המסדר המוולווי
![]() סמל המסדר המוולווי | |
![]() | |
משרד ראשי | קוניה, טורקיה |
---|---|
מטה הארגון |
קוניה ![]() |
מייסדים | חוסאם א-דין שלבי, כארימודין בקטאמור, סולטאן ולד |
תקופת הפעילות | המאה ה-13 – הווה |
https://mevlana.net | |
![]() ![]() |
המסדר המֶוְולֶוִוי (בטורקית: Mevlevi Dergahi, או: Mevlevilik; בפרסית: طریقت مولویه, תעתיק: טריקת מולויה, הגייה: מָאוּלָוִויֶיה) הוא מסדר סופי שמקורו בקוניה שבטורקיה (לשעבר בירת סולטנות רום) אשר נוסד על ידי חסידיו של ג'לאל א-דין רומי, משורר, מיסטיקן ותאולוג סופי, פרסי בן המאה ה-13. המוולווים ידועים גם בכינוי "הדרווישים המסתחררים" בשל התרגול המפורסם שלהם של הסתחררות תוך כדי ביצוע זיקר (הזכרת אללה) וסמאע. דרוויש הוא כינוי נפוץ לתלמידי הדרך הסופית.[1]
ערך מורחב – ג'לאל א-דין רומי
עקרונות ופרקטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות רומי, המוולוים מדגישים שהאהבה היא ערך מרכזי באסלאם.
המלומד הסופי, השייח' שפיק ג'אן (טו') (1909–2005) כתב: "רומי אומר לנו להעמיד את אהבת האל בראש סדר העדיפויות, להימנע מלהיצמד לאות הכתובה בחוק במקום לרוחו [של החוק], למצוא את מהות האמונה, ולהעלות את אמונתנו מרמת החיקוי לרמת ההגשמה".[2]
בנוסף לפולחן האסלאמי המחייב, ישנן במסדר המוולווי כמה פרקטיקות רוחניות והעיקריות שהן:[3]
- לימוד הקוראן ויצירותיו של רומי ובמיוחד את יצירת המופת שלו, מת'נווי (אנ').
- מוראקבה, שאיפה להגיע לאיחוד טרנסצנדנטלי עם אללה.
ערך מורחב – מוראקבה
ערך מורחב – סמאע (סופיות)
- זיכר, קריאת שמותיו של אללה (סגולה לטיהור הלב.
ערך מורחב – זיכר
- אדאב (אנ'), קוד ההתנהגות. של האסלאם בכלל ושל המסדר, בפרט. כמו: אדיבות ודיסקרטיות, מתינות בדעות ובדיבור. בפגישה עם חבר מסדר מניחים את יד ימין על הלב ומטים קלות את הראש, כדי להביע "אתה בליבי". לחיצת היד מלֻווה בנשיקה על גב היד כדי להביע כבוד הדדי ושוויון.[4]
חניכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מי שרוצה להיות חבר המסדר ולהעמיק בלימודיו כדי לקחת חלק פעיל במסדר ובהדרכת אחרים חייב לעבור את השלבים הבאים:[4]
שלב מקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צעיר הרוצה בחניכה חייב באישור הוריו, להיות רווק ומי שידוע, או אוּשר כבעל תכונות אופי מתאימות ובעיקר משמעת עצמית. לאחר שהביע את רצונו, השייח' מסביר לו את הקשיים בדרך ורק אם הוא מתעקש, הוא מורשה להיכנס לבית המסדר, מקום החניכה, כדי להתבונן במשך מספר ימים בחניכים שבמקום. הוא מקבל מזון ומים, אך איש לא מדבר עמו כדי להימנע מכל השפעה והוא יכול לעזוב בכל רגע שירצה.
ניסיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם המועמד מחליט להישאר, השייח' החונך משוחח עמו והוא מתקבל למסדר בטקס בו מוענק לו כובע פולחן מוולווי. מרגע זה נמצא המועמד בתקופת ניסיון בת 18 יום, במהלכה היה אמור לשהות עם בגדיו שלו. המועמד חייב לבצע 18 מטלות שונות שכל אחת מהן נבדקת על ידי אחר, כמו: שטיפת כלים, הכנת מיטה, ניקיון הבית, כביסה, קניות והיגיינת חדר האמבטיה.
חניכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החניכה נמשכת 1,001 ימים שבמהלכם הוא עובר אימון "משמעת עצמית"וכן חינוך באוריינות, שכן ידיעת השפה הערבית היא תנאי לקריאה וידיעת הקוראן, חדית'ים ופיקה (המשפט המוסלמי). בנוסף החניך לומד שפה וספרות פרסית וטורקית, כדי לאפשר לו לקרוא את כתביו של רומי. בהתאם לכישוריו האישיים ולכישרונו, הוא יכול ללמוד לנגן על כלי או לשיר בטקסים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסדר הוקם לאחר מותו של רומי ב-1273 על ידי תלמידו חוסאם א-דין שלבי (אנ'), שמת כאחת-עשרה שנים מאוחר יותר. יורשו היה תלמיד אחר של רומי כארימודין בקטאמור (Karîmuddîn Bektamor), שמת לאחר שמונה שנים נוספות. רק לאחר מכן, נבחר בנו של רומי סולטאן ולד (אנ') למנהיג של המוולווים. בזמנם נבנה המאוזוליאום של רומי בקוניה, שעד היום מהווה מקום עלייה לרגל (גם הם קבורים שם).[5]

בהנהגת נכדו של רומי, בנו של חוסם א-דין, אולו עריף צ'לבי, המסדר התרחב (עם מנהיגים שמונו לעיירות ואזורים אחרים) . בסופו של דבר, היו 114 מבנים או מתחמי בניינים של המסדר ברחבי האימפריה העות'מאנית ובכללם: בבלגרד, אתונה, קהיר, מכה, בגדד, דמשק ותבריז.[5]
המסדר התבסס באימפריה העות'מאנית כאשר דוולט חטון, צאצאית של הסולטן ולד, נישאה לבאיזיט הראשון ובנם מהמט הראשון צ'לבי מונה לסולטן הבא, והעניק יתרונות רבים למסדר. רבים מחברי המסדר שירתו בתפקידים רשמיים שונים בתוך האימפריה. [דרוש מקור]
ראש המסדר – מקאם-י צ'לבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]האחריות על מסדר מוולווי עוברת מדור לדור בין הצאצאים הזכרים של רומי. ראש המסדר מכונה מקאם-י צֶ'לֶבִּי (בטורקית: Maqâm-i Chelebi) שפירושו מלומד, אצילי, או אף "איש אלוהים".[6][5]
עדיפות ניתנת לבן הבכור של המקאם-י צ'לבי הקודם, בן אחר (אם הבכור לא רוצה או לא מסוגל למלא את האחריות, או חסר תמיכה לבחירה) ואם אין בן אחר, פועלים על פי המסורת המוולווית (בן הראש שקדם, אח של הראש וכן הלאה). בשלהי התקופת העות'מאנית, המסדר היה נתון למרות הממשלה והסולטאן היה מעורב באישור המינוי.[5]
המקאם-י צ'לבי אינו בהכרח דמות רוחנית וחכם יוצא דופן שכן זה תפקידו של סגנו: מורשיד (אנ') המנהיג והמדריך הרוחני של המסדר. למקאם-י צ'לבי יש בעיקר סמכות מינהלית לקבל החלטות חשובות כדי להגן על המסדר ועל חבריו, לקדם את מסורת מוולווי ולפתח את מוסדות המסדר.[5]
המקאם-י צ'לבי הנוכחי הוא פארוק חמדאן צ'לבי (Faruk Hemdem Çelebi) המכהן גם נשיא קרן מוולווי הבין-לאומית (mevlana foundation), קרן טורקית לתרבות וחינוך.[5][7]
יחס הממשלה הטורקית למאולוויה ולסמאע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגדוד המוולווי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת גדוד מוולווי בסוריה ובארץ ישראל תחת הארמייה הרביעית. הגדוד שמנה כ-800 דרווישים הוקם בדצמבר 1914 בקוניה ונשלח לדמשק. בסוף אוגוסט 1916 הצטרף אליהם מחזור נוסף של טירונים אך היחידה לא נטלה חלק במלחמה ופורקה בסוף ספטמבר 1918.[8][9]
הוצאה מחוץ לחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1925, כתוצאה ממדיניות החילון של אטאטורק, הכריזה הממשלה הטורקית על כל הארגונים הסופיים בטורקיה בלתי חוקיים. כל המבנים של המסדר הולאמו והפכו למסגדים, מוזיאונים או מוסדות לימוד.[5]
תלמידים רבים שימרו את המסורת, במפגשים פרטיים, אך הם התמקדו בעיקר במוזיקה ובשירים ופחות במסורות הרוחניות והדתיות. שימור מסורת הריקודים המסוחררים, ללא ההקשר הדתי, הפך לאטרקציה תיירותית מסחרית.
היתר להתארגנות מחדש וטקסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1953 התירה ממשלת טורקיה לערוך הופעות של סמאע במבנים כמו: ספריות, אולמות ספורט אצטדיון[5] וב-17 בדצמבר 1956, יום מותו של רומי, הותר לראשונה לערוך ליד קברו את חגיגת שבי ארוס (טו'), "ליל הנישואין", ליל האיחוד הטרנסצדנטלי של רומי עם אללה.[10]בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקלו ההגבלות וקמו מחדש קבוצות פרטיות שמבססות מחדש את האופי הרוחני, המקורי של טקסי הסמאע.
הגעת מסדר מוולווי למערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחצית השנייה של המאה העשרים, ראו אור תרגומים לאנגלית של שירתו של רומי (במיוחד מאת קולמן בארקס (אנ')). בשנות ה-70, החל שייח' סולימאן הייאטי לוראס (Suleyman Hayati Loras), המכונה דֶדֶה (Dede) להגיע לארצות הברית, קנדה ואירופה והוא הדריך "לא מוסלמים" בתורת המסדר. לאחר כמה שנים, הוא אף מינה כמה מתלמידיו (ה"לא מוסלמים") לשמש כמדריכים של המסדר המוולווי, וביניהם: רישאד פילד (אנ'), דייוויד בלאק (David Bellak) וכביר אדמונד הלמינסקי (אנ').[7] בנוסף, שלח דדה את בנו ג'לאלדין לוראס (Jelaleddin Loras) לחיות וללמד בארצות הברית.[11] דייוויד בלאק התיישב ב-1982 באדינבורו שבסקוטלנד והקים שם מרכז מוולווי.
כביר הלמינסקי חי ופועל בקליפורניה, שם הקים יחד עם אשתו קמילה את הוצאת ספרים "Threshold Books" ואת מרכז הסוּפיות "Threshold Society". הוא סופר, מתרגם, ומורה רוחני. בשנת 1990 קיבל ממסדר הוולווים מעמד רשמי של שייח'. הוא חיבר ותרגם ספרים רבים על סופיזם ושירת רומי וכן כתב ספרים בניסיון לשלב התורות סופיות עם החיים המודרניים.
קמילה הלמינסקי, אף היא סופרת ומורה רוחנית היא הראשונה שתרגמה חלק משמעותי מהקוראן לאנגלית, וכתבה ספרים חשובים על נשים בסופיזם. בני הזוג מפתחים תוכניות מסגרת לתרגול ולימוד הסופיזם וספריהם תורגמו לשפות רבות והם מקיימים קשרים עם מורים סופים מזרמים שונים בטורקיה, הודו, פקיסטן, מרוקו וסוריה. הם מקיימים סדנאות, הרצאות, ופעילויות נוספות בתחום הסופיות ברחבי העולם ונחשבים דמויות מרכזיות בהפצת הסופיות במערב.[4][12][13]
מאז שנות ה-90 הם יוזמים סיורים והופעות של להקות דרווישים מחוללים ברחבי ארצות הברית.[13][14]
נשים במסדר מוולווי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמילה הלמינסקי מסבירה בספרה, "נשות סופיות, אוצר נסתר" (Women of Sufism, A Hidden Treasure), שלרומי היו מספר תלמידות וכי "בימים הראשונים של מסדר מוולווי, נשים וגברים היו מתפללים, חולקים שיחות רוחניות ומסתחררים זה בחברתו של זה... ככל שחלפו המאות, נשים החזיקו סמאע משלהן וגברים חוללו בזיכר בנפרד מנשים".[15] באותו ספר, קמיל הלמינסקי מציגה מכתב משנת 1991 מג'לאלאדין צ'לבי שעמד בראש המסדר, ובו העניק רשות לגברים ולנשים להתערבל שוב יחד בטקסי מוולווי מעורבים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של המסדר המוולווי
- סרטון סמאע (12 דקות, בטורקית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gölpınarlı, Abdülbâki (2017). Mevlevî Âdâb ve erkâni. İnkılap Kitabevi.
- ^ Can, Şefik (2005). Fundamentals of Rumi's Thought: A Mevlevi Sufi Perspective. Light.
- ^ Helminski, Kabir (1999). The Knowing Heart: A Sufi Path of Transformation. Shambhala.
- ^ 1 2 3 Mevlevi Order & Sema, International Mevlana Foundation (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 About the Mevlevi Order, www.dar-al-masnavi.org
- ^ Gölpınarlı, Abdülbâki (2017). Mevlevî Âdâb ve erkâni. İnkılap Kitabevi.Gölpınarlı, Abdülbâki (2017).
- ^ 1 2 Views About Suleyman Dede, www.dar-al-masnavi.org
- ^ The Mevlevis, a mystical sect of Anatolia, Hürriyet Daily News, 2014-12-13 (באנגלית)
- ^ Mevlevi Regiment of Great War (באנגלית)
- ^ Anne Fremantle, The Whirling Dervishes, 5 מאי 1976
- ^ Miller, Bruce (2017). Rumi Comes to America. Miller eMedia.
- ^ Kabir and Camille Helminski, Threshold Society Founders, The Threshold Society, 2011-02-03 (באנגלית)
- ^ 1 2 Kabir and Camille Helminski, Threshold Society Founders, The Threshold Society, 2011-02-03 (באנגלית)
- ^ Embracing Both Worlds: The Whirling Dervishes in America: The Mevelvi Ensemble with Kani Karaca, Recorded Live at Harvard University & the University of Arizona. Threshold Productions.
- ^ Helminski, Camille (2003). Women of Sufism, A Hidden Treasure. Shambhala.