המלאך לבש אדום
 | |
| כרזת הסרט באנגלית | |
| מבוסס על | הרומן "הכלה היפה" של ברוס מרשל |
|---|---|
| בימוי |
ננלי ג'ונסון  |
| הופק בידי | ג'ופררו לומברדו |
| תסריט | נאנלי ג'ונסון |
| עריכה | לואיס לפלר |
| שחקנים ראשיים |
דירק בוגרד אווה גרדנר |
| מוזיקה |
ברוניסלב קפר |
| צילום |
ג'וזפה רוטונו |
| מדינה |
 ארצות הברית איטליה |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר (ארצות הברית), טיטאנוס (איטליה) |
| הקרנת בכורה | 28 בספטמבר 1960 |
| משך הקרנה |
95 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| תקציב | $1,843,000 |
| הכנסות | $935,000 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המלאך לבש אדום (באנגלית The Angel Wore Red, באיטלקית: La Sposa Bella) הוא סרט קולנוע מסוגת דרמת מלחמה רומנטית בהפקה אמריקאית-איטלקית בשחור-לבן משנת 1960 בבימויו של נאנלי ג'ונסון, עם דירק בוגרד ואווה גרדנר בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס בחלקו על הרומן הכלה היפה (אנ') של ברוס מרשל (אנ') משנת 1953.
הסרט צולם באיטליה. העלילה מתרחשת באחת הערים בספרד בשנת 1936 במלחמת האזרחים בספרד שבה נלחמים מורדים פשיסטים בפיקודו של פרנקו שזוכים לאהדת הכנסייה הקתולית, בכוחות הממשלה.
נעימת הנושא של הסרט נכתבה על ידי ברוניסלב קאפר (אנ') והיא משמשת כאות הפתיחה לתוכניתו של דן כנר "מתוק מאז".
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכומר ארתורו קאררה (דירק בוגרד) נפגש עם הבישוף של העיר (פינלי קורי) ומודיע לו כי החליט לעזוב את הכנסייה בגלל תמיכתה במורדים של פרנקו. העיר מופצצת מהאוויר על ידי המורדים וארתורו נכנס למקלט ומתיישב ליד סולדאד (אווה גרדנר) ומרגיע אותה.
התושבים זועמים על הכנסייה. הבישוף מזמן את הכמרים ונותן לאב רוטה (אלדו פבריצי) תכשיט מקודש ובו דמו של יעקב הקדוש ומבקש שיעביר זאת לפרנקו. התושבים חודרים לכנסייה עם לפידים, שורפים, הורסים והורגים את הבישוף והכמרים פרט לרוטה שהצליח להימלט וטמן את התכשיט במקום סתר בכנסייה.
מפקד הצבא בעיר, הקפיטן בוטרגוס (אנריקו מריה סלרנו), מכריז על מצוד אחרי ארתורו ורוטה. ארתורו מסתובב ברחובות ונכנס למועדון לילה בו עובדת סולדאד כמארחת ויצאנית. חיילים נכנסים לחיפוש והיא מבריחה אותו לדירתה. ארתורו מסגיר לבסוף את עצמו למחפשים, נאסר ומובא לפני הקפיטן ואומר לו שהוא דווקא לצד הממשלה וכי יש למצוא את התכשיט המקודש כדי להעלות את מורל הלוחמים. למקום מגיע גנרל קלאבה (ויטוריו דה סיקה) שמתכנן מתקפה נגד המורדים ומכיר בחשיבות מציאת התכשיט על אף שאינו מאמין בכך.
על כל זה צופה העיתונאי האמריקאי שתום העין, הות'ורן (ג'וזף קוטן), שמחפש סיפורים מהמלחמה ומלווה את הסרט בקולו.
רוטה נתפס ומעונה אך לא מגלה את מקום התכשיט אלא רק לארתורו שמבקר אותו בכלא לפני הוצאתו להורג. ארתורו שולח את סולדאד לכנסייה אבל היא נתפסת על ידי עוקבים ומעונה אך לא מגלה את מקום התכשיט. ארתורו מצליח לחדור לכנסייה ולמצוא את התכשיט.
לבסוף נשלחים ארתורו, סולדאד ועוד מאתים אסירים לקו החזית כדי לחזק את ההגנה מפני המורדים. בדרך נקשרים ארתור וסולדאד באהבה אף על פי שהוא כומר והיא יצאנית.
המורדים מצליחים בהתקפה והמפקד (ארנולד פואה) עומד להוציא את כל האסירים להורג אף על פי שארתורו אומר לו שהם היו אסירים בגלל תמיכתם במורדים. הוא מוסר את התכשיט לסולדאד כדי שתעבירו לכפרה אבל היא נפצעת קשה. התכשיט שבידה נמצא והמפקד משחרר את האסירים.
לבסוף מובאת סולדאד לקבורה בכפרה וארתורו מניח את התכשיט בקבר קדוש.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| דירק בוגרד | ארתורו קאררה | כומר |
| אווה גרדנר | סולדאד | יצאנית |
| ג'וזף קוטן | הות'ורן | עיתונאי |
| ויטוריו דה סיקה | גנרל קלאבה | |
| פינלי קורי | בישוף | |
| אלדו פאבריצי | האב רוטה | כומר |
| אנריקו מריה סלרנו | קפיטן בוטרגוס | מפקד העיר |
| ארנולד פואה | מייג'ור של המורדים |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המלאך לבש אדום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המלאך לבש אדום", באתר AllMovie (באנגלית)
"המלאך לבש אדום", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המלאך לבש אדום", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון למלאך לבש אדום, באתר יוטיוב
- נעימת הנושא של המלאך לבש אדום בתחילת הסרט, באתר יוטיוב
- המלאך לבש אדום, באתר TCM
