המכביה השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס פתיחת המכביה השנייה
האתלטים הצ'כוסלובקים צועדים באצטדיון בטקס הפתיחה של המכביה השנייה

המכביה השנייה נערכה ב-1935, בין 2[1] ל-10 באפריל. היא התקיימה שלוש שנים לאחר המכביה הראשונה (1932) ולא כעבור ארבע, כנהוג באולימפיאדה. הדבר נבע מרצון המארגנים שלא להיראות כמחקים את האולימפיאדות, וחשוב מכך - לאפשר לספורטאים המעוניינים בכך להישאר בארץ ישראל, ובכך לעלות לארץ חרף חוקי "הספר הלבן" של הבריטים.

היערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה לקראת המכביה השנייה

המכביה השנייה נערכה באביב, כקודמתה המכביה הראשונה. בעוד ההכנות לזו הראשונה נמשכו שלושה חודשים בלבד, הרי שההתארגנות לקראת המכביה השנייה ארכה כשנה, עובדה שהגדילה באופן ניכר את ההוצאות. המכביה סבלה מבעיה תקציבית חמורה. קופת מכבי ארץ-ישראל הייתה דלה ביותר, או כפי שצוטט "התקציב הספיק בקושי לבולי-הדואר", ולכן הוחלט כי מכביה זו תיתמך כספית על ידי מכבי העולמי, כשמכבי ארץ ישראל מופקדת על הביצוע. נשיאות ההסתדרות ארגנה מגבית גדולה לקרן המכביה. משרדי מכביה מיוחדים נפתחו למטרה זו בלונדון, אלכסנדריה, ברלין, ורשה, פראג ותל אביב, ואורגנה מגבית מיוחדת בדרום אפריקה לטובת האצטדיון בתל אביב. הכרטיסים לתחרויות המכביה הוצעו למכירה בבית-מסחר לפסנתרים ובבתי-המרקחת של תל אביב.

מכביה זו הוכיחה כי ניתן להגיע מקופה ריקה לתוכן רב-ערך מבחינה לאומית, חינוכית וספורטיבית.

המדינות המשתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכבייה השנייה השתתפו 1,350 ספורטאים, נציגי 28 ארצות, שהתחרו ב-18 מקצועות. השתתפו בה נציגים ממדינות מרכז ומזרח אירופה (אסטוניה, בולגריה, דנציג, יוגוסלביה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה והונגריה), וכן ממדינות ערב: מרוקו, לוב, מצרים וסוריה (לאחר מכביה זו, חלה הפסקה ארוכת שנים בהשתתפות משלחות ממדינות אלה). לראשונה הגיעו משלחות מאיטליה, בלגיה, הולנד, טורקיה, צרפת ודרום אפריקה (משלחות ממדינות אלה המשיכו להגיע למכביות הבאות).

ברגע האחרון הופתעו המארגנים מהשתתפות משלחת מכובדת מגרמניה, שקיבלה אישור מהשלטונות הנאציים להצטרף למשחקים.

משלחת דנציג צעדה בנפרד ממשלחות מכבי פולין וגרמניה, ברוח העימות הפוליטי בין אותן מדינות באותה תקופה.

טקסים ותחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התנגדותה של משטרת המנדט הבריטי, נערך ברחובות תל אביב מצעד מרשים של משתתפי המכביה, שנסקר על ידי הלורד מלצ'ט[2][3], נשיא הכבוד של הסתדרות מכבי העולמי. ההמנון שחיבר יגאל כספי נבחר מבין 15 המנונים מוצעים, והושר בטקסי הפתיחה והנעילה.

במכביה זו נוספו ענפי ספורט רבים וחשובים למשחקים הרשמיים, ביניהם: אופניים, ג'ודו, הרמת משקולות, חתירה, כדורעף וקליעה למטרה. ענפי הכדוריד והכדורסל, שלא התקיימו באותה מכביה, הוחזרו לרשימה במכביה השלישית, בעוד ענפי הרכיבה והאופנועים הוצאו סופית מהתחרויות.

המתחרים והזוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות זוכה מדינה
זבוב נושקס גרמניהגרמניה  גרמניה
תרנגול נפוסי מצריםמצרים  מצרים
חצי בינוני דה קוסטה אנגליהאנגליה  אנגליה
בינוני לונץ אנגליהאנגליה  אנגליה
חצי כבד נוידינג פוליןפולין  פולין
כבד ד. קצן דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה

בן בריל (הולנדהולנד  הולנד) השתתף במכביה

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליליאן קופלנד מארצות הברית, האלופה האולימפית בזריקת דיסקוס זכתה בשלוש מדליות זהב בשלושת הענפים בהם השתתפה. סיביל קוף מארצות הברית, כוככת המכביה הראשונה, זכתה ב-4 מדליות, 2 זהב ו-2 כסף. מרילה פרייוולד מפולין בעלת מדליית ארד ממשחקי העולם לנשים זכתה בשתי מדליות זהב.[4][5][6][7]

בסיום תחרויות האתלטיקה, דורגה ארצות הברית במקום הראשון (254 נקודות), אחריה גרמניה (183 נקודות), פולין (178.5 נקודות), ארץ ישראל (139.5 נקודות), אוסטריה (135 נקודות) וצ'כוסלובקיה (105 נקודות).

אתלטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
ריצת 60 מטר סיביל קוף
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
8.3 שניות מאייר
גרמניהגרמניה  גרמניה
8.4 שניות מרילה פרייוולד
פוליןפולין  פולין
8.6 שניות
ריצת 100 מטר קנדזורה
גרמניהגרמניה  גרמניה
13.1 שניות סיביל קוף
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
13.2 שניות
ריצת 200 מטר סיביל קוף
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
27.6 שניות
ריצת 80 מטר משוכות מרילה פרייוולד
פוליןפולין  פולין
14.1 שניות
קפיצה לגובה גרטה גוטליב
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
1.35 מטר
קפיצה לרוחק מרילה פרייוולד
פוליןפולין  פולין
4.91 מטר סיביל קוף
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
4.87 מטר גרטה גוטליב
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
4.73 מטר
זריקת דיסקוס ליליאן קופלנד
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
37.38 מטר מרתה יעקב
גרמניהגרמניה  גרמניה
הטלת כידון ליליאן קופלנד
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
36.92 מטר מרתה יעקב
גרמניהגרמניה  גרמניה
31.79 מטר 29.53 מטר
הדיפת כדור ברזל ליליאן קופלנד
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
12.32 מטר מרתה יעקב
גרמניהגרמניה  גרמניה
11.25 מטר סוניה לוין
פוליןפולין  פולין
11.10 מטר

אתלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
ריצת 100 מטר מ. סמית
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה
11.2 שניות ה. לוצוף
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה
ריצת 200 מטר אלפרד קניג
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
23.2 שניות הארי הופמן (Harry Hoffman)
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
23.3 שניות
ריצת 400 מטר אלפרד קניג
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
53.2 שניות אייב היימן
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה
ריצת 800 מטר אברהם רוזנקרנץ
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
2:04.6 דקות אורגלר
גרמניהגרמניה  גרמניה
לאון פאסי
יווןיוון  יוון
2:05.8 דקות
ריצת 1500 מטר אברהם רוזנקרנץ
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
4:19.2 דקות שמואל רפופורט
צרפתצרפת  צרפת
4:25.2 דקות ארפד בלודי
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
4:25.4 דקות
ריצת 5000 מטר ד"ר י. הורביץ
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה
16:09.8 דקות רינה
אנגליהאנגליה  אנגליה
ריצת 10000 מטר ד"ר י. הורביץ
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה
33:01.8 דקות ביל שטיינר
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
33.46 דקות רינה
אנגליהאנגליה  אנגליה
34.05 דקות
שליחים 4x100 מטר דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה 45.6 שניות גרמניהגרמניה  גרמניה
קורט לוין
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
אלפרד קניג
פריץ דויטשר

שליחים 4x400 מטר אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
אלפרד קניג
פריץ דויטשר

3:36.4 דקות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ישראלישראל ארץ ישראל
ריצת 110 מטר משוכות פ. סמית
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה
17.1 שניות עמיחי כספי
ישראלישראל ארץ ישראל
17.3 שניות ג'יימס סנדלר
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
18.3 שניות
ריצת 400 מטר משוכות אברהם רוזנקרנץ
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
1:01.6 דקות פריץ דויטשר
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
1:03.7 דקות פוליןפולין  פולין 1:04.5 דקות
קפיצה לגובה ג'יימס סנדלר (James "Jimmy" Sandler)
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
1.81 מטר
קפיצה לרוחק בדריך ווסר
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
6.44 מטר
קפיצה במוט שיפר
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
3.10 מטר מרטין פיידן
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
3.00 מטר[8]
קפיצה משולשת ברמן
צרפתצרפת  צרפת
12.56 מטר עמיחי כספי
ישראלישראל ארץ ישראל
12.20 מטר בנד לטביהלטביה  לטביה
הדיפת כדור ברזל ג'וליוס פינקלשטיין (Julius Finkelstein)
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
13.30 מטר לזר גולדשנידר
צרפתצרפת  צרפת
11.25 מטר צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 11.10 מטר
זריקת דיסקוס זאב שטיל
פוליןפולין  פולין
38.11 מטר
יידוי פטיש בלא וייס
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
31.85 מטר הרמן
גרמניהגרמניה  גרמניה
29.75 מטר מאירוצ'יק
פוליןפולין  פולין
26.43 מטר
הטלת כידון דב רבינוביץ'
ישראלישראל ארץ ישראל
50.50 מטר בלא וייס
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
דוד הירשלר
ישראלישראל ארץ ישראל
קרב עשר וילדה רטשאו
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
4606 נקודות

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל פרן(אנ') אנגליהאנגליה  אנגליה, דורג מקום 6 בעולם בשנת 1932 ולדיסלב הכט צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה, דורג מקום 6 בעולם בשנת 1934, השתתפו בטורניר וניצחו בו.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png רומניהרומניה  רומניה
Med 2.png גרמניהגרמניה  גרמניה
Med 3.png ישראלישראל  ישראל

מקום 4 - פוליןפולין  פולין
מקום 5 - אנגליהאנגליה  אנגליה
מקום 6 - ליטאליטא  ליטא

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[7]

מקום נבחרת
Med 1.png צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
Med 2.png אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
Med 3.png ישראלישראל  ישראל

מקום 4 - מרוקומרוקו  מרוקו
מקום 5 - פוליןפולין  פולין
מקום 6 - לובלוב  לוב

תוצאות המשחקים

סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

[9]

קפיצה למים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות השתתף יוליוס בלס מצ'כוסלובקיה, בעל מדליית ארד באליפות אירופה.

נשים
מקפצה של 3 מטר

Gouden medaille.svg - ג'ניס ליפסון (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) - 88.9 נקודות
Zilveren medaille.svg - מודרן (אוסטריהאוסטריה  אוסטריה) - 62.3 נקודות
Bronzen medaille.svg - קרמר (גרמניהגרמניה  גרמניה)

מגדל

Gouden medaille.svg - מודרן (אוסטריהאוסטריה  אוסטריה)

גברים
מקפצה של 3 מטר

Gouden medaille.svg - יוליוס בלס (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה) - 148 נקודות
Zilveren medaille.svg - ד"ר ביליג (ישראלישראל ארץ ישראל) - 124.9 נקודות
Bronzen medaille.svg - קרלי אדלר (אוסטריהאוסטריה  אוסטריה) - 116.7 נקודות

מגדל

Gouden medaille.svg - ד"ר ביליג (ישראלישראל ארץ ישראל) - 124.9 נקודות
Zilveren medaille.svg - קרלי אדלר (אוסטריהאוסטריה  אוסטריה)

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום תחרויות השחייה, דורגה אוסטריה במקום הראשון (196 נקודות), אחריה צ'כוסלובקיה (127 נקודות), ארצות הברית (75 נקודות), ארץ ישראל (67 נקודות), פולין (47 נקודות).

שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצי לוי והדי ורטהיימר מאוסטריה, שזכו כל אחת בשתי מדליות זהב והגנו על תאריהן מהמכביה הראשונה בלטו בתחרויות השחייה בין הנשים. לוי וורטהיימר זכו כל אחת במדליית ארד באליפות אירופה בשחייה (400 מטר חופשי ו200 מטר חזה בהתאמה) וסיימו במקומות 11 ו-13 בהתאמה באולימפיאדת אמסטרדם (1928).[5]

התחרות

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
100 מטר חופשי ג'ניס ליפסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
1:14.4 דקות
שיא מכביה
פריצי לוי
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
1:16.2 דקות גרצה גוטליב
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
1:21.6 דקות
400 מטר חופשי פריצי לוי
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
6:17 דקות ג'ניס ליפסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
100 מטר גב ג'ניס ליפסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
1:30.2 דקות לוסי גולדנר
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
אלישבע שמידט
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
200 מטר חזה הדי ורטהיימר
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
3:18 דקות גוטמן
גרמניהגרמניה  גרמניה
3:29.9 דקות רות לנגר
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
3:43.6 דקות
שליחות 4x100 מטר חופשי אוסטריהאוסטריה  אוסטריה 5:34.6 דקות ישראלישראל ארץ ישראל 6:02.6 דקות פוליןפולין  פולין 7:11.2 דקות

שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פבל שטיינר מצ'כוסלובקיה שהגן על תוארו מהמכביה הראשונה. שטיינר זכה במדליית ארד באליפות אירופה במשחה ל-100 מטר חופשי וכן פרנטישק גטרויר מצ'כוסלובקיה שזכה ב-4 מדליות זהב, בלטו בתחרויות השחייה בין הגברים.[5]

התחרות

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
100 מטר חופשי פבל שטיינר
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
1:02.6 דקות אלפרד נקש
צרפתצרפת  צרפת
1:03.2 דקות איליה שרייבמן
פוליןפולין  פולין
1:04.2 דקות
400 מטר חופשי פרנטישק גטרויר
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
5:18.0 דקות ג'ורג' שיינברג
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
איליה שרייבמן
פוליןפולין  פולין
1500 מטר חופשי פרנטישק גטרויר
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
21:33.0 דקות
שיא מכביה
פאול ואגו
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
22:11 דקות ג'ורג' שיינברג
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
22:53 דקות
200 מטר חזה ג. שרייבמן
פוליןפולין  פולין
3:01.8 דקות
שיא מכביה
אבלס
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
ולטר גולדשמיט
גרמניהגרמניה  גרמניה
100 מטר גב ג'ורג' שיינברג
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
1:15.0 דקות ריינר
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
1:20 דקות קלוג רייזר
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
1:22 דקות
שליחים 4x200 מטר חופשי צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 10:22.0 דקות מצריםמצרים  מצרים אוסטריהאוסטריה  אוסטריה

שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכביה השנייה נערכו לראשונה תחרויות שחמט במסגרת המכביה. בתחרות השחמט זכה האמן משה בלאס מפולין, מי שהיה בעברו אלוף ורשה וחבר במשלחת האולימפית הפולנית. בלאס צבר 7 וחצי נקודות מתוך 9 אפשריות והקדים את יוסף פורת ואת דוד אנוך, שצברו שבע נקודות כל אחד. הזכייה הקנתה לבלאס תואר לא רשמי של אלוף ארץ ישראל.

סיכום התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

[6][7][10]

מקום מדינה ניקוד
1 אוסטריהאוסטריה  אוסטריה 380.5 נקודות
2 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 377 נקודות
3 גרמניהגרמניה  גרמניה 374 נקודות
4 ישראלישראל ארץ ישראל 359.5 נקודות
5 פוליןפולין  פולין 341 נקודות
6 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 314 נקודות
7 דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה 135 נקודות
8 מצריםמצרים  מצרים 125 נקודות
9 יוגוסלביהיוגוסלביה  יוגוסלביה 106.5 נקודות
10 אנגליהאנגליה  אנגליה 75 נקודות
11 צרפתצרפת  צרפת
12 רומניהרומניה  רומניה
13 הולנדהולנד  הולנד
14 דנמרקדנמרק  דנמרק
15 Gdansk flag.svg דנצינג
16 יווןיוון  יוון
17 בלגיהבלגיה  בלגיה
18 מרוקומרוקו  מרוקו
19 לטביהלטביה  לטביה
20 לובלוב  לוב
21 ליטאליטא  ליטא

פירות המכביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ ישראל נהנתה באותה שנה מגאות כלכלית יחסית. העיר תל אביב גדלה ונסללו רחובותיה הראשיים. גם האצטדיון גדל ונוספו לו מקומות צפייה רבים.

המכביה השנייה העניקה ליישוב את בריכת השחייה הראשונה (50 מטרים) בשכונת בת גלים בחיפה, ששימשה לתחרויות עד המכביה הרביעית.

המכביה השנייה התארגנה ונערכה בשנים הראשונות לשלטון הנאצים בגרמניה, לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, ועל אירופה כולה ריחף ענן כבד. בארץ ישראל המשיך שלטון המנדט הבריטי להגביל את מספר אשרות העלייה. רבים ממשתתפי המכביה, במיוחד מקרב המשלחות מבולגריה, גרמניה ופולין, ניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ ישראל. אפילו חברי תזמורת כלי הנשיפה מבולגריה, שהגיעו להשתתף בטקסי הפתיחה והנעילה, נשארו כולם, ובתום המכביה שלחו חזרה לבולגריה רק את כלי נגינתם.

שתי המכביות הראשונות נערכו בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, וזכו לכינוי "מכביות העלייה", בזכות מאות המשתתפים ממדינות מזרח ומרכז אירופה שניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ ישראל בתום המשחקים. שתיהן היו הרבה יותר ממפעל ספורטיבי - הן היו חלק מכלל המפעל הציוני והלאומי, בשנים הקריטיות שלפני מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]