ננץ
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הצפון-מערבי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הצפוני | ||
| מושל | יורי בזדודני | ||
| בירת המחוז האוטונומי | נריין-מאר | ||
| שפה רשמית | רוסית וניינץ | ||
| תאריך ייסוד | 1929 | ||
| שטח | 176,810 קמ"ר (דירוג: 20) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז האוטונומי | 44,389 (דירוג: 85, 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 0.25 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 68°50′00″N 54°50′00″E / 68.833333333333°N 54.833333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| www.adm-nao.ru | |||
  | |||
המחוז האוטונומי ננץ (ברוסית: Ненецкий автономный округ; בתעתיק: ננצקי אבטונומני אוקרוג, בניינץ: Ненёцие автономной ӈокрук) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית (מאז 1993) וחלק ממחוז ארכנגלסק, בצפונו של החלק האירופי של רוסיה. המחוז האוטונומי שוכן מצפון לחוג הארקטי.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחוז האוטונומי שוכן בצפון מזרח רוסיה האירופית. אדמיניסטרטיבית הוא משתייך למחוז ארכנגלסק וגובל בו ממערב. בדרום גובל המחוז ברפובליקת קומי, במזרח – במחוז האוטונומי ימאלו-ננץ ובצפון – בים הלבן, בים ברנץ ובים קארה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי כתבי עת רוסיים, שילמו תושבי האזור מיסים לנסיכי קייב החל מהמאה ה-9. במהלך המאות ה-13 עד ה-15 היה השטח בשליטת רפובליקת נובגורוד. עם סיפוח נובגורוד לנסיכות מוסקבה הועברו גם שטחי המחוז לשליטת מוסקבה.
במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה השטח חלק מגוברניית ארכנגלסק (רו'). בשנת 1929 הוקם אוקרוג (מחוז) ננץ, ב-1930 שמו הוסב ל"אוקרוג לאומי ננץ" (Ненецкий национальный округ) ובשנת 1977 שונה שמו לאוקרוג אוטונומי.
במאי 2020 מחוז ארכנגלסק והמחוז האוטונומי ננץ החלו לנהל מגעים לאיחוד[1] וחתמו על מזכר הבנות בנושא.[2] אך תוכנית מיזוגה של ננץ בתוך מחוז ארכנגלסק נגנזה עד מהרה בשל התנגדותם של תושבי ננץ. המחוז האוטונומי ננץ היה הסובייקט הפדרלי היחיד שהצביע נגד במשאל העם על התיקונים לחוקת רוסיה שנערך בקיץ 2020 ובכך הביע את מחאתו לתוכנית האיחוד.[3]
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-68% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הבירה, נריין-מאר, מתגוררים (נכון ל-2005) כ-19 אלף תושבים – כמחצית מאוכלוסיית המחוז.
התושבים המקוריים של המקום – ננצים – מהווים כ-17.8% מאוכלוסיית המחוז, הרוסים – כ-63%, קומי – כ-8.6%.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחוז עשיר בעתודות נפט וגז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ננץ (ברוסית)- ynet, המחוז היחיד שהצביע נגד פוטין במשאל העם
- ננץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
