחירות במעגל קטן, ו-30 מתוך 70 המושבים במועצה המחוקקת מאוישים על ידי נציגים של קבוצות אינטרסים ממוסדות, המהוות את רובם של מה שנקרא מחוזות בחירה פונקציונליים, שברובם יש מעט אלקטורים.

ההפגנות נמשכו ולעיתים הדרדרו לאלימות. אחרי כחצי שנה של הפגנות נגד המשטר הסיני, התקיימו בחירות בהונג קונג לפרלמנט המקומי[14] שתוצאותיהן כללו הישג לאופוזיציה הפרו דמוקרטית[15]. לפרלמנט המקומי בהונג קונג לא היה כוח פוליטי משמעותי, והמחוקקים עסקו לרוב בסוגיות כמו תחבורה ציבורית ואיסוף אשפה. למרות זאת, הבחירות היו למעשה הפעם הראשונה בה תושבים יכלו להביע את דעתם בקלפי המחאות והתנהלות קארי לאם[16].

המחאות בשנת 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז התפרצות נגיף הקורונה בסין היבשתית, מספר ההתכנסויות ירד מחשש להתפשטות הנגיף. למרות זאת, ארגונים פרו-דמוקרטיים בהונג קונג מצאו שיטות חדשות ללחוץ על הממשלה לפעול באופן תקיף יותר במטרה להגן על בריאות הציבור במחוז. המפגינים דרשו שייאסר על כל מי שביקר בסין להיכנס להונג קונג, ובין 3 בפברואר ל-7 בפברואר פתחו עובדי בתי החולים בשביתה למטרה דומה[17]. ב-3 בפברואר אמרה קארי לאם כי רק שלושה מתוך 14 מעברי גבול בין הונג קונג לסין יישארו פתוחים ודחתה סגירה מלאה בשל "קשר הדוק מאוד" בין אנשים משני צידי הגבול שכרוכים ב"מעבר הגבול לגיטימי ואמיתי"[18].

בחירות והמשך המחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות נגד חוק הביטחון הלאומי התקיימו במאי, לקראת אישור החוק[19]. הוא הועבר ב-30 יוני. מאז אישורו, סין היא שלחה לכלא או לגלות את רוב המנהיגים הבכירים של המחאה[20].

מפלגות פרו-דמוקרטיות ארגנו בקיץ של 2020 פריימריז לא רשמיים, כדי לראות מי מהמועמדים שלהן הם בעלי הסיכויים הטובים ביותר להיבחר לפרלמנט של הונג קונג. רק מחצית מ-70 חברי המועצה נבחרים על ידי העם. האופוזיציה שאפה לזכות בכל 35 המושבים הנותרים – וכך לסכל מדיניות של השלטון הפרו-סיני. כתוצאה מכך, נעצרו ראשי המחנה הדמוקרטי[21].

ביולי, קארי לאם וממשלת סין דחו את הבחירות למועצה המחוקקת של הונג קונג בכשנה שלמה (ל-5 בספטמבר 2021) (אנ'), בתואנה שלא ניתן לקיים בחירות בשל התפרצות נגיף הקורונה בסין.

האופוזיציה הדמוקרטית (אנ') טענה שזהו תירוץ, שיוביל בסופו של דבר לביטול מדיניות מדינה אחת, שתי שיטות ולסיפוח מלא של הונג קונג על ידי הרפובליקה העממית של סין[22]. תושבים הפגינו בשל הדחיה[23].

הבחירות התקיימו לבסוף בדצמבר 2021. במסגרת רפורמה שאושרה במרץ 2021[20] בוועדת הקונגרס הלאומי, הגוף המחוקק העליון בסין העממית, מספר המושבים במועצה המחוקקת של הונג קונג הורחב מ-70 ל-90 ומספר המחוקקים שייבחרו בבחירה ישירה צומצם מ-35 ל-20 בלבד. אחוז המצביעים בבחירות היה בשפל[24][25].

צנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפגנות צונזרו ברובן במדיה החברתית הסינית. חיפוש הכותרים "הונג קונג", "HK", ו"הצעת חוק ההסגרה" הובילו לחדשות הרשמיות ולתכני בידור. חשבונות שפרסמו תוכן הנוגע למחאה נחסמו.

רשת בלומברג פרסמה כי המפגינים השתמשו בתוכנת טלגרם כדי להסתיר את זהותם ולמנוע מעקב מצד ממשלת סין. שרתי טלגרם חוו התקפת DDoS ב-12 ביוני, ומייסד הרשת החברתית פאבל דורוב זיהה את מקור ההתקפה בסין וציין שהיא "התרחשה בזמן ההפגנות בהונג קונג".

תגובות במערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפל וגוגל הסירו מחנויות האפליקציות שלהן אפליקציות שתמכו במפגינים[26]. בנוסף בליזארד השעתה את אחד הגיימרים שהביע תמיכה במפגינים[27].

דריל מורי ג'נרל מנג'ר יוסטון רוקטס צייץ בטוויטר בעד המפגינים מהונג קונג, ובעקבות זאת הודיעה חברת התקשורת הסינית טנסנט כי לא תשדר שידורי ספורט בהם משחקת הקבוצה[28].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המחאות בהונג קונג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריק קליפד, מאות אלפים משתתפים במחאה בהונג קונג נגד חוק ההסגרה, Vox, ‏9 ביוני 2019
  2. ^ מערכת, המחאה בהונג קונג: חוק ההסגרה הושהה, ישראל היום, ‏15 ביוני 2019
  3. ^ 1 2 Leung, Christy (1 באפריל 2019). "Extradition bill not made to measure for mainland China and won't be abandoned, Hong Kong leader Carrie Lam says". South China Morning Post. נבדק ב-20 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Lam, Jeffie; Cheung, Tony (16 באפריל 2019). "Hong Kong's pro-democracy lawmakers seek last-minute adjustment to extradition bill to ensure Taiwan murder suspect faces justice". South China Morning Post. נבדק ב-20 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ בתמונות: לפי המארגנים 12 אלף מתושבי הונג קונג צועדים במחאה נגד חוק ההסגרה 'הרשע', HKFP, ‏31 במרץ 2019
  6. ^ אלווין לאם, סאם לוק-קי, 3,000 עורכי דין בהונג קונג בצעדה שקטה נגד הצעת חוק ההסגרה השנויה במחלוקת, South China Morning Post, ‏6 ביוני 2019
  7. ^ גרג טורוד, מריה רונטרי, עורכי דין בהונג קונג מוחים על הצעת חוק הסגרה "המקטבת" בצעד נדיר, רויטרס, ‏6 ביוני 2019
  8. ^ כריסטי לואנג, משטרת הונג קונג מוסרת כי 360 מפגינים היו עשויים להיעצר אחרי המחאה, South China Morning Post, ‏10 ביוני 2019
  9. ^ הלן רוקסבורג, בתמונות: המחאה נגד חוק ההסגרה לסין משתקת את הונג קונג כשהמשטרה משתמשת בגז פלפל ובזרנוקי מים, HKFP, ‏12 ביוני 2019
  10. ^ כריס צ'נג, איגוד העיתונאים של הונג קונג אומר כי "המשטרה רמסה את זכויות הכתבים" במהלך המחאה, HKFP, ‏12 ביוני 2019
  11. ^ World leaders urged to address Hong Kong issue ahead of G20 - Focus Taiwan, focustaiwan.tw (בAmerican English)
  12. ^ Police back down on categorisation of Hong Kong protests as a riot | South China Morning Post, web.archive.org, ‏2019-06-17
  13. ^ Qin, Amy (2019-07-08). "Hong Kong Protesters Are Fueled by a Broader Demand: More Democracy". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-05-05.
  14. ^ ג'ורנל, וול סטריט (2019-11-24). "ההמונים בהונג קונג לקחו הפוגה מההפגנות כדי לצאת להצביע". Globes. נבדק ב-2022-05-05.
  15. ^ ג'ורנל, וול סטריט (2019-11-25). ""זהו לילה מדהים": ניצחון היסטורי למפלגות האופוזיציה בהונג קונג". Globes. נבדק ב-2022-05-05.
  16. ^ בחירות בהונג קונג: הישגים לתנועת המחאה הפרו-דמוקרטית - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2019-11-25
  17. ^ Coronavirus: Hong Kong hospital staff strike to demand closure of China border, BBC, 3 בפברואר 2020
  18. ^ Hong Kong resists full border closure with China; city reports its first coronavirus death, וושינגטון פוסט, 4 בפברואר 2020
  19. ^ והסוכנויות, ynet (2020-05-24). ""זו ההתחלה של הסוף": אלפי מפגינים בהונג קונג". Ynet. נבדק ב-2022-05-05.
  20. ^ 1 2 הידיעות, סוכנויות (2021-03-11). "סין מהדקת אחיזתה בהונג קונג: תחליט בעצמה מי ישלוט בפרלמנט". Ynet. נבדק ב-2022-05-05.
  21. ^ הידיעות, סוכנויות (2021-02-28). "הונג קונג: עשרות מהמחנה הדמוקרטי מואשמים בחתרנות". Ynet. נבדק ב-2022-05-05.
  22. ^ אי-פי, הונג קונג דוחה בשנה את הבחירות בשל הקורונה; האופוזיציה: זה תירוץ, וואלה ניוז, ‏31.07.2020
  23. ^ ג'ורנל, וול סטריט (2020-09-07). "בהונג קונג חזרו לרחובות: המוני מפגינים מחו על דחיית הבחירות". Globes. נבדק ב-2022-05-05.
  24. ^ "סין הפכה את הבחירות בהונג קונג למשחק מכור מראש, והציבור נשאר בבית". הארץ. נבדק ב-2022-05-05.
  25. ^ "סין קבעה את החוקים ובחרה את המועמדים. היא קיבלה פרלמנט צייתן בהונג קונג". הארץ. נבדק ב-2022-05-05.
  26. ^ שירות כלכליסט, אפל וגוגל הסירו אפליקציות הקשורות למחאה בהונג קונג, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-10-11
  27. ^ Rami Tabari 2019-10-12T15:35:03Z, How Apple, Google and Blizzard Are Silencing Hong Kong Protesters, Tom's Guide (באנגלית)
  28. ^ שירות גלובס, מאמן ה-NBA שתמך במחאה בהונג קונג וסיבך את הקבוצה עם הספונסרים מסין, גלובס, ‏2019-10-07