המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל
סוכנות אם	משרד המשפטים
תאריך הקמה	1992
	האתר הרשמי

המחלקה לחקירות שוטרים (הידועה בראשי התיבות "מח"ש", המופיעים גם בסמלילה) היא מחלקה בפרקליטות המדינה של מדינת ישראל, שתפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי אנשי משטרת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר חקירת האשמות וחשדות פליליים בקרב שוטרי ישראל נערכה על ידי היחידה המשטרתית לחקירות פנים. במהלך השנים הצטברה ביקורת הולכת וגוברת על כך שהמשטרה חוקרת את עצמה. בעקבות דו"ח של מבקר המדינה שמתח ביקורת נוקבת על פעולתה של היחידה המשטרתית לחקירות פנים וביקורת ציבורית שנתלוותה לדו"ח המבקר, הוקמה ועדת היגוי על ידי שר המשפטים דן מרידור, ושר המשטרה רוני מילוא, שהוטל עליה לבחון את נושא החקירות הפנימיות במשטרה. הוועדה המליצה על הקמת מחלקה חדשה במשרד המשפטים, שתאמץ את סמכויותיה של היחידה לחקירות פנים, ותורכב מחוקרים שיושאלו מהמשטרה. כמו כן המליצה הוועדה שניהול המחלקה יהיה בידי אנשי הפרקליטות. בשנת 1992 הוקמה, על פי המלצות אלה, מח"ש, וסמכויותיה הוקנו לה מכוח סעיפים 49ט ו-49יא לנוסח החדש של פקודת המשטרה משנת 1971. נוסף על מח"ש, גם המחלקה לטיפול בתלונות הציבור על המשטרה מטעם משטרת ישראל עוסקת לעיתים בפניות שאזרחים שולחים וקשורים לתלונות על גורמים במשטרה. ההבדל העיקרי הוא, כמובן, שמח"ש אינה כפופה למשטרה, ואילו המחלקה לטיפול בתלונות הציבור היא מטעם משטרת ישראל.

בשירות בתי הסוהר, המשויך למשרד לביטחון פנים, קיים גוף במתכונת זהה למח"ש, הנקרא יאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים).

תפקידים וסמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב עוסקת המחלקה בחקירת עבירות פליליות בלבד שבביצוען חשודים אנשי משטרה. כמו כן עוסקת מח"ש בחקירת חשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי אנשי השב"כ, וזאת בהינתן הנחיה לכך מאת היועץ המשפטי לממשלה.

מח"ש עוסקת ככלל בחקירת עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר, ושהחשודים בביצוען הם שוטרים (כולל שוטרי מג"ב) או אזרחים ביחד עם שוטרים. רוב החקירות מתמקדות בעבירות של טוהר המידות, וחקירת מקרים של שימוש בכח שלא כדין מצד שוטרים כלפי אזרחים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל המחלקה כולל פרקליטים, אנשי מנהלה וחוקרים, בעלי סמכויות של אנשי משטרה לצורך ביצוע החקירות. בראש המחלקה עומד פרקליט מפרקליטות המדינה, עם סמכויות של פרקליט מחוז, ובעל סמכות להורות על העמדת שוטרים ואזרחים שביצעו עבירה ביחד עם שוטרים לדין פלילי, או להורות על העמדת שוטרים לדין משמעתי, בכל הנוגע לשימוש בכח שלא כדין.

בחודש מרץ 2005 הוחלט לאזרח את המחלקה לחקירות שוטרים באופן מלא, במטרה לבצע הפרדה בין אנשי המשטרה (המושאלים למחלקה) לבין עמיתיהם השוטרים, הנחקרים. בשנים שלאחר מכן נערכה עבודת מטה במהלכה נבחן המבנה, הארגון ושיטות ההעסקה והשכר בגופים אזרחיים דומים (דוגמת משרד מבקר המדינה). בשנת 2009 החל להתבצע תהליך האזרוח בפועל. היום, פרט לשני ראשי צוותים, כל החוקרים המשרתים במח"ש הם אזרחים, בוגרי קורס חקירות של מח"ש, אשר אין להם נגיעה למשטרה.

ראשי מח"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]


מניין	שם	תקופת כהונה	הערה
1	ערן שנדר	1992–2003
2	הרצל שבירו	2003–2010
3	אורי כרמל	2011–2018	שנת 2016 כרמל שהה בחופשת מחלה
מ"מ	משה סעדה	2016	מילא את מקומו של אורי כרמל
4	קרן בר-מנחם	: 2018–הווה

ועדת בדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2020 החליטה ממשלת ישראל להקים ועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. ליושב ראש הוועדה מונה השופט בדימוס הרן פיינשטיין, וחבריה היו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו.^[1] בהמשך אותו חודש הורה בג"ץ על התליית מינוי הוועדה ואסר על המשך פעילותה עד לקבלת החלטה אחרת. העתירות נגד הקמת הוועדה הוגשו על ידי משמר הדמוקרטיה הישראלית.^[2]