לדלג לתוכן

המכנסיים הלא מתאימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
המכנסיים הלא מתאימים
The Wrong Trousers
עטיפת הקלטת העברית המקורית
עטיפת הקלטת העברית המקורית
מבוסס על דמויות מאת ניק פארק
בימוי ניק פארק
הופק בידי פיטר לורד דויד ספרוקסטון
תסריט ניק פארק בוב בייקר
שחקנים ראשיים פיטר סאליס
מדבבים פיטר סאליס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'וליאן נוט
צילום טריסטאן אוליבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
חברת הפקה ארדמן אנימציות
חברה מפיצה BBC
הקרנת בכורה 26 בדצמבר 1993 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 29 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט שוד, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 650,000 אירו
פרסים
סרט קודם טיול לא מהעולם הזה
סרט הבא הרפתקה מצמררת
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המכנסיים הלא מתאימיםאנגלית: The Wrong Trousers) הוא סרט קצר באנימציית סטופ מושן משנת 1993, שנוצר על ידי ניק פארק ואולפני ארדמן אנימציות. סרט זה הוא הפרק השני בזיכיון "וולאס וגרומיט", ומהווה כעין המשך לסרט "טיול לא מהעולם הזה".

הסרט זכה בפרס באפט"א לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר ובפרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר.

הסרט מתחיל בבוקר יום הולדתו של גרומיט. לאחר שוולאס קם ממיטתו והולבש בידי זרועות מכניות, הוא קיבל בדואר את החשבונות על המתנות שהוא קנה לגרומיט, והגיע למסקנה שעליו להשכיר חדר כדי להשיב את הכסף ששילם עבור המתנות. לאחר שעבר על החשבונות, וולאס נתן לגרומיט את מתנת יום ההולדת הראשונה: קולר עם רצועה. ולאחר מכן, הוא לקח את גרומיט לסלון, ושמה הציג בפניו את מתנתו השנייה: "טכנו-מכנסיים" - מכנסיים מכניים שהיו במקור פרויקט של נאס"א אך ננטשו ותוכנתו מחדש כדי להוליך כלבים. בזמן שהמכנסיים לקחו את גרומיט לטיול, וולאס חישב את עלות המתנות.

כשגרומיט חזר, הוא גילה כי פינגווין בשם נוצות מקגרו השכיר את החדר הישן בביתם. אך האחרון לא היה מרוצה ממנו, ורצה לגור בחדרו של גרומיט. וולאס, שהחליט להתפשר עם נוצות, החליט לצבוע מחדש את החדר הישן כדי שגרומיט יוכל ללון בו במהלך שהותו של נוצות. כשגרומיט נעזר במכנסי הטכנו כדי לצבוע את תקרת החדר, נוצות הביט במכונה בסקרנות רבה. מאוחר יותר באותו היום, גרומיט התקשה לישון במיטתו החדשה מכיוון שנוצות הדליק מוזיקת רדיו בווליום מאוד גבוה. לכן, גרומיט ניסה לעבור לישון במקומות אחרים בבית ואף דפק בדלתו של נוצות כדי שיפסיק, אך הכול היו לשווא וגרומיט נאלץ לישון במלונתו שהייתה מחוץ לבית.

בבוקר למחרת, גרומיט נראה עייף מאוד, ובכול פעם שהוא ניסה לעזור לוולאס במטלותיו, נוצות בזריזותו דחף את גרומיט וביצע אותן בעצמו ואף שובח על ידי וולאס על מעשיו. לכן באותו הערב, גרומיט שנמאס לו מהחיבה של וולאס אל הדייר החדש, החליט לארוז את חפציו ולעזוב את ביתו. נוצות, שהבחין בכך שגרומיט עזב, לקח ספר אלקטרוניקה לכלבים ובעזרתו הוא התחיל לשפר את מכנסי הטכנו של וולאס והפך את הבקר שעליהם לשלט רחוק המאפשר לו לשלוט במכונה לפי רצונו. בבוקר שלמחרת, גרומיט התעורר והחל לחפש לעצמו בית חדש. במקביל, כשוולאס התעורר, במקום שזרועות מכניות ילבישו אותו, הוא החליק אל תוך מכנסי הטכנו שהתחילו להשתולל ברחובות כתוצאה מפקודותיו של נוצות. גרומיט, שהיה באזור, הבחין במודעה המראה פושע מבוקש הדומה מאוד לנוצות. לפיכך, גרומיט החל לעקוב אחרי הפינגווין. בינתיים, נוצות הוביל את וולאס העייף למיטתו והלך אל החלקה האחורית של המוזיאון העירוני והחל למדוד את גובה החלון האחורי מהקרקע ואת המידות של החלון עצמו. גרומיט, הציץ במתרחש דרך חורים בקופסת הקרטון שהסתתר בתוכה. כשגרומיט חזר לביתו הישן, הוא גילה כי נוצות היה למעשה הפושע מהמודעה, ושהוא מתכנן לשדוד את היהלום שמוצג במוזיאון העירוני. ושהוא ניצל את תמימותו של וולאס כדי לעייף אותו ולהשתמש בו ובמכונתו ככלי עזר לפשע. וכך, נוצות הוליך את וולאס הישן במכונתו אל המוזיאון, שעה שגרומיט נלכד בידי הזרועות המכניות שהלבישו עליו את בגדיו של וולאס. בינתיים, נוצות הצליח להכניס את וולאס לתוך המוזיאון דרך הארובה ונעזר בטופר מכני שהיה חבוי בקסדה של וולאס כדי לתפוס את היהלום, אך בטעות נפלה אחת מרגלי המכנסיים וגרמה לטופר לפגוע בלייזר ולהפעיל את האזעקה. נוצות בזריזות רבה הוציא את וולאס מהמוזיאון והשניים חזרו לביתם. שמה, נוצות חשף את זהותו האמיתית וכלא את וולאס יחד עם גרומיט בארון מעץ אורנים. גרומיט, עם רוב תושייתו, פתח את המכנסיים של וולאס ונעזר בכבלים ששם כדי להניע אותם על עבר נוצות והשלושה נפלו על רכבת ה"905" שעוברת בדירתם ומעבירה דברים ממקום למקום. הפינגווין שלף אקדח והחל לירות לעבר גרומיט, אך זה השתמש בנברשת כדי להגן על עצמו. בסוף המרדף על הרכבת, גרומיט וולאס הועברו על ידי נוצות למסלול אחר שיכל לזרוק אותם מהחלון, אך רק רגע אחד לפני שזה קרה, גרומיט לקח חבילה מלאה בחלקי מסילות והחל לבנות במהירות מסלול חדש שאפשר להם להגיע אל נוצות. לבסוף, נוצות נתקל ברגל של מכנסי הטכנו ועף יחד על היהלום אל תוך בקבוק ושם הוא נלכד.

למחרת, וולאס וגרומיט נעזרו במכנסי הטכנו כדי להוביל את נוצות חזרה אל גן החיות שממנו הוא ברח, והחזירו את היהלום למקומו. על מעשים אלו השניים קיבלו סכום כספי גדול במיוחד שהספיק להחזיר לוולאס על כסף שאתו קנה את מתנותיו של גרומיט.

בסוף הסרט, וולאס וגרומיט ישבו שניהם לאכול קרקרים עם גבינה, ומכנסי הטכנו נראו בורחים אל האופק.

הסרט קיבל ברובו ביקורות חיוביות מצד מעריצים ומבקרי סרטים כאחד. והוא נהפך לאחד הפרקים הטובים והקלאסיים ביותר של זיכיון "וולאס וגרומיט" ואף גם של הקולנוע הבריטי. BBC רכשו את זכויות ההקרנה של הסרט ועד היום הוא לעיתים משודר בערוצי הסרטים בטלוויזיה במדינות רבות ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]