המנהל האזרחי
 תג יחידה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים המשמש כסמל המנהל האזרחי | |
 | |
| צילום אווירי של משרדי המינהל האזרחי בין רמאללה לבית אל (בחלקה התחתון של התמונה) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט | צו מס' 947 של הממשל הצבאי[1] |
| משרד אחראי | משרד הביטחון |
| סוכנות אם | מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| סוכנות בת | |
| תאריך הקמה | 1981 |
| סוכנות קודמת | הממשל הצבאי הישראלי בשטחים |
| ראש | תא"ל הישאם אבראהים |
| מטה מרכזי | מחנה בית אל |
| עובדים | 867[2] |
| תקציב | 306 מיליון ש"ח (2013)[2] |
| אתר המנהל האזרחי ביהודה ושומרון | |
  | |
.jpg)
המִנְהַל האזרחי לאזור יהודה והשומרון (ראשי תיבות: מנהא"ז) הוא גוף צבאי שמנהל מטעם מדינת ישראל את הפעילות האזרחית בשטחי יהודה ושומרון, שבהם לא החילה המדינה את סדרי המינהל והשיפוט שלה. המנהל כפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים והוא עוסק בנושאים בלתי-צבאיים בלבד, כגון פיתוח ובנייה. בעבר התקיים ארגון מקביל ברצועת עזה.
בשנים הראשונות, האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים שנכבשו במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים הייתה כפופה למנהל תחת הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון. בנובמבר 1981, עם מינוי פרופ' מנחם מילסון לראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, הופרד המנהל האזרחי מהממשל הצבאי והוכפף ישירות לשר הביטחון.[3]
ראש המנהל האזרחי הנוכחי הוא תת-אלוף הישאם אבראהים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־7 ביוני 1967 מונה האלוף חיים הרצוג למפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית,[4] והוא פרסם מנשר בו נקבע כי "כל סמכות של שלטון חקיקה, מינוי ומינהל לגבי האזור או תושביו תהא מעתה נתונה בידי בלבד ותופעל רק על ידי או על ידי מי שיתמנה לכך על ידי או יפעל מטעמי."[5] במנשר גם נטלה חזקה על רכוש ממשלת ירדן ונקבע כי המיסים באזור ישומלמו למפקד כוחות צה"ל באזור.[5] לאחר שבוע הועברו סמכויות תפקיד מפקד כוחות צה"ל באזור לאלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס.[4]
מיד לאחר המלחמה מונה אל"ם יהודה ניצן ל"מתאם העניינים האזרחיים בשטחים המוחזקים", תפקיד זמני שביצע בשירות מילואים וכיהן בו במשך מספר חודשים. ב-10 בספטמבר 1967 מונה אל"ם דן חירם כמתאם העניינים האזרחיים עד ספטמבר 1968.[6] במקביל מונה שלמה גזית, באוגוסט 1967, ליו"ר ועדת התיאום המדיני-ביטחוני בשטחים, ולקראת סוף שנת 1968 מונה גם למרכז ועדת המנכ"לים המטפלת בנושאים אזרחיים בשטחים המוחזקים[7] ובדצמבר 1967 מונה לראש מחלקת ממשל צבאי וביטחון מרחבי במטכ"ל.[8] תחת הממשל הצבאי התקיים מטה המינהל האזרחי שכלל שני ענפים: ענף כלכלה וענף מינהל ושירותים. בראש הענפים עמדו קציני צבא ולידם פעלו קציני מטה אזרחיים שהיו כפופים להם מבצעית אך מקצועית היו שליחים של משרדי ממשלה אזרחיים.[9] ב־20 בדצמבר 1967 הועברו הסמכויות על האזור לאל"ם רפאל ורדי שמונה למפקד אזור יהודה ושומרון הכפוף לאלוף הפיקוד.[10]
ראשי העיריות נשארו לרוב בתפקידיהם (דוגמת מוחמד עלי אל-ג'עברי בחברון) והמשיכו לנהל את העניינים האזרחיים בערים הגדולות. לכל נפה מונה מושל צבאי בדרגת סגן אלוף. בגדה הוקמו שבע נפות: חברון, בית־לחם, רמאללה, ירדן, שכם, ג'נין וטול־כרם. בשנת 1973 החל הממשל הצבאי לגבש תוכנית להעברת ניהול נושאים אזרחיים כחינוך, בריאות וחקלאות מידי קציני המטה הישראלים לידי התושבים הפלסטינים. הדבר לא יצא לפעול עקב התנגדות של ההנהגה המקומית שראתה במהלך שיתוף פעולה ונורמליזציה של ישראלי.[11][12]
כחלק מהסכמי קמפ דייוויד נקבע כי ניהול המנהל האזרחי יבעור לידי מועצה אזרחית פלסטינית. התנאים שנקבעו בהכסכם לא מומשו ככתבם, אך בספטמבר 1981 החליט שר הביטחון אריאל שרון להפריד את המנהל האזרחי מהמסגרת הצבאית־ביטחונית כחלק ממימוש ההסכם.[13] לשם כך הוא הפריד את המנהל האזרחי מהממשל הצבאי והותיר בידי הממשל הצבאי רק את האישור הסופי לפעולות בעניינים אזרחיים. ב-4 בנובמבר 1981 פוצלו הסמכויות. המושלים הצבאיים הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו לנושאים אזרחיים בלבד. ראש המנהל האזרחי האחראי עליהם כפוף למתאם הפעולות בשטחים ולשר הביטחון. במקביל הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קצינים בדרגת אלוף-משנה, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים לאלוף פיקוד המרכז וממנו למטכ"ל ולשר הביטחון.[14] לאחר האינתיפאדה הראשונה הורחבה פריסת צה"ל והוקמה אוגדת אזור יהודה ושומרון. המרחבים פוצלו לשש חטיבות מרחביות: חטיבת מנשה, חטיבת אפרים, חטיבת שומרון, חטיבת בנימין, חטיבת יהודה וחטיבת עציון.
בפברואר 1982 הוכפף המנהל האזרחי ישירות למתאם פעולות הממשלה בשטחים.[15]
ב־1990 נעשה נסיון לאחד בין נפת הממשל בנפת קלקיליה והפיקוד הצבאי בנפה. המיזם נקרא שעת רצון ובראש המפקדה המאוחדת עמד סא"ל עמית זייד.[16]
בשנת 1995, כחלק מהסכם אוסלו ב' הוחלט על סגירת המנהל האזרחי והעברת סמכויותיו לידי הרשות הפלסטינית. תפקידי המושלים הצבאיים של המנהל האזרחי בכל נפה בוטלו. כיוון שבידי ישראל נותרו סמכויות אזרחיות וביטחוניות בשטח C, לא הושלם פירוק המנהל האזרחי, שהמשיך להתקיים בסמכויות מוגבלות.[17] לצד כך נוצר צורך בתיאום של הרשויות הפלסטיניות עם אלו הישראליות, ולכן הקימו מדינת ישראל והרשות הפלסטינית את מפקדות התיאום והקישור (מת"ק). עם פרוץ האינתיפאדה השנייה חדלו משרדי המת"ק לעסוק בתיאום ובשיתוף פעולה בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות כמעט לגמרי, ועבודתם התמקדה בטיפול בבקשות להיתרי מעבר בין חלקים של איו"ש ובין איו"ש לישראל. בניגוד לעבר, פונים בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] פלסטינים רבים ישירות למשרדי המת"ק הישראליים, מבלי להזדקק לשירותיהם של מקביליהם הפלסטיניים.
במהלך שנת 2005 הוקמה מפקדת תיאום וקישור גם באזור עוטף ירושלים, סמוך למעלה אדומים, כדי לתת מענה לסוגיות מרקם החיים שנפגע עקב בנייתה של גדר ההפרדה.
בדצמבר 2025 הועברו יחידות השירות של המנהל לשער בנימין.[18][19]
לשכת התכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לשכת התכנון
תחת המנהל האזרחי פועלת לשכת התכנון, והיא הגוף האחראי על כל נושא התכנון והבנייה בשטח C שביהודה ושומרון – תכנון למגורים ותשתיות, רגולציה ורישוי בבינוי, והכנת תקנות ותוכניות אסטרטגיות. הלשכה פועלת תחת המנהל האזרחי, והיא הגוף המקביל למינהל התכנון הפועל בתוך שטחי ישראל הריבונית. היא פועלת מתוקף חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים לשנת 1966, אחד מהחוקים הירדניים החלים בשטח עקב מעמדו המשפטי המיוחד.[20] יושב ראש הלשכה יהודה אלקלעי,[21] ומטהה נמצא במחנה בית אל שבבית אל, יחד עם משרדי המנהל האזרחי.
תחת הלשכה פועלת מועצת התכנון העליונה. היא ועדת התכנון העליונה בשטח, והיא מקבילה לכל הוועדות בישראל הריבונית. בסמכותה להכריז על מרחבי תכנון, לאשר תוכניות מתאר בכל הרמות, אישור תקנות בענייני התכנון והבניה באזור, טיפול בהתנגדויות ועררים כנגד החלטות ועדות המשנה שלה, קביעת מדיניות התכנון במרחב, קבלת החלטות עקרוניות בנושא עליו היא אמונה ופיקוח-על על ועדות המשנה שלה. יש לה שמונה ועדות משנה, אך כל החלטות המועצה זקוקות לאישור מנהלת ההתיישבות על מנת לקבל אישור בנייה.[20][22]
מאז הקמתה הייתה אחראית הלשכה על התכנון והבנייה בכל שטח יהודה ושומרון, עד הסכמי אוסלו ב-1993 וב-1995, בהם הועברו חלקים מהסמכויות בשטח לידי הרשות הפלסטינית, ובידי הלשכה נותרו סמכויות התכנון והבנייה בשטח C בלבד, המהווה כ-60% מכלל יהודה ושומרון ועומד על 3,516 קמ"ר.[20]
בין השנים 1988 ל-2013, במשך כ-25 שנים, שימש האדריכל שלמה מושקוביץ הן כיושב ראש לשכת התכנון והן כיושב ראש מועצת התכנון העליונה וועדת המשנה שלה להתיישבות. החל משנת 2013, עמדה האדריכלית נטליה אברבוך בראש לשכת התכנון, ובמקביל בתפקיד יושב ראש מועצת התכנון העליונה. היא פרשה בשנת 2023.[23] מאז אוקטובר 2024 מכהן יהודה אלקלעי, שמונה על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', בתפקיד יושב ראש הלשכה, ובמקביל בתפקיד יושב ראש מועצת התכנון העליונה. קודם למינויו כיהן כמנהדס הראשי של מועצה אזורית שומרון.[24]
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהותו של המִנהל ותפקידו הוגדרו בצו מס' 947 של הממשל הצבאי,[1] הקובע בסעיף 2:
- "מוקם בזה מִנהל אזרחי באזור. המִנהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור, בהתאם להוראות צו זה, לרווחתם ולטובתה של האוכלוסייה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, בהתחשב בצורך לקיים מִנהל תקין וסדר ציבורי."
הגוף הוקם כדי להוציא מידי צה"ל את ניהול העניינים האזרחיים בשטחים שנכבשו ב-1967 ולא סופחו לישראל, אולם הוא אינו גורע מסמכויות הממשל הצבאי באזור, כיוון שפעולותיו כפופות לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהוא אלוף בצה"ל הפועל במסגרת משרד הביטחון, ומדיניותו צריכה להיות מעוגנת בצווים של אלוף פיקוד המרכז, שהוא הממונה על החקיקה בשטחים הכפופים למרות ישראל באזור יהודה ושומרון. המנהל האזרחי זוכה לליווי משפטי שוטף של "היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון" (יועמ"ש איו"ש) בפרקליטות הצבאית.[25]
המנהל האזרחי משמש בתפקיד מקביל למשרדי הממשלה בישראל, כאשר כל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים (משרדי הפנים, האוצר, התחבורה, הבריאות וכו') שולחים נציגים מטעמם האחראים כל אחד על התחום באזור השיפוט של המנהל האזרחי. הקשר עם התושב עצמו נוצר ומתנהל באמצעות תשעת משרדי התיאום והקישור הישראליים הפועלים ביהודה ושומרון. המנהל האזרחי אחראי על כל ההיבטים האדמיניסטרטיביים של התושבים. בין השאר הוא אחראי על הנפקת אישורי הכניסה לישראל, אישורי התנועה בתוך יו"ש, אישורי תנועה ברכב (היתר כתר), אישורי עבודה וכמעט כל אישור רלוונטי אחר.
מנהלי היחידות במנהל מקבלים את התואר קצין מטה (קמ"ט), אף על פי שרבים מהם אזרחים המהווים את הנציגות המקצועית של משרדי הממשלה השונים,[26] לדוגמה:
- קצין המטה ארכאולוגיה - אחראי על כל ענייני הארכאולוגיה בשטחי יהודה ושומרון הוא עובד רשות העתיקות.[27]
- קצין מטה איכות הסביבה - אחראי על ענייני איכות הסביבה ביהודה ושומרון הוא עובד המשרד להגנת הסביבה.[28]
- קצין מטה משפטים ורישום מקרקעין - עובד משרד המשפטים, אחראי על הסדרה, על רישום ועל מתן ייעוץ בנוגע לבעלות על קרקעות בשטחי "C".
- קצין מטה מדידות - הממונה על המדידות בשטחי יהודה ושומרון הוא עובד המרכז למיפוי ישראל.[29]
- קצין מטה שמורות הטבע - מקביל לרשות הטבע והגנים, אחראי על שמירת הטבע בשטחי יהודה ושומרון.[30]
- קצין מטה תעסוקה - אחראי על הנפקת ההיתרים לתעסוקה לפועלים הפלסטינים מאזור יהודה ושומרון.
- קצין מטה רווחה - עובד משרד הרווחה האחראי על התיאום והקישור בין הרשויות הישראליות לבין נציגי הרשות הפלסטינית בסוגיות שונות בענייני רווחה של תושביה הפלסטינים של יהודה ושומרון.
- קצין מטה תקשורת ודואר - אחראי על הפעלת כלל סמכויות התקשורת והדואר באזור יהודה ושומרון.
- קצין מטה תחבורה ומע"צ - מתאם משרד התחבורה, אחראי על פיתוח ותחזוק תשתיות תחבורה ועל הסדרת רישיונות בתחום זה באזור יהודה ושומרון.
- קצין מטה אנרגיה - ממונה על ניהול משק האנרגיה באיו"ש ומהווה הזרוע הביצועית למימוש מדיניות המנהל האזרחי בתחום האנרגיה וליישום יעדי הממשלה במשק החשמל והגז הטבעי.
- קצין מטה שמאות - שלוחה מקצועית של אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים, אחראי על שומות מקרקעין לצורך קידום עסקאות באזור יהודה ושומרון.
- קצין מטה חקלאות
- קצין מטה מים
- קצין מטה בריאות
- לשכת התכנון - עובד מנהל התכנון, הלשכה היא גוף מקצועי האחראי על גיבוש והובלת מדיניות תכנון בשטחי C ביהודה ושומרון, זאת בראייה כלל אזורית של מועצת התכנון והוועדות תחת סמכותה, מימוש מדיניות מועצת התכנון העליונה בתוכניות מתאר אזוריות ומקומיות וטיפול בתוכניות מפורטות ותוכניות בינוי.
יחידת הפיקוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־1983 הוקמה היחידה המרכזית לפיקוח. משרדי היחידה שוכנים במפקדת המנהל האזרחי במחנה בית אל, והיא פועלת בשלושה אזורים בשטחי C: אזור יהודה, אזור שומרון ואזור בנימין. בראש כל אזור עומד ממונה, המפעיל באזור שעליו הוא מופקד צוות עובדים. האחריות של היחידה כוללת פיקוח ואכיפה בשטחי C בתחומי התכנון והבנייה, המקרקעין, הגנת הסביבה, המים, התקשורת, החשמל ועוד, וכן בתחומים כגון מחצבות, חופי רחצה ושטחי אש.[31]
ב־2015 התחילה היחידה לקדם ביחד עם תחום המגזר הפלסטיני בלשכת התכנון המרכזית, הקמת שכונה בדואית סמוך לאבו דיס, כדי לתת מענה לאוכלוסייה החיה באופן בלתי חוקי במרחב. במסגרת עבודה זו הוקמו 35 מגרשים הכוללים תשתיות מים, חשמל וביוב.[32]
ביוני 2017 החלה היחידה להפעיל לראשונה רחפנים בשטחי הרשות הפלסטינית, כחלק מהאכיפה נגד פעילות המפחמות המזהמות.[33]
מאז העשור הראשון של שנות ה-2000 החלה תופעה נרחבת של בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי c, המתבצעת בהכוונת הרשות הפלסטינית.[34][35] מדובר בפרויקט אסטרטגי שמטרתו השתלטות על שטחי C - הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה על פי הסכמי אוסלו. יחידת הפיקוח במינהל האזרחי היא הממונה אל אכיפת החוק כנגד בנייה זו.
לטענת עמותת רגבים, נכון למאי 2024 ישנם מעל 97,566 מבנים לא חוקיים שהקימו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון. בין אפריל 2022 (בה פורסמו הנתונים הקודמים מטעם העמותה) למאי 2024, נרשמה תוספת של 9,956 מבנים פלסטינים בלתי חוקיים בשטחי C. בממוצע, 398 מבנים בלתי חוקיים חדשים הנוספים מדי חודש. המספרים המעודכנים משקפים עלייה של 12% במספר המבנים הבלתי חוקים.[36]
מנהלות התיאום והקישור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפקדת המנהל האזרחי – במחנה בית אל.
- מת"ק רמאללה – מצפון לרמאללה, ממוקמת במחנה בית אל סמוך למפקדת המנהל האזרחי.
- מת"ק ג'נין – ליד הכפר סאלם.
- מת"ק שכם – סמוך לכפר חווארה, מדרום לשכם. ממוקמת בבסיס של חטיבת שומרון.
- מת"ק אפרים – ליד אבני חפץ.
- מת"ק עוטף ירושלים – סמוך למעלה אדומים.
- מת"ק בית לחם – סמוך לצומת גוש עציון ממוקמת בסיס של חטיבת עציון מדרום לירושלים.
- מת"ק חברון – בהר מנוח מדרום לחברון.
- מת"ק יריחו – ליד ורד יריחו מדרום-מערב ליריחו.
בנוסף פועל מת"ק אזח"ע (אזור חבל עזה) ברצועת עזה סמוך למעבר ארז, הכפוף ישירות לראש מתפ"ש ולא למנהל האזרחי.
הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידת "הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש" (המכונה גם "קמ"ט אפוטרופוס") הוקמה עם כניסת צה"ל ליהודה ושומרון ביוני 1967, ופעלה תחת הממשל הצבאי עד שנת 1981, מאז פועלת היחידה במסגרת המנהל האזרחי. סמכות הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש מבוססת על שני צווים: "צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967" ו"הצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז-1967". בצווים אלו נקבעו סמכויותיו של הממונה בנוגע לניהול הרכוש הממשלתי (אדמות מדינה) והנטוש (אדמות נפקדים) ביהודה ושומרון. בנוסף לכך, הממונה הוא נציג מינהל מקרקעי ישראל ביהודה ושומרון. בצו בדבר נכסים נטושים (מס' 58), התשכ"ז-1967, נקבע, כי "רכוש נטוש הוא נכס שבעליו החוקי או מי שהחזיק בו כדין, עזב את האזור לפני התאריך הקובע (7 ביוני 1967), בתאריך הקובע או אחרי המועד האמור, בהשאירו את הנכס באזור".
משנת 1980 הממונה הוא הגורם המרכזי בהכרזה על קרקעות באזור כאדמות מדינה והקצאתן לצורך הקמת יישובים חדשים, בעיקר התנחלויות. סקר ראשוני הראה כי כ־1.5 מיליון דונם, כ־26% משטחי יהודה ושומרון יכולים להיות מוכרזים כאדמות מדינה. ההליך להכרזת אדמות אלו כאדמות מדינה כלל ביצוע סקר מקדים, הודעה בפני המוחתארים המקומיים כי ישנה כוונה להכריז על אדמות באזורם כאדמות מדינה, והקצאת פרק זמן לערעור על החלטה זו. אם לא התקבלה התנגדות להכרזה, נרשם השטח כאדמות מדינה. בפועל, בשל מדיניותה של פליאה אלבק, לא הוכרזו אדמות מדינה במקום שבו הייתה אדמה מעובדת בידי פלסטינים. בין 1980 ל־1984 הוכרזו כ־800,000 דונם כאדמות מדינה.[37]
בעת הקמת יישובים, מאחר שאדמות המדינה ביהודה ושומרון אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין ("טאבו"), הקרקעות היו נכס שהממונה על הרכוש הנטוש הממשלתי העניק הרשאה לתכנונו לגוף מיישב, לרוב החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית או משרד השיכון. בדו"ח מבקר המדינה מ-2012, נחשף כי ב-83 התנחלויות הממונה לא גובה דמי חכירה על אדמות המדינה (כנהוג בתוך תחומי הקו הירוק), סכום שהמצטבר למאות מיליוני שקלים לאורך השנים. כמו כן, 25 תחנות דלק ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון וממוקמות על אדמות המדינה, פועלות שנים רבות בלי שהממונה חתם עם בעליהן על חוזה הרשאה לשימוש בקרקעות שעליהן הן נמצאות, כנדרש בצו בדבר רכוש ממשלתי, ובלי שגבה עבורן דמי שימוש.[38]
ועדת העררים הצבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועדת העררים הצבאית דנה, בין השאר, בעררים על החלטות הממונה על הרכוש הממשלתי בדבר הכרזות על קרקעות באזור יהודה ושומרון כאדמות מדינה, על סמך טענות לבעלות על הקרקע. עררים ניתנים להגשה רק בתוך 45 הימים שנקבעו לכך בצו ההכרזה.
הבעלות על הקרקעות, כמו כל זכות קניינית אחרת במשפט הישראלי, כפופה לתקנת השוק, ולפיכך אם יתגלו זכויות בקרקע לאחר שזו כבר הוקצתה על ידי הממונה כאדמת מדינה והוחל בפיתוחה בתום לב, זכותו של התובע תפקע והוא יוכל רק לתבוע פיצויים מהממונה.[39]
צוות סטטוס מקרקעין ("קו כחול")
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות סטטוס מקרקעין במנהל האזרחי, הידוע יותר בשם צוות "קו כחול", הוקם בשנת 1999, ומטרתו לבחון הכרזות על אדמות מדינה שהתעוררו ספקות אודות דיוקן, זאת כדי לאפשר קידום תהליכים תכנוניים בתחום יישובי יהודה ושומרון, על פי התוכניות המוגשות למנהל האזרחי. בצוות חברים מומחים לפענוח מפות ותצלומי אוויר ומשפטנים.
תפקידו הראשון של צוות "קו כחול" היה לדייק את מפות יהודה ושומרון ששירטטה עורכת הדין פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בעיקר לאורך שנות השמונים. ב-2004, עם כניסת מייק בלס לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ וחקיקה), הוחלט על רפורמה בעבודת הצוות. הצוות הוגדל ונקבע כי מעתה כל תוכנית בנייה ביו"ש תעבור בדיקה מקדימה שלו. ב-2011 קבע בלס כי עבודתה של אלבק עליה הסתמך הצוות התייתרה, ומעתה כל פעולת מקרקעין ביו"ש תדרוש מן הצוות בחינה מחודשת של ההכרזה על אדמות מדינה.
בהמשך קבע ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), כי הצוות יבדוק יישובים אשר ביקשו להרחיב את שטח הבנייה שלהם, במלואם. עוד נקבע כי עד סיום עבודת הצוות, לרבות סיום הליך ערעורים בבתי משפט, לא תתאפשר שום פעולת מקרקעין. יצוין כי קודם עבודת הצוות, בודק "הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש" אם ישנם רישומים מוקדמים על האדמות השונות. עבודת הצוות מאושרת בידי היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון.[40]
תקציב
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקציב המנהל האזרחי, כחלק מתקציב תיאום הפעולות בשטחים, מגיע דרך תקציב המדינה ודרך הכנסותיו ("הוצאה מותנית הכנסה") כגון: אגרות רישום מקרקעין (טאבו), אגרות תכנון, אגרות תחבורה, הכנסות מבתי משפט צבאיים בגין קנסות, חילוט ערבויות ואגרות בגין ביול בקשות כניסה לישראל.[41] בשנת 2010 התגלה כי מדינת ישראל העבירה לקופתה, במשך כ-15 שנים, מאות מיליוני שקלים מגביית אגרות והיטלים בשטחי יהודה ושומרון שנועדו לפי החוק לתקציב המנהל למען התושבים.[42]
תקציב המנהל האזרחי בשנת 2013 היה 306 מיליון ש"ח.[2]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנהל האזרחי כמעט ואינו מפרסם נתונים על עבודתו.[דרוש מקור]
אף כי הגדרת תפקידו של המנהל היא דאגה לרווחתה של כלל האוכלוסייה באזור יהודה ושומרון, נטען כי, מעצם היותו חלק מהממסד הישראלי, הוא מעדיף בפועל את האינטרסים של מדינת ישראל באזור, לרבות אלו של המתיישבים הישראלים, על חשבון אינטרסים של התושבים הערבים.[דרוש מקור]
מאידך, נטען כנגד המנהל האזרחי שהוא מפלה לרעה את המגזר היהודי. לדוגמה בשנת 2008 איתר המינהל 646 מבנים בלתי חוקיים במגזר הפלסטיני והרס 111 מהם (17%). באותה שנה איתר המינהל 293 מבנים בלתי חוקיים במגזר היהודי והרס 105 מהם (36%).[43] בתגובה טוענים ארגוני זכויות אדם כי לא ניתן לערוך השוואה כזו כשמראש מדיניות מתן האישורים מוטה: לטובת המתנחלים עומדים גופי תכנון אזרחיים עם נציגות לקהילה (כלומר לציבור המתנחלים) ואילו עבור הפלסטינים מתכננים גופים צבאיים ללא נציגות לפלסטינים. לטענת עמותת "במקום", ישראל משתמשת בכלים תכנוניים שונים כדי לצמצם במידת האפשר את הגידול באוכלוסייה הפלסטינית בשטח C. כך למשל בשנת 2005 הוגשו למנהל האזרחי 189 בקשות של פלסטינים להיתרי בנייה, מהן אושרו רק 13 (7%). באותה שנה נבנו בהתנחלויות 1180 יחידות דיור.[44] לפי נתוני המינהל האזרחי, שהועברו לארגונים, רק אחוז זעום[45] מבקשות להיתרים שמגישים הפלסטינים לבנייה אכן מאושרים. במצב כזה, לטענת הארגונים, נתוני ההריסות זניחים ביחס למבנה הבסיסי של מערכת התכנון המפלה כנגד פלסטינים.
ב־2011 נטען כי המינהל האזרחי איננו משקיע את התקציבים שניתנו לו בנושאים כגון שמירה על הסביבה ופינוי אשפה, ואף על פי שתחומים אלה נמצאים באחריותו.[46]
ב־2017 נמתחה ביקורת על אוזלת היד במניעת שוד עתיקות ביהודה ושומרון של קמ"ט ארכאולוגיה במנהל, לרשותו עומד פקח אחד.[47]
פרשות שחיתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים התגלו מספר מקרי שחיתות במנהל, בעיקר פרשות של מתן היתרי כניסה לישראל, אישורי בנייה, רישיונות חציבה ורכישת קרקעות תמורת שוחד:
- בשנת 1983, התפטר מושל נפת טול כרם, סגן אלוף שלום מוצפי, לאחר שהואשם בקבלת שוחד, במעילה בתפקיד ובניצול מעמדו כמושל לצרכיו הפרטיים.[14]
- בשנת 1998, מצאה ועדה של משרד הביטחון ("ועדת ורדי-גדרון") אי סדרים חמורים בנושא של חלוקת זיכיונות להפעלת מחצבות ותחנות דלק במנהל. בין השאר התגלו עדויות על מעבר של בעלי תפקידי רישוי במנהל (שאחראים על מתן זיכיונות כרייה), מיד עם פרישתם, לתפקידים בכירים בחברות הכרייה שזכו בזיכיונות.[48]
- באוקטובר 2003, שני קצינים במנהל האזרחי נעצרו במסגרת חקירת מצ"ח. השניים נחשדו בקבלת טובות הנאה מכמה אנשי עסקים פלשתינאים באזור חברון, תמורת הנפקת אישורי מעבר בהיקף גדול.[49]
- בשנת 2005, נפתחה חקירת משטרה בחשד שבכירים במינהל סייעו לרכישת קרקעות במרמה מפלשתינאים ביהודה ושומרון, תמורת שוחד.[50]
- ביוני 2008, הוגשו כתבי אישום בפרשה נגד שני בכירים במינהל, סגן-אלוף יאיר בלומנטל (שהיה ראש ענף תשתיות במינהל) ורב-סרן אהוד ברוש (ראש מדור מקרקעין), שנאשמו בקבלת שוחד וטובות הנאה מסוחר הקרקעות יוסף עמרם.[51] בשנת 2011, הגיעה המדינה לעסקת טיעון עם יוסף עמרם, שהורשע על פי הודאתו במתן שוחד וכן בסחיטה באיומים ועבירות מס; נגזרו עליו 18 חודשי מאסר.[52]
- ביוני 2011, עמרם קבילו, לשעבר ראש ענף תעסוקה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון, הורשע בעבירות של קבלת שוחד וטובות הנאה מגורמים שונים כדי להנפיק לפלסטינים אישורי מעבר לישראל.[53]
- בינואר 2016, רס"ן יוסף יזיד מהמנהל האזרחי נשלח ל-5 שנות מאסר על קבלת שוחד של רבע מיליון ש"ח מפלסטינים, תמורת הנפקת היתרי כניסה לישראל.[54]
- במרץ 2017, הורשע קצין במנהל האזרחי בעבירות מין חמורות, קבלת שוחד וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה.[55] בית הדין הצבאי ביפו גזר עליו 11 שנות מאסר.[56]
- ביולי 2017, במסגרת הסדר טיעון, רכז ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, צבי אבנון, הורשע בביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים - לקיחת שוחד עבור מידע מקדים שמסר על ביקורות יזומות של המינהל האזרחי באתרים לחציבה בלתי חוקית. בנובמבר 2017, הגישה הפרקליטות תביעה אזרחית כנגד אבנון, ובו דרשה ממנו את 45 אלף השקלים שקיבל כשוחד.[57]
- ביולי 2020 פורסם בדו"ח של מבקר המדינה כי קמ"ט איכות הסביבה בנימין אלבז, משמש כיו"ר ועד עובדים הן במנהל האזרחי והן במשרד לאיכות הסביבה, בניגוד לנהלים של איוש תפקידים של חברי ועד עובדים על ידי מנהלים בכירים. כמו כן פורסם בדו"ח כי ישנה התנהלות קלוקלת בכל נושא ועדת השעות הנוספות שאינה מפיצה פרוטוקול כנדרש, ואף אישרה למספר בכירים במנהל האזרחי 80 שעות נוספות לחודש, ששולמו במלואן אך לא ידוע האם מומשו בפועל על ידי העובדים הללו.
ראשי המנהל האזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| תא"ל מנחם מילסון | נובמבר 1981–1982 | |
| אל"ם יגאל כרמון | 1982–1983 | ממלא מקום |
| תא"ל שלמה איליה | 1983–1984 | |
| אל"ם פרדי זך | 1984–1985 | ממלא מקום |
| תא"ל אפרים סנה | יוני 1985[58]–1987 | |
| תא"ל שייקה ארז | 1987–1991 | |
| תא"ל גדי זהר | 31 במרץ 1991[59]–17 בפברואר 1995 | |
| תא"ל דוד שחף | 9 במרץ 1995–26 במרץ 1998 | שימש כממלא מקום ראש המנהל האזרחי מ־17 בפברואר 1995 עד מינויו הרשמי[60] |
| תא"ל דב צדקה | 26 במרץ 1998[61] – אוקטובר 2002 | |
| תא"ל אילן פז | 7 באוקטובר 2002[62] – 10 באוגוסט 2005 | |
| תא"ל כמיל אבו רוקון | 10 באוגוסט 2005[63] – 24 בינואר 2007 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| תא"ל יואב (פולי) מרדכי | 24 בינואר 2007[64] – נובמבר 2010 | לימים דובר צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| תא"ל מוטי אלמוז | נובמבר 2010 – ספטמבר 2013 | לימים ראש אכ"א |
| תא"ל דוד מנחם | ספטמבר 2013 – פברואר 2016 | |
| תא"ל מוניר עמאר | 3 בפברואר 2016[65] – 25 במרץ 2016 | נהרג בהתרסקות מטוס קל בעת תפקידו[66] |
| אל"ם אורי מנדס | 27 במרץ 2016[67] – יוני 2016 | סגן ראש המנהל האזרחי, ממלא מקום |
| תא"ל בן חור אחוות | יוני 2016 – יוני 2019 | |
| תא"ל רסאן עליאן | יוני 2019 – פברואר 2021 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| תא"ל פארס עטילה | פברואר 2021 – אפריל 2024 | |
| תא"ל הישאם אבראהים | אפריל 2024 – | ראש המנהל הנוכחי |
- סגן ראש המנהל האזרחי
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אל"ם דוד שחף | 1989–9 במרץ 1995 | לימים ראש המנהל; שימש כממלא מקום ראש המנהל לקראת סוף כהונתו |
| אל"ם דוד בראל | 8 ביוני 1995[68]– | |
| אל"ם בן חור אחוות | 2006–2011 | לימים ראש המנהל האזרחי |
| אל"ם אורי מנדס | [69][70]; שימש כממלא מקום ראש המנהל מ־27 בפברואר עד יוני 2016 | |
| אל"ם שי קרמונה | 19 בינואר 2019[71] – 1 באפריל 2022 | [72][73]; שימש כרמת"ק עוטף ירושלים[74] |
| סא"ל כפיר רוזן | 1 באפריל[75] – 7 באוגוסט 2022 | ממלא מקום |
| אל"ם יוגב בר-ששת | 7 באוגוסט 2022[76] – 2023 | לימים סגן מבקר מערכת הביטחון |
| סא"ל אדם אבידן | 1 בנובמבר 2023[77] – 30 באפריל 2024 | ממלא מקום |
| אל"ם להט שמש | 30 באפריל 2024[78]–מכהן | [79] |
- סגן ראש המנהל האזרחי לעניינים אזרחיים
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| הלל רוט | 29 במאי 2024[80]–מכהן |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבתי טבת, קללת הברכה, הוצאת שוקן, תש"ל (1969). הספר מתאר את הליכי כינון המנהל האזרחי ביו"ש מההיבט המשפטי, הפוליטי והאנושי
- עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ - המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, כנרת, זמורה-ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ, 2004. (ע' 403–417)
- רס"ן אהרון משניות (עורך), דיני התכנון, הבניה והמקרקעין באזור יהודה ושומרון - הדין תחיקת הביטחון והפסיקה, בהוצאת המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון
- אודי מנור, לעשות שלום עם הפלסטינים - הוויכוח בישראל על הגדה המערבית 1967–1987, הוצאת כרמל, 2012
- רגבים, תפנית במערכה - עדכון נתוני הבנייה הבלתי חוקית ביהודה ושומרון, באתר רגבים, דצמבר 2024.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המנהל האזרחי
- המנהל האזרחי מעדיף את הפלסטינים, באתר nrg, באתר nrg, יוני 2006
- ביורוקרטיה בשירות הכיבוש - מפקדות התיאום והקישור - מחסום WATCH ורופאים לזכויות אדם, מאי 2004
- עמוס הראל, נטש בזמן, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005
המנהל האזרחי בעזה, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 6:05)- שילה פריד, ישיבה של מת"ע: הדרך לבנייה ביו"ש רצופה בקשיים ומחסומים, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981 לצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)
- ^ 1 2 3 דוח תיאום פעולות הממשלה בשטחים בשנת 2013 (הקישור אינו פעיל, 15 באוגוסט 2020)
- ^ פרופ' מנחם מילסון, דבר, 21 באוקטובר 1981
- ^ 1 2 הגדה המערבית או יהודה ושומרון – שינוי השם הרשמי ביולי 1968, באתר ארכיון המדינה
- ^ 1 2 מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2)
- ^ דן חירם יתאם ענינים אזרחיים בשטחים המוחזקים, דבר, 15 בספטמבר 1967
- ^ יד אחת לשטחים, דבר, 6 בספטמבר 1968
- ^ אל"מ שלמה גזית ראש מחל' הממשל הצבאי במטכ"ל, דבר, 24 בנובמבר 1967
- ^ מלחמות היהודים בשטחים, דבר, 25 בספטמבר 1968
- ^ אל"מ ר. ורדי - מפקד אזור יהודה ושומרון, דבר, 27 בדצמבר 1967
- ^ דני רובינשטיין, סמכויות אזרחיות בשטחים, דבר, 2 באוקטובר 1973
- ^ תכנית למינוי מנכ"לים מקרב תושבי השטחים בתחומי המינהל האזרחי, דבר, 28 במרץ 1974
- ^ תכנית שרון להפרדת המינהל האזרחי מהצבאי בשטחים תובא ביום א' לממשלה, דבר, 23 בספטמבר 1981
- ^ 1 2 רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
- ^ אבי גרפינקל וינקי גלנטי, המקל, הגזר והגיזרה, במחנה, 8 באפריל 1992
- ^ אהרן קליין, יורם בינור, ארגון מחדש ליחידה מתאם הפעולות בשטחים, חדשות, 30 באפריל 1991
- ^ מבקר המדינה, פעולות המינהל האזרחי באזור יהודה והשומרון, דוח שנתי 56א לשנת 2005, עמ' 203
- ^ "עושים היסטוריה": המנהל האזרחי עבר מבסיס איו"ש למבנה אזרחי בשער בנימין, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2025
- ^ "לשנות את הדנ"א של המערכת": צעד נוסף באזרוח המנהל האזרחי, בעיתון מקור ראשון, 26 בדצמבר 2025
- ^ 1 2 3 אודות, תקציר ומבנה לשכת התכנון יו"ש, באתר המנהל האזרחי, 30 בספטמבר 2024
- ^ חזקי ברוך, מינוי חדש ליו"ר מת"ע: יהודה אלקלעי, מהנדס השומרון לשעבר, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2024
- ^ סיפוח מתחת לרדאר: הקמת "מינהלת ההתיישבות" תחת השר סמוטריץ', באתר שלום עכשיו, יוני 2023
- ^
חיים לוינסון, כך משתמשת המדינה בגופי התכנון כדי לקדם התנחלויות ולמנוע בנייה פלסטינית, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2013
- ^ חזקי ברוך, מינוי חדש ליו"ר מת"ע: יהודה אלקלעי, מהנדס השומרון לשעבר, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2024
- ^
מחלקת הייעוץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון, באתר צה"ל, 4 באפריל 2018
- ^ המנהל האזרחי ביהודה ושומרון - קציני מטה
- ^ קמ"ט ארכאולוגיה
- ^ תפקידי קמ"ט איכות הסביבה
- ^ משרד מדידות איו"ש
- ^ שמורות טבע נגד פלסטינים, 17.5.12
- ^ מבקר המדינה, אזור יהודה והשומרון - פעילות יחידת הפיקוח והאכיפה והיבטים בהסדרת מקרקעין, דוח שנתי 66ב, עמ' 74
- ^ יחידת הפיקוח, באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (ארכיון)
- ^ יוני קמפינסקי, צפו: רחפנים בשירות המנהל האזרחי, באתר ערוץ 7, 4 ביוני 2017
- ^ המערכה הפלסטינית על שטחי C – עיצוב מציאות ביטחונית בשטח, תיאור ומשמעויות באתר הכנסת, יוני 2021
- ^ קלמן ליבסקינד, אחרי שנים של גידול עקבי בקצב הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית - מהפך, באתר מעריב אונליין, 15 בנובמבר 2024
- ^ "ניירות עמדה - Regavim". Regavim. .
- ^ בצלם - גזל הקרקעות: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית, מאי 2002
- ^ היבטים בפעילות יחידת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון
- ^ יותם ברגר, קרקע ניתנה למאחז מצפה כרמים אחרי שנודע שהיא שייכת לפלסטינים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2018
- ^ יהודה יפרח, סוגרי שטחים: כך עובד הצוות שמונע בנייה ישראלית ביו"ש, בעיתון מקור ראשון, 13 בספטמבר 2020
- ^ משרד האוצר, תקציב תיאום הפעולות בשטחים, 2006 (הקישור אינו פעיל, 15 באוגוסט 2020)
- ^ חיים לוינסון, המדינה הפקיעה מאות מיליוני שקלים שגבתה בגדה במקום להשקיע בתושבים הפלסטינים, באתר הארץ, 7 באפריל 2010
- ^ רועי שרון, דוח: למתנחלים באיו"ש הורסים יותר מלערבים, באתר nrg, 2 במאי 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, גל המכרזים נמשך: הממשלה יוזמת בנייה של עוד 164 דירות בהתנחלויות, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2006
- ^ אפרת וייס, "על כל אישור בנייה לפלסטינים הורסים 18 בתים", באתר ynet, 21 בפברואר 2008
- ^ המינהל האזרחי לא מפקח או משקיע באיכות הסביבה, באתר הארץ, 7 בינואר 2011
- ^ יפעת ארליך, מלחמת חפירות, באתר ynet, 12 בינואר 2017
- ^ היועץ המשפטי יבדוק חשד לאי-סדרים במחצבות ביו"ש, באתר גלובס, 16 במרץ 1998
- ^ ארנון רגולר, חשד: שני קצינים חילקו אישורי מעבר לפלשתינאים תמורת שוחד, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2003
- ^ יהונתן ליס, חשד: חברה בת של קק"ל רכשה במרמה קרקעות מפלשתינאים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2005
- ^ עקיבא אלדר, בכירים במינהל האזרחי הואשמו בסיוע להשתלט על קרקעות בגדה, באתר הארץ, 18 ביוני 2008
- ^ ת"פ (ירושלים) 197-08 - מדינת ישראל נ' יוסף עמרם, יאיר בלומנטל ואח'
- ^ אביעד גליקמן, אישום: פקיד מינהל שוּחד ונתן אישורים לפלסטינים, באתר ynet, 6 ביוני 2010
- ^ יואב זיתון, 5 שנות מאסר נגזרו על קצין שהורשע בסיוע לפלסטינים להיכנס לישראל, באתר ynet, 18 בינואר 2016
- ^ גילי כהן, 11 שנות מאסר נגזרו על קצין במינהל האזרחי שהורשע בעבירות מין חמורות וקבלת שוחד, באתר הארץ, 23 במרץ 2017
- ^ יואב זיתון, עבירות מין ושוחד: 11 שנות מאסר לקצין צה"ל, באתר ynet, 23 במרץ 2017
- ^ יותם ברגר, פקח במינהל האזרחי קיבל שוחד מפלסטינים; המדינה תובעת ממנו את הכסף, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2017
- ^ ד"ר אפרים סנה יהיה ראש המנהל האזרחי ביו"ש, מעריב, 19 ביוני 1985
- ^ חנן שלאין, גדי זוהר ראש המנהל האזרחי, מעריב, 1 באפריל 1991
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981, מינוי מס' 11, 12 התשנ"ה - 1995, קמצ"ם 161, עמ' 1809
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 179, עמ' 2407
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 200, עמ' 3241
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 210, עמ' 4100
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 217, עמ' 4422
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 244, עמ' 7554
- ^ עדי חשמונאי, "דוגמה ומופת": תא"ל מוניר עמאר שנהרג בהתרסקות הובא למנוחות, באתר וואלה, 27 במרץ 2016
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי ממלא מקום ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 244, עמ' 7556
- ^ צו בדבר הקמת מנהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 941), התשמ"ב–1981, מינוי מס' 23, התשנה - 1995, קמצ"ם 163, עמ' 1890
- ^ "טרור בנייה" במסווה של סיוע הומניטרי, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2016
- ^ "זו גניבה שנייה": הקרב על הקלף מהמאה ה-11, באתר ynet, 25 בספטמבר 2011
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי סגן ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 244, עמ' 8868
- ^ אלוף משנה פארס עטילה ימונה לראש מטה המנהל האזרחי, באתר פורטל הכרמל והצפון
- ^ נתניהו סייר עם יועץ טראמפ בבקעת הירדן: "נוכחות ישראל חייבת להימשך", באתר ynet, 23 ביוני 2019
- ^ אלירן אהרון, שילוב ידיים של המנהל האזרחי וההתיישבות, באתר ערוץ 7, 13 בדצמבר 2015
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב–1981: מינוי ממלא מקום סגן ראש מינהל אזרחי, קמצ"ם 262, עמ' 12297
- ^ צו בדבר הקמת מנהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 941), התשמ"ב–1981, מינוי סגן ראש המנהל האזרחי, קמצ"ם 263, עמ' 12372
- ^ צו בדבר הקמת מנהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 941), התשמ"ב–1981, מינוי ממלא מקום סגן ראש המנהל האזרחי, קמצ"ם 265, עמ' 12688
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981 מינוי סגן ראש המינהל האזרחי, קמצ"ם 267, עמ' 13475
- ^ רשימת המפקדים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 18 במרץ 2024
- ^ צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981 כתב מינוי ואצילת סמכויות, קמצ"ם 267, עמ' 13478
