המכון לארכאולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המכון לארכאולוגיהרוסית: Институ́т археоло́гии) הוא אחד המוסדות הארכאולוגיים המובילים ברוסיה והמוסד הארכאולוגי הגדול ביותר באקדמיה הרוסית למדעים, המתמחה בחקר תרבויות עתיקות מימי הביניים של אירואסיה. עבודתם של כמה דורות מעובדיה הניחה את היסודות לידע המדעי אודות רבות מהתופעות החשובות בתולדות האנושות מרגע היווצרותה ועד ראשית עידן התיעוש. הצוות כולל מומחים בתחומים שונים של ארכאולוגיה והיסטוריה, כמו גם תחומי מדעי הטבע.

מאז 1995, במסגרת מדיניות שילוב המדע והחינוך על בסיס המכון לארכאולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים, פועלת המחלקה להיסטוריה של האוניברסיטה האקדמית המדעית למדעי הרוח. המכון עובד בצמוד למשרד התרבות של רוסיה בהגנה על עתיקות רוסיות ובארגון חפירות ארכאולוגיות במדינה והיא הגוף העיקרי ברוסיה הפועל בתחום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון יונק את שורשו מהוועדה הארכאולוגית הקיסרית הרוסית, שהוקמה בשנת 1859.

ב-18 באפריל 1919, על פי צו מועצת הקומיסרים העממיים בפטרוגרד, הוקמה האקדמיה הרוסית להיסטוריה של תרבות חומרית, תפקידיה של הוועדה הארכיאולוגית הקיסרית הרוסית הועברו לידי אותה אקדמיה. בשנת 1926 אורגנה האקדמיה מחדש כאקדמיה ממלכתית להיסטוריה של תרבות חומרית. הפעילות שלה פותחה בפטרוגרד - לנינגרד ובמוסקבה, שם הוקם אגף מוסקבה והיה למוסד מחקר שעסק בחקר תרבות חומרית מכל הסוגים והצורות.

בשנת 1937 הפכה האקדמיה למכון לתולדות התרבות החומרית כחלק מהאקדמיה למדעים של ברית המועצות. המכון הראשי היה ממוקם בלנינגרד, והסניף שלו, פעל במוסקבה. בשנת 1943 הועבר המכון למוסקבה, והסניף שלו נותר בלנינגרד. על פי צו של נשיאות האקדמיה למדעים של ברית המועצות מ-4 בספטמבר 1957, שונה שמה ל"מכון לארכאולוגיה של האקדמיה למדעים של ברית המועצות"[1].

בשנת 1991 שונה שמו ל"מכון לארכאולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים" ועל בסיס סניף לנינגרד נוצר מכון נפרד להיסטוריה של התרבות החומרית של האקדמיה הרוסית למדעים. מאז 2018 המכון נוטל חלק בשיקום ושיפוץ אתרי העתיקות בתדמור, סוריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]