המסתורין הנשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המסתורין הנשי
מאת בטי פרידן
שם בשפת המקור
The Feminine Mystique
שפת המקור אנגלית
שנת הוצאה 1963
סוגה ספר עיון
תרגום לעברית לא תורגם לעברית
מסת"ב ISBN 0-393-32257-2
OCLC 155697599

המסתורין הנשיאנגלית: The Feminine Mystique) הוא ספר מאת בטי פרידן אשר פורסם לראשונה בשנת 1963 בארצות הברית. עד שנת 2000 מהדורת הספר באנגלית נמכרה ביותר משלושה מיליון עותקים והוא תורגם לשפות רבות[1]. הספר מנתח את חייהן של נשים לבנות בנות המעמד בינוני בארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטי פרידן

"המסתורין הנשי" הוא תולדה של מחקר שערכה בטי פרידן בקרב הבוגרות של מחזור שנת 1942 סמיט קולג' (נורת'האמפטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית) שבו למדה. רוב הנשים במחקרה הצביעו על חוסר שביעות רצון כללי מחייהן כעקרות בית. ממצאים אלו הובילו את פרידן לערוך מחקר מקיף יותר בנושא. המחקר כלל ראיונות עם עקרות בית נוספות, ניתוח מחקרים פסיכולוגיים, מסרים תקשורתיים ופרסומות. פרידן לא התכוונה לפרסם ספר אולם לא היה מגזין שהסכים לפרסם את המחקר[2]. לפי ממצאיה, טענה פרידן, שרוב הנשים הן קורבנות של תפישות שגויות הדורשות מן הנשים למצוא את זהותן ואת משמעותן בחייהן דרך בעליהן ודרך ילדיהן.

בתחילת ספר, פרידן מגדירה את הקשיים של נשים כ"הבעיה שאין לה שם," ובהמשך הספר חושפת את הגורמים לבעיה ומוכיחה את קיומה. לדברי פרידן, הצפייה מנשים היא להסתפק בתפקידים עקרת בית ואם ולנטוש שאיפות להשכלה וקריירה ולהתאים את עצמן לאידאליזציה נשית. פרידן מנסה להוכיח כי המיסתורין הנשי מונע מנשים לפתח זהויות משלהן, מעבר לזהות הקשורה לתפקידים ביתיים. המיסתורין מופיע בייצוגים בלתי פוסקים בתקשורת. ייצוגים אלו מאדירים את האישה כאם ורעייה ומבקרים "הגבריות" של נשים שרוצות לעשות דברים אחרים בשילוב או במקום התפקידים המסורתיים.

פרידן טוענת שהמיסטיקה הנשית היא אחת מהתוצאות של מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה הכוללות גם את התפתחות הפרוורים והביבי בום.

פרידן מצאה תפיסות אלו במיוחד בקרב קהילות פרבריות מן המעמד הבינוני שלאחר מלחמת העולם השנייה. היא שיערה כי גברים החוזרים ממלחמה מחפשים בנשותיהן דמות אם. בו בזמן, השגשוג הכלכלי בארצות הברית שלאחר המלחמה הוביל להתפתחות של טכנולוגיות חדשות שמטרתן הייתה להפוך את עבודת הבית לפחות קשה, אך בפועל הפכו טכנולוגיות אלו את עבודת הנשים למשמעותית ומוערכת פחות. מבקריה של בטי פרידן טענו שהניתוח שלה איננו מייצג באופן מוצלח נשים ממעמדות אחרים.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיסתורין הנשי יצר שפה בה נשים יכלו להגדיר את עצמן ומצע לשינוי חברתי למען נשים[3]. הספר נחשב כאחד ספרי עיון המשפיעים ביותר של המאה ה -20, והוא נחשב כאחד מהגורמים שעוררו את תחילת הגל השני של הפמיניזם בארצות הברית[1]. פרידן קיבלה מאות מכתבים מנשים שהזדהו עם הספר[3] והיא עצמה הפכה לאחת מהמייסדות של (National Organization for Women (NOW ולקחה חלק בניסוח הצהרת המייסדות שקראה לשיויון לכל הנשים והסרת חסמים שמעקבים שיויון ועצמאות כלכלית[4].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריונית ג'ואן מאיורויץ (Joanne Meyerowitz) טענה במאמר העוסק במיסתורין הנשי כי הרבה מהמגזינים והמאמרים של התקופה אותה תיארה פרידן בספר, לא הציגו נשים אך ורק כעקרות בית, כמו שפרידן טענה, אלא גם תמכו בנשים שבחרו לנהל קרירה במשרה מלאה או חלקית[5]. אולם, הדימוי המרכזי של נשים במגזינים היה מסורתי [6].

הביקורת המרכזית שהופנתה נגד המיסתורין הנשי עסקה בהאחדת החוויה של נשים בארצות הברית מבלי להתייחס להבדלים מעמדיים וגזעיים. פרידן מתארת בספר את מצוקתן של נשים לבנות בנות המעמד הבינוני ולא התייחסה כלל לקשיים של נשים המתמודדות עם מצבים כלכליים פחות יציבים ונשים מגזעים אחרים. למרות שהספר נכתב בשעה שהתנועה לזכויות האזרח שגשגה, פרידן כמעט ולא מתייחסת לנשים אפרו-אמריקראיות [7][8].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטי פרידן, "הבעיה שאין לה שם", פרק מתוך "המסתורין הנשי" (תרגום: דקלה תדמור) בספר ללמוד פמיניזם : מקראה - מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה) באתר "כותר".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Fox, Margalit (5 בפברואר 2006). "Betty Friedan, Who Ignited Cause in 'Feminine Mystique,' Dies at 85". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2016. 
  2. ^ "Voice of Feminism's 'Second Wave'". The Washington Post (באנגלית)‎. 5 בפברואר 2006. ISSN 0190-8286. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2016. 
  3. ^ 3.0 3.1 Maria Popova, The Feminine Mystique Half a Century Later, Brain Pickings, ‏2013-02-19
  4. ^ N.O.W. Statement of Purpose, 1966, coursesa.matrix.msu.edu
  5. ^ Joanne Meyerowitz, Beyond the Feminine Mystique: A Reassessment of Postwar Mass Culture, 1946-1958, Journal of American History, 79, עמ' 1455-1482, March 1993
  6. ^ Schuessler, Jennifer (18 בפברואר 2013). "‘The Feminine Mystique,’ Reassessed after 50 Years". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2016. 
  7. ^ Collins, Gail (23 בינואר 2013). "‘The Feminine Mystique’ at 50". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2016. 
  8. ^ Daniel Horowitz, Rethinking Betty Friedan and the Feminine Mystique: Labor Union Radicalism and Feminism in Cold War America, American Quarterly, Vol. 48, No. 1, עמ' 1-42, 1996