לדלג לתוכן

המכון הלאומי לחקר הבנייה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: התאמה למקובל בוויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: התאמה למקובל בוויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המכון הלאומי לחקר הבנייה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־36 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
nbri.net.technion.ac.il
קואורדינטות 32°46′46″N 35°01′17″E / 32.779347265299°N 35.021346000008°E / 32.779347265299; 35.021346000008
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המכון הלאומי לחקר הבנייה הוקם באוקטובר 1988 במשותף על ידי משרד הבינוי והשיכון והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, על תשתית התחנה לחקר הבניה. מטרתו היא קידום הידע בתחום מדעי הבנייה, והוא אחד ממכוני המחקר הפועלים במסגרת הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

תרומת המכון למשק הבנייה בארץ מתבטאת בביצוע מחקרי תשתית, מחקרים יישומיים ובפתרון בעיות ארוכות וקצרות טווח. תחומים נוספים בהם מעורב המכון הם פיתוח טכנולוגיות בנייה מתקדמות ובדיקת התפקוד של בניינים ושיטות בנייה חדשות. בנוסף למחקר עוסק המכון בהפצת ידע הנוצר במסגרת המחקרים.

היחידה לבחינה ולאישור שיטות בנייה חדשות במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון מונתה לפעילות זו על ידי משרד הבינוי והשיכון היא שיטת בנייה ואף מוצר בנייה חדש, רכיב בנייה חדש, טכנולוגיית בנייה חדשה או מערכת שלמה חדשה המשלבת אחד או יותר של המרכיבים האמורים, או המשלבת בצורה חדשנית ומקורית מוצרים וחומרים שעשויה להיות להם השפעה על בטיחותם או על בריאותם של השוהים בבניין או בסביבתו, והקשורים בשלד ושהתקנות והתקינה הקיימים לא נותנים למכלול הגורמים המקצועיים כלים מתאימים ומספיקים לתכנון או לבדיקת התאמתם לשימוש בבנייה בתנאי הארץ וטרם הוטמעו בתקנות או בתקינה .[1]

נושאי מחקר ופיתוח במכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדסת המבנים: עמידות מבנים בפני רעידות אדמה, תיקון מבנים שניזוקו, הערכת מצב בנייה קיימת, אינטראקציה מבנה-קרקע, שיטות טרומיות מתועשות ושיטות תכן מתקדמות, אופטימיזציה של תכן מבנים, בנייה עם בטונים חזקים במיוחד, מכניקת בטון מזוין, מבנים מרוכבים, מיגון מבנים, בנייה בפלדה ואלמנטי בנייה קלים.

חומרי בנייה וטכנולוגיה: חומרים פולימריים וביטומנים, קורוזיה וקיים, תיעוש ועבודות גימור בבנייה, מיקרו מבנה של חומרי בנייה, תכונות חומרי בנייה, בטונים משורייני סיבים, בטונים בעלי חוזק גבוה, ניתוח ופיתוח חומרי בנייה ומוצרי בנייה חדשים, מחזור חומרים, שימוש בפסולות, שימוש בפצלי שמן, שימוש אפר פחם, שיפור צמנט ומוצריו.

בתחום ניהול וכלכלת הבנייה, המכון חוקר את העלויות השונות של שיטות בנייה ותקנים, עלות מחזור חיים של חומרים, שיטות בנייה וציוד, ניהול אתרי בנייה, ארגון ובקרה, שיטות ניהול, יישום מערכות מידע ממוחשבות ואינטליגנציה מלאכותית בבנייה, מערכות תיב"ם, תיעוש הבנייה, ייעול המימוש של פרויקטים וחיזוי טכנולוגי.

בתחום התפקוד הכולל של מבנים, נבדקים הנושאים הבאים: שילוב היבטים אדריכליים והנדסיים בבנייה, בדיקות מעטפת הבניין, מערכות אלקטרו-מכניות ומערכות סניטריות במבנים, בנייה קלה, פיתוח שיטות בדיקה לתפקוד מבנים, בניינים אינטליגנטיים, פיתוח דרישות המשתמש לתפקוד פנים, הערכות שיטות בנייה, עמידות באש, תפקוד אקוסטי, איכות אוויר פנים, ניצול אנרגיית השמש, תפקוד תרמי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אנט לנדס־נגר, החפירות במלון גלוריה, סמוך לשער יפו בירושלים:, Israel Antiquities Authority, 2021-10-03, עמ' 309–324, מסת"ב 978-965-406-745-4