המחאות בפולין (2020–2021)
 | |||
| הפגנה בקרקוב, אוקטובר 2020 | |||
| חלק מהמשבר החוקתי בפולין | |||
|---|---|---|---|
| תאריכי המאבק | 22 באוקטובר 2020 – 27 בינואר 2021 (3 חודשים ו־6 ימים) | ||
| מקום |
 פולין | ||
| עילה | פסיקת בית המשפט החוקתי שאוסרת הפלות במקרה של מומים בעובר | ||
| מטרה | ביטול הפסיקה או הקלה נרחבת בחוקי ההפלות | ||
| שיטת המאבק | הפגנות, שביתות, חסימות כבישים, ריקודי מחאה, גרפיטי, הפצת עלונים, השחתת רכוש | ||
| סטטוס | הסתיים | ||
| תוצאה | ירידה בפופולריות הממשלה; הפסיקה נותרה בעינה | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| דמויות בולטות | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
המחאות בפולין (2020–2021), הידועות גם בשם שביתת הנשים (בפולנית: Strajk Kobiet), היו סדרת הפגנות נגד ממשלת פולין, שהחלו ב-22 באוקטובר 2020 בעקבות פסיקת בית המשפט החוקתי של פולין, שרוב שופטיו מונו על ידי מפלגת חוק וצדק, המובילה את קואליציית הימין המאוחד (פולין). הפסיקה החמירה את החוק בנושא הפלות, והפכה את מרבית המקרים של הפסקת היריון לבלתי חוקיים, לרבות מקרים שבהם העובר סובל ממוגבלות חמורה, מחלה חשוכת מרפא או מצב מסכן חיים.[1][2]
בערב 22 באוקטובר החלו הפגנות המוניות ברחבי פולין במחאה על הפסיקה.[3] מדובר בגל המחאה הגדול ביותר בפולין מאז תקופת הרפובליקה העממית הפולנית וסתיו העמים.[4][5]
המפגינים מחו נגד השפעתה של הכנסייה הקתולית בפולין על המערכת הפוליטית, ונגד ריכוז סמכויות בידי הקואליציה השלטת בשלוש הרשויות. ארגון "שביתת הנשים של כל פולין" הואשם על ידי הרשויות בארגון מחאות בלתי חוקיות.
תיק ההפלות בבית המשפט החוקתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 בינואר 1993, העביר הפרלמנט של הרפובליקה הפולנית את חוק תכנון המשפחה, אשר אסר הפלות למעט במקרים שבהם: (1) ההיריון מסכן את חיי האם, (2) ההיריון הוא תוצאה של עבירה פלילית, או (3) קיימת פגיעה חמורה בעובר.[2] בשנת 1997 קבע בית המשפט החוקתי של פולין בראשות אנדז'יי זול, כי הפלות ממניעים חברתיים אינן עומדות בדרישות החוקתיות.[6]
במהלך שנות ה-2010, הוערך כי בין 80,000 ל-200,000 נשים ביצעו הפלות מדי שנה, באופן חוקי או בלתי חוקי.[7] לפי נתוני ארגונים שונים, כרבע מהנשים בפולין עברו הפלה בשלב כלשהו בחייהן. שיעורי ההפלות החוקיות עמדו על כ-1,000 מקרים בשנה.[8]
מאז ניצחונה של חוק וצדק בבחירות 2015, חל שינוי בהרכב בית המשפט החוקתי של פולין, כאשר מרבית שופטיו מונו על ידי הקואליציה השלטת. תהליך זה לווה בביקורת נרחבת והוביל למשבר בית המשפט החוקתי הפולני 2015.[9]
בשנת 2016, קידמה תנועת "עצור הפלות" (Stop Aborcji) יוזמה אזרחית להחמרת החוק, אשר זכתה ל-830,000 חתימות והביאה לדיון בפרלמנט. במהלך הדיונים, ארגון "שביתת הנשים של כל פולין" יזם את תנועת המחאה "המחאה השחורה". בעקבות המחאה הציבורית, ההצעה נגנזה.[10]
במהלך הקדנציה הבאה, קבוצות שמרניות ערערו על חוקתיות סעיפים מסוימים בחוק, וב-2019 הגישו 119 חברי פרלמנט בקשה לבית המשפט החוקתי של פולין לבחינת הסעיף המתיר הפלה במקרים של פגיעה חמורה בעובר.[11] הבקשה התבססה על סעיפים חוקתיים העוסקים בכבוד האדם (סעיף 30), הזכות לחיים (סעיף 38), והאיסור על אפליה (סעיף 32).[10]
עד שנת 2020, 14 מתוך 15 שופטי בית המשפט מונו על ידי הקואליציה מאז 2015. המצב עורר ביקורת מצד הנציבות האירופית, שהפנתה את פולין לבית הדין האירופי לצדק בשל פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.[12]
ביטול ההיתר להפלות במקרי מום בעובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 באוקטובר 2020, פסק בית המשפט החוקתי של פולין ברוב של 11 מול 2, כי הסעיף בחוק משנת 1993 המתיר הפלות במקרים של "מוגבלות או מחלה חשוכת מרפא" של העובר, אינו עומד בדרישות החוקתיות.[1][13] לפי פסק הדין, ההוראה מפרה את ההגנה על כבוד האדם הקבועה בחוקה.[13]
הפסיקה לא שינתה את ההיתרים להפלות במקרים של היריון כתוצאה מאונס או גילוי עריות, או כאשר חיי האם או בריאותה בסכנה.[14] עם זאת, הסעיף שנפסל היווה את הבסיס לרוב ההפלות החוקיות בפולין. בשנת 2019, מתוך 1,110 הפלות רשמיות, 1,074 נגעו לפגמים בעובר, מתוכן 271 מקרים של תסמונת דאון ללא חריגות נוספות, ו-60 מקרים של תסמונת פטאו או תסמונת אדוארדס ללא חריגות נוספות.[15]
מחאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציר זמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]גל המחאות באוקטובר 2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפגנות החלו ב-22 באוקטובר 2020, מיד לאחר פרסום פסיקת בית המשפט החוקתי של פולין, ונמשכו במהלך סוף השבוע. מנהיגות "שביתת הנשים", מרטה למפרט, קלמנטינה סוכאנוב ואגניישקה צ'רדרצקה, הואשמו משפטית בגין תפקידן בארגון המחאות.[16]
ב-23 וב-24 באוקטובר התקיימו מחאות ב-60 ערים ברחבי פולין, מול משרדי חוק וצדק, משרדים ממשלתיים, ומול בתיהן של דמויות ציבוריות מהימין, בהן הפעילה קאיה גודק וחברת הפרלמנט קריסטינה פבלוביץ'.[17]
ב-25 באוקטובר התקיימו שביתות ישיבה בכנסיות קתוליות. מפגינים נשאו שלטים, הפיצו עלונים עם דרישות המחאה וסמליה, ושיבשו מיסות בערים כמו קטוביץ ופוזנן. מספר כנסיות הושחתו.[18][19][20]
ב-26 באוקטובר נערכו הפגנות ביותר מ-150 ערים ועיירות, שכללו חסימות כבישים ושיבוש תנועה.[21][22]
ב-27 באוקטובר פרסמה תנועת "שביתת הנשים" רשימת דרישות, שכללה רפורמה במערכת המשפט, הגדלת תקציבים לבריאות ויזמות, חקיקה לזכויות נשים כולל הפלות חוקיות, חינוך מיני ונגישות לאמצעי מניעה, הפסקת מימון ציבורי להכנסייה הקתולית בפולין, ביטול לימודי הדת בבתי ספר ודרישה להתפטרות הממשלה. בנוסף, הוכרז על הקמת מועצה מייעצת לפי מודל מועצת התיאום (בלרוס).[23]
ב-28 באוקטובר התקיימה שביתה כללית תחת הסיסמה "אני לא הולכת לעבודה" (בפולנית: Nie idę do roboty). מקומות עבודה, כלי תקשורת כגון Gazeta.pl, Gazeta Wyborcza, NaTemat.pl ו-Newsweek Polska הביעו תמיכה במחאה. גם חברות מסחריות, בהן mBank, הביעו תמיכה פומבית.[24][25][26][27]
ב-30 באוקטובר התקיימה הפגנה המונית בוורשה, בהשתתפות כ-100,000 מפגינים. כוחות המשטרה חסמו את הגישה לרובע ז'וליבוז, בו מתגורר יו"ר חוק וצדק ירוסלב קצ'ינסקי.[28]
החרפת העימותים עם הרשויות (נובמבר 2020)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בנובמבר 2020 התקיימו מחאות בעקבות החלטת ראש הממשלה לסגור את בתי העלמין בין 31 באוקטובר ל-2 בנובמבר, צעד שפגע כלכלית ביצרני ומוכרי פרחים. במסגרת המחאה הונחו פרחים ונרות מול משרדי חוק וצדק ברחבי המדינה.[29][30] ב-3 בנובמבר נערכו הפגנות נוספות שהתמקדו, בין היתר, בהתנגדות להצהרת שר החינוך והמדע פשמיסלב צ'ארנק בנוגע לעונשים פוטנציאליים למורים שתמכו במחאה. בוורשה נעצרו שני אמנים שהתפשטו מול ארמון הנשיאות, ורשה כאקט מחאה.[31] ב-6 בנובמבר התקיימה הפגנה גדולה בזאקופנה,[32] וב-8 בנובמבר נתלה שלט מחאה בגובה 15 מטרים על צלב בפסגת גיבונט שבהרי הטטרה, במחאה על אלימות במשפחה והקשר שלה למסורת המקומית.[33]
ב-9 בנובמבר התקיימו הפגנות בוורשה נגד מדיניותו של צ'ארנק, בדרישה לחופש אקדמי, לחינוך מיני ולהסרת תכנים סקסיסטיים ואנטי-זכויות להט"ב מספרי הלימוד. במהלך ההפגנות אירעו עימותים עם המשטרה, שכללו מעצרים, שימוש בכוח ופיזור אלים של מפגינים.[34][34] ב-18 בנובמבר נפרסו כ-3,000 שוטרים סביב הסיים כהיערכות למחאה. במהלך המחאה נעשה שימוש בתרסיס פלפל, ומפגינים, לרבות חברי סיים, כותרו על ידי המשטרה. מספר מפגינים נעצרו.[35] ב-19 בנובמבר נערכה הפגנת סולידריות מול בית המשפט המחוזי של ורשה בתמיכה בעצורה מהפגנות קודמות. ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, תוך שימוש בכוח נגד מפגינים והעברתם לניידות בכפייה.[36]
ב-23 בנובמבר התקיימו מחאות במספר ערים, בהן ורשה, לובלין, גדנסק וורוצלב. במהלך ההפגנה בוורשה נעצרה הצלמת אגטה גז'יבובסקה בעת שסיקרה את האירועים, אף שהזדהתה כעיתונאית. בנוסף דווח כי ניידת משטרה דרסה את ידו של אחד המפגינים. האירועים עוררו תגובות נרחבות מצד כלי תקשורת, ומאות עיתונאים חתמו על קריאה למשטרה לכבד את חופש העיתונות.
הפגנה בוורשה ב-13 בדצמבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 בדצמבר 2020 התקיימה הפגנה בוורשה, בה השתתפו גם חברי הסיים. המפגינים יצאו מכיכר רומאן דמובסקי בשעות הצהריים וצעדו לעבר ביתו של יו"ר חוק וצדק, ירוסלב קצ'ינסקי, ברובע ז'וליבוז'. במהלך ההפגנה שינו המפגינים את מסלולם מספר פעמים, נעו ברחובות ופארקים, וניסו לעקוף את המחסומים וניידות המשטרה שהוצבו ברחבי העיר.[37]
התחדשות המחאות בינואר 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערב 27 בינואר 2021, התחדשו מחאות הרחוב שעות לאחר פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי של פולין באופן רשמי ב-Dziennik Ustaw, היומן הרשמי של חוקי המדינה. בוורשה, התאספו מפגינים מול בניין בית המשפט בשדרות שוחה, ולאחר מכן צעדו לעבר מטה חוק וצדק. הרחוב נחסם על ידי המשטרה, והמפגינים שבו לכיכר רומאן דמובסקי, שם הסתיימה ההפגנה. ראש עיריית ורשה, רפאל טז'סקובסקי, אמר כי פרסום הפסיקה מנוגד לרצון הציבור.[38]
מטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטרות הראשוניות של המחאות היו התנגדות לפסיקת בית המשפט החוקתי של פולין והגנה על זכויות נשים. בהמשך התרחבו הדרישות לנושאים נוספים בתחום המשטר, הזכויות החברתיות והמגדר.[39]
ב-27 באוקטובר פרסמה תנועת "שביתת הנשים של כל פולין" סיכום של דרישות המפגינים, כפי שעלו משלטים, סיסמאות ודיונים ציבוריים. הדרישות כללו: חזרה לשלטון החוק, הפלות חוקיות, חינוך מיני, אמצעי מניעה זמינים, חיזוק זכויות נשים, הפרדת הדת מהמדינה, ועצמאות מוסדות המדינה – בית המשפט החוקתי, בית המשפט העליון של פולין ונציב תלונות הציבור של פולין.
ב-1 בנובמבר 2020, הוקמה המועצה המייעצת (פולין) במטרה לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח להמשך המחאה. המועצה מנתה 20 חברים והציגה דרישות שכללו: חקיקה לזכויות נשים והפלות, זכויות לקהילת הלהט"ב, הפרדת הדת ממערכת החינוך, התמודדות עם שינויי האקלים, חיזוק מערכת הבריאות, זכויות בעלי חיים ושיפור מערכות החינוך והשירותים החברתיים.[40] בין היתר דרשה המועצה הגדלת תקציב הבריאות ל-10% מתקציב המדינה בתוך שבוע, והפניית משאבים מהכנסייה וממפלגת חוק וצדק לטובת שירותים ציבוריים.[41]
סולידריות בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפגנות נגד הפסיקה ולתמיכה במחאות התקיימו בערים רבות ברחבי העולם, בהן אמסטרדם, אתונה, בלגרד, ברלין, בוכום, בריסטול, בריסל, בודפשט, שיקגו, דבלין, אדינבורו, גלאזגו (בסקוטלנד התקיימו בסך הכל 14 הפגנות סולידריות), גטבורג, המבורג, הלסינקי, קייב, לידס, לייפציג, ליסבון, לונדון, לוקסמבורג, מאלמה, מנצ'סטר, מקסיקו סיטי, מינכן, ניקוסיה, נוטינגהאם, פריז, פורטו, פראג, רייקיאוויק, שפילד, סידני, סטוקהולם, טרטו, תל אביב, טוקיו, וינה וערים נוספות.[42]
טקטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימוש בשפה מחאתית בוטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הטקטיקות הבולטות של המפגינים הייתה שימוש בסיסמאות הכוללות שפה בוטה ולעיתים גסה, שנועדה להדגיש את עוצמת המחאה. הסיסמאות בשבוע הראשון היו מכוונות לעורר פרובוקציה, כהבעת מחאה על מה שנתפס בעיני המפגינים כהשפלה מצד הממשלה והכנסייה הקתולית בפולין כלפי נשים.
עיתונאי מ-OKO.press תיעד ומיין את הסיסמאות לפי נושאים. בתחום זכויות הנשים הופיעה הסיסמה "הגוף שלי הוא לא ארון קבורה"; כנגד מוסדות המדינה: "הממשלה זה לא היריון – אפשר להיפטר ממנה"; נגד ירוסלב קצ'ינסקי – "יארק, חירבנת על עצמך, תתעורר", ו"החתול יכול להישאר, הממשלה יכולה לעוף", בהתייחס לחתולו של קצ'ינסקי; כנגד הכנסייה: "תקדחו באיברים של עצמכם"; ונגד מפלגת חוק וצדק – "חוק וצדק – לעזאזל". סיסמאות אחרות שילבו הומור עם שפה בוטה, כגון: "אפשר בבקשה להסתלק?".
יוזמה חקיקתית אזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 בנובמבר 2020 הקימו שתים-עשרה קבוצות נשים וחברות פרלמנט ועדה לקידום יוזמה חקיקתית אזרחית בשם "הפלה חוקית ללא פשרות" (Legalna aborcja bez kompromisów). מטרת היוזמה הייתה לאפשר הפלות חוקיות ולהסיר את הסנקציות הפליליות על ביצוען. נכון למועד ההכרזה, טרם הוחלט מהו השבוע בהיריון שבו תתאפשר הפלה כחוק.
נטליה ברוניארצ'יק מ"צוות חלום ההפלות" הצהירה כי יש לסמוך על נשים שיקבלו החלטות אחראיות על גופן. מרטה למפרט מ-OSK טענה כי טענות הממשלה על הצלחת חוקים מגבילים אינן משקפות את המציאות, וכי הציבור מכיר נשים שעברו הפלה למרות האיסורים, בעוד שהאחריות להטעיית הציבור מוטלת על הכנסייה הקתולית ועל פוליטיקאים שמרניים.
תוכנית לשביתה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בנובמבר 2020 הודיעה קלמנטינה סוכאנוב מ-OSK כי הממשלה לא עמדה בדרישה להגדלת תקציב הבריאות ל-10% מהתוצר מקומי גולמי בתוך שבוע, כפי שנקבע על ידי המועצה המייעצת (פולין). בעקבות כך נוהל משא ומתן לשביתה כללית בשיתוף אנשי מערכת הבריאות. סוכאנוב תיארה את מצב מערכת הבריאות כפוגע בתפקוד המדינה והגדירה אותו "דרמטי" ו"מתקרב לארמגדון".
תגובת הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התובע הלאומי, בוגדן שווינצ'קובסקי, הצהיר כי מארגני המחאה עלולים לעמוד לדין באשמת "סיכון חיי אדם ובריאות הציבור באמצעות יצירת איום אפידמיולוגי".
שר החינוך והמדע, פשמיסלב צ'ארנק, איים לקצץ בתקציבן של אוניברסיטאות שתמכו במחאות או אפשרו לסטודנטים להשתתף בהן במהלך הלימודים.[43]
לאחר ששני עובדים בהמכון הפולני בתל אביב השתתפו במחאות ונשאו שלט עליו נכתב "יהודים גם שונאים את חוק וצדק", שגריר פולין בישראל, מארק מאגיירובסקי, דרש מהם לבחור בין התפטרות לבין נקיטת צעדים משמעתיים נגדם.
הצהרת ירוסלב קצ'ינסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יו"ר חוק וצדק וסגן ראש הממשלה, ירוסלב קצ'ינסקי, שנחשב למנהיג דה-פקטו של פולין, פרסם ב-27 באוקטובר 2020 הצהרה שבה קרא להגן על הכנסיות, הפטריוטיות והמדינה. קצ'ינסקי טען כי לרשויות "זכות מלאה להתנגד למחאות", וקרא לתומכי מפלגתו "להגן על הכנסיות בכל מחיר".[44] הוא הוסיף כי המחאות מפרות את ההגבלות שהוטלו בשל מגפת הקורונה בפולין.
הצהרתו עוררה תגובות חריפות. פרשנים ועיתונאים השוו את נאומו לנאום של וויצ'ך ירוזלסקי בעת ההכרזה על המשטר הצבאי בפולין בשנת 1981, וראו בו קריאה לעימות אזרחי. ביטויו "בכל מחיר" פורש על ידי מתנגדים כהסלמה וכהכרזת עימות ישיר כלפי חלקים נרחבים בציבור.[45][46]
הצהרת הנשיא אנדז'יי דודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראיון שהעניק באוקטובר 2020 ל-Polsat News, הצהיר אנדז'יי דודה כי הוא מבין את תחושותיהן של הנשים המפגינות. הוא הביע התנגדות ל"הפלות אאוגניות", אך ציין כי יש מקום לאפשר בחירה במקרים של מומים קטלניים בעובר, שבהם לדבריו יש לשמר את זכות הבחירה של האם.[47] בנוסף, טען כי הגנה פיזית על הכנסיות היא באחריות משטרת פולין ולא צריכה להתבצע על ידי אזרחים.[48]
תגובה פרלמנטרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפלגת הסכם, שותפת הקואליציה של חוק וצדק, פרסמה באוקטובר 2020 הצהרה בה קראה להסדרה חקיקתית מדויקת של המקרים הנוגעים להפלות, ובפרט בהקשר להריונות עם מומים חמורים בעובר. ההצהרה תמכה בזכות הבחירה של האם במקרים נדירים של מומים קטלניים חשוכי מרפא.[49]
הצעת חוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 באוקטובר 2020, הציג הנשיא דודה הצעת חוק שגובשה על ידי הקבינט שלו. לדבריו, ההצעה שואפת להשיג קונצנזוס פוליטי ולהפחית את המתח הציבורי סביב הנושא.[50]
לפי ההצעה, תישמר הזכות להפלה בשלושה מקרים: (1) סכנה לחיי האם או בריאותה, (2) היריון כתוצאה מאונס או גילוי עריות, ו-(3) מום חמור ובלתי הפיך בעובר המוביל באופן ודאי למותו. הניסוח שהופיע בטיוטת החוק ציין כי הפלה תתאפשר כאשר בדיקות טרום-לידתיות או ממצאים רפואיים אחרים מצביעים על כך שהעובר צפוי להיוולד מת או לחלות במחלה חשוכת מרפא שתוביל למותו הבלתי נמנע, גם אם יינקטו אמצעים טיפוליים.[50]
פרסום מושהה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 בנובמבר 2020, הודיעה ממשלת פולין על עיכוב בפרסום ויישום פסיקת בית המשפט החוקתי של פולין בעניין הפלות. מרצין מטצ'אק, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת ורשה, תיאר את המהלך כ"האפשרות הגרועה ביותר", ואנה ווייצ'יק כינתה אותו "החלטה פוליטית", שכן החוק הפולני מחייב פרסום פסקי דין ביומן החוקים ללא דיחוי.[51] הממשלה ביקשה מבית המשפט חוות דעת משפטית נוספת להגדרת היקף הפסיקה.
ב-26 בינואר 2021, הודיעה הממשלה כי עם פרסום חוות הדעת של בית המשפט, גם הפסיקה עצמה תפורסם באותו יום ביומן החוקים, והאיסור החדש על הפלות ייכנס לתוקף למחרת.[52]
ז'נדרמריה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 באוקטובר 2020, חתם ראש הממשלה מטאוש מורבייצקי על צו שהורה לז'נדרמריה הצבאית לסייע למשטרה האזרחית בשמירה על הסדר הציבורי החל מ-28 באוקטובר, תאריך בו תוכננה שביתת נשים ארצית.[53] ההצדקה שניתנה לצו הייתה מצב החירום הבריאותי בשל מגפת הקורונה בפולין.[54]
TVN24 דיווח כי הצו מתקשר לגל המחאות, בעוד משרד ההגנה הפולני טען כי מדובר בפעולה שגרתית שאינה נוגעת להפגנות.[55]
יחסים עם הכנסייה הקתולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפה גסה וגרפיטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המחאות הופיעו סיסמאות נגד הכנסייה הקתולית בפולין בשפה בוטה, כגון "לעזאזל" ו"תסתלקו". תושבים החזיקו שלטים בכנסיות ובקתדרלות, נטועה גרפיטי על קירותיהם וגרמו להפרעות במהלך מיסה. הניו יורק טיימס תיאר זאת כ"שבירת טאבו חזק נגד אתגר הכנסייה". הכנסייה עצמה קראה לשמירת כבוד כלפיה.[56]
כפירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך אוקטובר 2020 נרשם זינוק בתשומת הלב הציבורית להליך הכפירה–הוצאת אדם מרישום הכנסייה הקתולית–שדרש פנייה ישירה לכומר הקהילה. חיפושים ברשת עבור מונחים כמו "כפירה" ו"כיצד לבצע כפירה" עלו באופן משמעותי, והוקם אירוע בפייסבוק בשם "עזוב את הכנסייה בחג המולד", שעורר מעקב של כ-5,000 משתתפים. נשיונל ג'יאוגרפיק פרסמה מדריך לביצוע כפירה, וציינה עלייה ניכרת בנושא בפולין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Trybunał Konstytucyjny: Planowanie rodziny, ochrona płodu ludzkiego i warunki dopuszczalności przerywania ciąży". 22 באוקטובר 2020. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Dz.U. 1993 nr 17 poz. 78, Ustawa z dnia 7 stycznia 1993 r. o planowaniu rodziny, ochronie płodu ludzkiego i warunkach dopuszczalności przerywania ciąży". Sejm of the Polish Republic (בפולנית).
- ^ "Poland abortion: Top court bans almost all terminations". bbc.com. 23 באוקטובר 2020. ארכיון מ-27 באוקטובר 2020. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tilles, Daniel (2020-10-29). "Polish prosecutors seek charges against organisers of abortion protests for endangering public". Notes From Poland (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-7 בנובמבר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Magdziarz, Anatol; Santora, Marc (2020-10-30). "Women Converge on Warsaw, Heightening Poland's Largest Protests in Decades". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-7 בנובמבר 2020. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "K 26/96 – Orzeczenie Trybunału Konstytucyjnego". OpenLEX (בפולנית). Kluwer Wolters. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Swash, Rosie (2021-10-22). "More than 30,000 Polish women sought illegal or foreign abortions since law change last year". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. .
- ^ Poland: Vote is a significant step towards providing access to safe and legal abortion, Amnesty International, 2024-04-12 (באנגלית)
- ^ “Constitutional Tribunal has virtually been abolished,” announce retired judges – Rule of Law, ruleoflaw.pl
- ^ 1 2 Regalski, Patryk (2020). "Eugenic Abortion Before the Polish Constitutional Court". European Center for Law and Justice. ארכיון מ-31 באוקטובר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Referral to the Constitutional Tribunal" (PDF). Constitutional Tribunal of Poland. 2019-11-19. ארכיון (PDF) מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rule of Law: European Commission acts to defend judicial independence in Poland". European Commission. 2017-12-20. ארכיון מ-2017-12-20. .
- ^ 1 2 "Poland: The Constitutional Court Repeals Eugenic Abortion". ECLJ. 2020-10-23.
- ^ Regalski, Patryk (2020). "Eugenic Abortion Before the Polish Constitutional Court". European Center for Law and Justice. ארכיון מ-31 באוקטובר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Poland's top court rules out abortions due to fetal defects, AP News, 2020-10-23 (באנגלית)
- ^ Kromer, Oktawia (9 ביולי 2021). "Lempart, Suchanow i Czerederecka z aktem oskarżenia za protesty Strajku Kobiet" [Lempart, Suchanow and Czederecka charged for Women's Strike protests]. Gazeta Wyborcza. ארכיון מ-2024-04-27. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ France-Presse, Agence (2020-10-24). "Thousands join Poland protests against strict abortion laws". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. .
- ^ Wróblewski, Michał (25 באוקטובר 2020). "Aborcja. Strajk kobiet w całej Polsce. Kościoły pomazane sprayem, protestujący zakłócają msze". wiadomosci.wp.pl (בפולנית). .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Protesty w kościołach". 25 באוקטובר 2020 – via www.onet.pl.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wróblewski, Michał (25 באוקטובר 2020). "Aborcja. Strajk kobiet w całej Polsce. Kościoły pomazane sprayem, protestujący zakłócają msze". wiadomosci.wp.pl (בפולנית). .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Poland abortion ruling: Police use pepper spray against protesters". BBC News. 23 באוקטובר 2020. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Poland abortion ruling: Protesters block roads across country". BBC News. 26 באוקטובר 2020. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Dymisja rządu i Julii Przyłębskiej. Czego jeszcze żąda Ogólnopolski Strajk Kobiet". wyborcza.pl. 27 באוקטובר 2020. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Komendant Główny Policji o protestach: zatrzymano blisko 80 osób; prowadzonych jest ponad 100 postępowań ws. dewastacji". www.gazetaprawna.pl. 29 באוקטובר 2020. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Santora, Marc; Pronczuk, Monika; Magdziarz, Anatol (28 באוקטובר 2020). "Polish Women Lead Strike Over Abortion Ruling Amid Threats of Crackdown". The New York Times. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Proboszcz Św. Krzyża o bojówce narodowców: bronią kościoła przed dziczą; policja chciała ich pomocy". oko.press. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Polish Far-Right Forming 'National Guard' to Protect Churches Following Abortion Protests". Vice.com (באנגלית). .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Zwolennicy aborcji kierują się na Żoliborz". www.tvp.info (בפולנית). 30 באוקטובר 2020. ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Zanieśli znicze i chryzantemy przed siedzibę Prawa i Sprawiedliwości. "Strajk Kobiet" w dniu Wszystkich Świętych. Zobacz zdjęcia". Kurier Lubelski (בפולנית). 2020-11-01. .
- ^ Andruszkiewicz, Ewa (2020-11-01). "Strajk Kobiet 1.11.2020. Chryzantemy i znicze przed pomorskim biurem posłów PiS na Targu Drzewnym w Gdańsku". Dziennik Bałtycki (בפולנית). .
- ^ "Warszawa, Kraków, Gdańsk i wiele innych miast. Protesty nie ustają". wydarzenia.interia.pl (בפולנית). ארכיון מ-10 בפברואר 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Strajk Kobiet w Zakopanem. Mocne wsparcie górali w walce z przemocą w rodzinie | Portal i.pl, Portal i.pl (ב־)
- ^ Tomasz Mateusiak, "Strajk Kobiet" wywiesił swój baner na krzyżu na Giewoncie. Górale dostaną szału! [ZDJĘCIA], Gazeta Krakowska, 2020-11-08 (ב־)
- ^ 1 2 Strajk Kobiet i policyjne pałki w poniedziałkowy wieczór. „Blokowali jedną ulicę, szliśmy drugą”, oko.press (בפולנית)
- ^ Sejm otoczony. Policjanci leczą traumę Kaczyńskiego. "Działają kompletnie na ślepo", oko.press (בפולנית)
- ^ Kaczyński: Macie krew na rękach. Policja zamknęła demonstrantów w "kotle" i rozpyliła gaz, oko.press (בפולנית)
- ^ Od Ronda Praw Kobiet pod dom Kaczyńskiego. Trwa spacer po wolność w Warszawie [RELACJA], oko.press (בפולנית)
- ^ Kwai, Isabella; Pronczuk, Monika; Magdziarz, Anatol (2021-01-27). "Near-Total Abortion Ban Takes Effect in Poland, and Thousands Protest". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. .
- ^ Suchanow: „Ludzie chcą obalić rząd", oko.press (בפולנית)
- ^ Wyborcza.pl, wyborcza.pl
- ^ "Rada konsultacyjna Strajku Kobiet przedstawiła swój skład i pierwsze postulaty". onet.pl. 1 בנובמבר 2020. ארכיון מ-7 בנובמבר 2020. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "STRAJK KOBIET 2020. Lista miast w Polsce, w których będą protesty [MAPA]" (בפולנית).
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Przemysław Czarnek ostrzega uczelnie..." 2020-10-29.
- ^ PiS leader Kaczyński calls on Poles to defend churches "at all costs", tvn24.pl, 2020-10-27 (בפולנית)
- ^ Renata Grochal, Kaczyński słabnie, dlatego chce wojny domowej, Newsweek, 2020-10-28 (בפולנית)
- ^ Polsat News, "Jaruzelski za wzór", "wezwał do obrony". Komentarze po oświadczeniu szefa PiS, PolsatNews.pl, 2020-10-27 (בפולנית)
- ^ "אנדז'יי דודה שובר שתיקה. התייחס לפסיקת בית המשפט החוקתי". wydarzenia.interia.pl (בפולנית). .
- ^ ""אני קורא לשקט". הנשיא אנדז'יי דודה על נאום ירוסלב קצ'ינסקי – פולסאט ניוז". polsatnews.pl (בפולנית). .
- ^ "הסכם של גובין קורא לריסון". www.rp.pl.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "אנדז'יי דודה הכין חוק בנושא הפלות" (בפולנית).
- ^ Poland delays implementing abortion ruling amid protests, AP News, 2020-11-03 (באנגלית)
- ^ "Centrum Informacyjne Rządu on Twitter". Twitter (באנגלית). .
- ^ Weronika Szkwarek, Środa wolna od pracy? Kolejny dzień protestu przeciw wyrokowi Trybunału Konstytucyjnego, Bankier.pl, 2020-10-26 (בפולנית)
- ^ מורבצקי, מתאוש. "Zarządzenie nr 180 Prezesa Rady Ministrów z dnia 23 października 2020 r." (PDF).
- ^ Żandarmeria Wojskowa skierowana do pomocy policji. Ministerstwo obrony: to standardowe działania, tvn24.pl, 2020-10-26 (בפולנית)
- ^ "Poland's leader wants churches defended, condemns protests".