המכביה השנייה
סמל המכביה השנייה | |
עיר מארחת | תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינות משתתפות | 28 |
ספורטאים משתתפים | 1,350 |
טקס הפתיחה | 2 באפריל 1935 |
טקס הנעילה | 10 באפריל 1935 |
האצטדיון הראשי | אצטדיון המכביה |
המכביה השנייה נערכה ב-1935, בין 2[1] ל-10 באפריל. היא התקיימה שלוש שנים לאחר המכביה הראשונה (1932) ולא כעבור ארבע, כנהוג באולימפיאדה. הדבר נבע מרצון המארגנים שלא להיראות כמחקים את האולימפיאדות, וחשוב מכך - לאפשר לספורטאים המעוניינים בכך להישאר בארץ ישראל, ובכך לעלות לארץ חרף חוקי "הספר הלבן" של הבריטים.
היערכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכביה השנייה נערכה באביב, כקודמתה המכביה הראשונה. בעוד ההכנות לזו הראשונה נמשכו שלושה חודשים בלבד, הרי שההתארגנות לקראת המכביה השנייה ארכה כשנה, עובדה שהגדילה באופן ניכר את ההוצאות. המכביה סבלה מבעיה תקציבית חמורה. קופת מכבי ארץ-ישראל הייתה דלה ביותר, או כפי שצוטט "התקציב הספיק בקושי לבולי-הדואר", ולכן הוחלט כי מכביה זו תיתמך כספית על ידי מכבי העולמי, כשמכבי ארץ ישראל מופקדת על הביצוע. נשיאות ההסתדרות ארגנה מגבית גדולה לקרן המכביה. משרדי מכביה מיוחדים נפתחו למטרה זו בלונדון, אלכסנדריה, ברלין, ורשה, פראג ותל אביב, ואורגנה מגבית מיוחדת בדרום אפריקה לטובת האצטדיון בתל אביב. הכרטיסים לתחרויות המכביה הוצעו למכירה בבית-מסחר לפסנתרים ובבתי-המרקחת של תל אביב.
מכביה זו הוכיחה כי ניתן להגיע מקופה ריקה לתוכן רב-ערך מבחינה לאומית, חינוכית וספורטיבית.
המדינות המשתתפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במכבייה השנייה השתתפו 1,350 ספורטאים, נציגי 28 ארצות, שהתחרו ב-18 מקצועות. השתתפו בה נציגים ממדינות מרכז ומזרח אירופה (אסטוניה, בולגריה, דנציג, הונגריה, יוגוסלביה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כוסלובקיה ורומניה), וכן ממדינות ערב: מרוקו, לוב, מצרים וסוריה (לאחר מכביה זו, חלה הפסקה ארוכת שנים בהשתתפות משלחות ממדינות אלה). לראשונה הגיעו משלחות מאיטליה, בלגיה, הולנד, טורקיה, צרפת ודרום אפריקה (משלחות ממדינות אלה המשיכו להגיע למכביות הבאות).
ברגע האחרון הופתעו המארגנים מהשתתפות משלחת מכובדת מגרמניה, שקיבלה אישור מהשלטונות הנאציים להצטרף למשחקים.
משלחת דנציג צעדה בנפרד ממשלחות מכבי פולין וגרמניה, ברוח העימות הפוליטי בין אותן מדינות באותה תקופה.
טקסים ותחרויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות התנגדותה של משטרת המנדט הבריטי, נערך ברחובות תל אביב מצעד מרשים של משתתפי המכביה, שנסקר על ידי הלורד מלצ'ט[2][3], נשיא הכבוד של הסתדרות מכבי העולמי. ההמנון שחיבר יגאל כספי נבחר מבין 15 המנונים מוצעים, והושר בטקסי הפתיחה והנעילה.
במכביה זו נוספו ענפי ספורט רבים וחשובים למשחקים הרשמיים, ביניהם: אופניים, ג'ודו, הרמת משקולות, חתירה, כדורעף וקליעה למטרה. ענפי הכדוריד והכדורסל, שלא התקיימו באותה מכביה, הוחזרו לרשימה במכביה השלישית, בעוד ענפי הרכיבה והאופנועים הוצאו סופית מהתחרויות.
המתחרים והזוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 50 ק"מ
(10 רוכבי אופניים מ-3 מדינות)
- אלסלקה ( ארץ ישראל) - 1:27:45.2 שעות
- מאנס בלאושטיין ( פולין) - 1:27:46.0 שעות
- ברט ( ארץ ישראל) - 1:27:46.8 שעות 1:27:46,8
איגרוף
[עריכת קוד מקור | עריכה](50 מתאגרפים מ-8 מדינות)
תחרות | ||
---|---|---|
זבוב | דוד קצן דרום אפריקה |
אריה בירנבוים פולין |
תרנגול | הרמן נושקס גרמניה |
מרסל מטטיה מצרים |
נוצה | אלברט נפוסי מצרים |
פאול פרנק גרמניה |
קל | אברהמס דה פרייס הולנד |
סולי הורשטיין ארצות הברית |
מעורב | בן בריל הולנד |
זיגמונד שטדטלנדר גרמניה |
בינוני | היימן דה קוסטה אנגליה |
אוסקר קרונפלד גרמניה |
קל כבד | אריה נוידינג פולין |
שמעון גולדברג ארץ ישראל |
כבד | א. לונץ אנגליה |
שלמה פין ארץ ישראל |
אתלטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה](200 אתלטים מ-14 מדינות)
ליליאן קופלנד מארצות הברית, האלופה האולימפית בזריקת דיסקוס זכתה בשלוש מדליות זהב בשלושת הענפים בהם השתתפה. סיביל קוף מארצות הברית, כוכבת המכביה הראשונה, זכתה ב-4 מדליות, 2 זהב ו-2 כסף. מרילה פרייוולד מפולין בעלת מדליית ארד ממשחקי העולם לנשים זכתה בשתי מדליות זהב[4][5][6][7].
בסיום תחרויות האתלטיקה, דורגה ארצות הברית במקום הראשון (254 נקודות), 2. גרמניה (183 נקודות), 3. פולין (178.5 נקודות), 4. ארץ ישראל (139.5 נקודות), 5. אוסטריה (135 נקודות), 6. צ'כוסלובקיה (105 נקודות), 7. דרום אפריקה (91 נקודות), 8. צרפת (47 נקודות), 9. אנגליה (10 נקודות), 10. דנצינג (8 נקודות), 11. יוון (8 נקודות), 12. יוגוסלביה (5 נקודות), 13. הולנד (3 נקודות), 14. רומניה (2 נקודות).
אתלטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתלטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היאבקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היאבקות חופשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחרות | |
---|---|
תרנגול | הרמן לייזרוביץ' דנמרק |
נוצה | אלכסנדר רייכנברג צ'כוסלובקיה |
קל | לו קורסן דרום אפריקה |
חצי בינוני | מ. ויינטראוב ארצות הברית |
בינוני | יוסף גולדין דרום אפריקה |
היאבקות יוונית-רומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחרות | |||
---|---|---|---|
תרנגול | הרמן לייזרוביץ' דנמרק |
קרל לוינגר צ'כוסלובקיה |
ורנר דויטש גרמניה |
נוצה | אריך פינסוס (אנ') אוסטריה |
אלכסנדר רייכנברג צ'כוסלובקיה |
סטונידסקי ארץ ישראל |
קל | וילהלם שלנגר אוסטריה |
בלה שטיינגיסר גרמניה |
|
חצי בינוני | אוגן פליישמן צ'כוסלובקיה |
אברהם רוזנפלד בלגיה |
בלה שטיינגיסר גרמניה |
בינוני | קרל גוטליב אוסטריה |
דרטלוור צ'כוסלובקיה |
ויקטור בקה גרמניה |
חצי כבד | שמואל רוזנברג צ'כוסלובקיה |
הנס ברגמן אוסטריה |
אלינסקי מצרים |
כבד | זלמן אונרייך צ'כוסלובקיה |
פרנץ מילר אוסטריה |
התעמלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצתי
- פולין
- אוסטריה
- צ'כוסלובקיה
מקום 4 - יוגוסלביה
- נשים קרב רב (7)
- אנה מנדלה[9] ( גרמניה) - 118 נקודות
- שרה קורצפלד[10] ( פולין) - 111 נקודות
- רות וולפס (רונד)[11] ( הולנד) - 110 נקודות
- גברים קרב רב (12)
- חיים רוזנברג ( פולין) - 189 נקודות
- היינריך קליפפר[12] ( אוסטריה) - 184 נקודות
- אלפרד פלזנפלד[13] ( צ'כוסלובקיה) - 176 נקודות
מקום 4 - אגון גליק[14] ו( יוגוסלביה) ואמיל בושיץ[15] ( אוסטריה) - 175 נקודות
מקום 5 - קרל אברסון[16] ( אוסטריה) - 174 נקודות
טניס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצתי נשים
- קבוצתי גברים
דניאל פרן ( אנגליה), דורג מקום 6 בעולם בשנת 1932 ולדיסלב הכט (אנ') ( צ'כוסלובקיה), דורג מקום 6 בעולם בשנת 1934, השתתפו בטורניר וניצחו בו.
- דרום אפריקה
- אנגליה
- פולין
מקום 4 - צ'כוסלובקיה
מקום 5 - צרפת
מקום 6 - ארץ ישראל
טניס שולחן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצתי
- אוסטריה
- לטביה
- ארץ ישראל
מקום 4 - רומניה
מקום 5 - גרמניה
מקום 6 - יוון
מקום 7 - אנגליה
מקום 8 - ליטא
- נשים יחידות
- ד"ר סלומון ( רומניה)
- גורביץ-שוסטר ( ליטא)
- גברים יחידים
- פינברג ( לטביה)
- רודיוס ( לטביה)
כדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה] - רומניה
- גרמניה
- ארץ ישראל
מקום 4 - פולין
מקום 5 - אנגליה
מקום 6 - ליטא
כדוריד
[עריכת קוד מקור | עריכה](50 שחקני כדוריד מ-3 מדינות)
- גרמניה 2 ניצחונות
- ארץ ישראל 1 ניצחון 1 הפסד
- רומניה 2 הפסדים
- תוצאות המשחקים
שחקני נבחרת גרמניה: רולף אריך צ'ופק, מוזס פלורשיים, היינץ גולדמן, ארנולד הופמן, פריץ כהאן, סלומון קלינגר, ולטר מאי, קורט מרקס, פריץ רות, ורנר שפנדאו, האנס סמואל, אייזק שפייר, ריכארד שליסר, וואלורד
שחקני נבחרת ארץ ישראל: פרד צ'סניק, פליקס פרייד, בנימין גולדשטיין, גולדגלנץ, בן-ציון גרונמן, אדוארד גולדברג, נחמיה גרף, היינץ היצלקוביץ', קרבצקי, לייהמן, יוסף לוין, ס. מרגליות, זלצר, צבי שפייזר, היינץ שטיינברג, שירלינסקי, אדוארד שטרן, טייטלבאום, יהודה צוקרברג
שחקני נבחרת רומניה: יצחק אפלבאום, מקס גלר, מנפרד הלר, יוסף, אייזיג רייזברג.
כדורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה][7]
- צ'כוסלובקיה (גוסטב מלנר, שמואל פוליאקוב, גוסטב וילנר)
- אוסטריה
- ארץ ישראל
מקום 4 - מרוקו
מקום 5 - פולין
מקום 6 - לוב
- תוצאות המשחקים
- צ'כוסלובקיה 8 - 1 מרוקו
- צ'כוסלובקיה 6 - 2 ארץ ישראל
- מרוקו 10 - 3 לוב
- אוסטריה ? - 0 ארץ ישראל
- משחק הגמר בין צ'כוסלובקיה לאוסטריה התבטל בשל מזג אוויר סוער.
כדורסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשים
(20 כדורסלניות מ-2 מדינות)
- פולין
- ארץ ישראל
- תוצאת המשחק
שחקניות נבחרת פולין: לוסי דויטשר, עדה אידלסון, דבורה ליפפלד, דבורה רוזנבלט
שחקניות נבחרת ארץ ישראל: מלכה ברסקי, יונה, לורה, ויקטוריה לרנר, חנה ליפשיץ, מיקי, דורותי סלוון, עדינה שצ'ופק, שושנה, מנחמה גלמן,
- גברים
(30 כדורסלנים מ-4 מדינות)
- מצרים 6 נקודות
- טורקיה 4 נקודות
- ארץ ישראל 2 נקודות
מקום 4 - סוריה 0 נקודות
- תוצאות המשחקים
שחקני נבחרת מצרים: עבדל וואווה בנובה, ז'אן ביאלובוס, דוד הררי, מוריס הררי, סיזר ג'רמי, מוריס כליף, שמואל פרחי, ויקטור סלמה, הוברט סלמה
שחקני נבחרת טורקיה: יוסף בן-זרע, סמי בן-יקר, ניק פרננדז, ג'ק נחמיאס, ג'וזפה סוריה, מוריס סוריה, ג'ק בן חביב, ג'ק חביב, איליה לוי
שחקני נבחרת ארץ ישראל: הנרי אברהמס, יוסף בקשי, אל פליישר, פינקל, לארי הלפרין, פרד כץ, קלייזינגר, אלברט פסטרנק, אייזק סגל, סם שטיינברג, אליהו סוויסלוצקי, מוריי טננבאום
שחקני נבחרת סוריה: אלברט סולי, לאון אברבנס, מאיר אידלמן, גרשון לוברסקי, פרידמן, מורי פינקלשטיין, מרדכי קרניאל, נוטקין, משה רדנר, דוד זניו
סיף
[עריכת קוד מקור | עריכה](50 סייפים מ-8 מדינות)
[17]
- נשים
- רומח
- ליזל פלק גרמניה
- רות פכטר גרמניה
- רובוביץ ארץ ישראל
4. רות סלומון גרמניה
5. מילר יוגוסלביה
6. מאושרה שרר ארץ ישראל
- גברים
- רומח
- שאול מויאל מצרים
- ארנשטיין יוגוסלביה
- יוסף מזרחי מצרים
4. אליאס פישר גרמניה
5. אלנקווה מצרים
6. שטרן יוגוסלביה
- רומח קבוצתי
- מצרים
- יוגוסלביה
- ארץ ישראל
- דקר
- אנדרה ברמן צרפת
- שאול מויאל מצרים
- ג'וזיפ שטיין יוגוסלביה
4. לואיס אנגליה
5. ג'ייבס מצרים
6. שינדלר מצרים
- דקר קבוצתי
- מצרים
- יוגוסלביה
- ארץ ישראל
- חרב
- ג'וזיפ שטיין יוגוסלביה
- זינגר יוגוסלביה
- ארוס רומניה
4. שטרן יוגוסלביה
5. למפל אוסטריה
6. פרוייליך יוגוסלביה
- חרב קבוצתי
קפיצה למים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחרויות השתתף יוליוס בלס מצ'כוסלובקיה, בעל מדליית ארד באליפות אירופה.
- נשים
-
- מקפצה של 3 מטר
- ג'ניס ליפסון ( ארצות הברית) - 88.9 נקודות
- אלזה מודרן (Else Modern) ( אוסטריה) - 62.3 נקודות
- קרמר ( גרמניה)
- מגדל
- אלזה מודרן ( אוסטריה)
- גברים
-
- מקפצה של 3 מטר
- יוליוס בלס ( צ'כוסלובקיה) - 148 נקודות
- ד"ר ארנסט ביליג (Ernst Billig) ( ארץ ישראל) - 124.9 נקודות
- קרלי אדלר ( אוסטריה) - 116.7 נקודות
- מגדל
- ד"ר ארנסט ביליג ( ארץ ישראל) - 124.9 נקודות
- קרלי אדלר ( אוסטריה)
שחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה](110 שחייניות ושחיינים מ-11 מדינות)
דירוג בתחרויות השחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה](כולל תחריות השחייה, קפיצות למים וכדורמים)
מקום | מדינה | ניקוד |
---|---|---|
1 | אוסטריה | 196 נקודות |
2 | צ'כוסלובקיה | 127 נקודות |
3 | ארצות הברית | 75 נקודות |
4 | ארץ ישראל | 67 נקודות |
5 | פולין | 47 נקודות |
6 | גרמניה | 18 נקודות |
7 | צרפת | 8 נקודות |
8 | מרוקו | 6 נקודות |
9 | דרום אפריקה | 5 נקודות |
10 | לטביה | 2 נקודות |
11 | לוב | 2 נקודות |
שחייניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריצי לוי והדי ורטהיימר מאוסטריה, שזכו כל אחת בשתי מדליות זהב והגנו על תאריהן מהמכביה הראשונה בלטו בתחרויות השחייה בין הנשים. לוי וורטהיימר זכו כל אחת במדליית ארד באליפות אירופה בשחייה (400 מטר חופשי ו-200 מטר חזה בהתאמה) וסיימו במקומות 11 ו-13 בהתאמה באולימפיאדת אמסטרדם (1928)[5].
התחרות |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
100 מטר חופשי | ג'ניס ליפסון ארצות הברית |
1:14.4 דקות שיא מכביה |
פריצי לוי אוסטריה |
1:16.2 דקות | אנמרי פיק אוסטריה |
1:21.6 דקות |
400 מטר חופשי | פריצי לוי אוסטריה |
6:17.0 דקות | ג'ניס ליפסון ארצות הברית |
אנמרי פיק אוסטריה |
||
100 מטר גב | ג'ניס ליפסון ארצות הברית |
1:30.3 דקות | לוסי גולדנר אוסטריה |
1:35.7 דקות | אלישבע שמידט אוסטריה |
1:36.2 דקות |
200 מטר חזה | הדי ורטהיימר אוסטריה |
3:18.0 דקות | לוני גוטמן (Loni Guttmann) גרמניה |
3:29.9 דקות | רות לנגר אוסטריה |
3:43.6 דקות |
שליחות 4x100 מטר חופשי | אוסטריה | 5:34.6 דקות | ארץ ישראל מרים פרנק שרה סברנסקי י. שיין פ. גבלר |
6:02.6 דקות | פולין גרטרודה דוידוביץ' פאני קנדל לידיה פסטור |
7:11.2 דקות |
שחיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פבל שטיינר מצ'כוסלובקיה שהגן על תוארו מהמכביה הראשונה. שטיינר זכה במדליית ארד באליפות אירופה במשחה ל-100 מטר חופשי וכן פרנטישק גטרויר מצ'כוסלובקיה שזכה ב-4 מדליות זהב, בלטו בתחרויות השחייה בין הגברים[5].
התחרות |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
100 מטר חופשי | פבל שטיינר צ'כוסלובקיה |
1:02.6 דקות | אלפרד נקש צרפת |
1:03.2 דקות | איליה שרייבמן פולין |
1:04.2 דקות |
400 מטר חופשי | פרנטישק גטרויר צ'כוסלובקיה |
5:18.0 דקות | ג'ורג' שיינברג ארצות הברית |
איליה שרייבמן פולין |
||
1500 מטר חופשי | פרנטישק גטרויר צ'כוסלובקיה |
21:33.0 דקות שיא מכביה |
פאול ואגו אוסטריה |
22:11.2 דקות | ג'ורג' שיינברג ארצות הברית |
22:53.8 דקות |
200 מטר חזה | גרשון שרייבמן פולין |
3:01.8 דקות שיא מכביה |
אבלס (H. Abeles) צ'כוסלובקיה |
3:06.0 דקות | ולטר גולדשמיט גרמניה |
3:17.5 דקות |
100 מטר גב | ג'ורג' שיינברג ארצות הברית |
1:15.0 דקות | ארנסט ריינר צ'כוסלובקיה |
1:20.7 דקות | רייזר (Reiser) אוסטריה |
1:22.2 דקות |
שליחים 4x200 מטר חופשי | צ'כוסלובקיה פרנטישק גטרויר פבל שטיינר לדרר פוליאקוב |
10:22.0 דקות[18] | מצרים | 10:32.8 דקות | אוסטריה | 10:57.0 דקות |
שחמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שחמט במכביות
במכביה השנייה נערכו לראשונה תחרויות שחמט במסגרת המכביה. בתחרות השחמט זכה האמן משה בלאס מפולין, מי שהיה בעברו אלוף ורשה וחבר במשלחת האולימפית הפולנית. בלאס צבר 7 וחצי נקודות מתוך 9 אפשריות והקדים את יוסף פורת ואת דוד אנוך, שצברו שבע נקודות כל אחד. הזכייה הקנתה לבלאס תואר לא רשמי של אלוף ארץ ישראל.
ניקוד סופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | מדינה | ניקוד |
---|---|---|
1 | אוסטריה | 399.5 נקודות |
2 | גרמניה | 374 נקודות |
3 | ארץ ישראל | 359.5 נקודות |
4 | פולין | 341 נקודות |
5 | ארצות הברית | 337 נקודות |
6 | צ'כוסלובקיה | 314 נקודות |
7 | דרום אפריקה | 135 נקודות |
8 | מצרים | 125 נקודות |
9 | יוגוסלביה | 106.5 נקודות |
10 | אנגליה | 75 נקודות |
11 | צרפת | 71 נקודות |
12 | רומניה | 63.5 נקודות |
13 | הולנד | 34 נקודות |
14 | דנמרק | 13 נקודות |
15 | דנציג | 10 נקודות |
16 | יוון | 9 נקודות |
17 | בלגיה | 8 נקודות |
18 | מרוקו | 6 נקודות |
19 | לטביה | 2 נקודות |
20 | לוב | 2 נקודות |
21 | ליטא | 2 נקודות |
פירות המכביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארץ ישראל נהנתה באותה שנה מגאות כלכלית יחסית. העיר תל אביב גדלה ונסללו רחובותיה הראשיים. גם האצטדיון גדל ונוספו לו מקומות צפייה רבים.
המכביה השנייה העניקה ליישוב את בריכת השחייה הראשונה (50 מטרים) בשכונת בת גלים בחיפה, ששימשה לתחרויות עד המכביה הרביעית.
המכביה השנייה התארגנה ונערכה בשנים הראשונות לשלטון הנאצים בגרמניה, לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, ועל אירופה כולה ריחף ענן כבד. בארץ ישראל המשיך שלטון המנדט הבריטי להגביל את מספר אשרות העלייה. רבים ממשתתפי המכביה, במיוחד מקרב המשלחות מבולגריה, גרמניה ופולין, ניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ ישראל. המשלחת מפולין שכללה 70 ספורטאים נשארה כולה בארץ ישראל ולא היה מי שיחזיר את הדגל לוורשה[20]. אפילו חברי תזמורת כלי הנשיפה מבולגריה, שהגיעו להשתתף בטקסי הפתיחה והנעילה, נשארו כולם, ובתום המכביה שלחו חזרה לבולגריה רק את כלי נגינתם.
שתי המכביות הראשונות נערכו בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, וזכו לכינוי "מכביות העלייה", בזכות מאות המשתתפים ממדינות מזרח ומרכז אירופה שניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ ישראל בתום המשחקים. שתיהן היו הרבה יותר ממפעל ספורטיבי - הן היו חלק מכלל המפעל הציוני והלאומי, בשנים הקריטיות שלפני מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה ליבנת, השבוע לפני: האולימפיאדה הראשונה בישראל, באתר הארץ, 5 באפריל 2011
- מי ינצח ב"מכביה"?, דואר היום, 22 בפברואר 1935
- בתפוצות - בסימן ה"מכביה", דואר היום, 1 במרץ 1935
- התכונה לקראת המכביה - התוכנית הטכנית של המכביה השנייה, הירדן, 19 במרץ 1935
- משתתפים חדשים למכביה, דואר היום, 22 במרץ 1935
- מי יופיע במכביה בשם ארץ ישראל, באתר הארץ, 29 במרץ 1935
- "הפועל" על שלילת השתתפותו ב"מכביה", דבר, 31 במרץ 1935
- ח. פלש, הצד הספורטיבי במפעלי המכביה השניה בחיפה, דואר היום, 2 באפריל 1935
- התחרויות ב"המכביה", דבר, 5 באפריל 1935
- נעילת ה"המכביה" ביום א', דבר, 5 באפריל 1935
- המכביה נפתחה, דואר היום, 5 באפריל 1935
- ביום פתיחת המכביה, דואר היום, 5 באפריל 1935
- אהוד בן יהודה, בציד - ספורט הציד ו"המכביה", דואר היום, 5 באפריל 1935
- במכביה השנייה, הירדן, 7 באפריל 1935
- נעילת המכביה השניה, הירדן, 9 באפריל 1935
- המכביה בחיפה, דבר, 10 באפריל 1935
- התחרויות הימיות במכביה השניה בחיפה, דואר היום, 11 באפריל 1935
- המכביה חיפה, דואר היום, 11 באפריל 1935
- חלוקת פרסים של המכביה, דבר, 12 באפריל 1935
- האספורט רם-היחש - על מגרש הטניס, דואר היום, 12 באפריל 1935
- אחר המכביה (סכום ראשון), דואר היום, 21 באפריל 1935
- אזהרתו השניה של הלורד מלצ'ט את למכבים, דואר היום, 29 באפריל 1935
- הישגי המכביה השנייה (סכום שני), דואר היום, 7 במאי 1935
- עוללות "המכביה" השניה, דואר היום, 12 במאי 1935
- הישגי המכביה השנייה (סכום שלישי), דואר היום, 17 במאי 1935
- טבלאות ושיאים של השגי 6 המכביות ושל ישראל, מעריב, 22 באוגוסט 1965
- תמונות מאוסף דוד עופר - המכביה השנייה מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- המכביה השנייה, יומני כרמל 1935
- RECORDS AND RESULTS OF SOUTH AFRICA AT THE MACCABI GAMES - 1935 2th MACCABIAH (באנגלית)
- אלישע שוחט, 75 שנים לרבַּנָאות הראשונה באתלטיקה - חלק שני, באתר sportweb, 18 באוקטובר 2011
- Maccabiah Games before World War II (באנגלית)
- Clubul sportiv Haggibor din Cluj și participarea sportivilor săi la Maccabiada din 1935 (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ב. ד., מעניני היום - חג המכביה, דואר היום, 2 באפריל 1935
- ^ הלורד מלצ'ט אל המכבים!, דואר היום, 2 באפריל 1935
- ^ פתיחת המכביה השניה בחיפה, דואר היום, 10 באפריל 1935
- ^ התחרויות ב"המכביה", דבר, 5 באפריל 1935
- ^ 1 2 3 טבלאות ושיאים של השגי 6 המכביות ושל ישראל, מעריב, 22 באוגוסט 1965
- ^ 1 2 הישגי המכביה השנייה (סכום שני), דואר היום, 7 במאי 1935
- ^ 1 2 3 חלוקת פרסים של המכביה, דבר, 12 באפריל 1935
- ^ אלישע שוחט, 75 שנים לרבַּנָאות הראשונה באתלטיקה - חלק שני, באתר sportweb, 18 באוקטובר 2011
- ^ Anna Mendle
- ^ Sara Kurzfeld
- ^ Ruth Rund (Wolffs)
- ^ Heinrich Klipper
- ^ Alfred Felsenfeld
- ^ Eugen Glück
- ^ Emil Buschitz
- ^ Karl Ebersohn
- ^ במכביה - נצחון האמריקאנים במכביה, דואר היום, 4 באפריל 1935
- ^ בספורט, הארץ, 5 באוקטובר 1945
- ^ הישגי המכביה השנייה (סכום שלישי), דואר היום, 17 במאי 1935
- ^ הספורטאים נישארו - ולא היה מי שיחזיר את הדגל הפולני..., על המשמר, 27 באוגוסט 1961
משחקי המכביה | ||
---|---|---|
אירופה | המכביה האירופית הראשונה (אוסטרבה 1929) • המכביה האירופית השנייה (אנטוורפן 1930) | |
המנדט הבריטי | הראשונה (1932) • השנייה (1935) | |
מדינת ישראל | השלישית (1950) • הרביעית (1953) • החמישית (1957) • השישית (1961) • השביעית (1965) • השמינית (1969) • התשיעית (1973) • העשירית (1977) • ה-11 (1981) • ה-12 (1985) • ה-13 (1989) • ה-14 (1993) • ה-15 (1997) • ה-16 (2001) • ה-17 (2005) • ה-18 (2009) • ה-19 (2013) • ה-20 (2017) • ה-21 (2022) | |
מכביות החורף | הראשונה (זאקופנה 1933) • השנייה (באנסקה ביסטריצה 1936) • השלישית (רופולדינג 2023) | |
משחקי יהדות התפוצות | משחקי מכבי אירופה • משחקי מכבי פאן אמריקה • משחקי המכביה האוסטרלית • משחקי המכביה האפריקאית • משחקי מכבי JCC (צפון אמריקה) |