המטוטלת של פוקו (ספר)

המטוטלת של פוקו
Il Pendolo di Foucault

מידע כללי
מאת	אומברטו אקו
שפת המקור	איטלקית
סוגה	רומן
מקום התרחשות	מילאנו, פריז
הוצאה
הוצאה	Valentino Bompiani
תאריך הוצאה	1988
מספר עמודים	643
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת כנרת
תאריך	1991
תרגום	גאיו שילוני
סדרה
ספר קודם	שם הוורד
הספר הבא	האי של יום האתמול
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001171858

המטוטלת של פוקו (באיטלקית: Il Pendolo di Foucault) הוא רומן מאת הסופר אומברטו אקו שיצא לאור בשנת 1988. הנושא העיקרי בו הוא הפופולריות של תאוריות הקונספירציה לאורך השנים, ושכיחותן של דעות פסבדו־דתיות ופסבדו־מדעיות.

הסיפור מתאר מעין משחק אינטלקטואלי: שלושה חברים ערכו תוכנית בדיונית, "התוכנית", שמנסה לאגד את כל תאוריות הקשר שנוסחו לאורך ההיסטוריה, גם כאשר הן לכאורה מנוגדות זו לזו, ולהציגן כפי עטה של אגודת סתרים עליונה. עם התקדמות המשחק האינטלקטואלי של השלושה מאמצים חסידי תאוריות אזוטריות את התוכנית הבדיונית כלשונה ותופסים אותה כאמת לאמיתה, דבר הגורר השלכות קטלניות. הרומן גדוש בפרטי מידע בנושאים שונים: היסטוריה, דת, מדע, ספרות, מיסטיקה, אמונות טפלות ועוד.

אגודות סתרים המופיעות בספר

• מסדר אבירי היכל שלמה - הטמפלרים
• רוזנקרויצים - מסדר צלב הוורד
• הגנוסטים
• הבונים החופשיים
• האלכימאים
• האילומינטי הבווארי
• מסדר ציון
• זקני ציון

מבנה הספר והציטוט הפותח

הספר מורכב מעשרה חלקים המקבילים לעשר הספירות שבתורת הקבלה ("כתר", "חוכמה", "בינה", "חסד" וכו'). בכל חלק ישנה פיסקה המסבירה את הקשר בין הספירה לבין העלילה בחלק זה של הספר. בראש כל אחד מ־120 הפרקים שבספר, מובאות ציטטות הלקוחות מתחומים שונים המרכיבים את "התוכנית" ומהווים לה כעין ביבליוגרפיה הנטועה בקרקע המציאות.

הציטוט הפותח את הספר הוא בעברית מתוך ספר קבלה מאת רבי יצחק לוריא:

והנה בהיות אור הא"ס נמשך, בבחינת קו ישר תוך החלל הנ"ל, לא נמשך ונפשט (ו) תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, רצוני לומר, כי תחילה התחיל קו האור להתפשט, ושם תיכף בתחילת התפשטותו בסוד קו, נתפשט ונמשך ונעשה, כעין גלגל אחד עגול סביב.

גרסה עברית

הרומן תורגם מאיטלקית לעברית על ידי גאיו שילוני, וראה אור בשנת 1991 בהוצאת כנרת. פרופ' יוסף דן כתב הקדמה לספר שבה הוא סוקר את מטרותיו של אקו בספר אך גם חושף את מרבית התפניות בעלילה.

עלילה

המטוטלת של פוקו ב-Musée des Arts et Métiers בפריז

בתחילת הספר המספר, קזוּבּוֹן, נמצא בקונסרווטוריון לאמנויות ואומנויות בפריז (Conservatoire des Arts et Métiers שבו נמצאת המטוטלת של פוקו). הוא מסתתר במוזיאון מפני הטמפלרים שחטפו, כך הוא מאמין, את חברו יַאקוֹפּוֹ בֶּלְבּוֹ.

הסיפור מסופר בטכניקת פלאשבק.

קזובון, סטודנט במילאנו של שנות השבעים, כותב עבודת גמר בנושא ההיסטוריה של הטמפלרים וצופה מהצד בפעילויות המהפכניות של הסטודנטים שסביבו. (השם קזובון רומז לדמותו של איזק קזובון, מלומד אנגלי בן המאה ה־16 שעסק בספרנות ובההדרת טקסטים יווניים, וכן לדמות מתוך הרומן "מידלמארץ'" לג'ורג' אליוט.)

קזובון פוגש את בלבו, עורך בהוצאת ספרים "גרמון". בלבו מזמין את קזובון אל בית ההוצאה כדי לקבל ממנו חוות דעת על ספר בנושא הטמפלרים. שם קזובון פוגש את דיוטאלוי, עמיתו לעבודה של בלבו, שעוסק בתורת הקבלה.

הספר המדובר הוא ספרו של סגן־אלוף ארדנטי אשר לטענתו גילה תוכנית סודית של הטמפלרים מימי הביניים ולפיה הם עתידים להשתלט על העולם בשנת 2000. ארדנטי מתעקש לפרסם את הספר ובלבו מציע לו לנסות מו"ל אחר. באותו יום ארדנטי נעלם ומפקח המשטרה דה־אנג'ליס חוקר את קזובון ואת בלבו. הוא רומז להם שהוא חוקר את העוסקים בתורות סוד וכן גם מהפכנים.

אחרי מקרה זה נוסע קזובון לברזיל שם הוא חי שנתיים שבמהלכן הוא פוגש ספיריטואלים דרום אמריקאים וכן אדם בשם אַלְיֶה שטוען כי הוא בן־אלמוות וגלגול של הרוזן סן ז'רמן המסתורי (סן ז'רמן עצמו הוא גלגול של כריסטיאן רוזנקרויץ, מייסדו האגדי והבדוי של מסדר צלב הוורד).

כשקזובון שב מברזיל למילאנו הוא משלים את התזה שלו. מר גרמון, בעל בית ההוצאה שבה עובד בלבו, מעסיק אותו ותפקידו הוא למצוא תמונות עבור ספר "ההיסטוריה של המתכות" שעתיד לצאת לאור. קזובון נוכח לדעת שבנוסף להוצאה שבה הוא עובד, לגרמון יש הוצאת ספרים נוספת – "מנוציו". הוצאה זו היא מסוג סע"ח (סופר על חשבונו) דפוס־הבלים (Vanity Press): הוצאה לאור הסוחטת מסופרים לא מוכשרים סכומים גדולים בתמורה לפרסום ספריהם.

גרמון מתחיל בהוצאת שתי סדרות ספרים בנושא "תורת הנסתר": האחת רצינית בהוצאת גרמון והשנייה, "איזיס במערומיה", שמטרתה למשוך סופרים נוספים להוצאת מנוציו. העורכים קזובון, בלבו ודיוטאלוי שוקעים בכתבי יד של תורות סוד ויוצרים קשרים מגוחכים בין אירועים היסטוריים שונים. הם מעסיקים את אליה כקורא מומחה.

שלושת החוקרים מתחילים לנסח את "התוכנית" – בחלקה סאטירה ובחלקה משחק אינטלקטואלי. נקודת הפתיחה היא המסמך של ארדנטי. הם טווים רשת מסועפת של קשרים ומנסים להתעלם מהקשרים שנוצרו על ידי הסופרים שהם מכנים "שטניים". בנוסף, הם משתמשים במעבד התמלילים של בלבו הנקרא "אבולעפיה" (על שמו של המקובל אבולעפיה) כדי לקבל קשרים חדשים ואקראיים.

"התוכנית" המתגבשת גורסת שהטמפלרים גילו בתקופת מסעי הצלב מקור אנרגיה הקשור לארון הברית או לגביע הקדוש (ואולי לשניהם) המאפשר זרימת אנרגיה שגורמת לתזוזת הלוחות הטקטונים של קרום כדור הארץ. אחד המכשירים המאפשרים את גילוי זרימת האנרגיה הוא המטוטלת של פוקו.

הטמפלרים מסתירים את הגילוי. הם מתכננים בכוונה את השמדתם תוך כדי השארת תאים סודיים ברחבי אירופה – "השליטים הסמויים מהעין של העולם". תאים אלה מתוכננים להיפגש אחרי תקופות ממושכות ולבסוף יתאחדו כדי לגלות מחדש את מקור האנרגיה החבויה וכך להשתלט על העולם.

השימוש בלוח השנה הגריגוריאני גרם לשיבוש בלוח הזמנים המתוכנן. הקבוצות איבדו את הקשר ביניהן ובמשך השנים התחילו להיווצר אגודות סודיות שמנסות לחזור ולמצוא את הקשרים ביניהם ואת סודות הטמפלרים.

למרות שהם יודעים ש"התוכנית" שהם ניסחו היא בדיונית וכי המסמך של ארדנטי הוא ככל הנראה רשימת כביסה (כפי שמכנה זאת חברתו של קזובון), שלושת החוקרים מאבדים כל חוש ביקורת ושוקעים בנושא יותר ויותר. בשלב זה דיוטאלוי חולה בסרטן ובלבו ממשיך בתוכנית כדי להימנע מהצורך להתמודד עם חייו האישיים.

השלושה מעבירים לאליה את לוח הזמנים של "התוכנית" לבדיקה ומציגים זאת כאילו קבלו כתב יד מאחד הסופרים. הם מוסיפים אגודה נוספת בשם "טרס" וסבורים שהם המציאו אותה אך למעשה דה־אנג'ליס הזכיר את המושג אוזניו של קזובון באחת מפגישותיהם.

בלבו מספר לאליה על התוכנית ומציג אותה כמחקר רציני בטענה שבידי בלבו המפה (שאינה קיימת) של הטמפלרים. אליה מבקשר לראות את המפה ומתוסכל מסרובו של בלבו. הוא גורם לבלבו להגיע לפריז ושם מתגלה שאליה הוא ראש אחווה סודית הכוללת את גרמון ורבים מהסופרים "השטניים".

קזובון מגיע לפריז בעקבות בלבו, לאחר שזה שולח לו קריאה לעזרה. אז מתרחשת הסצנה המתוארת בתחילת הספר: אנשי הקבוצה של אליה, אגודת הטרס, כועסים על בלבו שאינו מספר להם את כל מה שהוא יודע. בלבו מסרב לגלות שכל התוכנית היא המצאה וחברי האגודה מעלים אותו קורבן כשהם תולים אותו בחבל המחובר למטוטלת. קזובון בורח מפריז דרך הקטאקומבות, מהרהר בקורות אותו, וממתין לקושרים שיבואו להורגו.

קישורים חיצוניים

• אומברטו אקו - המטוטלת של פוקו באתר "כישופים"
• המטוטלת של פוקו, באתר OCLC (באנגלית)