המסע הפנטסטי
![]() | |
בימוי |
ריצ'רד פליישר ![]() |
---|---|
הופק בידי |
סול דייוויד ![]() |
תסריט |
דייוויד דונקן, הארי קליינר, ג'רום ביקסבי ![]() |
עריכה |
ויליאם מרפי ![]() |
שחקנים ראשיים |
סטיבן בויד ארתור או'קונל ג'יימס ברולין ז'אן דל ואל ארתור קנדי אדמונד או'בראיין דונלד פלזנס ראקל ולש ויליאם רדפילד ![]() |
מוזיקה |
לאונרד רוסנמן ![]() |
צילום |
ארנסט לסלו ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 ![]() |
חברה מפיצה |
פוקס המאה ה-20, נטפליקס ![]() |
שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה ![]() |
הקרנת בכורה |
24 באוגוסט 1966 ![]() |
משך הקרנה |
101 דק' ![]() |
שפת הסרט |
אנגלית ![]() |
סוגה |
סרט פעולה, סרט מדע בדיוני ![]() |
הכנסות באתר מוג'ו |
![]() |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
המסע הפנטסטי (באנגלית: Fantastic Voyage ידוע גם כהמסע המופלא) הוא סרט הרפתקאות מדע בדיוני אמריקאי משנת 1966, שביים ריצ'רד פליישר ונכתב על ידי הארי קליינר, על פי סיפור מאת אוטו קלמנט וג'רום ביקסבי. הסרט עוסק בצוות של צוללת המוקטן לגודל מיקרוסקופי ונכנס לגופו של מדען פצוע כדי לתקן נזק במוחו.[1][2][3][4] הסרט זכה לשבחים על העיצוב המודרני והחדשני שלו והיה מועמד לחמישה פרסי אוסקר, רובם בקטגוריות טכניות, והוא זכה בשניים - פרס האוסקר בקטגוריית האפקטים החזותיים הטובים ביותר ופרס אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר בצבע.
חברת "בנטם בוקס" רכשה את הזכויות לנובליזציה של התסריט במהדורת כריכה רכה ופנתה לאייזק אסימוב כדי שיכתוב אותה.[5][6] מאחר שהספר יצא לאור כחצי שנה לפני הסרט, רבים סברו בטעות כי הסרט מבוסס על הספר של אסימוב.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית וברית המועצות פיתחו טכנולוגיה המאפשרת הקטנה של חומר על ידי כיווץ אטומים בודדים, אך הטכנולוגיה מוגבלת לשעה אחת בלבד. ד"ר יאן בנש, מדען שעבד מעבר למסך הברזל, גילה כיצד להפוך את התהליך לקבוע. בעזרת סוכני מודיעין אמריקאים, כולל הסוכן צ'ארלס גרנט, הוא בורח למערב ומגיע לניו יורק, אך ניסיון התנקשות מותיר אותו במצב של תרדמת עם קריש דם במוחו שאינו ניתן להסרה בניתוח חיצוני.
כדי להציל את חייו, גרנט, טייס הצי האמריקאי קפטן ביל אוונס, המומחה למחזור הדם ד"ר מייקלס, המנתח ד"ר פיטר דובאל ועוזרתו קורה פטרסון מוכנסים לצוללת של חיל הים בשם "פרוטאוס" במתקני הכוחות המיניאטוריים המשולבים (CMDF). הצוללת מוקטנת לגודל של מיקרוב והוזרקת לגופו של בנש. לצוות יש 60 דקות להגיע לקריש הדם, להסירו ולצאת מגופו; אם לא יספיקו לעשות זאת בזמן, "פרוטאוס" והצוות יחלו לחזור לגודלם הרגיל, מה שעלול לגרום לתקיפה של מערכת החיסון של בנש או למותו.
הצוות נתקל במכשולים רבים במהלך המשימה. פיסטולה עורקית-ורידית שלא זוהתה מאלצת אותם לעקוף דרך הלב, שם יש לעצור את פעולתו כדי למזער מערבולות שעלולות להשמיד את הצוללת. הצוות נתקל באובדן חמצן בלתי מוסבר וחייב לחדש את אספקתו בריאות. שם הם מבחינים ב"סלעים" שהם למעשה חלקיקי פחמן מעשן. גרנט מגלה כי הלייזר הכירורגי הדרוש להרוס את הקריש ניזוק מהמערבולות בלב, ומאחר שקו הבטיחות שלו נקרע בזמן מילוי מחדש של החמצן, הוא חושד שיש חבלן במשימה. הצוות נאלץ לפרק את הרדיו האלחוטי כדי לתקן את הלייזר, מה שמנתק את כל התקשורת וההכוונה מבחוץ, אם כי הצוות החיצוני עדיין יכול לעקוב אחר תנועותיהם באמצעות מעקב רדיואקטיבי.
הצוללת נכנסת למערכת הלימפה, שם סיבי הרשת מתחילים להפריע. לאחר מכן הם נאלצים לעבור דרך האוזן הפנימית, מה שדורש מכל הצוות החיצוני לשמור על שקט מוחלט כדי למנוע זעזועים הרסניים. במהלך הסרת הסיבים שסתמו את פתחי האוורור של הצוללת, כלי כירורגי שנפל גורם לטלטלה, ופטרסון כמעט נהרגת על ידי נוגדנים, אך הצוות מצליח לחזור לצוללת בזמן. כשהם מגיעים לקריש, נותרו להם שש דקות בלבד לנתח ולצאת.
לפני המשימה, גרנט קיבל מידע שדובאל הוא החשוד העיקרי כמתנקש כירורגי, אך במהלך המשימה הוא מתחיל לחשוד במייקלס. במהלך הניתוח, מייקלס מכה את אוונס ומשתלט על "פרוטאוס" בזמן שהצוות נמצא בחוץ. בעוד דובאל מסיים להסיר את הקריש עם הלייזר, מייקלס מנסה להתרסק עם הצוללת לאותו אזור במוחו של בנש כדי להרוג אותו. גרנט יורה בלייזר על הצוללת, גורם לה לסטות ולהתרסק, ומייקלס נלכד בהריסות ונטרף על ידי תא דם לבן. הצוות הנותר שוחה במהירות לעין של בנש ויוצא דרך צינור הדמעות שניות לפני שהם חוזרים לגודלם הרגיל.
צוות השחקנים הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטיבן בויד - צ'ארלס גרנט, סוכן CIA שנשלח להגן על בנש
- ראקל ולש - קורה פטרסון, העוזרת הטכנית של ד"ר דובאל
- אדמונד או'בראיין - גנרל אלן קרטר, אחד הקצינים האחראים על CMDF
- דונלד פלזנס - ד"ר מייקלס, ראש הרפואה של CMDF ומומחה למחזור הדם
- ארתור או'קונל - קולונל דונלד ריד, מפקד המבצעים של CMDF
- ויליאם רדפילד - קפטן ביל אוונס, קצין בחיל הים שתכנן את "פרוטאוס"
- ארתור קנדי - ד"ר פיטר דובאל, מנתח מוח מוביל שנבחר לבצע את הניתוח
- ז'אן דל ואל - ד"ר יאן בנש, המדען בתרדמת ששכלל את נוסחת ההקטנה הבלתי מוגבלת
- ג'יימס ברולין - טכנאי
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון לסרט נולד אצל אוטו קלמנט וג'רום ביקסבי, שמכרו אותו לאולפני פוקס, שהכריזו כי יהיה זה "סרט המדע הבדיוני היקר ביותר שנעשה אי פעם". ריצ'רד פליישר נבחר לביים וסול דייוויד להפיק; שניהם עבדו באולפן בעבר. פליישר למד רפואה ואנטומיה במהלך לימודיו בקולג' לפני שבחר בקריירה של במאי קולנוע. הארי קליינר גויס לעבוד על התסריט.
תקציב הסרט נקבע בתחילה על 5 מיליון דולר, אך עלה ל-6 מיליון, מתוכם 3 מיליון שימשו לתפאורות ומיליון נוסף לצילומי ניסיון. הצוללת "פרוטאוס" נבנתה כדגם בגודל מלא באורך 42 רגל, ששימש בסצנות בחדר ההקטנה ובחלקים חיצוניים של הריאה והאוזן הפנימית. דגם זה כלל את כל התפאורות הפנימיות שבהן נראים השחקנים, עם חלקים נשלפים לצורכי צילום. בנוסף, נבנו דגמים מוקטנים של הצוללת, כולל דגם גדול באורך חמישה רגל ש"טס" על חוטים בתפאורות המופשטות המייצגות את גוף האדם, ודגם זעיר של כמה סנטימטרים להצגת תהליך ההקטנה.
הסרט הציג את סטיבן בויד, שחזר להוליווד לאחר חמש שנים, ואת רקל ולש, שקיבלה את תפקידה הראשון בפוקס לאחר שזוהתה בתחרות יופי על ידי אשתו של סול דייוויד. פליישר שיתף פעולה עם שני אנשי צוות שעבדו עמו על "20,000 מיל מתחת לים" – המעצב הרפר גוף, שתכנן את "פרוטאוס", והיועץ הטכני פרד זנדר.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה לביקורות חיוביות ברובן. מגזין "וראייטי" העניק לו ביקורת חיובית לפני יציאתו, וציין כי "ההפקה המפוארת, הכוללת אפקטים מיוחדים מרהיבים ומאמצים יצירתיים מעולים, היא חוויה מבדרת ומאירת עיניים דרך החלל הפנימי – גוף האדם."[7] בוסלי קראודר מ"ניו יורק טיימס" כתב כי "למדע בדיוני טהור, זהו סרט מרשים – הצבעוני והדמיוני ביותר מאז 'יעד הירח' (1950)". ב-2023, הסרט מחזיק בדירוג של 92% באתר "Rotten Tomatoes" על סמך 36 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7/10.[8]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה בשני פרסי אוסקר והיה מועמד לשלושה נוספים:[9]
- פרסי אוסקר (1966)
- זכייה: הכיוון האמנותי הטוב ביותר - צבע
- זכה: האפקטים המיוחדים הטובים ביותר
- מועמד: הצילום הטוב ביותר
- מועמד: עריכת הסרט הטוב ביותר
- מועמד: עריכת הסאונד הטובה ביותר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"המסע הפנטסטי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המסע הפנטסטי", באתר נטפליקס
"המסע הפנטסטי", באתר AllMovie (באנגלית)
"המסע הפנטסטי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המסע הפנטסטי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"המסע הפנטסטי", באתר Metacritic (באנגלית)
"המסע הפנטסטי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Menville, Douglas Alver; R. Reginald (1977). Things to Come: An Illustrated History of the Science Fiction Film. Times Books. p. 133. ISBN 0-8129-0710-8.
- ^ Fischer, Dennis (2000). Science Fiction Film Directors, 1895–1998. McFarland. p. 192. ISBN 0-7864-0740-9.
- ^ Maltin, Leonard (2008). Leonard Maltin's Movie Guide (2009 ed.). Penguin Group. p. 438. ISBN 978-0-452-28978-9. נבדק ב-2009-11-23.
- ^ "Full cast and crew for 'Fantastic Voyage'". Internet Movie Database. נבדק ב-2009-11-23.
- ^ Asimov, Isaac (1980). In Joy Still Felt: The Autobiography of Isaac Asimov, 1954–1978. New York: Avon. p. 363. ISBN 0-380-53025-2.
- ^ Asimov, Isaac (1966). Fantastic Voyage. Random House Publishing. ISBN 978-0553275728.
- ^ "Fantastic Voyage Review". Variety. 31 בדצמבר 1965. נבדק ב-2010-08-01.
{{cite web}}
: (עזרה) (extract) - ^ "Fantastic Voyage Movie Reviews". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2023-07-29.
- ^ "The New York Times: Fantastic Voyage – Awards". Movies & TV Dept. The New York Times. 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-10-20. נבדק ב-2008-12-27.