המעון של מיס פרגרין לילדים משונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המעון של מיס פרגרין לילדים משונים
Miss Peregrine's Home for Peculiar Children
המעון של מיס פרגרין לילדים משונים.jpg
מידע כללי
מאת רנסום ריגס
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה
הוצאה
שנת הוצאה 2011
מספר עמודים 356
הוצאה בעברית
הוצאה כתר
שנה 2012
תרגום טל ארצי
סדרה
ספר הבא עיר חלולה
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-1-59474-476-1
הספרייה הלאומית 003468444

המעון של מיס פרגרין לילדים משוניםאנגלית: Miss Peregrine's Home for Peculiar Children) הוא רומן הביכורים של הסופר האמריקאי רנסום ריגס. הספר מספר את סיפורו של ילד, בעקבות טרגדיה משפחתית נוראה, עוקב אחרי רמזים, שמובילים אותו לבית יתומים נטוש, על אי. לאחר מכן הוא נודד בעולם עם חבורת ילדים משונים. הסיפור מסופר באמצעותה שילוב של תצלומים מתוך ארכיון אישיים של אספנים פרטיים.

ספר נוער זה היה מיועד במקור להיות ספר תצלומים הכולל תמונות שריגס אסף, אבל בעצת עורך ב"קווירק ספרים", הוא השתמש בתמונות כמדריך, שממנו הרכיב נרטיב.[1][2] ריגס היה אספן של תמונות, אבל הוא היה צריך יותר מידע על הרומן שלו. הוא פגש את לאונרד לייטפוט, ידוע אספן ב" רוז בול שוק הפשפשים", קושר לאספנים אחרים.[3] התוצאה הייתה סיפור על ילד שעקב אחר רמזים שנתן לו סבו של תמונות ישנות אשר מובילים אותו להרפתקה שלוקחת אותו  אל בית היתומים נטוש על אי וולשי .[2]

מונחים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלולים(חלול) - משונים אשר נשמת המשונות שלהם נעקרה מהם בניסוי הנועד לתת להם חיי נצח. הם אכן חיים לנצח, אך בדמות בלתי נראית. הם בלתי נראים לרגילים ולרוב המשונים, אך למשונים כמו ג’ייקוב וסבו הם נראים. אחרי שחלול מאכיל את עצמו במספיק בשר משונים הוא הופך לרשף. לחלולים אין זיכרון קודם.

רשפים(רשף) - אחרי שהאכיל את עצמו מספיק בשר משונים, החלול הופך לרשף. הרשפים נראים לעיניי כל, אך העיניים שלהם לבנות וריקות מצבע. הרשפים הורגים משונים ונותנים לחלולים את הבשר. רוב הרשפים מעדיפים לא להיות בולטים, אך חלק מהם מעדיפים להיות מוכרים בחנויות, פוליטיקאים, רופאים ועוד כדי ליצור מגע עם כמה שיותר משונים.

משונים - לאנשים וילדים משונים יש נשמה נוספת המעניקה להם משונות, שהיא בעצם יכולת נוספת ומיוחדת. חלק מהיכולות יותר נפוצות וחלק יותר נדירות. הנשמה נמצאת בכף הרגל השמאלית, ואפשרי לעקור את הנשמה בעזרת ניתוח מצמרר שלוקח מהם את היכולת שלהם. המשונות שלהם נותנת להם להיכנס ללולאות, ובדרך כלל המשונים ניצודים על ידי חלולים רשפים ורגילים כאחד.

עתיות(עתית) - "שליטות" משונזיה,נשים משנות צורה המופקדות על ביטחונם של ילדים משונים הן יכולות להפוך לציפורים ולשלוט בזמן וליצור לולאות

לולאות(לולאה) - אזור מוגדר שבו יממה חוזרת על עצמה שוב בשוב. העתיות הן שיוצרות את הלולאות ומשמרות אותן כדי לגדל משונים ולהסתירם מהרשפים הלולאה מעכבת את הזדקנותם של הילדים המשונים אשר מתגוררים בה אבל לא הופכים אותם לבני אלמוות, כאשר המשונים יוצאים מהלולאה לפני הזמן שהם נכנסו אליו (למשל אם יצאתי מההווה ונכנסתי ללולאה ולקחתי תפוח. אבל הלולאה לא קוראת בהווה אלה לפני 30 שנה אז אם אני אחזיר את התפוח להווה, התפוח יתחיל להרקיב כאילו עברו עליו 30 שנה כך גם הילדים) הם ישלימו את הזמן שהם "פיספסו" בהזדקנות מואצת

הניסוי הגדול - ניסוי (שכשל) בו ניסו כמה עיתיות ומשונים בוגדים להעניק לעצמם חיי נצח. במקום זה הם הפכו את עצמם לחלולים.

עלילות המשונים - ספר היסטוריה של המשונים המוסווה בתור ספר ילדים למשונים. בוא מסופרים סיפורים על לולאות במסווה

ספריית הנשמות - ספרייה אבודה של נשמות משונות. בעבר כשמשונה מת, הוא היה נותן את הנשמה שלו לספרייה. יש אנשים שהבינו שהם יכולים לפרוץ לשם ולהפוך למשונים חזקים יותר על ידי לקיחת הנשמות

ספרנים - משונים שבעבר (כאשר הספריה עמדה על תילה) היו יכולים לראות את הכדים בהם היו מאוחסנות נשמות המשונים בספריה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rife, Susan (16 בדצמבר 2011). "Ransom Riggs visits alma mater to discuss 'Miss Peregrine's Home for Peculiar Children'". Sarasota Herald-Tribune. אורכב מ-המקור ב-2012-01-03. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2016. 
  2. ^ 1 2 Cameron, Claire (19 באוגוסט 2011). "Miss Peregrine’s Home for Peculiar Children, by Ransom Riggs". The Globe and Mail. אורכב מ-המקור ב-2012-01-03. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2016. 
  3. ^ Medley, Mark (21 ביוני 2011). "Freak chic: The "universal creepiness" of Ransom Riggs' new novel". National Post. אורכב מ-המקור ב-2012-01-03. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2016.