המנהל האזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף המינהל האזרחי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון
Matpash.png
סמל מתפ"ש לו כפוף המנהל האזרחי
בית אל 2.JPG
צילום אווירי של משרדי המינהל האזרחי בין רמאללה לבית אל (בחלקו התחתון של התמונה)
מידע כללי
מקור סמכות צו מס' 947 של הממשל הצבאי[1]
משרד אחראי משרד הביטחון
סוכנות אם מתאם פעולות הממשלה בשטחים
סוכנות בת מנהלת תיאום וקישור
הקמה 1981
סוכנות קודמת הממשל הצבאי הישראלי בשטחים
ראש אחוות בן חור
מטה מרכזי בית אל
עובדים 867[2]
תקציב 306 מיליון ש"ח (2013)[2]
אתר המנהל האזרחי ביהודה ושומרון
הסגל הבכיר של המנהל האזרחי ועובדי המתפ"ש יחד עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הרמטכ"ל גדי איזנקוט והמתפ"ש יואב מרדכי, אוגוסט 2017

המִנְהַל האזרחיר"ת: מנהא"ז) הוא גוף צבאי שמנהל מטעם מדינת ישראל את הפעילות האזרחית (הלא-צבאית) בשטחים שישראל כבשה אך לא החילה עליהם את סדרי המינהל והשיפוט שלה. בחודשים שלאחר מלחמת סיני ברצועת עזה ובסיני ומאחרי מלחמת ששת הימים ועד נובמבר 1981, הייתה האכלוסיה הפלסטינית כפופה למנהל תחת הממשל הצבאי הישראלי בשטחים. בנובמבר 1981, עם מינוי פרופ' מנחם מילסון לראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, הופרד המינהל האזרחי מהממשל הצבאי והוכפף ישירות לשר הביטחון.[3]

ראש המנהל האזרחי הנוכחי הוא תת אלוף בן חור אחוות. הוא כפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב מרדכי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים בבית לחם, 1978

משנת 1967 ועד תחילת שנות ה-80 התקיים באזור יהודה, שומרון ורצועת עזה ממשל צבאי מלא ברוח האמנות הבינלאומיות המתייחסות לשלטון בשטח שנתפס במלחמה. תחת הממשל הצבאי התקיים מטה המינהל האזרחי שכלל שני ענפים: ענף כלכלה וענף מינהל ושירותים. בראש הענפים עמדו קציני צבא ולידם פעלו קציני מטה אזרחיים שהיו כפופים להם מבצעית אך מקצועית היו שליחים של משרדי ממשלה אזרחיים.[4]

בשנת 1981 החליט שר הביטחון, אריאל שרון, להפריד בין המשימה הרגילה של צה"ל להגן על מדינת ישראל ואזרחיה מפני איומים חיצוניים, לבין אחריותו לדאוג לצורכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבשליטת ישראל. לשם כך הוא הפריד את המנהל האזרחי מהממשל הצבאי והותיר בידי הממשל הצבאי רק את האישור הסופי לפעולות בעניינים אזרחיים.

בשנת 1995, כחלק מהסכם הביניים (אוסלו II), הועברו חלק מסמכויות המנהל האזרחי לרשות הפלסטינית. כיוון שבידי ישראל נותרו סמכויות אזרחיות וביטחוניות רבות, היה צורך בתיאום של הרשויות הפלסטיניות עם אלו הישראליות, ולכן הקימו מדינת ישראל והרשות הפלסטינית את מפקדות התיאום והקישור (מת"ק). עם פרוץ האינתיפאדה השנייה חדלו משרדי המת"ק לעסוק בתיאום ובשיתוף פעולה בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות כמעט לגמרי, ועבודתם התמקדה בטיפול בבקשות להיתרי מעבר בין חלקים של איו"ש ובין איו"ש לישראל. בניגוד לעבר, פונים בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] פלסטינים רבים ישירות למשרדי המת"ק הישראליים, מבלי להזדקק לשירותיהם של מקביליהם הפלסטיניים.

בספטמבר 2005, עם השלמת תוכנית ההתנתקות, בוטל המנהל האזרחי ברצועת עזה.

במהלך שנת 2005 הוקמה מפקדת תיאום וקישור גם באזור עוטף ירושלים, סמוך למעלה אדומים, כדי לתת מענה לסוגיות מרקם החיים שנפגע עקב בנייתה של גדר ההפרדה.

מועצת התכנון העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הסמכויות התכנוניות ביהודה ושומרון מרוכזות בידי ועדת תכנון אחת והיא מועצת התכנון העליונה (המקבילה לוועדות הארצית והמחוזית בתוך הקו הירוק), השוכנת במטה המנהל האזרחי הסמוך לבית אל.

בשנת 1966, כשנה לפני תחילת מלחמת ששת הימים, חוקק חוק ירדני הקרוי "חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 79", אשר הסדיר את נושא התכנון והבנייה בגדה המערבית, שהייתה בידי ירדן. חוק זה החליף את החוק הירדני הקודם, "חוק לתכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 31" משנת 1955 שהחליף בזמנו את החקיקה המנדטורית הבריטית. החוק, משנת 1966, קבע בין היתר, את הרכב רשויות התכנון ואת סמכויותיהן, התווה את תהליך תכנונן ואישורן של תוכניות פיתוח ואת תהליך הוצאת רישיונות בניה, וכן הגדיר את הליכי הערעור על החלטות רשויות התכנון ואת הצעדים שיינקטו במקרה של עבירות על החוק.

בשנת 1971 הוציא הצבא צו[5] ובו הוא נותן למועצת התכנון העליונה בין השאר את הסמכויות "לתקן, לבטל או להתלות תקפם של כל תוכנית או רישיון" ו-"לפטור כל אדם מחובת רישיון שנדרש על פי החוק".[6]

הצו אשר הוציא צה"ל ב-1971 ביטל את הוועדות המחוזיות. כל הסמכויות רוכזו בידי מועצת התכנון העליונה הנמצאת במנהל האזרחי בבית אל. בראש מועצת התכנון העליונה, לפי חוק התכנון והבנייה הירדני, עומד שר הפנים הירדני. מפקד האזור מינה את קצין המטה לענייני פנים של המנהל האזרחי ליו"ר מועצת התכנון העליונה. הנהלים הייחודיים הפכו את חברי ועדת התכנון העליונה והעומד בראשה, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל בדרג בינוני, לכל-יכולים בתחום. הסמכות שניתנה בידם רבה יותר מסמכותו של שר הפנים בכל הנוגע לתוכניות מתאר בתחומי הקו הירוק.[7]

בנוסף, עובדי מועצת התכנון העליונה משמשים בתפקידים שונים גם בלשכת התכנון המרכזית של המנהל האזרחי. לשכת התכנון המרכזית אחראית על התכנון הפיזי של המקרקעין באזור יהודה ושומרון ברמות של התכנון האזורי, המתארי-מקומי והמפורט, ביישובים הישראליים והפלסטיניים ובמרחב הפתוח שביניהם. עד הסכמי אוסלו בכל האזור ואחריהם בשטחי "C" בלבד.[8] במשך כ-25 שנה (בין השנים 1988 ל-2013) שימש אדריכל שלמה מושקוביץ בתפקיד הכפול של מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי ויו"ר מועצת התכנון העליונה (כולל ועדת המשנה להתיישבות). החל משנת 2013, עומד אדריכלת נטליה אברבוך בראש לשכת התכנון המרכזית, ובתפקיד יו"ר מועצת התכנון העליונה.[9]

ועדת המשנה להתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש וועדה זאת עומדת הגברת לורה לוין.

ועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה, הוקמה בשנת 1979 כדי לטפל בתכנון ההתנחלויות בכל אזור יהודה ושומרון. סמכויות הוועדה נרחבות וכוללות:[10]

  • סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית לגבי כל מקום הכלול בתחום מועצה אזורית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979, או בתחום מועצה מקומית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981 (שניהם להלן: "תחום מועצה"), ולגבי כל עניין הקשור באופן ישיר במקום כאמור.
  • יו"ר מועצת התכנון העליונה, לאחר התייעצות עם נציג היועץ המשפטי וראש תחום תשתית במינהל האזרחי, רשאי לקבוע לעניין סעיף זה, בין באופן כללי ובין לעניין מסוים, כי מקום פלוני ייראה כאילו היה כלול בתחום מועצה, אם מצא כי אותו מקום הינו בעל זיקה מכרעת לתחום מועצה.

בנפרד מועדת המשנה להתיישבות, ועדות המשנה לתכנון מקומי בכל נפה, מיועדת לתוכניות של פלסטינים תושבי יהודה ושומרון. אך מאז 1995, ועדות התכנון המקומי בשטחי "C" אינם פעילות והפלסטינים כמעט ואינם מקבלים אישורי בנייה.[11] בשנת 2011, עתרה לבג"ץ מועצת הכפר דיראת-רעפיה, בבקשה כי יורה לשר הביטחון, למפקד הצבאי, לראש המנהל האזרחי ולמועצת התכנון העליונה להחזיר על כנן את ועדות התכנון המחוזיות[12] אך עתירה זו נדחתה.[13]

ועדת המשנה לתכנון ורישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה עוסקת בכל נושאי התכנון המקומי שבשטחי C ולא בתחום ההתיישבות, ואמונה על אישורי בניה, תוכניות מתאר, ותוכניות מפורטת במגזר הערבי בתחום שטחי C. בראש וועדה זאת עומד שמואל קלימי.

וועדה זאת אישרה במהלך השנים האחרונות[דרושה הבהרה] מספר לא מבוטל של תוכנית מתאר להרחבת או הכשרת מקבצי בינוי בלתי חוקיים של ערבים ביהודה ושומרון.

וועדה זאת משמשת גם כוועדת הערר של וועדת המשנה לפיקוח.

תפקיד המנהל האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהותו של המִנהל ותפקידו הוגדרו בצו מס' 947 של הממשל הצבאי,[1] הקובע בסעיף 2:

"מוקם בזה מִנהל אזרחי באזור. המִנהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור, בהתאם להוראות צו זה, לרווחתם ולטובתה של האוכלוסייה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, בהתחשב בצורך לקיים מִנהל תקין וסדר ציבורי."

הגוף הוקם כדי להוציא מידי צה"ל את ניהול העניינים האזרחיים בשטחים שנכבשו ב-1967 ולא סופחו לישראל, אולם הוא אינו גורע מסמכויות הממשל הצבאי באזור, כיוון שפעולותיו כפופות לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהוא אלוף בצה"ל הפועל במסגרת משרד הביטחון, ומדיניותו צריכה להיות מעוגנת בצווים של אלוף פיקוד המרכז, שהוא הממונה על החקיקה בשטחים הכפופים למרות ישראל באזור יהודה ושומרון. המנהל האזרחי זוכה לליווי משפטי שוטף של "היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון" בפרקליטות הצבאית (יועמ"ש איו"ש).[14]

המנהל האזרחי משמש בתפקיד מקביל למשרדי הממשלה בישראל, כאשר כל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים (משרדי הפנים, האוצר, התחבורה, הבריאות וכו') שולחים נציגים מטעמם האחראים כל אחד על התחום באזור השיפוט של המנהל האזרחי. הקשר עם התושב עצמו נוצר ומתנהל באמצעות תשעת משרדי התיאום והקישור הישראליים הפועלים ביהודה ושומרון. המנהל האזרחי אחראי על כל ההיבטים האדמיניסטרטיביים של התושבים. בין השאר הוא אחראי על הנפקת אישורי הכניסה לישראל, אישורי התנועה בתוך יו"ש, אישורי תנועה ברכב (היתר כתר), אישורי עבודה וכמעט כל אישור רלוונטי אחר.

מנהלי היחידות במנהל מקבלים את התואר קצין מטה (קמ"ט), למרות שרבים מהם אזרחים המהווים את הנציגות המקצועית של משרדי הממשלה השונים,[15] לדוגמה:

  • קצין המטה לארכאולוגיה - אחראי על כל ענייני הארכאולוגיה בשטחי יהודה ושומרון הוא עובד רשות העתיקות. כיום מכהן בתפקיד מר חנניה היזמי.[16]
  • קצין מטה איכות הסביבה - מר בנימין אלבז מכהן בתפקיד. ביהודה ושומרון הוא עובד המשרד להגנת הסביבה[17]
  • קצין מטה רישום מקרקעין - אחראי על הסדרה, על רישום ועל מתן ייעוץ בנוגע לבעלות על קרקעות בשטחי "C". כיום מכהן בתפקי מר תומר כרמי.
  • קצין מטה מדידות - הממונה על המדידות בשטחי יהודה ושומרון הוא עובד המרכז למיפוי ישראל. כיום מכהן בתפקיד מר אבי פתיק[18]
  • קצין מטה שמורות הטבע - אחראי על שמירת הטבע בשטחי יהודה ושומרון[19]
  • קצין מטה תעסוקה - אחראי על הנפקת ההיתרים לתעסוקה לפועלים הפלסטינים מאזור יהודה ושומרון
  • קצין מטה רווחה - עובד משרד הרווחה האחראי על התיאום והקישור בין הרשויות הישראליות לבין נציגי הרשות הפלסטינית בסוגיות שונות בענייני רווחה של תושביה הפלסטינים של יהודה ושומרון
  • קצין מטה תקשורת ודואר - אחראי על הפעלת כלל סמכויות התקשורת והדואר באזור יהודה ושומרון
  • קצין מטה תחבורה ומע"צ - מתאם משרד התחבורה, אחראי על פיתוח ותחזוק תשתיות תחבורה ועל הסדרת רישיונות בתחום זה באזור יהודה ושומרון
  • קצין מטה חשמל
  • קצין מטה חקלאות
  • קצין מטה מים

יחידת הפיקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל האזרחי מפעיל ביהודה ושומרון יחידה האחראית על אכיפת הדין ותחיקת הביטחון בשטחי C. היחידה פועלת כנגד בניה בלתי חוקית במגזר הפלסטיני והישראלי, ודואגת לשמירה על אדמות המדינה ושטחי אש. היחידה פועלת בתחומים נרחבים, בין היתר שמירת איכות הסביבה, פיקוח על מחצבות, ניתוק חיבורי מים בלתי חוקיים, מניעת פגיעה ביערות ועוד. החל משנת 2015 מקדמת היחידה הקמת שכונה בדואית סמוך לאבו דיס, כדי לתת מענה לאוכלוסייה החיה באופן בלתי חוקי במרחב. במסגרת עבודה זו הוקמו 35 מגרשים הכוללים תשתיות מים, חשמל וביוב.[20]

ביוני 2017 החלה היחידה להפעיל לראשונה רחפנים בשטחי הרשות הפלסטינית, כחלק מהאכיפה נגד פעילות המפחמות המזהמות.[21]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב המנהל האזרחי, כחלק מתקציב תיאום הפעולות בשטחים, מגיע דרך תקציב המדינה ודרך הכנסותיו ("הוצאה מותנית הכנסה") כגון: אגרות רישום מקרקעין (טאבו), אגרות תכנון, אגרות תחבורה, הכנסות מבתי משפט צבאיים בגין קנסות, חילוט ערבויות ואגרות בגין ביול בקשות כניסה לישראל.[22]

תקציב המנהל האזרחי בשנת 2013 היה 306 מיליון ש"ח.[2]

מנהלות התיאום והקישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מפקדת המנהל האזרחי - בבסיס אוגדת איו"ש ליד בית אל.
  2. מת"ק רמאללה - מצפון לרמאללה, סמוך למפקדת המנהל האזרחי.
  3. מת"ק ג'נין - ליד הכפר סאלם.
  4. מת"ק שכם - סמוך לכפר חווארה, מדרום לשכם. ממוקמת בבסיס של חטיבת שומרון.
  5. מת"ק אפרים - ליד אבני חפץ.
  6. מת"ק עוטף ירושלים - סמוך למעלה אדומים.
  7. מת"ק בית לחם - סמוך לצומת גוש עציון מדרום לירושלים.
  8. מת"ק חברון - בהר מנוח מדרום לחברון.
  9. מת"ק יריחו - ליד ורד יריחו מדרום-מערב ליריחו.
  10. מת"ק אזח"ע - ברצועת עזה סמוך למעבר ארז, תחתיו הנציגות הדרומית סמוך למעבר כרם שלום.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד מחקרים אובייקטיבים נעשו על פעולות המנהל האזרחי מכיוון שהמנהל כמעט ואינו מפרסם נתונים על עבודתו.

אף כי הגדרת תפקידו של המנהל היא דאגה לרווחתה של כלל האוכלוסייה באזור יהודה ושומרון, נטען כי, מעצם היותו חלק מהממסד הישראלי, הוא מעדיף בפועל את האינטרסים של מדינת ישראל באזור, לרבות אלו של המתיישבים הישראלים, כשאלה מתנגשים באינטרסים של התושבים הערבים.

מאידך, נטען כנגד המנהל האזרחי שהוא מפלה לרעה את המגזר היהודי. לדוגמה בשנת 2008 איתר המינהל 646 מבנים בלתי חוקיים במגזר הפלסטיני והרס 111 מהם (17%). באותה שנה איתר המינהל 293 מבנים בלתי חוקיים במגזר היהודי והרס 105 מהם (36%).[23] בתגובה טוענים ארגוני זכויות אדם כי לא ניתן לערוך השוואה כזו כשמראש מדיניות מתן האישורים מוטה: לטובת המתנחלים עומדים גופי תכנון אזרחיים עם נציגות לקהילה (כלומר לציבור המתנחלים) ואילו עבור הפלסטינים מתכננים גופים צבאיים ללא נציגות לפלסטינים. לטענת עמותת "במקום", ישראל משתמשת בכלים תכנוניים שונים כדי לצמצם במידת האפשר את הגידול באוכלוסייה הפלסטינית בשטח C. כך למשל בשנת 2005 הוגשו למנהל האזרחי 189 בקשות של פלסטינים להיתרי בנייה, מהן אושרו רק 13 (7%). באותה שנה נבנו בהתנחלויות 1180 יחידות דיור.[24] לפי נתוני המינהל האזרחי, שהועברו לארגונים, רק אחוז זעום[25] מבקשות להיתרים שמגישים הפלסטינים לבנייה אכן מאושרים. במצב כזה, לטענת הארגונים, נתוני ההריסות זניחים ביחס למבנה הבסיסי של מערכת התכנון המפלה כנגד פלסטינים.

ביקורת אחרת מצד אנשי שמאל וימין כאחד היא שהם רואים את המנהל האזרחי כגוף אנטי דמוקרטי אשר כופה את שליטתו על חיי אנשים שלא בחרו בו ובעומדים בראשו.

עם מתן צו הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון בסוף שנת 2009, הועברה האחריות על מילוי הצו למינהל. לצורך כך הגדיל המינהל את מצבת כוח האדם שלו ופעל בנמרצות להפסקת כל עבודות הבנייה היהודיות בכל שטחי יו"ש אף במקומות שכבר קיבלו אישור מוקדם יותר אולם לא החלה בהם הבנייה בפועל ואף לא הונחו יסודות. מהלך זה עורר זעם בקרב המתיישבים שטענו כי המנהל עוסק אך ורק בבנייה בהתנחלויות ולא בבנייה בלתי חוקית של ערבים בשטחי C.

המינהל האזרחי, כך פורסם, איננו משקיע את התקציבים שניתנו לו בנושאים כגון שמירה על הסביבה ופינוי אשפה, ואף על פי שתחומים אלה נמצאים באחריותו.[26]

כמו כן נמתחת ביקורת על אוזלת היד במניעת שוד עתיקות ביהודה ושומרון של קמ"ט ארכאולוגיה במנהל, לרשותו עומד פקח אחד.[27]

פרשות שחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים התגלו מספר מקרי שחיתות במינהל, בעיקר פרשות של מתן היתרי כניסה לישראל, אישורי בנייה, רישיונות חציבה ורכישת קרקעות תמורת שוחד. בשנת 2005, נפתחה חקירת משטרה בחשד שבכירים במינהל סייעו לרכישת קרקעות במרמה מפלשתינאים ביהודה ושומרון, תמורת שוחד.[28] ביוני 2008, הוגשו כתבי אישום בפרשה נגד שני בכירים במינהל, סגן אלוף יאיר בלומנטל (שהיה ראש ענף תשתיות במינהל) ורב סרן אהוד ברוש (ראש מדור מקרקעין), שנאשמו בקבלת שוחד וטובות הנאה מסוחר הקרקעות יוסף עמרם.[29] בשנת 2011, הגיעה המדינה לעסקת טיעון עם יוסף עמרם, שהורשע על פי הודאתו במתן שוחד וכן בסחיטה באיומים ועבירות מס; נגזרו עליו 18 חודשי מאסר.[30]ביוני 2011, עמרם קבילו, לשעבר ראש ענף תעסוקה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון, הורשע בעבירות של קבלת שוחד וטובות הנאה מגורמים שונים כדי להנפיק לפלסטינים אישורי מעבר לישראל.[31] בינואר 2016, רס"ן יוסף יזיד מהמנהל האזרחי נשלח ל-5 שנות מאסר על קבלת שוחד של רבע מיליון ש"ח מפלסטינים, תמורת הנפקת היתרי כניסה לישראל.[32]

ראשי המנהל ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
מנחם מילסון 1981 - 1982
יגאל כרמון 1982 - 1983 ממלא מקום
שלמה איליה 1983 - 1984
פרדי זך 1984 - 1985 ממלא מקום
אפרים סנה[33] 1985 - 1987
שייקה ארז 1987 - 1991
גדי זהר 1991 - 1995
דוד שחף 1995 - 1998
דב צדקה 1998 - אוקטובר 2002
אילן פז אוקטובר 2002 - אוגוסט 2005
כמיל אבו רוקון אוגוסט 2005 - ינואר 2007
יואב (פולי) מרדכי ינואר 2007 - נובמבר 2010 לימים דובר צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים
מוטי אלמוז נובמבר 2010 - ספטמבר 2013 לימים ראש אכ"א
דוד מנחם ספטמבר 2013 - פברואר 2016
מוניר עמאר פברואר 2016 - מרץ 2016 נהרג בהתרסקות מטוס קל[34]
אורי מנדס מרץ 2016 - יוני 2016 סגן ראש המנהל האזרחי, ממלא מקום
בן חור אחוות יוני 2016 -

ראשי מת"ק עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אביב ברזילי 1967 מושל הרצועה, לימים מפקד חטיבה 8
משה גורן 1967 מושל הרצועה, לימים ראש אגף האפסנאות ונספח צה"ל בבריטניה
מרדכי גור 19671969 מושל הרצועה, לימים הרמטכ"ל ה-10
מנחם אבירם 19691971 מושל הרצועה, לימים מפקד אוגדה 49
יצחק פונדק 19711973 מושל הרצועה
אברהם אורלי 19731974 מושל הרצועה, לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
דוד מימון 19741977 מושל הרצועה, לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
יוסף קסטל 19771979 מושל הרצועה
יצחק שגב 19791981 מושל הרצועה
יוסף לונץ[35] 19811983 מושל הרצועה, ראש מנהל האזרחי הראשון
אברהם בנימין[36] 19831985 תחילה ממלא מקום ומנובמבר 1983 בפועל
שייקה ארז 19851987
אריה רמות 19871991
דב גזית[37] 19911994
עמיקם נגר לוי 19941995
דב צדקה[38] 19951998
כמיל אבו רוקון 19982001 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מחליפו של פולי.
דני ששון 20012003
יואב (פולי) מרדכי 20032005 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
ניר פרס[39] 20052008
לוי משה[40] 20082011
מנצור חטיב[41] 20112014
פארס עטילה[42] 2014 -

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבתי טבת, קללת הברכה, הוצאת שוקן, תש"ל (1969). הספר מתאר את הליכי כינון המנהל האזרחי ביו"ש מההיבט המשפטי, הפוליטי והאנושי.
  • עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ - המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, כנרת, זמורה-ביתן, דביר -מוציאים לאור בע"מ, 2004. (ע' 403–417)
  • רס"ן אהרון משניות (עורך), דיני התכנון, הבניה והמקרקעין באזור יהודה ושומרון - הדין תחיקת הביטחון והפסיקה, בהוצאת המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון.
  • אודי מנור, לעשות שלום עם הפלסטינים - הוויכוח בישראל על הגדה המערבית 1967–1987, הוצאת כרמל, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המנהל האזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 צו בדבר הקמת מנהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981, באתר הפרקליטות הצבאית.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 דוח תיאום פעולות הממשלה בשטחים בשנת 2013
  3. ^ פרופ' מנחם מילסון, דבר, 21 באוקטובר 1981
  4. ^ מלחמות היהודים בשטחים, דבר, 25 בספטמבר 1968
  5. ^ "צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418)", תשל"א1971- (קמצ"מ תשל"ב 1000; תשל"ו 1422, 1949; תשמ"א 246; תשמ"ב, 718, 872; תשמ"ג, מס' 57, ע' 50; תשמ"ד, מס' 66, ע' 30).
  6. ^ סעיפים 1 ו-4 לצו זה
  7. ^ עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ- המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, כנרת, זמורה-ביתן, דביר -מוציאים לאור בע"מ, 2004. (ע' 404)
  8. ^ אודות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון לשכת התכנון המרכזית
  9. ^ חיים לוינסוןכך משתמשת המדינה בגופי התכנון כדי לקדם התנחלויות ולמנוע בנייה פלסטינית, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2013
  10. ^ מינהל התכנון / ועדות מחוזיות / תכנון ביהודה ושומרון / ועדת משנה להתיישבות
  11. ^ ראש לשכת התכנון בגדה עד שנות ה-80 מבקר את המערכת וקורא להעביר סמכויות תכנון לפלסטינים, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, 24.04.14
  12. ^ .עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים דחוף - בג"ץ 5667/11
  13. ^ כיום עומדת בראש וועדת המשנה להתיישבות הגברת לורה לוין. פסק-דין בתיק בג"ץ 5667/11
  14. ^ היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון (יועמ"ש איו"ש), באתר הפרקליטות הצבאית.
  15. ^ http://www.cogat.idf.il/1282-he/Cogat.aspx המנהל האזרחי ביהודה ושומרון - קציני מטה]
  16. ^ .קמ"ט ארכאולוגיה
  17. ^ תפקידי קמ"ט איכות הסביבה
  18. ^ משרד מדידות איו"ש
  19. ^ שמורות טבע נגד פלסטינים, 17.5.12
  20. ^ יחידת הפיקוח, באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים
  21. ^ יוני קמפינסקי, צפו: רחפנים בשירות המנהל האזרחי, באתר ערוץ 7, 4 ביוני 2017
  22. ^ משרד האוצר, תקציב תיאום הפעולות בשטחים, 2006.
  23. ^ רועי שרון, דוח: למתנחלים באיו"ש הורסים יותר מלערבים, nrg, 2.5.2009
  24. ^ סוכנויות הידיעותגל המכרזים נמשך: הממשלה יוזמת בנייה של עוד 164 דירות בהתנחלויות, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2006
  25. ^ אפרת וייס, "על כל אישור בנייה לפלסטינים הורסים 18 בתים", באתר ynet, 21 בפברואר 2008
  26. ^ המינהל האזרחי לא מפקח או משקיע באיכות הסביבה, באתר הארץ, 7.1.2011
  27. ^ יפעת ארליך, מלחמת חפירות, באתר ynet, 12 בינואר 2017
  28. ^ יהונתן ליס, חשד: חברה בת של קק"ל רכשה במרמה קרקעות מפלשתינאים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2005
  29. ^ עקיבא אלדרבכירים במינהל האזרחי הואשמו בסיוע להשתלט על קרקעות בגדה, באתר הארץ, 18 ביוני 2008
  30. ^ ת"פ (ירושלים) 197-08 - מדינת ישראל נ' יוסף עמרם, יאיר בלומנטל ואח'
  31. ^ אביעד גליקמן, אישום: פקיד מינהל שוּחד ונתן אישורים לפלסטינים, באתר ynet, 6 ביוני 2010
  32. ^ יואב זיתון, 5 שנות מאסר נגזרו על קצין שהורשע בסיוע לפלסטינים להיכנס לישראל, באתר ynet, 18 בינואר 2016
  33. ^ ד"ר אפרים סנה יהיה ראש המנהל האזרחי ביו"ש, מעריב, 19 ביוני 1985
  34. ^ עדי חשמונאי‏, "דוגמה ומופת": תא"ל מוניר עמאר שנהרג בהתרסקות הובא למנוחות, באתר וואלה! NEWS‏, 27 במרץ 2016
  35. ^ דני צדקוני, ראש המנהל האזרחי בעזה הוא ... תא"ל לונץ, דבר, 2 בדצמבר 1981
    מת תא"ל יוסף לונץ, דבר, 14 בפברואר 1983
  36. ^ תא"ל בנימין ראש המינהל בחבל עזה, דבר, 13 בנובמבר 1983
  37. ^ עמירה הס, עזה, גם המפעל שאמור לשקם את עזה נהרס לגמרי, באתר הארץ, 27 בפברואר 2009.
  38. ^ עמוס הראליעקב (מנדי) אור יחרוץ גורלות במערכת הביטחון, באתר הארץ, 1 בינואר 2011.
  39. ^ מאות ליוו את אל"מ (במיל') פרס, ראש מת"ק עזה לשעבר, בדרכו האחרונה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 בינואר 2012
  40. ^ חדשות 2, ‏המצב ההומוניטרי בעזה, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בינואר 2010‏
  41. ^ אלוף משנה חטיב מנצור- ראש מנהלת תיאום וקישור עזה החדש, 13 ביולי 2011
  42. ^ עמירה הסשב"כ הגביר תחקור של אנשי עסקים וסוחרים מעזה כדי להשיג מידע, באתר הארץ, 29 בינואר 2016