המכון למורשת בן-גוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המכון למורשת בן-גוריון
BG inst logo.PNG
SDE-BOKER43.jpg
תאריך ההקמה 1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מדרשת בן-גוריון, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 30°50′55″N 34°46′55″E / 30.848611111111°N 34.781944444444°E / 30.848611111111; 34.781944444444 
www.bgh.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המכון למורשת בן-גוריון הוא מרכז לחינוך, הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של דוד בן-גוריון, ציונות סוציאליסטית, הקמת מדינת ישראל וצה"ל וזיקתו לנגב. המכון ממוקם במדרשת בן-גוריון, סמוך לאחוזת הקבר. במסגרת המכון פועלים מוזיאון צריף בן-גוריון בשדה בוקר, בית בן-גוריון בתל אביב, ארכיון בן-גוריון, מרכז מחקר באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע (מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון) ושלוחה חינוכית בחיפה. המכון פועל גם כהוצאת ספרים בתחומי עיסוקו ומפתח תוכניות לימודים לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם תנועות נוער וצה"ל.

המכון הוקם ב-1976, על ידי גרשון ריבלין ששימש כמנהלו הראשון ויגאל דוניץ שהיה סגנו[1] ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש חיים ישראלי כיו"ר הוועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי משרד החינוך, נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם רבקה כרמי וזאב צחור), נציגי יד בן-גוריון (בהם צביה ולדן), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ שדה בוקר.

מבנה המכון הוקם ב-1965 על ידי האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור ספריית המדרשה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משולם עד, מורשת ב"ג בשדה בוקר, דבר, 11 ביולי 1979
  2. ^ כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2007, ע"מ 12.