המכון הישראלי לקולנוע
המכון הישראלי לקולנוע היה עמותה ציבורית שפעלה לעידוד הקולנוע הישראלי.
המכון הוקם ב-1973 ביוזמת המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, פעל בתקצוב משרד החינוך והתרבות ונסגר ב-1998. בין פעילויות המכון:
- הפעלת יחידה שעסקה בקידום המודעות לקולנוע ישראלי ברחבי העולם, וסייעה בארגון הקרנות סרטים ישראליים בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים.
- ארגון סדנאות, השתלמויות וערבי קולנוע בישראל
- הקמת רשת מרצים ומועדוני קולנוע בפריפריה
- חלוקת פרסים ליוצרי קולנוע
- הקמה וניהול ספרייה בה נשמרו חומרי ארכיון של סרטים ישראלים. לאחר סגירת המכון עברה הספרייה לסינמטק תל אביב[1].
- הוצאה לאור של ביטאון מקצועי בשם "קולנוע"
- הקמת תחרות הסרט הישראלי הקצר[2].
בין מנהלי המכון לאורך השנים היו נחמן אינגבר (מנהלו הראשון), נסים דיין (1977), דן פיינרו, יוסי אורן, איתן גרין (1978–1979) וברוך דינר (1979–1984)[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אודות הספרייה, באתר סינמטק תל אביב
- ↑ מאיר שניצר, סרט קצר - כרטיסי ביקור, העיר, 13 באוגוסט 1982
- ↑ נועם מוכיח, עכשיו יהיה לו ראש חופשי - ברוך דינר התפטר מתפקידו כמנהל המכון לקולנוע במחאה על חוסר תקציב, העיר, 6 ביולי 1984
בקרת זהויות  |
|
|---|
