המינהל לביטחון המדינה (יוגוסלביה)
המינהל לביטחון המדינה (בסרבית: Служба државне безбедности; בקרואטית: Služba državne sigurnosti; במקדונית: Служба за државна безбедност; בסלובנית: Služba državne varnosti), היה ארגון המשטרה החשאית ביוגוסלביה הקומוניסטית. הוא היה ידוע בעיקר בראשי התיבות UDBA, שמקורם בשמו המקורי של הארגון בשפה הסרבו-קרואטית: Uprava državne bezbednosti " ("מינהל ביטחון המדינה"). ראשי התיבות SDB (סרבית) או SDS (בקרואטית) שימשו רשמית לאחר שינוי שם הארגון ל"שירות ביטחון המדינה".[1] בעשורים האחרונים לקיומו הורכב משמונה ארגוני משטרה חשאית עצמאיים למחצה - אחת לכל אחת משש הרפובליקות הפדרליות של יוגוסלביה ושתיים למחוזות האוטונומיים - שפעילותם תואמו על ידי המטה הפדרלי המרכזי בבירה, בלגרד.[2]
אף על פי שהוא פעל באיפוק רב יותר מאשר סוכנויות המשטרה החשאית במדינות הקומוניסטיות של מזרח אירופה, ה-UDBA היה בכל זאת כלי שליטה שרבים חששו ממנו. נטען כי ה-UDBA היה אחראי ל"חיסול" עשרות אויבי מדינה בתוך יוגוסלביה ובעולם (הערכות טוענות לאחריות על כ-200 התנקשויות וחטיפות). על פי החשדות הארגון היה מעורב בחיסול מנהיגי האוסטאשה אנטה פאבליץ' ווייקוסלאב לובוריץ' (ארגנטינה ובספרד), לרצח הסופר הקרואטי ברונו בושיץ' והסופר הסרבי דראגישה קשיקוביץ', אם כי יש להבחין בין פושעי מלחמה לבין אלו שנרצחו או חוסלו מסיבות פוליטיות.[3]
עם התפרקות יוגוסלביה, הרפובליקות הנפרדות המשיכו להקים סוכנויות משטרה חשאית משלהן, בעוד שירות ביטחון המדינה של יוגוסלביה שמר על שמו מתקופת ה-UDBA ופורק רק בשנת 2002, עת הוחלף על ידי סוכנות הביון והביטחון של סרביה.
משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
UDBA היוותה חלק מרכזי בשירותי הביון היוגוסלביים מ-1946 עד 1991, והייתה אחראית בעיקר לביטחון הפנים של המדינה. לאחר 1946 ה-UDBA עבר שינויים ביטחוניים ומודיעיניים רבים והופקד על מאבק בכנופיות פשע; הגנה על הכלכלה; הקומינפורם ושאיפות בירוקרטיות. ב-1945 וב-1946, למשל, ה-UDBA אורגנה למחוזות. ב-1950, כאשר בוטלו היחידות המנהליות-טריטוריאליות,[4] אורגנה UDBA מחדש. בתקופה זו הפעילות המודיעינית והביטחונית התרכזה פחות במודיעין ויותר בנושאי ביטחון פנים. הושם דגש על קולקטיביזם, אחווה, הרמוניה חברתית, נאמנות וסובלנות כלפי בעלי דעות שונות. חריגה ממערכת ערכים זו הפכה לבעיה מיידית עבור שירותי הביטחון.
מאוחר יותר הוקטן השימוש בכוח וכשהחל תהליך "ביזור כוח העם" עברו שירותי המודיעין והביטחון ארגון מחדש נוסף במטרה לבזר את הכוח ולהגביר את האפקטיביות. במליאת הוועד המרכזי ביולי 1966 האשימה ההנהגה הפוליטית את הארגון במניעת רפורמות לקראת ניהול עצמי. כתוצאה מכך, המינהל בוזר, צומצם כוח האדם שלו (במיוחד ברמה הפדרלית) והוקמו ועדות בקרה. הוצאו תקנות חדשות, המחזקות את היוזמה העצמאית של שירותי הביטחון הממשלתיים של שש הרפובליקות היוגוסלביות והפרובינציות האוטונומיות. הארגון נשלל מתפקידי ביצוע והופקד על זיהוי ומניעת פעולות עוינות.[5][6] בהמשך הועבר הארגון לאחריות משרד הפנים וכבר לא היה גוף עצמאי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Spehnjak, Katarina: "Brionski plenum"- odjeci IV. sjednice CK SKJ iz srpnja 1966. godine u hrvatskoj političkoj javnosti, in: ČSP 3/1999, pp. 463-489.
- ^ “Yugoslavia: Internal Security Capabilities. An Intelligence Assessment”, CIA (Directorate of Intelligence), October 1985: „Both the SDB, committed to the largely secret war against subversion, and the Milicija, charged with traditional police functions in preserving law and order, are formally organized on a decentralized basis, with authority widely dispersed among the six republics and two autonomous provinces.”
- ^ Schindler, John (4 בפברואר 2010), Doctor of Espionage: The Victims of UDBA, Sarajevo: Slobodna Bosna, pp. 35–38
{{citation}}: (עזרה) - ^ see the Act on abolishing of authority, LRS Off. Gazette no. 4/51
- ^ Robionek, Bernd: State Security out of Control? The Influence of Yugoslavia's Political Leadership on Targeted Killings abroad (1967-84), in: OEZB Working Paper, March 2020.
- ^ FNRJ Off. Gaz. No. 30/56