המסגד הכחול (ירוואן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המסגד הכחול
Կապույտ մզկիթ
مسجد کبود
Erevan - La Mosquée bleue 01.JPG
מידע על המבנה
סוג מסגד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארמניהארמניה  ארמניה
סיום הבנייה 1764-1768
סגנון אדריכלי אדריכלות אסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש מסגד
קואורדינטות 40°10′41″N 44°30′20″E / 40.1781°N 44.5056°E / 40.1781; 44.5056
yerevanmasjed.ir
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המסגד הכחולארמנית: Կապույտ մզկիթ (קפויט מזקיט); בפרסית: مسجد کبود (מסג'ד-י כובוד)) הוא מסגד שיעי מהמאה ה-18 במרכז ירוואן, ארמניה. במהלך התקופה הסובייטית, המסגד הפסיק את שירותיו כבית תפילה, ושיכן את מוזיאון ההיסטוריה של ירוואן. אחרי שזכתה ארמניה בעצמאותה, המסגד שופץ בתמיכת הממשלה האיראנית, ושוב התחיל לשמש כמסגד, בעיקר עבור האיראנים המתגוררים במדינה. הוא המסגד הפעיל היחיד בארמניה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור של ירוואן היה תחת שליטתם של שליטים מוסלמים שונים מאז הפלישות של טימור במאה ה-14.[2] מתחילת המאה ה-16, ובאופן מוחלט עם 1555 אמנת השלום של אמאסיה (אנ'), ועד המאה ה-19, היה האזור לסירוגין פרובינציה של איראן (קודם תחת שליטת הספווידים, אז נאדיר שאה, כרים חאן זנד השושלת הקג'ארית האיראנית), אז נפל המחוז תחת שליטת האימפריה הרוסית בעת מלחמת רוסיה - פרס וכתוצאה מהסכם טורקמנצ'אי של 1828.[3]

תאריך בניית המסגד רשום במקורות שונים כשנים שונות, החל מאמצע המאה ה-18. על פי יומני המסע מהמאה ה-19 של ה.פ. ב. לינץ', המסגד הכחול הוזמן בתקופת שלטונו של השליט האיראני נאדיר שאה (1736-47) ונבנה על ידי חוסיין עלי חאן.[4] ג'ורג' בורנוטיאן מצביע על חוסיין עלי חאן כפטרון של הבניין, אבל ממקם את תקופת שלטונו בשנים 1762-83.[5] על פי ולדימיר M.מ ארטוריאן, הבנייה החלה בשנת 1760 והושלמה תחת חוסיין עלי חאן בין 1764-68.[6]

הבניין שימש כמסגד הקהילתי הראשי בעיר. כאשר ירוואן נכבשה על ידי רוסיה בשנת 1827, הוא היה הגדול מבין שמונה מסגדים פעילים. הבניין מורכב מאולם תפילה ראשי, ספרייה, מדרסה עם 28 תאים, כולם מאורגנים סביב חצר, על שטח כולל של 7,000 מטרים רבועים. למסגד מינרט יחיד בשער הראשי.

בעידן הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל המדיניות החילונית של הממשלה הסובייטית, שירותי דת במסגד הכחול פסקו בשנת 1931, והוא שימש כמוזיאון של העיר ירוואן.[7]

ארמניה העצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של שנות ה-1990 המסגד עבר שיקום כללי, שמומן על ידי איראן, ואשר הושלם בשנת 1999. על פי קצין שירות חוץ של מחלקת המדינה של ארצות הברית, בריידי קיסלינג,  השיקום היה "הכרחי מבחינה מבנית, אבל פחות חד-משמעי מבחינה אסתטית."[8]

השיקום העלה חששות בקרב כמה בכירים ברפובליקה של אזרבייג'ן, מכיוון שהמסגד הוצג כאיראני, אשר באזרבייג'ן הוא נחשב כמשתייך למורשת של הקהילה האזרית שחייתה פעם בארמניה.[9] התפילות האסלאמיות חודשו במסגד הכחול, שהוא המסגד הפעיל היחיד בארמניה. מוזיאון ההיסטוריה של ירוואן כעת שוכן בבניין שנבנה למטרה זו באתר אחר.

בעלות על המסגד ניתנה לאיראן בשנת 1995 על ידי רשויות ירוואן.[10] בדצמבר 2015 ממשלת ארמניה קבעה שהתהליך משנת 1995 לא הושלם, והחליטה להעניק לאיראן בעלות של המסגד למשך 99 שנים.[11]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המסגד הכחול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Armenia applies to place Blue Mosque on UNESCO’s World Heritage List". Today's Zaman. 22 בינואר 2013. אורכב מ-המקור ב-21 December 2015. 
  2. ^ Iran 1785–1848: Architektur zwischen Rückgriff und Neuerung, Markus Ritter. Brill 2006
  3. ^ Timothy C. Dowling Russia at War: From the Mongol Conquest to Afghanistan, Chechnya, and Beyond pp 729-730 ABC-CLIO, 2 dec. 2014. ISBN 978-1598849486
  4. ^ Armenia, Travels and Studies, H. F. B. Lynch. Longmans 1901
  5. ^ The Khanate of Erevan Under Qajar Rule, 1795-1828, George Bournoutian. George Bournoutian 1992 ISBN 9780939214181
  6. ^ Ереван, Vladimir M. Arutyunyan; Izdvo litry po stroitelstvu 1986
  7. ^ The Museums of Yerevan, Hrant A. Hovhannessian. Hayastan Publishing 1986
  8. ^ Rediscovering Armenia, Brady Kiesling. Matit 2005
  9. ^ Zeynalov, Natiq (5 במאי 2010). "Yerevanda Göy məscid hər gün İran vətəndaşları ilə dolu olur". azadliq.org. Radio Free Europe/Radio Liberty. 
  10. ^ "Կապույտ մզկիթը 99 տարով հանձնվեց Իրանի տնօրինությանը". azatutyun.am. Radio Free Europe/Radio Liberty. 10 בדצמבר 2015. 
  11. ^ "Իրանի դեսպանատունը 99 տարով անհատույց կօգտագործի Կապույտ մզկիթն ու հարակից հողամասը". Hetq Online. 10 בדצמבר 2015.