המכון לעבודות דת
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
פיוס השנים עשר  |
| תקופת הפעילות |
27 ביוני 1942 – הווה (81 שנים) |
| מיקום המטה |
קריית הוותיקן |
| ענפי תעשייה |
שירותים פיננסיים |
| יו"ר |
Angelo Caloia |
| עובדים |
98 (נכון ל־2018) |
|
www | |
  | |
המוסד לפעולות דת (באיטלקית: Istituto per le Opere di Religione; IOR) הידוע יותר כבנק הוותיקן (Banca del Vaticano) הוא מוסד פיננסי פרטי הממוקם בקריית הוותיקן. המטרה המוצהרת של המוסד היא "לשמור ולנהל מטלטלין ומקרקעין שהועברו, הופקדו או הוקדשו לוותיקן על ידי אישים או ישויות משפטיות ומיועדים לפעולות של דת או צדקה"[1]. מנכ"ל הבנק מדווח למועצת מנהלים המורכבת כולה מקרדינלים שהיו"ר שלה הוא האפיפיור (או מנהל הנכסים של הוותיקן (ה-Camerlengo), כאשר אין אפיפיור מכהן). הבנק נוסד על ידי פיוס השנים עשר ב-27 ביוני 1942 על בסיס הוועדה לפעולות צדקה (Commissione ad pias causas) שהוקמה על ידי לאו השלושה עשר ב-1887. נכסי הבנק מופרדים מהמנהלה לנכסי הכס הקדוש (Amministrazione del Patrimonio della Sede Apostolica) ומנוהלים בנפרד. הבנק איננו הבנק המרכזי של הוותיקן ורשמית אינו מיועד לצבירת הון ורווחים אלא למימון פעולות צדקה וחסד.
שערוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים שראו אור בשנות השמונים כ"הברית הלא-קדושה"[2] ו"שואת הוותיקן"[3] ("The Vatican's Holocaust") ביקרו באופן קשה את הבנק כדרך להלבנת כספים שנשדדו, בעיקר מיהודים ("הזהב הנאצי")[4] ומימון מדינת-החסות הנאצית המדינה העצמאית של קרואטיה (מדינת האוסטאשה). מחלקת המדינה של ארצות הברית פתחה בחקירת הנושא, הוותיקן הכחיש נמרצות את ההאשמות, אך סירב לפתוח את התיקים הנוגעים בדבר[5].
ב-15 בנובמבר 1999 הוגשה בבית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו תובענה ייצוגית על ידי ניצול שואה בשם הלפרין נגד בנק הוותיקן (Alperin v. Vatican Bank), לאחר מספר דיונים סירב בית המשפט לדון בתיק וקבע ב-2009 שלא ניתן לתבוע את בנק הוותיקן כיוון שהוא נהנה מחסינות ריבונית[6][7][8].
הלבנת כספים וקשרים עם המאפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1968 מונה מיקלה סינדונה (Michele Sindona), בנקאי שהיה מקורב למשפחת הפשע גמבינו ליועץ בכיר למנהל הבנק. ב-1972 השקיע סינדונה בבנק אמריקאי, גרף רווחי עתק וצבר מוניטין של מושיע, אולם שנתיים לאחר מכן התרסקו מניות הבנק שרכש ב-98% תוך מחיקת 40 מיליון דולר. סינדונה השתמש בבנק הוותיקן על מנת להלבין כספי מאפיה שנצברו במסגרת מסחר בהרואין. תאוריית קונספירציה מפורסמת (שמצוטטת בסרט הסנדק חלק שלישי) טוענת שיוחנן פאולוס הראשון נרצח ב-1978 זמן קצר לאחר בחירתו בהוראת המאפיה, כיוון שהורה לקרדינל ז'אן-מרי וילו (Jean-Marie Villot) לחקור את אי-הסדרים בבנק.
בנק הוותיקן היה בעל המניות העיקרי של בנק אמברוזיאנו (Banco Ambrosiano), שהיה הזרוע הפיננסית של ה"מדינה בתוך מדינה" שנוהלה על ידי המאפיה בשנות השבעים, ואשר קרס ב-1982, תוך שהוא מותיר חוב בסך 3.5 מיליארד דולר. ראש בנק הוותיקן, פול מרצינקוס, הואשם בקריסת הבנק, אך לא ניתן היה לשפוט אותו באיטליה עקב חסינות דיפלומטית ממנה נהנה כאזרח הוותיקן. בהסדר שנערך הכיר בנק הוותיקן ב"אחריות מוסרית" לקריסת בנק אמברוזיאנו, אם כי לא באחריות חוקית והסכים לפצות את נושיו ב-241 מיליון דולר. מרצינקוס הוגלה לאריזונה.
נגד הבנק ומנהליו נפתחו חקירות של הבנק המרכזי של איטליה והמשטרה הפיננסית בגין הלבנות כספים ב-2009 (180 מיליון אירו) ו-2010 (23 מיליון)[9][10]. ב-30 בדצמבר 2010 הכריז האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר על יצירת סוכנות מודיעין פיננסי של הוותיקן. ב-24 במאי פוטר מנהל הבנק גוטי טדסקי (שזכה בתקשורת לכינוי "הבנקאי של אלוהים") עקב ניהול כושל. טדסקי טען מצידו שפוטר דווקא כיוון שחשף שחיתויות[11].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- John F. Pollard, Money and the Rise of the Modern Papacy: Financing the Vatican, 1850–1950, Cambridge University Press, 2008 ISBN 0-521-81204-6
- David Yallop, The Power and the Glory: Inside the Dark Heart of Pope John Paul II's Vatican, Carroll & Graf, 2007 ISBN 978-0786719563
- Michael Phayer, Pius XII: The Holocaust and the Cold War, 2008, ISBN 978-0-253-34930-9
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המכון לעבודות דת- איך שיתף הוותיקן פעולה עם הפשיזם ביוגוסלביה
- ריאיון לרגל ביקורו של הקרדינל הארכיבישוף של וושינגטון בבנק, 20 באפריל 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "הצעה חדשה למכון לעבודות דת" מאת יוחנן פאולוס השני
- ^ Mark Aarons and John Loftus: Unholy Trinity: How the Vatican's Nazi Networks Betrayed Western Intelligence to the Soviets. New York: St.Martin's Press, 1992. 372 pages. ISBN 0-312-07111-6
- ^ Manhattan, Avro (1986). The Vatican's Holocaust. Ozark Books
- ^ "צינור הוותיקן", ידיעה בטיימס, 22 ביולי 1997
- ^ גורל אוצר האוסטאשה, מסמכי מחלקת המדינה של ארצות הברית
- ^ אתר התביעה
- ^ ארה"ב: ניצולי שואה יוכלו לתבוע את בנק הוותיקן, באתר ynet, 18 בינואר 2006
- ^ מאיה שני, נדחתה תביעת ניצולי שואה נגד הוותיקן בגין מיליונים, חדשות מחלקה ראשונה, 29 בדצמבר 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, יו"ר בנק הוותיקן נחקר בחשד להלבנת כספים, באתר nrg, 21 בספטמבר 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, שערוריה חדשה בכס הקדוש: בנק הוותיקן מואשם בהלבנת כספים ובקשרים למאפיה, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2010
- ^ עמית ולדמן, "הבנקאי של אלוהים" חשף את הקשר למאפיה, באתר מאקו, 10 ביוני 2012