המינריאדה השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון ויקטוריה, מושב הממשלה הרומנית

המינריאדה השנייה או המינריאדה של פברואר 1990 הם הכינויים המקובלים לאירועים האלימים שהתרחשו בבוקרשט, בירת רומניה, בימים 18 ו-19 בפברואר 1990.

התסיסה כנגד שלטון חזית ההצלה הלאומית וכוונת מנהיגיה להישתתף בבחירות הקרובות לא פגה לאחר המינריאדה הראשונה. לקראת 18 בפברואר 1990 אירגנה האופוזיציה הפגנה גדולה בכיכר ויקטוריה, בחזית ארמון ויקטוריה, שם שכנו גופי השלטון הרומניים. ההפגנה כוונה במוצהר נגד הסקוריטטה ונגד הקומוניזם. חלק מהמפגינים נשאו שלטים עם התוכן "הלאה הסקוריטטה, אנחנו עם הצבא", "לא רוצים יותר קומוניסטים, אנשי סקוריטטה ואקטיביסטים", "המהפכה הייתה רק רוטציה של פעילים?", "FSN = PCR‏"[1] ועוד. המפגינים תבעו שיחה עם ההנהגה, אך במקום לא היו אנשי הנהגה פרט לסגן ראש ממשלת רומניה והממונה על שירותי הביטחון, ג'לו וויקאן-וויקולסקו Gelu Voican-Voiculescu, שסירב לנהל משא ומתן עם המפגינים. וויקאן-וויקולסקו נשא בקביעות אקדח אוטומטי והמפגינים ראו גם בכך התגרות. נטען שנשמעה ירייה ובתגובה חלק מהמפגינים התרחקו מעט מהארמון והתחילו להטיל חפצים על חזיתו. אנשי הצבא, שהוצבו לשמירת הארמון, העדיפו לעמוד מהצד ולא להתערב וכתוצאה מכך התחילו מפגינים לפלוש לתוך המבנה.

התכנסות המונית מול ארמון ויקטוריה, מושב הממשלה הרומנית, ב-27 בפברואר 1990

כמה מאות מבין המפגינים חדרו לארמון וחלק מהם התחילו בביזה ובהרס של רהיטים וחפצים אחרים. קבוצה מבין הפולשים דחפה את וויקאן-וויקולסקו אל המרפסת ואיימו עליו לזרוק אותו משם. ההמון הצליח להיכנס רק לקומת הקרקע ולקומה הראשונה, כי הגישה לקומות העליונות הייתה רק באמצעות מעליות והמעליות נחסמו.

פינוי ההמון מהארמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטונות התחילו לרכז כוחות ביטחון מסביב לארמון כולל חטיבת טנקים. לתוך הארמון נכנסו אנשי מודיעין של הצבא וצנחנים שהתערו בתוך ההמון.

לקראת הערב אנשי צבא פנו אל העיתונאים ויתר האנשים שהיו בארמון ואמרו להם לעזוב את הארמון, כי בקרוב יתחילו בפינוי בכוח. חלק מהנוכחים התחילו לצאת. בהמשך עמד גנרל ביציאה ומיין את היוצאים, כשהוא מורה על מעצרם של חלק מהם ומרסק ארצה מצלמות של עיתונאים. המעוכבים נעצרו בחשד לוונדליזם ולביזה. סך הכל נעצרו 105 איש ונמנו עשרות פצועים.

הופעת הכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירועים סוקרו באמצעי התקשורת. וויקאן-וויקולסקו רואיין וסיפר איך משכו בזקנו, ירקו עליו והכו אותו. בלילה הגיעו לבוקרשט כחמשת אלפים כורים. הכורים היו מצוידים, בין היתר, בקסדות עם פנס, כמקובל במכרות, וכשנעו ברחובות החשוכים אלפי כורים עם פנסים דולקים על כובעיהם, הם עשו רושם חזק מאוד על האוכלוסייה.

כשהגיעו הכורים כבר לא היו מפגינים ובארמון וסביבו היו רק אנשי כוחות הביטחון. הכורים נשאלו למה באו והשיבו שראו את האירועים בטלוויזיה והחליטו לעלות לרכבת ולבוא להציל את הממשלה. נאמר לכורים שהם לא נחוצים ועל כן יכולים לשוב על עקבותיהם והם אומנם עשו זאת, אך לפני שעזבו ציינו שאם תהיה סכנה לממשלה הם יבואו שוב ואם יהיה קושי לשמור על הממשלה בבוקרשט, הם יעבירו את הממשלה למחוזותיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האותיות FSN הן ראשי תיבות של השם הרומני של חזית ההצלה הלאומית והאותיות PCR הן ראשי תיבות השם הרומני של המפלגה הקומוניסטית הרומנית