המטה למאבק בגזענות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המטה למאבק בגזענות בישראל הוא ארגון-גג המאגד ארגוני חברה אזרחית הנאבקים נגד אפליה וגזענות בישראל. הוא נוסד ב-2003 ביוזמתו של מרכז מוסאוא - לזכויות האזרחים הערביים בישראל.

ארגונים חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטה למאבק בגזענות בישראל חברים כ-45 ארגוני חברה אזרחית ועמותות, בהם:

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון עוסק במאבק באפליה והסתה במספר תחומי פעילות עיקריים:[1]

  • מעקב אחר מקרים של הסתה הנעשים על ידי אנשי ציבור, ופנייה ליועץ המשפטי לממשלה במקרים של תביעות משפטיות.
  • מניעת אפליה במקומות ציבוריים, כגון סלקציה במועדונים ומקומות בילוי.
  • פעילויות יזומות להעלאת המודעות, בהן קמפיינים פרסומיים וסרטונים.
  • פעילות מול המשטרה כדי להפחית אפליה ואלימות משטרתית על רקע גזעני.
  • פעילות מול משרד החינוך וועדת החינוך של הכנסת על מנת לבנות תוכניות חינוך בנושאי זכויות האדם ונגד גזענות.[2]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים יזם המטה למאבק בגזענות בישראל קמפיין תחת הכותרת "בחירות ללא גזענות מחזקות את הדמוקרטיה". מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות בציבור הישראלי לחשיבותה של מערכת בחירות הנמנעת משימוש במסרים גזעניים ושומרת על ויכוח ענייני וחף מביטויי שנאה.[3]

בדצמבר 2016 פנה הארגון לעופר עיני, יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל, וביקש טיפול משמעתי תקיף בתופעת הקריאות הגזעניות המושמעות על ידי אוהדי בית"ר ירושלים במשחקי הקבוצה.[4]

באוגוסט 2017 השיק הארגון, ביחד עם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מוקד סיוע ותיעוד בשם "המרכז לנפגעי גזענות". המרכז מיועד לספק לנפגעי גזענות ליווי מול הרשויות, סיוע משפטי וסיוע נפשי, ובמרכזו מוקד טלפוני הפועל בחמש שפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית.[5]

לאחר שבית המשפט העליון ביטל פסילת מכרזים בהם זכו ערבים בעפולה,[6] אמר מנהל המטה: "כל החלטה שמקדמת חיים משותפים ולא פוגעת בהם מבורכת ... זו הזדמנות לקדם חיים משותפים בעמק. אני רואה בהחלטה הזדמנות ליצור מודל חיובי לחיים קהילתיים משולבים ומוצלחים בין תושבי השכונה לתושבי המגזר כמו במקומות אחרים בישראל."[7]

דו"ח הגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מפרסם פעם בשנה דו"ח מסכם על גילויי גזענות בישראל והטיפול בהם במהלך השנה.

הממצאים העיקריים של הדו"ח כוללים:[8]

  • 20 מקרים של חקיקה גזענית
  • 107 מקרי גזענות של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל
  • 22 מקרים של פגיעה בחופש הפעולה הפוליטי של מנהיגות הציבור הערבי
  • 24 מקרים של פגיעה ברגשות דת
  • 213 מקרי גזענות ממסדית, על ידי מוסדות מדינה, בתי עסק וארגונים פרטיים וציבוריים, בהם גזענות של בתי עסק ונותני שירות במגזר הפרטי, אירועי סלקציה במועדונים (בעיקר נגד מזרחים ואתיופים) והריסת בתים של ערבים בנגב.
  • 114 מקרי גזענות בין אזרחים, בהם אירועים שונים נגד ערבים, אירועים נגד מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, אירועים נגד מזרחים, אירועים נגד חרדים, אירועים נגד אתיופים ואירועים נגד דוברי רוסית.
  • 24 מקרים של גזענות של כוחות הביטחון
  • 34 מקרי גזענות של מוסדות חינוך ואקדמיה
  • 78 מקרים של גזענות בספורט
  • 14 מקרי גזענות כלפי אוכלוסייה דוברת רוסית
  • 22 מקרי גזענות בתקשורת הרוסית
  • 19 פרסומים גזעניים בכלי התקשורת ובמדיה החברתית.

בשנת 2017 פרסם הארגון מסמך בשם "ביטויים של גזענות ואפליה נגד בני ובנות נוער בישראל - במערכת החינוך ובמערכת אכיפת החוק."[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]