המסגד הגדול באשקלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם במסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950

המסגד הגדול באשקלוןערבית: "אל-ג'אמע אל-כביר") הוא מבנה גדול באשקלון אשר נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי נאצר מוחמד. כיום, חלק מן המסגד משמש כמוזיאון לתולדות העיר אשקלון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי נאצר מוחמד, ששלט בין השנים 1293–1340. זהו אחד המסגדים הראשונים שבנו הממלוכים במג'דל.

המבנה שסביב המסגד נבנה בתקופה העות'מאנית מאבני בנייה ומפרטי שיש רבים, כגון עמודים שנלקחו מתל אשקלון. הוא מצטיין בעיטורים האופייניים לאמנות העות'מאנית. היה זה המבנה המפואר בעיר במשך מאות שנים.

המסגד היה בליבה של עיר חדשה בשם "מג'דל אסקאלון", שנבנתה במקום אשקלון העתיקה, לאחר שזו הוחרבה על ידי הממלוכים.

אזכור המסגד במקורות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד הגדול באשקלון ביו השנים 1920-1880

כך נכתב בכתובת על גבי לוח שיש:

ציווה על בניית הג'אמע המבורך הזה, מתוך שאיפה לרצות פני אללה וחסדו ומתוך בקשת השכר והגמול מעלת אדוננו סיף א-דין סלאר, מושל עליון של הארצות האצילות [...] ירחמו אללה על כל מי שיבקש עבורו מאת אללה את הרחמים, וירחם על המוסלמים.

ויליאם וויטמן שביקר במג'דל בשנת 1803 מזכיר "מסגד עם מינרט גבוה", וזהו האתר היחיד שהוא מתאר במג'דל. בשנת 1887 ג'ון גייקה ציין, בהתייחסו למג'דל:

מסגד (קטן) עם מינרט גבוה ובולט הוא מבנה האבן היחיד בעיירה.

ויקטור גרן, בעוברו באשקלון באמצע המאה ה-19, כתב כי המסגד:

בנוי מאבנים מהוקצעות למדי. החצר שלפניו מרוצפת מרצפות שיש [...] מעלה בניין מזדקר מגדל נאה למדי.

יחיאל בריל, המתאר מסע מיפו לעזה בשנת 1882, כתב:

כאשר לא מצאו מקום ללון (באיסדוד), קמו והלכו לאיטם עד ליציאת הכוכבים, למג'דל. המקום הזה נחשב לעיר כי יש בו בית תפילה לישמעאלים, וגם בית שמבשלים בו קאפע, ואל הבית הזה סרו ללון.

המסגד מכונה "החאן", אולם על-פי תיאורים אלה, נראה כי לא שימש ללינה. אמנם מתבקש למצוא בית מלון או בית הארחה במג'דל לאור חשיבותה ומעמדה במרחב, אולם מבנה כזה לא נזכר במקורות. ייתכן שבתי קפה שונים, כגון זה שסיפר עליו בריל, שימשו גם ללינה.

שימוש כיום: החאן - מוזיאון אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המסגד ב-2005

חלק ממכלול המסגד, המכונה "החאן", שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20. כיום שוכנים בו מוזיאון קטן לתולדות העיר אשקלון, גלריות לאמנות ומסעדה. בחאן מיצג קולי המספר בעברית ובאנגלית את סיפורה של העיר אשקלון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ' אלקיים, תשנ"ה, 40 שנות יישוב יהודי בעזה, נצרים
  • ויקטור גרן, תשמ"ב, תיאור ארץ ישראל, כרך ב', ירושלים
  • א' ששון, 2002, אשקלון כלת הדרום, המכללה האקדמית אשקלון, עמוד 106  
  • Geikie C., 1887, Holy Land and the Bible, London
  • Witman W., 1803, Travels in Turkey, Asia minor, Syria, and across the Desert into Egypt, London