המכשפה (סרט, 2015)
כרזת הסרט | |
בימוי | רוברט אגרס |
---|---|
הופק בידי |
רודריגו טייקסיירה דניאל בקרמן לארס קנודסן ג'ודי רדמונד ג'יי ואן הוי |
תסריט | רוברט אגרס |
עריכה | לואיז פורד |
שחקנים ראשיים |
אניה טיילור-ג'וי ראלף אינסון קייט דיקי הארווי סקרימשו אלי גריינג'ר לוקאס דוסון |
מוזיקה | מארק קורבן |
צילום | ג'ארין בלאשקה |
מדינה |
ארצות הברית[1] קנדה[2][3] |
חברת הפקה |
Parts and Labor RT Features Rooks Nest Entertainment Maiden Voyage Pictures Mott Street Pictures Code Red Productions Scythia Films Pulse Films Special Projects |
חברה מפיצה |
A24 Elevation Pictures סרטי יוניברסל (הפצה עולמית) |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
27 בינואר 2015 (פסטיבל סאנדאנס) 19 בפברואר 2016 |
משך הקרנה | 93 דקות[4] |
שפת הסרט | אנגלית מודרנית מוקדמת |
סוגה | אימה על-טבעית |
תקציב | 4 מיליון דולר[5] |
הכנסות | 40.4 מיליון דולר[6] |
הכנסות באתר מוג'ו | thewitch |
פרסים | Sundance U.S. Directing Award: Dramatic |
thewitch-movie | |
דף הסרט ב־IMDb | |
המכשפה (באנגלית: The Witch) הוא סרט אימה על-טבעית משנת 2015, שנכתב ובוים על ידי רוברט אגרס, בפרויקט הביכורים שלו כבמאי. בסרט מככבים אניה טיילור-ג'וי, שזו לה הופעתה הראשונה בקולנוע, ראלף אינסון, קייט דיקי, הארווי סקרימשו, אלי גריינג'ר ולוקאס דוסון. הסרט מתרחש בשנות ה-30 של המאה ה-17, והוא מגולל את קורותיה של משפחה פוריטנית שנתקלת בכוחות הרשע השוכנים ביער שמעבר לחווה שלהם.[7]
הסרט הופק כקופרודוקציה בינלאומית בין ארצות הברית וקנדה, והופץ לראשונה במהלך פסטיבל סאנדנס ב-27 בינואר 2015, ולאחר מכן עלה לאקרנים בבתי הקולנוע ב-19 בפברואר 2016. הסרט זכה לשבחי המבקרים והפך להצלחה קופתית, כשגרף בקופות 40 מיליון דולר מול תקציב של 4 מיליון דולר.[6]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו אינגלנד במהלך שנות ה-30 של המאה ה-17, המתיישב האנגלי ויליאם ומשפחתו – אשתו קתרין, הבת תומסין, הבן קיילב והתאומים הלא-זהים מרסי וג'ונאס – מגורשים ממושבה פוריטנית על רקע סכסוך דתי. המשפחה בונה חווה ליד יער גדול ומבודד, ושם קתרין יולדת את בנה החמישי, סמואל. יום אחד, בזמן שתומסין משחקת במחבואים עם סמואל, התינוק נעלם בפתאומיות. עד מהרה מתגלה שמכשפה גנבה את סמואל, שטרם הוטבל, הרגה אותו והשתמשה בבשרו לצורך כשפיה.[8]
קתרין הכואבת את חטיפתו של סמואל, מבלה את ימיה בבכי ובתפילה. בזמן ציד עם ויליאם, קיילב מביע ספק אם נשמתו של סמואל תגיע לגן עדן. ויליאם מגלה לקיילב שהוא מכר את גביע הכסף היקר של קתרין עבור ציוד למסע הציד. באותו לילה, קתרין שואלת את תומסין לגבי היעלמות הגביע ומביעה את חשדותיה באחריותה להיעלמותו של סמואל. הילדים שומעים את הוריהם דנים בשליחת תומסין לסעוד משפחה אחרת.
מאוחר יותר, תומסין מוצאת את קיילב בעודו מתכונן לצאת אל היער, ומאלצת אותו לקחת אותה עמו. ביער, כלבם של האחים, פאולר, רודף אחר ארנבת שהשניים איתרו, וקיילב רודף אחרי שתי החיות. במקביל, סוסה המבוהל של תומסין, משליכה מעל גבו ובורח בעודה חסרת הכרה. קיילב הולך לאיבוד ביער ומוצא את גופתו המבותרת של פאולר. לאחר מכן הוא מגלה בקתה רעועה ומטה ליפול, שממנה יוצאת המכשפה המחופשת לאישה יפה המפתה אותו. המכשפה מנשקת ומחבקת את קיילב, אך זרועה מזדקנת וקמלה בעודה מלטפת את ראשו.
ויליאם מוצא את תומסין ומחזיר אותה הביתה, שם קתרין מענישה אותה על שלקחה את קיילב ליער. באי-רצון, ויליאם מודה שמכר את הגביע. מאוחר יותר באותו לילה, כשסערה משתוללת, תומסין מגלה את קיילב העירום וההוזה מחוץ לביתם. למחרת, התאומים משוחחים עם פיליפ השחור, תיש המחמד של המשפחה, ומאשימים את תומסין בכישוף. תומסין מנסה לחלוב את התיש, שמפיק דם במקום חלב. כשקיילב מתעורר, הוא מקיא תפוח שלם עם ביס בודד שנלקח ממנו. קתרין דוחקת במשפחה להתפלל, וקיילב מכריז בלהט על אהבתו לישו ומת.
ויליאם, שמאמין שתומסין היא מכשפה, אומר לה שהיא תועמד למשפט כשהמשפחה תחזור לעיר. תומסין מצביעה על חטאיו של ויליאם עצמו ומאשימה את התאומים כנקמה. כועס, ויליאם נועל את הילדים בבית העיזים. תומסין ממשיכה בהכחשותיה כי היא מכשפה, אך התאומים לא עונים לשאלותיה בדבר שיחותיהם עם פיליפ השחור. תומסין שומעת את ויליאם נשבר ומתוודה בפני אלוהים על גאוותו שבגללה הכריח את משפחתו לעזוב את כפר מולדתם. בשעת לילה מאוחרת הילדים מתעוררים וחוזים במכשפה שותה את דמו של התיש, שתוקפת את התאומים. בינתיים, קתרין הוזה את קיילב מחזיק את סמואל. קיילב מציע לה את התינוק. קתרין מניקה את התינוק, שמתגלה הלכה למעשה כעורב שמנקר את חזהּ ומותיר אותה מדממת.
ויליאם מתעורר ומוצא את האורווה הרוסה, כשהתאומים נעלמו ותומסין מוטלת מחוסרת הכרה בקרבת מקום וידיה מוכתמות בדם. כשתומסין מתעוררת, פיליפ השחור נוגח בוויליאם והורג אותו לנגד עיניה. קתרין, כעת חסרת מעצורים, מאשימה את תומסין בטרגדיות שפקדו את המשפחה ובפיתוייהם של ויליאם וקיילב, ותוקפת אותה. מתוך הגנה עצמית, תומסין הבוכייה הורגת את אמה.
כשהיא נותרה לבדה, תומסין שומעת צלצול ונכנסת לאורווה, שם היא דוחקת בפיליפ השחור לדבר איתה. התיש מגיב לה בקול אנושי והופך לגבר גבוה, לבוש שחורים. הגבר מורה לתומסין להסיר את בגדיה ולחתום את שמה בספר המופיע לפניה. תומסין העירומה עוקבת אחריו לתוך היער, שם היא מצטרפת למעגל מכשפות שמחולל סביב מדורה. המכשפות מתחילות לרחף, ואליהן מצטרפת תומסין.
צוות השחקנים והדמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אניה טיילור-ג'וי – תומסין
- ראלף אינסון – ויליאם
- קייט דיקי – קתרין
- הארווי סקרימשו – קיילב
- אלי גריינג'ר – מרסי
- לוקאס דוסון – ג'ונאס
- ג'וליאן ריצ'ינגס – המושל
- בת שבע גארנט – המכשפה (מבוגרת)
- שרה סטיבנס – המכשפה (צעירה)
- התיש צ'ארלי – פיליפ השחור (בדמות תיש)[9]
- דניאל מאליק – פיליפ השחור (דיבוב, בדמות אדם)
- התאומים אקסטון הנרי ואיתן קונרד ביר – סמואל
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגרס, שנולד בניו המפשייר, קיבל השראה לכתוב את הסרט כתוצאה מהיקסמותו בילדותו למכשפות ומביקוריו התכופים במטע פלימות'. לאחר שהציג ללא הצלחה סרטים "מוזרים מדי, לא ברורים מדי", הבין אגרס שהוא יצטרך ליצור סרט קונבנציונלי יותר.[10] בסשן שאלות ותשובות, העיר אגרס כי "אם אני הולך לעשות סרט סוגה, עליו להיות אישי ועליו להיות טוב."[10] צוות ההפקה עבד רבות עם מוזיאונים בריטיים ואמריקאים, והתייעץ עם מומחים בנושא החקלאות הבריטית של המאה ה-17.[11] אגרס רצה שהסט יהיה מדויק ככל האפשר מבחינה היסטורית, ולכן הביא מסוכך ונגר מווירג'יניה וממסצ'וסטס בהתאמה, שלהם היה הניסיון הראוי בבנייה בסגנון התקופה ההיא.[12]
שלב הליהוק התקיים באנגליה, בשל רצונו של אגרס ללהק שחקנים בעלי מבטא אותנטי שיתאים למשפחה שזה עתה הגיעה לפלימות'.[13]
בדצמבר 2013, נמסר על הצטרפותה של מעצבת התלבושות לינדה מיור לצוות ההפקה, ועל כך שהיא נועצה ב-35 ספרים שעסקו בתקופת התרחשות העלילה על מנת לתכנן את התלבושות, שנתפרו מצמר, פשתן וקנבס. אף נמסר כי מיור לחצה על צוות ההפקה לקבל תקציב גדול יותר עבור התלבושות.[14] את בנות מעגל המכשפות המופיעות בסצנת הסיום, גילמו בנות להקת רקדניות בוטו, שיצרו במיוחד עבור הסצנה כוריאוגרפיה משלהן.
צילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגרס היה מעוניין לצלם את הסרט בניו אינגלנד, אך בעקבות היעדר תמריצי מס, אגרס נאלץ להסתפק בקנדה.[10] אילוץ זה התגלה כבעייתי עבור אגרס, משום שלא הצליח למצוא את הסביבה המיוערת שחיפש עבור הצילומים.[10] לבסוף, צוות ההפקה נאלץ לצאת "מהמפה", ולמצוא מיקום (קיוסק, אונטריו) "מרוחק ביותר".[10]
על מנת להעניק לסרט מראה אותנטי, צילומי הסרט נערכו רק "עם אור טבעי ובסצנות הפנים, התאורה היחידה הייתה נרות".[15]
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את המוזיקה עבור הסרט הלחין מארק קורבן, ששם לו למטרה להיות "מתוח ודיסוננטי" תוך התמקדות במינימליזם. בעקבות הטלת וטו מצד אגרס על שימוש בכלי נגינה אלקטרוניים; קורבן בחר ליצור מוזיקה עם כלי נגינה לא טיפוסיים, כולל ניקליהרפה וווטרפון. מתוך ידיעה כי הבמאי אהב לשמור על מידה של שליטה יצירתית, קורבן הסתמך על הלחנת מוזיקה בעלת מאפיינים אימפרוביזציים, על מנת שאגרס יוכל להזיז תווים בכל פעם שירצה.[16][17]
תמות ומוטיבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי אנליסטים,[דרושה הבהרה] הסרט מתעלה על ז'אנר האימה המסורתי ונכנס לקטגוריה חדשה פוטנציאלית, המכונה "אימה מתוחכמת".[18] השפעתו של הסרט נמסרת לא באמצעות הג'אמפ סקארס, אלא באמצעות האווירה והסצנוגרפיה,[18][19] המיוצגים באמצעות השימוש של הסרט בתאורה אקספרסיוניסטית וסוגים שונים של מצלמות המותחים את גבולות הסצנה התמטיים, עריכת הסרט המסתירה את ייצוגי האימה מהפריימים הגלויים לעין והדיסוננס הקולי של הפסקול המלווה בסצנות אינסטרומנטליות.[18] על פי ניתוח שנעשה לעלילת הסרט, היעלמותו הפיזית הבלתי-אפשרית של סמואל בתחילת הסרט היא זו המכניסה את הצופה לאווירת הסרט.[18]
עלילת הסרט סובבת סביב קונפליקט פסיכולוגי, תוך שימוש בהצגת החברה הפוריטנית כחברה מדכאת ופטריארכלית כניגוד לחירותן האפל והרצחני של המכשפות.[18] הדמות הנשית הראשית בסרט, תומסין, מסתירה ממשפחתה הנוצרית את תשוקותיה הלא-מקובלות, את כמיהתה לעצמאות, למיניות, לקבלה ולכוח.[18][19][20][21] עם זאת, בעוד אביה והאל הנוצרי אינם מצליחים למלא את צרכיה, השטן פונה אליה אישית ומציע לה להביאה אל סיפוקה הגשמי.[20] לכן, עם מות בני משפחתה וסלידתה הגלויה מהחברה הפוריטנית, תומסין מצטרפת לשטן ולמכשפות, האלטרנטיבה היחידה שלה, על מנת למצוא את השליטה על עצמאותה לה נכספה כל חייה.[21] עירומהּ של תומסין בסצנה האחרונה, משקף באקט סימבולי את ניתוקה מקהילתה הקודמת.[19]
ההבדל בין שתי האפשרויות, מטושטש בגלוי באמצעות סממני הקצנה דתית שווה.[20][21] הדבר מורגש לראשונה בארכיטקטורה של בית המשפחה עצמה, הדומה באופן אירוני לבתקה של מכשפה ארכיטיפית עצמה, מוטיב הרומז על גילוייה ההדרגתי של בני המשפחה כי הרוע כבר מושרש בהם.[19] בצד הנגדי, פיתוי השטן את תומסין מקבל גם תכונות המדמות שידול (אנ') אידאולוגי, המרחיק אותה אט אט ממשפחתה.[20][21] בסופו של דבר, למרות מטרת חייה החדשה וצחוקה הבלתי-נשלט עם כניסתה למעגל המכשפות, תומסין איננה נמלטת מדתה הקודמת, אלא רק שינתה את חשיבותה בעיניה, לאחר שפנתה לרצח תמורת חירותה.[19][20]
הקונפליקט הסמלי בין הציוויליזציה לטבע נוכח גם בכל היבט בסרט.[19] המשפחה גרה ליד יער חשוך, מקום הקשור לכישוף בתרבותם הפוריטנית, דבר המדגיש את הקונפליקט בין דתם המתורבתת, הפטריארכלית, לבין עולם הטבע הגותי והפראי המקיף אותם.[19] היער, כמו גם העירום,[19] קשורים למפלצתיות, לצד השממה הבלתי-מבויתת שבה מופיעים השחרור והמיניות האסורים.[18][19][21] בהתאם לכך, קיילב שב עירום לבית המשפחה לאחר שפותה על ידי המכשפה; המכשפות עצמן מבצעות את מעשיהן כשהן עירומות, ובסופו של דבר תומסין מאמצת קוד זה עם הצטרפותה אליהן. בסיומו של הסרט, מוצג ניצחון הטבע על יריבו, כאשר הסצנה בה פיליפ השחור דמוי הפאן נוגח את ויליאם נושא הגרזן, משמשת כמטאפורה לאדם הנאכל בטבע.[19]
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הופץ לראשונה במהלך פסטיבל סאנדנס 2015, ב-27 בינואר 2015.[22][23] הסרט הוקרן גם במדור המצגות המיוחדות של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2015, ב-18 בספטמבר 2015.[24][25] את זכויות הפצת הסרט רכשו החברות "A24" ו-"DirecTV Cinema".[26] בעקבות שבחי הביקורות להם זכה הסרט, האולפנים החליטו להפיץ את הסרט בהפצה רחבה בארצות הברית, ב-19 בפברואר 2016.[27][28]
מדיה ביתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הופץ בבלו ריי בפורמט HD דיגיטלי ב-17 במאי 2016.[29] בין תוספותיו של הדיסקים נכללו פרשנויות אודיו, סרט תיעודי המתעד את תהליך הפקת הסרט, וסשן שאלות ותשובות בן 30 דקות שצולם בסיילם, מסצ'וסטס, בהשתתפותו של אגרס, אניה טיילור-ג'וי, וההיסטוריונים ריצ'רד טראסק וברונוניה בארי.[30] גרסת הבלו רייבפורמט 4K Ultra HD הופץ ב-23 באפריל 2019.[31]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט גרף 25.1 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה ו-15.3 מיליון דולר בטריטוריות אחרות, וסך הכל גרף בקופות 40.4 מיליון דולר ברחבי העולם.[6]
בצפון אמריקה, התחזיות שקדמו להפצת הסרט הצביעו על כך שהסרט יכניס 5–7 מיליון דולר מ-2,046 בתי קולנוע בסוף השבוע הראשון לעלייתו לאקרנים.[32] בסופו של דבר, הסרט הכניס 3.3 מיליון דולר ביומו הראשון, ו-8.8 מיליון דולר בסוף השבוע הפותח שלו, וסיים במקום הרביעי בקופות, אחרי "דדפול" (56.5 מיליון דולר), "קונג פו פנדה 3" (12.5 מיליון דולר) ו"תחייה" (11.8 מיליון דולר).[33]
תגובת הקהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר הביקורות "Rotten Tomatoes", הסרט זכה לציון 90%, על סמך 328 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.8/10.[34] באתר הביקורות המשוקללות "Metacritic", הסרט זכה לציון 83/100, על סמך 46 ביקורות, דבר המצביע על "תשבחות אוניברסליות".[35] צופים שנשאלו על ידי "CinemaScore" העניקו לסרט ציון ממוצע של "C–", בעוד ש-"PostTrak" דיווח כי צופי הסרט נתנו לו ציון חיובי כולל של 55%, וש-41% מתוכם ימליצו לאחרים לצפות בסרט.[33]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "המכשפה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "המכשפה", באתר נטפליקס
- "המכשפה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "המכשפה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "המכשפה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "המכשפה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "המכשפה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Witch". Sundance institute. Retrieved February 6, 2022.
- ^ Grierson, Tim (January 24, 2015). "The Witch". Screen Daily. Retrieved February 6, 2022.
- ^ "Record-breaking year for Canada at the 2015 Sundance Film Festival". Telefilm Canada. January 14, 2015. Archived from the original on August 16, 2016. Retrieved February 6, 2022.
- ^ "The Witch (15)". British Board of Film Classification. February 18, 2016. Retrieved February 6, 2022.
- ^ "2016 Feature Film Study" (PDF). Film L.A. Inc. May 2017. Retrieved February 6, 2022.
- ^ 1 2 3 "The Witch (2016)". Box Office Mojo. Retrieved February 6, 2022.
- ^ Wickman, Forrest (February 23, 2016). "All The Witch's Most WTF Moments, Explained: A Spoiler-Filled Interview With the Director". Slate. Retrieved February 6, 2022.
- ^ ‘The Witch’: a holy terror, set in 1630, The Seattle Times, 2016-02-18
- ^ Abramovitch, Seth (March 2, 2016). "Black Phillip: The Real Story Behind the Breakout Goat From 'The Witch'". The Hollywood Reporter. Retrieved February 6, 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 Anielski, Ryan (October 21, 2015). "How Robert Eggers Combined History and Childhood Horrors in 'The Witch'". IndieWire. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Bitel, Anton (March 11, 2016). "Voices of the Undead: Robert Eggers on The Witch". Sight & Sound. British Film Institute. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Crucchiola, Jordan (February 20, 2016). "How The Witch's Director Made His Film So Terrifying". Wired. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Smith, Nicola (March 18, 2016). "New Hampshire Director Sifts His Home Soil". Valley News. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Ankenbauer, Sam (May 27, 2016). "Dressing The Witch: An Interview with Costume Designer Linda Muir". Bright Lights Film Journal. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Bloom, Jessica (March 15, 2016). "Designer-Turned-Director Robert Eggers Discusses His Horror Film 'The Witch'". Format. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Barkan, Jonathan (February 26, 2016). "We Interviewed Composer Mark Korven About His Terrifying Score for 'The Witch'". Bloody Disgusting. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Fusco, Jon (September 16, 2016). "How Mark Korven Avoided the Temptations of Temp Music to Score 'The Witch'". No Film School.com. Retrieved February 7, 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Hart, Adam Charles (2019). Monstrous Forms: Moving Image Horror Across Media. Oxford University Press. ISBN 9780190916268.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Parker, Elizabeth (2020). The Forest and the EcoGothic: The Deep Dark Woods in the Popular Imagination. Springer Nature. ISBN 9783030351540.
- ^ 1 2 3 4 5 Bacon, Simon (2019). Dracula as Absolute Other: The Troubling and Distracting Specter of Stoker's Vampire on Screen. McFarland. ISBN 9781476675381.
- ^ 1 2 3 4 5 Fry, Carol L. (2019). Primal Roots of Horror Cinema: Evolutionary Psychology and Narratives of Fear. McFarland. ISBN 9781476635316.
- ^ "Sundance Institute Announces Films in Premieres and Documentary Premieres for 2015 Sundance Film Festival". Sundance Institute. December 8, 2014. Retrieved February 7, 2022.
- ^ "The Witch". Sundance Film Festival. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Punter, Jennie (August 18, 2015). "Sandra Bullock's 'Our Brand Is Crisis,' Robert Redford's 'Truth' to Premiere at Toronto". Variety. Retrieved February 7, 2022.
- ^ "The Witch". TIFF.net. Archived from the original on January 24, 2016. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Sneider, Jeff (January 24, 2015). "Sundance: A24, DirecTV Buy Robert Eggers' 'The Witch' (Updated)". TheWrap. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Lang, Brent (February 17, 2016). "Box Office: 'Deadpool' Still a Juggernaut; 'The Witch' Generating Heat". Variety. Retrieved February 7, 2022.
- ^ D'Alessandro, Alexander (February 19, 2016). "'Deadpool' Destroying Rivals With $56M Weekend; 'Risen' Burning 'Witch'". Deadline Hollywood. Retrieved February 7, 2022.
- ^ "The Witch". DVDsReleaseDates.com. Retrieved February 7, 2022.
- ^ Serafino, Jason (May 17, 2016). "Review: 'The Witch' Blu-Ray Adds Historical Context To One Of The Most Unique Horror Films In Years". Tech Times. Retrieved February 7, 2022.
- ^ The Witch 4K Blu-ray (4K Ultra HD + Blu-ray), נבדק ב-2022-02-08
- ^ D'Alessandro, Anthony (February 17, 2016). "'Deadpool' Still Cool In Weekend 2 With Superhero Set To Pass $200M – Box Office Preview". Deadline Hollywood. Retrieved February 8, 2022.
- ^ 1 2 D'Alessandro, Anthony (February 21, 2016). "'Deadpool' Strong With Second Weekend Of $55M; 'Risen' Takes $11.8M, 'Witch' At $8.7M". Deadline Hollywood. Retrieved February 8, 2022.
- ^ "The Witch (2016)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. Retrieved February 8, 2022.
- ^ The Witch at Metacritic