המכתש הגדול (באר שבע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המכתש הגדול
אזור המכתש בצילום מכיוון דרום, 2008
אזור המכתש בצילום מכיוון דרום, 2008
מיקום באר שבע
שכונה שכונה ד'
קואורדינטות 31°15′39″N 34°47′22″E / 31.26091°N 34.78941°E / 31.26091; 34.78941
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המכתש הגדול הוא מכתש הנמצא בתחומי העיר באר שבע והוא חלק מקניון באר שבע-עזה. המכתש ממוקם באזור שכונה ד' ובתוכו פעלה בתקופה העות'מאנית מחצבה, אשר סיפקה את חומרי הגלם לבניית מבנים רבים בעיר העתיקה של באר שבע.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתש מגיע לעומק של 25 מטר ורוחבו 200 מטר שטחו כ-30 דונם. המכתש מתוחם ברחובות יהודה הלוי, בר גיורא ורבי עקיבא הנמצאים בשכונה ד' בבאר שבע.

המכתש הוא חלק מקניון שהשתרע לאורך כ-100 ק"מ, מהאזור שמזרחית לדימונה עד הים התיכון והגיע לעומק 1.5 ק"מ באזור שפכו לים. הקניון ניקז את כל מזרח הנגב והמכתש מתחתר לתוך הכתף הצפונית של הקניון. מעריכים כי עומקו באזור באר שבע היה כ-275 מטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים.

מבנה וממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המכתש הוא מכתש סחיפה. המכתש עשוי משלושה סוגים שונים של אבנים:

הערכות הן שאבן האלמוגים נוצרה מתקופות מוקדמות יותר. השכבות הגאולוגיות הנחשפות במקום מהוות עדות לקניון קדום שנוצר לפי הערכות לפני 16 מיליון שנה. המכתש מוקף צוקים תלולים בכיוון מערב, דרום ומזרח. בדופן הדרומית נמצאת מערה קטנה והשבילים היורדים למחצבה תלולים.

תמונת פנורמה של המכתש; ניתן לראות את הכניסה למערה מצד ימין
Magnify-clip.png
תמונת פנורמה של המכתש; ניתן לראות את הכניסה למערה מצד ימין

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1900–1917 חצבו העות'מאנים מהמכתש אבני בניין לבניית רוב בתי האבן הראשונים בעיר העתיקה של באר שבע. המחצבה המשיכה לפעול אף בתקופת המנדט הבריטי, אולם עם כיבוש העיר באר שבע הכרייה נפסקה.

לאחר קום המדינה, השתנו שיטות הבנייה ולכן לא היה צורך באבן מהמחצבה. בתקופה זו הפך אזור המכתש למטווח ירי של תושבי העיר. ממצאים ארכאולוגיים מאוחרים, חשפו כי עוד לפני הטורקים, הבינו הביזנטים שאכלסו את בקעת באר-שבע במאות הרביעית – השביעית, את איכות האבן המצויה במכתש, וחצבו בו כדי לבנות מבנים.[1] בעשור השני של המאה ה-21 האתר מגודר ברובו וניתן לגשת אליו רק מכיוון צפון, מרחוב רבי עקיבא ומרחוב יהודה הלוי.

פיתוח כפארק עירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ממצאים גאולוגיים רבים שנמצאו במכתש יזמו בסוף שנות ה-80 צוות עבודה שכלל את: החברה להגנת הטבע, מהנדס העיר בעיריית באר שבע והמחלקה לגאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. תוכנית לפיה יקימו במקום פארק גיאו-בוטני שיהווה מבט אל עברה הגאולוגי וההיסטורי של בקעת באר שבע[דרוש מקור].

בשלהי שנות ה-80, בוצע שיקום חלקי של האתר בתרומת קהילת יהדות מונטריאול, והקרן לשיקום מחצבות במסגרתו הוקם במקום אמפיתיאטרון קטן אך המקום נותר מוזנח[2].

בשנת 2013 יזמו קרן ברכה ועיריית באר שבע, תחרות אדריכלים בינלאומית לעיצוב פארק עירוני במקום, ופנו לשלושה משרדי אדריכלים. לאחר שהתכנסו כל הצוותים, הוחלט לחבר בין כל המוזמנים לתחרות ולהקים צוות בינלאומי אחד שיעבוד על הפרויקט. על פי התכנון הקמת הפארק תושלם בשנת 2020[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנן עדויות ארכאולוגיות במחצבה לטכניקות השונות של החציבה. באמצעות תצפיות אלו, ניתן לשער שהחציבה במקום התרחשה בשתי תקופות שונות.
  2. ^ עודד בר-מאיר, הבור השחור של באר שבע, באתר mynet‏ באר שבע, 8 בדצמבר 2009
  3. ^ נעמה ריבהמחצבת אבן נטושה בבאר שבע תהפך לפארק, באתר הארץ, 3 בינואר 2016