המנורה (הוצאת ספרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו הוצאת "המנורה"
מרדכי זונשיין

המנורה (לעיתים: מנורה; ביידיש: פארלאג מנורה/המנורה) הייתה הוצאת ספרים פרטית מיסודו של מרדכי זונשיין, שפעלה בישראל מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70. הייתה זו הוצאת הספרים היידית השנייה בארץ. מרבית הספרים שהופיעו בה היו ספרי שירה ופרוזה ביידיש (ותרגומים לעברית מיידיש), וחלק ניכר מהספרים היו בנושא השואה.

מרדכי (מוֹטְל) זוֹנְשַיין (ביידיש: זאָנשיין) (1905–1980),[1] יליד חמיילניק (Chmielnik) שבפולין, התגורר בבגרותו בסטאשוב. הוא ואשתו לאה (1903–1965)[2] שרדו את השואה, אך איבדו בה את בנם היחיד, ירחמיאל בן ה-13. זונשיין היה פעיל ציבור בקהילה היהודית לפני המלחמה, במהלכה ואחריה. ב-1944 היה ממייסדי הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין, הגוף שדאג לשארית הפליטה מיהדות פולין עד 1950, ושימש כגזברו.

בהמשך עלה לישראל עם אשתו. בארץ כיהן כיו"ר ארגון יוצאי חמיילניק. בסוף שנות ה-50 ייסד את הוצאת "המנורה", שפעלה מביתו שברח' זנגביל 24 בתל אביב, ושימש כמנהלה ועורכה. ההוצאה, כפי שנכתב בקטלוג הכללי של התאחדות הוצאות הספרים בישראל ב-1969, "שמה לה למטרה להוסיף נדבכים אחדים למפעל שיקום חורבנה של שפת יידיש וספרותה לאחר השואה".[3] הייתה זו הוצאת הספרים היידית השנייה שקמה בישראל, אחרי הוצאת י"ל פרץ (שנוסדה ב-1956).[4]

במרוצת שני העשורים שפעלה בהם ראו בה אור כ-400 ספרים,[4] מרביתם ביידיש. ההוצאה הקפידה להוציא רק ספרי יידיש מובחרים, ורכשה לעצמה שם בעולם התרבות היידית.[4] חלק מכריע מהספרים שהוציאה הם בנושא השואה (ביידיש, בעברית ובאנגלית) ויהדות מזרח אירופה. כך, שני הספרים הראשונים שראו אור בהוצאה, בשנת תשי"ח-1958, היו "יומנה של אנה פרנק" בתרגום ליידיש מאת יהושע שילוני (שליין)[5] (כחמש שנים לאחר הופעת היומן בתרגום עברי) ו"יומן גטו לודז'" של כרוניקן הגטו שלמה פרנק (פרנקל)[6] (מהדורה שנייה של היומן, שהופיע לראשונה מוקדם יותר באותה שנה בבואנוס איירס בהוצאת הוועד המרכזי של יהודי פולין בארגנטינה).
בנוסף, הוציאה "המנורה" ספרות יפה (שירה ופרוזה) מקורית ביידיש וכן תרגומים מיידיש לעברית.

שער יומנה של אנה פרנק בתרגום ליידיש בהוצאת מנורה

בין הספרים החשובים שראו אור בהוצאת "המנורה": מחקרו של אברהם יהושע השל על חסידות קוצק ("קאָצק אין געראנגל פאר אמתדיקייט", תשל"ג).

בשנת 1967 הפיקה ההוצאה מהדורה אלבומית תלת-לשונית (יידיש, עברית ואנגלית) של ספרו של ק. צטניק (יחיאל די-נור) "כוכב האפר", עם ליטוגרפיות מאת גרשון קניספל (שזכתה בפרס לעיצוב המוצר מטעם משרד המסחר והתעשייה).[7] בשנת 1969 התפרסמו בהוצאה סיפוריו של ש"י עגנון בתרגום ליידיש מאת אליעזר רובינשטיין, עם איורים מאת יוסל ברגנר.[8]

בשל מחלתו הקשה של המו"ל זונשיין, ההוצאה חדלה לתפקד כמעט לחלוטין בשנת 1977.[4] היא פעלה במידה מועטה עד סוף שנות ה-70, ובשנות ה-80 המוקדמות ראו אור כותרים בודדים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה מאת מרדכי זונשיין על קורותיו במלחמה:

  • מאָטל זאָנשיין, 'מיטן טויט פּנים אל פּנים', בתוך: פנקס כמיעלניק, תל אביב: ארגון יוצאי חמילניק בישראל ביי דער מיטהילף פון כמיעלניקער לאנדסמאנשאפטן (דפוס ישראל), תשכ"א 1960, עמודות 791–808 (ספר יזכור לקהילת כמיעלניק, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 396–404) (ביידיש)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי זונשיין באתר חברה קדישא ת"א–יפו; מרדכי זונשיין, מעריב, מודעת אבל, 22 באפריל 1980 (מודעה).
  2. ^ לאה זונשיין באתר חברה קדישא ת"א–יפו; לאה זונשין, מעריב, מודעת אבל, 5 באפריל 1965 (מודעה); לאה זונשיין, מעריב, מודעת אבל, 3 במאי 1965 (מודעה).
  3. ^ 'פארלאג-"מנורה"', בתוך: קטלוג ספרים כללי לפי בתי ההוצאה, כרך ג, תל אביב: המחלקה לפרסומים ולפרסומת – התאחדות הוצאות ספרים בישראל, 1969, עמ' 62.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 יצחק קאָרן, 'יידיש אין מדינת ישראל', בספרו דאס געראנגל פאר יידיש: עסייען, תל אביב: וועלטראט פאר יידיש און יידישער קולטור, תשמ"ב 1982, "יידישע פארלאגן", עמ' 190 (הרשימה התפרסמה במקור ב"ביי זיך" באותה שנה).
  5. ^ אנא פרנק, טאָגבוך פון א מיידל: 14 יוני 1942–1 אויגוסט 1944; יידיש: יהושע שילוני (שלייען), תל אביב: מנורה, תשי"ח 1958, בארכיון האינטרנט.
  6. ^ שלמה פרנק (פרנענקל), טאָגבוך פון לאָדזשער געטאָ; הקדמה: נחמן בלומענטאל, תל אביב: מנורה, תשי"ח, בארכיון האינטרנט. פרסומת לספר: "דאס טאגבוך פון לאדזשער געטא", מעריב, 24 ביולי 1958 (מודעה).
  7. ^ ק. צטניקנופים עלי כתלים ערומים, מעריב, 12 באפריל 1968.
  8. ^ ראו ביקורת: יוסף פרידלנדר, תרגומו ל"יהודית" חשוב כמקור, מעריב, 7 במרץ 1969.