המסדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg המסדרון
סוגה כתב עת ספרותי
עורך ראשי יאיר בן-חיים
שפה עברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"המסדרון" הוא כתב-עת ישראלי לשירה ופרוזה, תרבות ואמנות בעריכת הסופר, המשורר והאמן יאיר בן-חיים. יצא לאור לראשונה באוקטובר 2014, ב'חדרים-הוצאה לאור'. מדי שנה יוצאים לאור שני גיליונות במהדורה מודפסת. נכון ליוני 2022 ראו אור 15 גיליונות של כתב-העת.

שער גיליון 2, אוקטובר 2015. ציור העטיפה: בני אפרת
שער גיליון 8, נובמבר 2018. בשער 'הרצל הארוך', של האמנית ימימה גרינשפון
שער גיליון 9, מאי 2019. בשער: 'חוטמית מבשרת אביב', של האמן: דוד גרשטיין

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצהרת הכוונות פרסם בן־חיים בגיליון הבכורה את הדברים הבאים: "זוהי במה לאמנים וליוצרים שחלקם לא זכו עד היום לחשיפה לצד אמנים ומשוררים מוכרים, מתוך כוונה לתת לקהל שוחרי התרבות והאמנות קולאז’ תרבותי מגוּון ככל האפשר". כתב-העת מכיל ריאיון מרכזי עם סופרים, משוררים ואמנים, רשימות ביקורת על ספרים, פרסום שירי משוררים, פרסום סיפורים, אמן אורח, שיצירותיו מעטרות את עמודי הגיליון, ותרגום שירה עולמית.

בגיליון 1 נערך עם ההיסטוריון וחוקר הספרות פרופסור הלל ברזל, ריאיון עם צאת ספרו ליריקה - שירת ארץ-ישראל. פורסם המאמר "השירה כמוה כציור-האמנם?" פרי עטה של ד"ר נורית צדרבוים. בגיליון 2 נחשף בראיון "' תג המחיר '", של האמן בני אפרת. המשורר, הסופר והעורך מתי שמואלוף, שמזה כמה שנים חי בברלין, חושף בראיון בגיליון 3 איך בחזונו הוא רואה 'אופק חדש לישראליות'. הסופר, המשורר והעורך אורציון ברתנא פרופסור לספרות עברית מספר בראיון בגיליון 7 איך הוא חווה את ההשלמה בחייו ומחפש את 'הדבר הבא בו תיווצר חבירה לכתיבתו'.

בגיליון 3 התפרסם מאמרה של ד"ר רות דורות, העוסק בשאלה "מהי אמנות טובה", מתוך נקודת ההנחה כי האמנות הפוסט-מודרניסטית, טרפה את קלפי התשובות הקלאסיות לנושא זה, פורשת ד"ר רות דורות את משנתה.

המסדרון מארח אמן שיצירותיו מעטרות את עמודי הגיליון ולעיתים אף את השער. בין האמנים: אוריאל קזס אמן ישראלי בינלאומי שחי באיביזה, התארח בגיליון 5, המאפיין את יצירותיו הוא סגנון ה- 'יודאיקה מודרנית'. בגיליון 6 התארחה האמנית הסופרת והמשוררת ד"ר נורית צדרבוים, צילומים מתוך תערוכתה הייחודית 'שאון של חול מתקתק בשקט' מעטרים את הגיליון[1] התערוכה הוצגה ב'ארט גלרי הוטל' בחיפה, מלון קונספט בסגנון הבאוהאוס, שמתקיימות בו תערוכות במרחבי חמש קומותיו. "ראיון אישי עם נורית צדרבוים מאת: יאיר בן-חיים". הפסלת ימימה גרינשפון האמנית האורחת בגיליון 8 שצילומי פסליה מעטרים את הגיליון ואף את השער "בראיון אישי "כוחה של האמנות".

במסגרת מדור 'חדש על המדף' הובאו סקירות רבות על ספרים חדשים, ביניהם: סקירה של ברכה רוזנפלד על ספר השירה "לוּ היה לי צ'לו" של המשוררת ליאורה בן־יצחק. סקירותיו של יאיר בן־חיים על ספרי השירה "תאהב, רק מפרטי" ספרו של המשורר טל בלו. ספר השירה 'מילים כעת' של המשוררת אידה צורית. הרומן 'ארץ השמש - העולם על פי קיונו' של הסופר והמשורר עופר ירמינובסקי. רשימה של בלפור חקק על ספרה של הסופרת לילי פרי ברבורים בג'רוזלם ביץ' הספר נכלל ברשימת המועמדים לפרס ספיר.

במסגרת מדור 'שירה עולמית' הובאו תרגומים של משוררים מהעולם, ביניהם: השיר 'התליין' (The Hangman), קלאסיקה אמריקנית של המשורר האניגמטי מוריס אוגדן, זכה למספר תרגומים לעברית מאז נכתב, לפני למעלה מ-60 שנה. בגיליון הבכורה של כתב-העת המסדרון פורסם תרגומה של שרית שץ, משוררת, עורכת ויוזמת 'החוג לשוחרי שירה'. שיריה של המשוררת הפולניה קריסטינה לנקובסקה בתרגום המשוררת ברכה רוזנפלד. שיריה של המשוררת הפינית סירקה טורקה, בתרגומו של המשורר והמתרגם רמי סערי. שיריהם של המשוררים הפולנים: זופיה זראוביאנקה, לֶשֶׁק אלקטורוביץ, אדם זַגַייבסקי ואווה אלז'בייטה נובקובסקה בתרגומה של ברכה רוזנפלד. שיריהם של המשוררים הפולנים: לסלאב פאלצקי, אנדז'יי בורסה, טדאוש טקאצ'ישין-דיצקי, והמשוררת יואנה לך בתרגומה של ענת זגורסקי-שפרינגמן. שירתה של המשוררת האמריקאית 'ג'יין הירשפילד' בתרגום ברכה רוזנפלד. שיריה של המשוררת אנה אחמטובה, פורסמו בגרסתם המקורית בתרגומה של חגית בת אליעזר. שיריו של המשורר הפיני פֶּקָּה קִיטוֹמָקִי בתרגום רמי סערי מפינית לעברית.

פרופ' נורית גוברין פרסמה מאמרים אחדים ב"המסדרון", ואלה קובצו בכרך ז' של ספרה 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה'. בשער השלישי – 'דורות בשירה' פורסמו שתי רשימות: הראשונה, "שירה מלווה היסטוריה" (עמ' 139) על שירתם של המשוררים הרצל ובלפור חקק. רשימה זאת פורסמה בגיליון מס' 4 של 'המסדרון'. הרשימה השנייה, "מילים הן מסווה"[2] על שירי יאיר בן-חיים (עמ' 149) רשימה זאת פורסמה בגיליון מס' 7 של 'המסדרון'. בשער הרביעי – 'דורות בפרוזה', פורסמה רשימה שלישית על "'בול נחמה – עם הופעת בול לזכרה של נחמה פוחצ'בסקי'", (עמ' 195) רשימה זאת פורסמה בגיליון מס' 3 של 'המסדרון'. הרשימה הרביעית שפורסמה היא: 'כתבי העת העבריים אז והיום' (עמד' 524) רשימה זאת פורסמה בגיליון מס' 5 של 'המסדרון'.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרסום הגיליון הראשון של כתב-העת 'המסדרון', כתב העיתונאי שלמה בן־דוד רשימה בעיתון "מעריב" אותה סיכם כך: "יש פה משהו חדש, מעניין, רענן, משיב הרוח ומוריד הגשם. והכי חשוב, רב־גוני. בן־חיים פותח את 'המסדרון' תרתי משמע. הפנורמה שבחר רחבה ולא מגמתית במובן האליטיסטי, ועיקר התמקדותה בשירה ואמנות במיטבה. ועל כך תבוא עליו הברכה".[3]

בחודש יוני 2017 פרסם העיתונאי אלי אשד באתר 'יקום תרבות' רשימה "השילוח והמסדרון" בה הוא מציין:

"זהו כתב עת שלכאורה רחוק מכל שאיפות פוליטיות כמו שהיה "השילוח" של אחד העם, אבל בהחלט יש לו שאיפות תרבותיות מרחיקות לכת כמו שהיו לקלוזנר בגרסה השנייה של "השילוח". בן־חיים והמגזין שלו עוסקים בשירה העברית לדורותיה, הישנה והחדשה, וגם באמנות ויזואלית, מתוך הבנה ששני התחומים קשורים ואסור לנתק בינם. בדיוק כמו ש”השילוח” הישן הקפיד לפרסם יצירות של ספרות יפה לצד מאמרים על פילוסופיה והיסטוריה, מתוך הנחה שהתחומים האלו קשורים ואסור לנתק בינם. בן־חיים ממשיך בדרכם של אחד העם ויוסף קלוזנר האידאולוגים שראו קשר הדוק בין ספרות ואידאולוגיה, אם כי מבחינתו, כמו אצל קלוזנר, הדגש הוא תמיד על התרבות".[4]

בחודש ספטמבר 2019 יצא לאור ספר המחקר 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה' - כרך ז' של פרופ' נורית גוברין ובו רשימת מחקר על כתב-העת 'המסדרון'.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]