המינריאדה השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון ויקטוריה, מושב הממשלה הרומנית

המינריאדה השנייה או המינריאדה של פברואר 1990 הם הכינויים המקובלים לאירועים האלימים שהתרחשו בבוקרשט, בירת רומניה, בימים 18 ו-19 בפברואר 1990.

התסיסה כנגד שלטון חזית ההצלה הלאומית וכוונת מנהיגיה להישתתף בבחירות הקרובות לא פגה לאחר המינריאדה הראשונה. לקראת 18 בפברואר 1990 אירגנה האופוזיציה הפגנה גדולה בכיכר ויקטוריה, בחזית ארמון ויקטוריה, שם שכנו גופי השלטון הרומניים. ההפגנה כוונה במוצהר נגד הסקוריטטה ונגד הקומוניזם. חלק מהמפגינים נשאו שלטים עם התוכן "הלאה הסקוריטטה, אנחנו עם הצבא", "לא רוצים יותר קומוניסטים, אנשי סקוריטטה ואקטיביסטים", "המהפכה הייתה רק רוטציה של פעילים?", "FSN = PCR‏"[1] ועוד. המפגינים תבעו שיחה עם ההנהגה, אך במקום לא היו אנשי הנהגה פרט לסגן ראש ממשלת רומניה והממונה על שירותי הביטחון, ג'לו וויקאן-וויקולסקו Gelu Voican-Voiculescu, שסירב לנהל משא ומתן עם המפגינים. וויקאן-וויקולסקו נשא בקביעות אקדח אוטומטי והמפגינים ראו גם בכך התגרות. נטען שנשמעה ירייה ובתגובה חלק מהמפגינים התרחקו מעט מהארמון והתחילו להטיל חפצים על חזיתו. אנשי הצבא, שהוצבו לשמירת הארמון, העדיפו לעמוד מהצד ולא להתערב וכתוצאה מכך התחילו מפגינים לפלוש לתוך המבנה.

התכנסות המונית מול ארמון ויקטוריה, מושב הממשלה הרומנית, ב-27 בפברואר 1990

כמה מאות מבין המפגינים חדרו לארמון וחלק מהם התחילו בביזה ובהרס של רהיטים וחפצים אחרים. קבוצה מבין הפולשים דחפה את וויקאן-וויקולסקו אל המרפסת ואיימו עליו לזרוק אותו משם. ההמון הצליח להיכנס רק לקומת הקרקע ולקומה הראשונה, כי הגישה לקומות העליונות הייתה רק באמצעות מעליות והמעליות נחסמו.

פינוי ההמון מהארמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטונות התחילו לרכז כוחות ביטחון מסביב לארמון כולל חטיבת טנקים. לתוך הארמון נכנסו אנשי מודיעין של הצבא וצנחנים שהתערו בין המפגינים.

לקראת הערב אנשי צבא פנו אל העיתונאים והמפגינים שהיו בארמון והורו להם לעזוב את הארמון, ושבקרוב יתחילו בפינוי בכוח. חלק מהנוכחים התחילו לצאת. בהמשך עמד גנרל ביציאה ומיין את היוצאים, כשהוא מורה על מעצרם של חלק מהם ומרסק ארצה מצלמות של עיתונאים. המעוכבים נעצרו בחשד לוונדליזם ולביזה. סך הכל נעצרו 105 איש ונמנו עשרות פצועים.

הופעת הכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירועים סוקרו באמצעי התקשורת. וויקאן-וויקולסקו רואיין וסיפר איך משכו בזקנו, ירקו עליו והכו אותו. בלילה הגיעו לבוקרשט כ-5,000 כורים. הכורים היו מצוידים, בין היתר, בקסדות עם פנס, כמקובל במכרות, ועשו רושם חזק על האוכלוסייה כשנעו ברחובות החשוכים עם פנסים דולקים על כובעיהם.

כשהגיעו הכורים כבר לא נותרו מפגינים בארמון, וסביבו היו רק אנשי כוחות הביטחון. הכורים ענו לשאלה מה מטרתם בתשובה שראו את האירועים בטלוויזיה, והחליטו להציל את הממשלה. נאמר לכורים שכבר אין בהם צורך והם שבו על עקבותיהם. לפני שעזבו הצהירו שבמקרה של סכנה לממשלה הם ישובו, ואם יהיה קושי לשמור על הממשלה בבוקרשט, הם יעבירו את הממשלה למחוזותיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האותיות FSN הן ראשי תיבות של השם הרומני של חזית ההצלה הלאומית והאותיות PCR הן ראשי תיבות השם הרומני של המפלגה הקומוניסטית הרומנית